גרשון הכהן: לאחר המתקפה האיראנית

תקציר: למי שחרד, שמא השהיית תגובה ישראלית באיראן תתפרש כחולשה ותגרום לאובדן התרעה, גילוי מעורבותה הישירה של איראן במלחמתה בישראל, מאפשרת להציג את הלחימה הישראלית נגד כל אחת מזירות המשנה כפעולה ישראלית נגד איראן. שימור המומנטום והמשך המגמה ההתקפית הישראלית למניעת העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה מאדמת סוריה ולמניעת נוכחות מפקדות איראניות על אדמת סוריה, יוכל לתת מענה לכך.

[כך ראתה הבינה המלאכותית את אירועי ליל ה- 13 באפריל 2024. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך ראתה הבינה המלאכותית את אירועי ליל ה- 13 באפריל 2024. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר

* * *

שני מאמצים יצרו את ההישג המשמעותי בסיכול מתקפת האש האיראנית:

  • המאמץ האחד מיצה מערכת הגנה אווירית רב שכבתית, שנבנתה בשקידה בתעשיות הביטחוניות ובצה"ל בעשורים האחרונים, אליה הצטרפה יכולת ירוט עילאית של מטוסי קרב.
  • המאמץ השני הביא לביטוי שיתוף פעולה שנרקם בין צה"ל לבין מפקדת פיקוד המרכז האמריקאי, בהובלתה פעלו יחד, בתיאום מבצעי חסר תקדים, כוחות צבאיים של כמה מדינות במרחב מבצעי סבוך.

לשני מאמצים אלה קדמה הכנה רבת שנים בפיתוח ובבניין כוחה של מערכת הביטחון הישראלית, ובתיאום אסטרטגי מבצעי שהלך והעמיק בשנים האחרונות בין המטה הכללי של צה"ל לבין מפקדת פיקוד המרכז האמריקאית, המופקדת על האזור. על בסיס תשתית זו ולנוכח הכרזת האיום האיראני, הוכנה בעשרת הימים שקדמו לתקיפת ה- 13 באפריל 2024, תכנית משותפת ממוקדת לסיכול המתקפה האיראנית. ההצלחה בהפעלת כלל הכוחות בסנכרון מופתי, רחוקה מלהיות מובנת מאליה.

העליונות שהופגנה במפגש הכוחות, מסמנת את קווי המתאר לשדה קרב עתידי רווי טכנולוגיית עילית. התנגשות בין נחילי כטב"מים וטילי שיוט, לבין כוחות הגנה אווירית מתממשת כבר כמעט שנתיים בהיקפים רחבים בלחימה באוקראינה. ההתנגשות הלילה במרחבי המזרח התיכון אכן אינה תופעת לחימה בלתי מוכרת. החידוש הלילה מתמצה בתוצאה הכמעט מושלמת של סיכול המתקפה בשיטות מגוונות. יהיו לכך בוודאי השלכות בבחינה מחודשת ובהפקת לקחים במערכי האש האסטרטגית האיראניים. גם בממד האסטרטגי, ההנהגה האיראנית תידרש לבחינת כמה מהנחות היסוד, בהן גם ההנחה כי הבידוד המדיני אליו נקלעה מדינת ישראל, מחולל עבור המערכת האיראנית תנאיי הזדמנות לתפנית בקידום המלחמה נגד ישראל.

[כך ראתה הבינה המלאכותית את אירועי ליל ה- 13 באפריל 2024. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך ראתה הבינה המלאכותית את אירועי ליל ה- 13 באפריל 2024. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

בתנאים אלה שהתהוו עם ההצלחה הישראלית-אמריקאית, גם שאלת תגובת הנגד הישראלית מחייבת חשיבה מחודשת

ההנהגה הישראלית אמנם הכריזה בטרם נפתחה המתקפה על חובתה לתגובה ראויה על אדמת איראן, אלא שההצלחה המרשימה העניקה לישראל מרחב התלבטות גמיש יותר.

בהפנמת משמעות השותפות הצבאית - שהוצאה לפועל כביטוי לקואליציית כוחות - מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מציפיות בני הברית ביחס להפעלת התגובה הישראלית. מתוך העמדה הזו, ראוי להנהגה הישראלית לשוב ולמקד מחדש את המטרות שעליה להשיג בהמשך המלחמה בכלל הזירות. דווקא מתוך גילוי מעורבותה הישירה של איראן במלחמתה בישראל, ניתן להציג את הלחימה הישראלית נגד כל אחת מזירות המשנה כפעולה ישראלית נגד איראן. כך גם במאבק שמנהלת מדינת ישראל למניעת התבססותם כוחות איראניים בסוריה.

התגובה האיראנית חסרת התקדים ביקשה מבחינה מעשית לסמן לישראל קו אדום להמשך פעילותה כנגד מפקדים איראניים בסוריה. בהיבט הזה, המשך המגמה ההתקפית הישראלית למניעת העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה מאדמת סוריה ולמניעת נוכחות מפקדות איראניות על אדמת סוריה, חייבת להימשך ללא רתיעה. שימור המומנטום הזה, יוכל לתת מענה למי שחרד שמא השהיית תגובה ישראלית באיראן תתפרש כחולשה ותגרום לאובדן התרעה.

גם אחרי ההישג המעודד מול איראן, הראוי לכל הערכה, המלחמה שנפתחה ב-7 אוקטובר טרם השיגה את מטרותיה. עדין, גם בזירת רצועת עזה וגם בזירה הלבנונית ניצבים בפני צה"ל אתגרים מורכבים. בכל זאת ניתן לקוות כי ההצלחה בסיכול המתקפה האיראנית תסמן להמשך המלחמה נקודת תפנית בהבאתה בכל הזירות לסיום נכון באופן הרצוי למדינת ישראל.
[כך ראתה הבינה המלאכותית את אירועי ליל ה- 13 באפריל 2024. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך ראתה הבינה המלאכותית את אירועי ליל ה- 13 באפריל 2024. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתנות, שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: לאחר המתקפה האיראנית

  1. כמה מטרות אפשריות:
    1 פגיעה בגרעין האיראני – והבנה שלהם שכל פעם שינסו שוב יאבדו מחדש נכסים שהם בונים, שעלו מיליארדים.
    2. חיסול יכולות של הציר האיראני – באיראן ובשלוחותיה
    3. הפניית ריכוז מאמץ איראני להגנה במקום להתקפה
    4. בידוד איראן ברמה הבינלאומית ברמה שתגרום לסנקציות חמורות שישפיעו על יכולתם להתקדם בתחום הבטחוני
    5. יצירת אי שקט מתמשך בזירה האיראנית הפנימית, כך שהמשטר יבין ששרידותו מונחת על הכף ולכן אין ברירה אלא להרפות מישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *