תקציר: ההיסטוריה הפוליטית של העשורים האחרונים משופעת באנשי ציבור ששינו לפתע את עורם. מדוע? תכירו את 'שיטת התיק הפתוח', מושג שנטבע על ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, בספרו הארנק והחרב: עצם קיומה של חקירה או בדיקה נגד איש ציבור בחשד כלשהו, מונעת ממנו לכהן במשרות מסוימות, או 'שומרת אותו בתלם'... וכדאי שיזכור כל איש ציבור: אנחנו (המנגנון) יודעים לגונן היטב על אנשי שלומנו, כל עוד הם הולכים בתלם, ומתנהגים כמצופה מהם. אחרת...
![[בתמונה: שיטת התיק הפתוח - כך שולטים באישי ציבור... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/אדם-בכלוב-2.jpg)
עודכן ב- 12 ביולי 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
ב- 21 באפריל 2025, פנה נציג יאח״ה דרום לסגן השר, אלמוג כהן, וביקש ממנו לסור למשרדי היחידה למתן עדות פתוחה בחקירת הפריצה לשערי בסיס שדה תימן.
לכאורה פניה תמימה, אולם זוהי מלכודת מוכרת: באמצע גביית העדות הופכת העדות לפתע לעדות באזהרה. מאותו רגע תלוי ועומד תיק פלילי מעל ראשו של הנחקר, והוא לכוד בידי הפרקליטות לשבט או לחסד. אם יתנהג בניגוד לרצונה, יוגש נגדו כתב אישום.
עתה חישבו על כל אנשי הציבור שהרבו להתבטא בתקיפות בסוגיה מסוימת ופתאום נדמו, או הפכו את עורם ותבינו, כמה אפקטיבית השיטה הזו, שמאפשרת לפרקליטות, נושאת הדגל של אליטת ההון - שעושה שימוש רב לביסוס שליטתה במערכת האכיפה - להשתיק אישי ציבור המפריעים לה.
רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, בייחוד כששיטות הפרקליטות כבר נחשפו לעין כל. אלמוג כהן כמו גם פרקליטו, אפרים דימרי, הם 'חתולי רחוב' וותיקים ולא נפלו בפח. כהן השיב מיד כי לא יתייצב לעדות בטח, ובטח כשאינו חשוד בדבר, ויגיע אליה רק אם יילקח באזיקים ובסטטוס חשוד/עצור בלבד. לתקשורת מסר כהן מסר בתגובה: "היועמשי״ת ושלוחיה ממשיכים להשתולל בחקירות פוליטיות שפוגעות בדמוקרטיה תוך רמיסת חסינות נבחרי הציבור", והבהיר: "לא אשתף פעולה עם מי שמתנהג כמו אחרון ארגוני הפשיעה. דיקטטורה על מלא" (לוקסנבורג וחדשות סרוגים, 2025).
במרץ 2025, הורתה היועמ"שית לזמן לחקירה גם את שר המורשת עמיחי אליהו וחברי הכנסת ניסים ואטורי וחבר וצבי סוכות, בעקבות החשדות על חלקם בפריצה לבסיס שדה תימן. גם הם הודיעו כי הם לא מתכוונים להתייצב לחקירה וכינו אותה: "חקירה פוליטית" (לוקסנבורג וחדשות סרוגים, 2025). 'המבוקשת לחקירה' המוכרת ביותר שסירבה להיחקר, היא ח"כ טלי גוטליב, שמשכילה לעשות הון פוליטי רב מהריפה הזו [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: רדיפת היועמ"שית תהפוך את טלי גוטליב לשרת המשפטים הבאה].
![[בתמונה - אלמוג כהן: רדיפת הפרקליטות בונה אותו... לכתבה המלאה של אליהו לוקסנבורג ב'סרוגים', לחצו כאן] אלמוג כהן זומן לתת עדות במשטרה והודיע: "לא אשתף פעולה עם מי שמתנהג כמו ארגון פשיעה"
סגן השר אלמוג כהן הודיע כי הוא סירב לבקשת המשטרה וכי הוא לא יגיע למסור עדות פתוחה בפרשת שדה תימן. כהן תקף: "היועמשי״ת ושלוחיה ממשיכים להשתולל בחקירות פוליטיות"](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/07/אלמוג-כהן-כתב-אישום.png)
לשיטה הזו - שמחזיקה אנשי ציבור כ'שבויים' בידי המערכת - יש שם: 'שיטת התיק הפתוח'
פרופ' דניאל פרידמן הוא שטבע את המושג 'שיטת התיק הפתוח', בספרו 'הארנק והחרב' (ראה תמונת הכריכה למטה):
"במהלך השנים - כתב פרידמן - היו לא מעט מקרים שבהם נפתחו חקירות או בדיקות נגד אישי ציבור בחשד כלשהו, כאשר עצם קיומן מונע מאותו אדם לכהן במשרות מסוימות" [או 'שומרת אותו בתלם', פ"י]. החזקת התיק פתוח במשך שנים [או היכולת לפתחו מחדש, פ"י] מעצימה את הפגיעה, כשנשוא החקירה חסר אונים. הוא חושש לדרוש מאלה שגורלו בידם (או אף לעתור לבג"ץ נגדם) לזרז את ההחלטה, מחשש שעצם הדרישה יגרום לכך שיחמירו עימו. כך הוא נותר, מלא חששות ובמתח רב, כשדרכו חסומה (פרידמן, 2013, ע' 176).
ואם לא די בזה, קבע עו"ד אביגדור פלדמן, אחד הוותיקים והחשובים שבסנגורים הפליליים בישראל בסרטון היו טיוב שלמטה:
"... אני יכול להעיד על קיומה של כנופיית שלטון החוק, כפי שהיא מכונה, שיכולה להעיף ולהרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה, ששומרת בכספת תיקים על כל אחד ואין כמעט אדם שאין לו תיק.
כל אחד מאיתנו נתון למעשה בכף של הפרקליטות. בוקר אחד, אני מצטט מקפקא, מישהו יוציא נגדנו דיבה רעה, ופתאום בבוקר תגיע משטרה אל פתח הבית, ותעצור אותנו... הדברים האלה קורים כל יום. הפרקליטות יכולים לחסל כל אדם שיעלה בדעתם, וברצונם לחסל אותו, ויהיה כוחו אשר יהיה. אני מכיר הרבה אנשים, מספר ניכר של אנשים, שתפרו להם תיקים. אתה יודע שתורשע, ואחרי שתורשע, אתה גם צריך לשכוח את זה, לצמצם את הנזק ככל האפשר, להגיע להסדר טיעון, להגיע למשהו, להגיע לרונאל פישר שיוצאו אותך מהתיק הזה, וזה מה שאפשר לעשות. לצפות שבית המשפט יראה את העוול שנעשה לך בוקע מתוך התיק, זה סיכוי נמוך ביותר.
ההנחה היא כאילו אתה יכול לבוא ולומר לעצמך: 'לא עשיתי כלום, אני חף מפשע, אני אגיע אחר כך לבית המשפט, והוא יזכה אותי... אנשים שסבורים שאפשר לסמוך על בית המשפט, שאפשר לסמוך על הפרקליטות שתסגור תיק... האנשים האלה חיים בסרט. אלה דברים שאף אחד כמעט לא מדבר עליהם שאף אחד לא יודע אותם תודה רבה. שתסגור תיק, אנשים האלה חיים בסרט.
זוכרים את 'מסמך יצחקי'? החומרים הללו נאגרים, מקוטלגים במאגר המשטרתי, וממתינים ליום פקודה!
ב- 19 ביוני 2016, פרסם אלון חכמון ב'מעריב' - בעקבות חשיפת ערוץ 10 דאז - כי ראש אגף החקירות בעידן אלשיך כמפכ"ל ויואב סגלוביץ' כראש אח"ק - ניצב מני יצחקי, ציווה על יחידתו לאסוף ולרכז חשדות לפלילים בנוגע לפוליטיקאים ואישי ציבור. מהפרסום עולה כי ניצב יצחקי, דאג לאגור מידע על חברי כנסת אשר כיהנו בעת ניסוחו, יולי 2014, וריכז במסמך סודי חומרים ומידע אודות עבירות ששמם של חברי הכנסת נקשר אליהן, לכאורה, לרבות עבירות פליליות אשר יתכן ומצריכות חקירות פליליות.
כמו כן נוספה לאותו מסמך רשימה של עדים שניתן יהיה לזמנם בבוא העת במידת הצורך כדי לגבש את החשדות כנגד חברי הכנסת. נטען בכתבה כי "עד כה לא נעשה שימוש במסמך השמור כביכול ואף בעבר נזהר ראש אח"מ הקודם, ניצב יואב סיגלוביץ, מלגבש מסמך שכזה כדי להימנע לכאורה מלזות שפתיים ושיקולים בלתי כשרים בבואו להורות על פתיחה בחקירה כנגד חברי כנסת ואושיות פוליטיות ציבוריות."
[על פרשה זו בהרחבה במאמרו של עו"ד פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח, לחצו כאן]

המקרה המוכר ביותר עד כה של סחיטה כזו בוצעה, ע"פ פרסומים, על יועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט
התמונה שמצטיירת מלמדת לכאורה כי כתב האישום נגד נתניהו והאופן שבו מנדלבליט הפך את עורו, מנאמנו של נתניהו - שמונה על ידו ליועץ המשפטי לממשלה - למסוכן שברודפיו, נבעו מסחיטה שביצע נגדו פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, שלא סגר את התיק שלו בפרשת הרפז:
אביחי מנדלבליט הוקלט ב-2016 בשיחה עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, משמיע מילים קשות נגד פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. באותה שיחה, הציע נוה למנדלבליט להשתתף בפאנל "האם הגיעה העת לשנות את הנושא של סגירת תיקים מחוסר ראיות". להלן עיקרי השיחה (צימוקי, 2020):
מנדלבליט: "אבל אתה מבין שהמניאק הזה לא מחליט בתיק שלי? אני לא יודע מה לעשות איתו". נוה תהה על מי הוא מדבר, ומנדלבליט הגיב: "אין לי החלטה. על שי (ניצן). אין החלטה בתיק שלי שמאיזה עילה זה נסגר. לא מוציא החלטה. מושך, אתה יודע. יש לו זמן. יש לי תיק פתוח. אני לא יודע, אני יש לי תיק מב"ד (ממתין לבירור דין). אני לא יודע. לא קיבלתי עילת סגירה או עילת סגירה. אין לי. עכשיו, ישבו חמישה שופטים, אמרו מה שאמרו, הייתי בטוח תוך שנייה הוא מעיף את זה. עכשיו אני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע אם אני יכול לדבר איתו... הוא "פועל נגדי באופן פסול ממניעים זרים" .
נוה: "אז מה, הוא מתכוון לבלות איתך חצי קדנציה ככה?"
מנדלבליט: "יכול להיות, יכול להיות. כן, יכול להחזיק אותי בגרון. לא יודע מה. לא יודע מה הוא חושב לעצמו. בסוף בסוף אני אתפוצץ ואני אעשה לו בלגן אימים על זה. אלחץ את זה יותר".
נוה: "ולמה זה מפריע לך עכשיו? כאילו מה זה מעניין אותך"?
מנדלבליט: "אותי זה מאוד מעניין. אני רוצה לדעת שזה גמור מחוסר אשמה".
נוה: "לא. אני מתכוון לזה, אני מתכון לזה, הרי גמרנו. אתה מונית, אי אפשר היום... אה...".
מנדלבליט: "מה זה קשור למונית? מה זה קשור? מה אני צריך רישום משטרתי? על מה"?
נוה: "זה אתה צודק".
מנדלבליט: "מה זה הדבר הזה? עכשיו גם מה זה השיטה הזאת שמחזיקים בגרון בן אדם. כאילו, למה"?
בשיחה שפורסמה האשים מנדלבליט גם את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, כמי ש"תפרה אותו" (צימוקי, 2020).
בהמשך לפרסום פרסם מנדלבליט הודעה ולפיה הוא "מצר על פרסום חילופי דברים, קצתם בלשון משוחררת ובלתי-ראויה בעידנא דריתחא, מתוך שיחה פרטית בין חברים קרובים, לפני כחמש שנים. אין בין דברים אלו לבין החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בתיקי חקירה ולא כלום. ההחלטות התקבלו בהליך סדור ומקצועי, אך ורק על פי חומר הראיות והדין החל עליהן (צימוקי, 2020). אתם מאמינים לו?

השיטה הזו 'עבדה', עוד בידי אהוד אולמרט כראש ממשלה:
הנה סיפור שמביא עדו נורדן בספרו ,"בעל הבית":
"... כשאולמרט כיהן כראש ממשלה, שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן ניסה להביא הצעה להפרדת תפקידי פרקליט המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שמקובל ברוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות - הצעה להחלטת ממשלה מאוד לגיטימית, שמשמעותה החלשת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה וחיזוק מעמדו של פרקליט המדינה.
בישיבת הממשלה שבה נדונה הצעתו של שר המשפטים, לקראת ההצבעה, היועץ המשפטי לממשלה ביקש את זכות הדיבור. במקום לשטוח את טיעוניו, הוא הוציא מכיסו פתק והחל לקרוא שמות של שרי ממשלה, ואז הכריז שכל מי ששמו נזכר - מנוע מלקחת חלק בהצבעה על פיצול תפקיד היועמ"ש בשל ניגוד עניינים, היות שמתנהלת נגדו חקירה פלילית. השרים שהופיעו ברשימה החווירו. רובם שמעו שם לראשונה שמתנהלת נגדם חקירה. גם אלו מבין שרי הממשלה ששמם לא הופיע ברשימה מיהרו לקלוט את המסר, וההצעה ירדה מסדר היום."
מדגיש נורדן: "לשינוי שהציע פרופ' פרידמן לא הייתה שום השפעה על התנהלות החקירות, ולהחלטת השרים לא היה שום קשר לניגוד עניינים. היחיד שהיה נתון לניגוד עניינים היה היועץ המשפטי לממשלה, שההחלטה הייתה גורעת מסמכויותיו ומעבירה אותן לפרקליט מדינה עצמאי יותר. אבל נבחרי הציבור לא העזו לקבל את ההחלטה, שפגעה באינטרס האישי של היועמ"ש. היועמ"ש הפעיל את כוחו המאפיוזי וניצח - הציבור הישראלי הפסיד." (נורדן, 2025).
![[ספרו של עדו נורדן, 'בעל הבית, סיפורו של שלטון הפקידים הישראלי', שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים, ביולי 2024. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/עדו-נורדן-בעל-הבית.jpg)
בשיטה הזו נעשה שימוש גם בפרשת 'תפירת התיק' של הנשיא לשעבר, משה קצב
בעיצומה של החקירה, הדליפה הפרקליטות ל- YNET כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגד עו"ד ליאור קצב, אחיו של הנשיא, בגין תלונת עובדת זרה שנעצרה על-ידי שוטרי מנהלת ההגירה בחשד ששהתה בארץ שלא כחוק. היא סיפרה שכאשר עבדה ב"פונדק ה-101" בדרום, ביצע בה ליאור קצב מעשה מגונה כ- 8 שנים לפני כן.
הפרקליטות החזיקה את התיק פתוח לאורך שנים, ובתזמון מפתיע אחרי שמונה שנים הודיעה במסגרת הלחצים על הנשיא קצב, כי יוגש כתב אישום בתיק. כן חידשה המשטרה את החקירה באותה פרשיה נגד פעיל ליכוד אחר שהיה מקורב לקצב, עמוס מימון ז"ל. התיק הזה כמובן לא הבשיל לכתב אישום. עו"ד ציון אמיר העיר בהקשר זה בצדק רב: "מאוד מדאיגות הנסיבות שבהן התעורר פתאום לחיים, תיק שנגנז לפני שנים רבות"... (אבירם, 2007).
בראיה לאחור, נראה כי קצב הבין באיחור את השיטה: כדי להכתים את שם המשפחה בעיצומה של החקירה בפרשה שלי פרסמה המשטרה ופתחה מחדש תיק נגד אחי עו"ד שנסגר 7 שנים קודם לכן, אך כעבור זמן נאלצה לסגור שוב את התיק" (קצב, 2022, ע' 284).

ברור היום, כי אנשי ציבור בישראל נסחטים ב'שיטת התיק הפתוח'
אמר פרופ' דניאל פרידמן: "מה שאני רואה, לא פעם, שאנשים שמתבטאים בכיוון שאני מדבר עליו (במקרה שלו, על הצורך בשינויים במערכת האכיפה ובבתי המשפט), ברגע שהם נכנסים לפוליטיקה, תוך איזה זמן, הם משתנים":
ובאמת, ההיסטוריה הפוליטית של העשורים האחרונים משופעת באנשי ציבור ששינו לפתע את עורם. מדוע? כמה מהם לדעתכם, היו פועל יוצא של 'שיטת התיק הפתוח'?
![[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של פרופ' דניאל פרידמן: הארנק והחרב. המהפכה המשפטית ושברה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/12/הארנק-והחרב.jpg)
[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה באתר ייצור ידע.
- אוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- מאמרו של עו"ד פנחס פישלר: פרשיות מאגרי המידע – פגסוס, 'המימד החמישי' ו'עין הנץ' – חייבות להיחקר עד תום!
- אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט';
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')?
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
- ספרו של עדו נורדן, 'בעל הבית.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: רדיפת היועמ"שית תהפוך את טלי גוטליב לשרת המשפטים הבאה.
- ספרו של משה קצב: זיכרונותיו של נשיא המדינה. אתגרים, מאבקים, שיחות.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
- פנחס יחזקאלי (2025), הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/7/25.
- פרידמן דניאל (2013), הארנק והחרב, המהפכה המשפטית ושברה, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס פישלר (2023) פרשיות מאגרי המידע – פגסוס, 'המימד החמישי' ו'עין הנץ' – חייבות להיחקר עד תום!, ייצור ידע, 3/5/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
- פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- צימוקי טובה (2020), היועמ"ש בהקלטה נגד שי ניצן: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי", YNET, 13/10/20.
- עדו נורדן (2024), 'בעל הבית, סיפורו של שלטון הפקידים הישראלי', הוצאת ידיעות ספרים, יולי.
- חכמון אלון (2016), מסמך רגיש: במשטרה אספו חומרים מפלילים על חברי כנסת ושרים, מעריב, 19/6/16.
- פנחס יחזקאלי (2025), רדיפת היועמ"שית תהפוך את טלי גוטליב לשרת המשפטים הבאה, ייצור ידע, 12/7/25.
- טובה צימוקי (2020), היועמ"ש בהקלטה נגד שי ניצן: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי", YNET, 13/10/20.
- משה קצב (2022), זיכרונותיו של נשיא המדינה. אתגרים, מאבקים, שיחות, אזור: הוצאת ראובני.
Pingback: פנחס יחזקאלי: רדיפת היועמ"שית תהפוך את טלי גוטליב לשרת המשפטים הבאה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הגיעה העת לומר, נגד הנשיא משה קצב התנהל 'מסע ציד'! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מהם כלי השימוש לרעה במערכת האכיפה? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: בן גביר, וניתוק הקשר הגורדי שבין המשטרה לפרקליטות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שימוש לרעה במערכת האכיפה באתר ייצור ידע | ייצור ידע