תקציר: המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
![[בתמונה: הרתעה קלאסית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Ben_Kerckx לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/10/הרתעה-1.jpg)
עודכן ב- 6 בנובמבר 2023
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:
יורם אטינגר
![יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.
[בתמונה: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/03/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8.jpg)
[מקור תמונתו של יורם אטינגר משמאל: פייסבוק]
.
.
.
.
.
אנונימוס (בעילום שם)
עמר דנר

- עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק ראשון;
- עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שני;
- עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שלישי – מהלכה (לאי) מעשה.
.
.
פנחס יחזקאלי

- פנחס יחזקאלי: הרתעה: מניעה באמצעות הצבת מחיר;
- פנחס יחזקאלי: האם 'תורת ההרתעה' עדיין רלוונטית?
- פנחס יחזקאלי: יכולת מכה שנייה – ההרתעה האולטימטיבית;
- פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי;
- פנחס יחזקאלי: נא להכיר, הדוקטרינה הצבאית האמריקנית של הלם ומורא.
.
.
.
מנסור ראדא

.
.
.
.
אלעד רזניק

- אלעד רזניק: לזנוח את שיח ההרתעה;
- אלעד רזניק: תעתועי הרתעה;
- אלעד רזניק: בין הרתעה לפייסנות.
- אלעד רזניק: איומים ריקים ובלונים נפוחים…
.
.
.
גדעון שניר

.
.
.
נספח 1: הם, בניגוד אלינו, יודעים להרתיע!
החזרת החטופים בתחילת פברואר 2024: מדהים לראות איך מצליח חמאס, שוב ושוב, לזהות את נקודות התורפה בצד הישראלי, וללחוץ עליהם בעוצמה. זאת למרות הפער בין מצבו האמתי בשטח להרתעה שהוא מצליח ליצור מהמשך המלחמה. התחושה הזו - של או-טו-טו לינץ' - מתכתבת היטב עם תרבות ה'עכשיו!, עכשיו!, עכשיו!'', שנקלטה היטב ברחוב הישראלי, והיא מהווה פתיח מצוין עבור חמאס להמשך המשא ומתן להוצאת יתר החטופים...

נספח 2: א-סיסי: איזה חכם הייתי שלא נסעתי לוושינגטון!
'זובור' למנהיגי מדינות נתמכות מתרחש כל העת בבית הלבן (תשאלו את בנימין נתניהו על עידן אובמה-ביידן...), אבל מעולם לא אפשרו לצלם זאת. כחלק מיצירת אפקט הרתעה - שנשחק עד דק בעידן ביידן - טראמפ מנהיג מדיניות אחרת של שקיפות, גם בלחצים הללו על מנהיגים.
המלך עבדאללה השני, ובעיקר ולדימיר זלנסקי, לא הבינו זאת ונכנסו למלכודת. א-סיסי הבין גם הבין, ונמנע!
המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: דיפלומטיה עסקית כאסטרטגיה.
![[בתמונה: איזה חכם הייתי שלא נסעתי לוושינגטון!… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של GROK]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/image9.jpg)
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'אסתנזאף' / התשה, עקרון אסטרטגי בתפיסת הג'יהאד האסלאמי | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: למה לא שורפים מהאוויר את שדות הגת של החות'ים? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: בין שותפות לניכור: יחסי דרוזים ויהודים בישראל | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הטוב והרע בתופעת ה"יהיה בסדר" | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תקיפה אווירית והכרעה מהאוויר באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: נקמה, מוסר והרתעה: בין תודעה מערבית למציאות חברתית | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: בזכות הנקמה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: פרשת משה קצב באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שימוש לרעה במערכת האכיפה, מבט אל נבכי מערכת אכיפת החוק | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שורשיה של תופעת 'תפירת התיקים' נעוצים בתרבות המשטרה המנדטורית | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תחושת ביטחון, הגדרה, גורמים והשפעות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: גמישות נרטיבית ואי-עקביות אידאולוגית ב- WOKE | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: למי חשוב היה להרחיק קוראים מספרו של משה קצב ולמה? מאמר שני על פרשת קצב | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מבט אחר על פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב. חלק ראשון | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: "משיח, משיח", השימוש במעוררי מוטיבציה ויזואליים (איקונוגרפיה צבאית) | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכורח ב'עשיית דין עצמי' במאבקי אחיזה בקרקע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: איך אזרחים מתמודדים עם פשיעה בתקופות של כאוס? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: אינטגרציה אזורית (Regional Integration), הדוקטרינה שהבעירה את המזרח התיכון | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הדפוס החוזר של 'הפתעת אוקטובר' בבחירות בארה"ב | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מלחמת איראן-עיראק והשלכותיה על המלחמה הנוכחית | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שפה קבוצתית כמנגנון זיהוי וגיבוש: ה-WOKE והמחאה כמקרי בוחן | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: דמותו של המהדי, המשיח ע"פ האסלאם, מחדדת את איבת הנצח שבין הסונה והשיעה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: אנא המהדי, הושיע נא! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: כוחות בינלאומיים בין אפקטיביות לכשלונות, לקחים מיוניפי"ל ואונר"א | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: חג העשורא ופולחן הטאעזיה, שמשקפים את דמות אויבינו | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מהו 'מם אינטרנטי'? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: האם צה"ל החליף דוקטרינה, מהרתעה להכרעה? ממש לא! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: נא להכיר, הדוקטרינה הצבאית האמריקנית של הלם ומורא | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: תפיסת הביטחון הישראלית במבוך | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תלייה. למה היא נפוצה כל כך? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הרג בתלייה – כלי הנקמה האולטימטיבי | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: לאחר המתקפה האיראנית | ייצור ידע