גרשון הכהן: תקווה מתוך מבוכת המלחמה   

תקציר: מומחים לאסטרטגיה וגם הציבור מסרבים לנטוש את הציפייה שמלחמה תתנהל על פי תוכנית, בשליטה מלאה ומחושבת מראשיתה עד סיומה. אבל מלחמה היא תופעה כאוטית בטבעה. על כן, עם התפתחות המלחמה, מטרות המלחמה מחייבות בחינה והתאמה.

[בתמונה: נחום ברנע ו"איך יוצאים מהבור שאליו נפלנו"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: נחום ברנע ו"איך יוצאים מהבור שאליו נפלנו"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 10/11/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

לוגו העיתון מקור ראשון
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

מאמרו של נחום ברנע, "איך יוצאים מהבור שאליו נפלנו" (ידיעות אחרונות, 9.1.24) ביטא את המועקה ממחיר המלחמה, ואת החרדה מחוסר המוצא אליו מובילה להערכתו התמשכות המלחמה. בבקשת דרך ליציאה מהבור, הוא מוכן לבחון גם הסכמה לתביעות חמאס לשחרור החטופים ולהשלים עם סיום המלחמה עכשיו, בתוצאה שנראית על פניה כתבוסה ישראלית.

ההודעות המצטברות מיום ליום, על נפילת טובי בנינו, אכן קשות.  לגמרי טבעי וגם מותר להטיל ספק באמונה שמהלך העניינים מתקדם אל חוף מבטחים. אלא שבתופעת המלחמה, על מלוא מרחבי אי הוודאות בהם היא מתנהלת, המבוכה והספק מלווים אותה בכל ממדיה.

בקיץ 1942, כאשר הארמיה השמינית הבריטית נסוגה במדבר המערבי מול התקדמות השריון הגרמני, עד קו אל עלמין, מי יכול היה להבטיח לאומה הבריטית שהיא בדרך לניצחון? אבל בהנהגת צ'רציל, האומה הבריטית האמינה בניצחון. ברוח הזו הנהיג בן גוריון את מלחמת העצמאות.
[בתמונה: פילדמרשל ארווין רומל בשיא תנופתו במדבר המערבי בלחמת העולם השנייה. כאשר הארמיה השמינית הבריטית נסוגה במדבר המערבי מול התקדמות השריון הגרמני, עד קו אל עלמין, מי יכול היה להבטיח לאומה הבריטית שהיא בדרך לניצחון? אבל בהנהגת צ'רציל, האומה הבריטית האמינה בניצחון. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: פילדמרשל ארווין רומל בשיא תנופתו במדבר המערבי בלחמת העולם השנייה. כאשר הארמיה השמינית הבריטית נסוגה במדבר המערבי מול התקדמות השריון הגרמני, עד קו אל עלמין, מי יכול היה להבטיח לאומה הבריטית שהיא בדרך לניצחון? אבל בהנהגת צ'רציל, האומה הבריטית האמינה בניצחון. התמונה היא נחלת הכלל]

כאוטיות המלחמה

גם מומחים לאסטרטגיה וגם הציבור מסרבים לנטוש את הציפייה שמלחמה תתנהל על פי תכנית, בשליטה מלאה ומחושבת מראשיתה עד סיומה. כבר בספרו "מדינת היהודים" ביטא הרצל את הציפיה המודרנית למדינה יהודית שתפעל בתכנון יסודי, ברוח הקידמה המדעית, כך קבע: "ליסוד מדינת היהודים דרושים תנאים מדעיים ברוח העת החדשה, לו מוטל עלינו היום לצאת ממצרים, לא כאבותינו התמימים היינו יוצאים, (שלפתע לא מצאו מים לשתות) בראשונה נחקור לדעת את מספר היוצאים וכוחם..."

אבל מלחמה היא תופעה כאוטית בטבעה. בן גוריון שלרגע לא זלזל בבשורת המדע, הבין לעומק את קוצר ידה של הנהגה לאומית לשלוט במלוא התפתחות המלחמה. בפברואר 1948 בדיון המטה הכללי על כיווני התפתחות המלחמה, הסביר: "שום מומחה לא יגדיר מראש מהי יכולתנו המלחמתית. אין זו יכולת נתונה וקצובה מראש. יכולת זו בלי ספק מוגבלת, אבל גודלה תלוי הרבה במטרת המלחמה. הדבר שעליו אנו נלחמים קובע מידות היכולת. מטרה מצומצמת - מצמצמת יכולתנו. מטרה מורחבת מרחיבה. מיהו המומחה אשר יגיד לנו עד היכן מוכן העם היהודי, ללכת בהגנתו על עתידו הלאומי?"  כמו אז גם עתה - במיוחד מול בעלי דעה המטילים ספק באפשרות הניצחון הישראלי - נחוץ לנו מבטו המאמין של בן גוריון. 

[בתמונה: "שום מומחה לא יגדיר מראש מהי יכולתנו המלחמתית... צילום: שרל פרנק, לע"מ]
[בתמונה: "שום מומחה לא יגדיר מראש מהי יכולתנו המלחמתית... צילום: שרל פרנק, לע"מ]

התגייסות חסרת תקדים

נכון שבכל יציאה למלחמה הכרח להגדיר מטרות ברורות. אבל איש לא יכול לצפות מראש את מלוא תוצאות הקרבות ואת המגמות האסטרטגיות המתהוות. על כן, עם התפתחות המלחמה, מטרות המלחמה מחייבות בחינה והתאמה.

בהיבט הזה, ההנהגה הצבאית והמדינית במלחמה נדרשות גם לנחישות בהשגת מטרות המלחמה וגם למבט בוחן בהסתגלות גמישה להתפתחויות שבחלקן בלתי צפויות. בשל כך, לא נכון לשפוט התפתחות מלחמה רק במבחן טכני עם סרגל מדידה מול היעדים והמטרות שהוצבו בראשית המלחמה. בהבנה הזו, לאחר שלושה חודשי לחימה, סוכמה במטה הכללי תכנית העבודה לשנה הבאה כמוגדרת כשנת מלחמה בכל הזירות. מי שמתיימר לסכם את תוצאות המלחמה רק בהתייחסות למה שהתפתח עד עתה, פשוט מתעלם ממשמעויותיה של המלחמה הארוכה שעדין רחוקה מסיום. ימים יגידו. ובינתיים מדינת ישראל יכולה לציין כהתרחשות מעודדת את משמעות ההישג שרחוק מלהיות מובן מאליו, בהתגייסות האומה למלחמה.

וותיקי הנהגת המתנחלים מספרים על פגישתם עם ראש הממשלה יצחק רבין בימים בהם הוביל אל הסכם אוסלו. בתשובה לשאלתם למה הוא מוביל אל התפנית הזו, ענה להם רבין שדור הנכדים שלו אינו נותן לו את הביטחון שיהיה נכון למבחן ההקרבה בו עמדו חייליו בחטיבת הראל בקרבות תש"ח בדרך לירושלים. כל עוד העוצמה בידינו, הסביר, חייבים להשיג הסדרי שלום. בדיוק בדבר הזה התחולל הפלא בהתעוררות רוח הגבורה של חיילי סתיו 2023. אילו יכולנו ליום אחד, לקחת את יצחק רבין אל הלוחמים ברצועת עזה, הוא בוודאי היה נפעם ושמח להכיר בעוצמת רוח הלחימה שאינה נופלת מזו של דור תש"ח. את רישומה של ההתהוות הזו, מזהים היטב אויבי ישראל המתבוננים בהישגי הלחימה של צה"ל, ומודעים לא פחות, לעוצמת רוח הלוחמים ומשפחותיהם.  

בשנת 1993, הייתי מפקד חטיבה 7. יחד עם המפקדים והחיילים הצעירים שלחמו אז ברצועת הביטחון בלבנון, התלבטנו עם אווירת השיר ששרה אז להקת חיל החינוך: "אנחנו הילדים של חורף שנת 73... הבטחתם יונה עלה של זית...".  את התגלותה של רוח לאומית חדשה, הפליאו לבטא המורים מתיכון כפר סבא בשירם שנכתב כחודשיים מפרוץ המלחמה: "אנחנו המורים של חיילי אוקטובר שנת 23... כשהגיעה אותה השבת, יצאתם להגן בגופכם על כל תושבי המדינה, יצאתם מיד גם בלי צו 8 ...".

במילותיו ובאותה מנגינת שיר הכמיהה לשלום מימי אוסלו, השיר שכתבו המורים, מכונן את רוח התקופה החדשה, מצדיע לרוח ההקרבה של לוחמי צה"ל כיום, ומפעים בתקווה גדולה לעתיד עם ישראל.   
[בסרטון: מורת רוח / המורים של חיילי אוקטובר עשרים ושלוש]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה