מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון. הלקח - שרבים במערב מסרבים לקבל - מצביע על הדינמיקה המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית.
ב- 3 בנובמבר הדהים נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול את ארצו, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה, על השעיית החירויות הדמוקרטיות. הכרזה כזו נראית כצעד חריג במיוחד באחת מהדמוקרטיות המצליחות ביותר באסיה, אך ההיסטוריה שלה רצופה במקרים שבהם משטרים צבאיים מילאו תפקיד מכריע. השאלה המרכזית העולה היא: מדוע הכריז נשיא דרום קוריאה על משטר צבאי דווקא עתה?
כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.
ב- 8 באפריל 2023, הגיעה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, אסתר חיות, למופע של להקת הגבעטרון. קהל שלם נעמד על רגלו, מחא לה כפיים במשך דקות ארוכות וצעק "דמוקרטיה, דמוקרטיה". ונשאלת השאלה: אם הייתה הנשיאה מגיעה להופעה בפריפריה, האם הייתה מתקבלת באותן מחיאות כפיים ובאותן קריאות? השיטה המשפטית שלנו הלקוחה מהשיטה הבריטית, פועלת על העיקרון של מקצועיות השופטים. אבל בעידן של פוליטיקת זהויות, איפה נגמרת הזהות ומתחילה המקצועיות? האם וכיצד זהותם האישית של שופטים משפיעה על תפקודם המקצועי?
בסוף נובמבר 2024, פורסמו דבריו של פרופ' יצחק בירק, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתאר את הקהילות החרדיות כ'כתות'. האם הוא צודק או ששוב קיבלנו פה מופע של אוטו-אנטישמיות, שרווח כל כך במקומותינו מאז החלו פעולות המחאה בנובמבר 2022? התשובה חד משמעית: החברה החרדית היא קהילה דתית שמרנית, המאופיינת במבנה חברתי ברור ונוקשה, אך אינה עומדת בקריטריונים המרכזיים המגדירים כת.
ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה - שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות - עורר תגובות נרחבות - אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.
בחזרה לדילמת ימים אלה. ראש ממשלת ישראל צריך להסביר למנהיגי היישובים בצפון, כי בתפיסתם הנוקשה לתנאיי הביטחון שהם מתנים לשיבת התושבים, יתכן כי הם מחוללים ציפיות שאינן ניתנות למימוש, עד כדי כך שגם בעוד שנים, הם לא ישובו. זו תמצית ההבדל בין חשיבה חלוצית לבין חשיבה בורגנית נורמלית. שיבת התושבים תלויה במוכנות להתחיל שנית מבראשית בהגיון חלוצי. בתחילה ישובו צעירים חלוצים והם יחוללו מומנטום הולך ומתרחב לשיבת אנשים נורמליים. המלחמה אכן עלולה להתחדש ומי שמסכים להסכם במודעות לארעיותו, ובהתכוננות צבאית מתאימה, לא ניתן לומר עליו שהוליכו אותו שולל.
אכיפת סדר היא תופעה טבעית המופיעה בכל קבוצה אנושית. אבל, מה קורה בעיתות כאוס, כשהמערכות מתערערות? כשמערכת האכיפה כושלות לספק את הסדר המבוקש ע"י אזרחים, הם לוקחים את החוק לידיהם. 'זו הסוציולוגיה טמבל', ואת זה חייבות רשויות האכיפה לשנן היטב. אין ואקום ואכיפה תהיה תמיד, עם הרשויות או בלעדיהן!
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי רואה בו, עדיין, אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבית? הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי של ממים אינטרנטיים, שפורסמו על התופעה והשלכותיה... אתם מוזמנים להוסיף!
רס״ן מיל׳ ז׳אבו ארליך שנפל בלבנון, היה חוקר מורה דרך מעורר השראה, ממקימי יחידת ה'מרעול' - המורכבת מ- 60 הידרולוגים, גאולוגים, מומחי בוטניקה, מהנדסים, מדריכי טיולים וגששים, שמתמחה באיתור בני אדם על בסיס ניתוח שטח. מורשת הצבא הבריטי בלחימתו במזרח התיכון, לימדה אותנו את חיוניות הידע שהביאו למסגרת הצבאית חוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, ההסטוריה והגיאוגרפיה. לדורות הבאים יהיו מורשתו ומחקריו של ז׳אבו, מקור ללמידה והשראה.