גרשון הכהן: התקדמות להסדר בלבנון, הדרישות הישראליות

המכשולים לייצובו של סדר לבנוני חדש, רבים. אולם מדינת ישראל בתמיכתה במגמה זו צריכה לעמוד על  שני אינטרסים עקרוניים לסיום המלחמה: הראשון כרוך בצמצום משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה במדינת לבנון. השני כרוך בתביעה לחסימה משמעותית של מגמות ההתחמשות וההצטיידות של חיזבאללה. לפי שעה, רק ימים יגידו מה יוכל להתממש בהתקדמות במגמת ההסדר.

פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה

יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!

פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה

תקציר: אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי – יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות – אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש…

פנחס יחזקאלי: הדפוס החוזר של 'הפתעת אוקטובר' בבחירות בארה"ב

הפתעת אוקטובר היא מונח בפוליטיקה האמריקאית המתאר אירועים מכריעים המתרחשים בסמוך לבחירות הכלליות בנובמבר – לרוב באוקטובר, ולכן הכינוי – ומשפיעים משמעותית על דעת הקהל ותוצאות הבחירות. עתה נותר רק פסע בינינו לבין מועד הבחירות בארצות הברית והמירוץ - לפחות לפי הסקרים - צמוד מאי פעם. האם גם הפעם יגיע ברגע האחרון ה'ספין' - אותה 'הפתעת אוקטובר' - שיסחוף את דעת הבוחרים וישפיע על החלטתם?

פנחס יחזקאלי: מלחמת איראן-עיראק והשלכותיה על המלחמה הנוכחית

מלחמת איראן-עיראק (1980-1988) הותירה את איראן עם גישה אסטרטגית חדשה, שנשענת פחות על צבא סדיר ויותר על לחימה בלתי קונבנציונלית ושימוש במיליציות מקומיות. אסטרטגיות ואמצעים שפיתחה אז מיושמים היום מול ישראל, במיוחד בראייתה את המלחמה כמלחמת התשה ארוכה שבסופה תקרוס ישראל כלכלית וחברתית, בהסתמכות על לחימה אסימטרית, בקידום תנועות פרוקסי (שליחים) ובחיזוק הלגיטימציה הלאומית והדתית לשימוש בכוח.

פנחס יחזקאלי: שפה קבוצתית כמנגנון זיהוי וגיבוש: ה-WOKE והמחאה כמקרי בוחן

כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language), וכמו כל קבוצה, גם תנועת ה-WOKE והמחאה בישראל עושה שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.

פנחס יחזקאלי: טורקיה ואיראן יריבות ו/או גשר בין שיעים לסונים?

היחסים בין טורקיה לאיראן הם מקרה בוחן מצוין לבן המערב הבוחן מערכות באופן ליניארי של ידיד או אויב. במזרח התיכון יש בדרך כלל גם וגם. היחסים הטורקיים איראניים מורכבים משילוב של יריבות מתמשכת ושיתוף פעולה על בסיס אינטרסים משותפים. היסטורית, הפערים הדתיים והמאבקים הפוליטיים בין המדינות הובילו לעימותים, אך במקביל, המציאות הגיאופוליטית והכלכלית כפתה עליהן שיתופי פעולה רבים לאורך השנים...

פנחס יחזקאלי: שיעה, שיעים, וסכסוך הדמים שלהם עם הסונים

השיעים הם אחד משני הזרמים המרכזיים באסלאם, המהווים כ-10-15% מכלל המוסלמים, והם מרוכזים בעיקר באיראן, עיראק, לבנון ובחריין. הם מאמינים כי עלי, בן דודו וחתנו של הנביא מוחמד, היה צריך להיות יורשו החוקי של הנביא, וכי ההנהגה הדתית והפוליטית של האסלאם שייכת לשושלתו (האימאמים). המחלוקת הזו, שהחלה במאה ה-7, הובילה לסכסוך דמים ארוך בין השיעים והסונים, הכולל רדיפות הדדיות, עימותים פוליטיים ודתיים, ומלחמות אזוריות, כמו המלחמה בעיראק וסוריה. הסכסוך נובע לא רק ממחלוקות תאולוגיות אלא גם משאיפות פוליטיות ותחרות על ההגמוניה בעולם המוסלמי, שמעיב אף על הסכסוך שבין היהדות והאסלאם.