גרשון הכהן: למנוע את 'מודל המדינה הכפולה' בעזה

תקציר: ראוי לשאול את נציגי הנשיא ביידן, למה הם מצפים להצליח ברצועת עזה במאמץ לשיקום ובניית סדר שלטוני תקין, בשיטה שכשלה להם באפגניסטאן ובעיראק, בכישלון מהדהד? איך ימנע 'מודל המדינה הכפולה' שאנו חווים בעיראק, בסוריה, בתימן וגם ברשות הפלסטינית, שבו במקביל למדינה הרשמית על מנגנוניה החוקיים - הזוכים להכרה בינלאומית - מתקיימת ומתפתחת ישות חתרנית חמושה, בעלת השפעה בכל עבודת מנגנוני המדינה?

[בתמונה: למנוע את 'מודל המדינה הכפולה' בעזה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]
[בתמונה: למנוע את 'מודל המדינה הכפולה' בעזה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

לא רק חישוקים קואליציוניים של שרי הימין חוסמים את ראש ממשלת ישראל מהסכמה לתפיסת ממשל הנשיא ביידן לסידור היום שאחרי ברצועת עזה.

מה שמוצג על ידי מבקרי נתניהו כהעדר אסטרטגיה, יכול להיות מוסבר בחשש ענייני מתביעת הבית הלבן להעברת רצועת עזה לניהול הרשות הפלסטינית.

.

את נציגי הנשיא ביידן ראוי לשאול, למה הם מצפים להצליח ברצועת עזה במאמץ לשיקום ובניית סדר שלטוני תקין, בשיטה שכשלה להם באפגניסטאן ובעיראק?
[בתמונה: את נציגי הנשיא ביידן ראוי לשאול, למה הם מצפים להצליח ברצועת עזה במאמץ לשיקום ובניית סדר שלטוני תקין, בשיטה שכשלה להם באפגניסטאן ובעיראק? התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Katie Sayer לאתר flickr]
[בתמונה: את נציגי הנשיא ביידן ראוי לשאול, למה הם מצפים להצליח ברצועת עזה במאמץ לשיקום ובניית סדר שלטוני תקין, בשיטה שכשלה להם באפגניסטאן ובעיראק? התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Katie Sayer לאתר flickr]

לא לומדים מכישלונות!

באביב 2009, עם כניסת הנשיא אובמה לבית הלבן, גובשה אסטרטגיה חדשה לבעיית אפגניסטאן. היא התבססה על התקווה, שניתן להפוך את ליבם ומוחם של מנהיגי הטליבאן, לרכוש את אמונם ולרתום אותם למאמץ משותף לבניית מדינת אפגניסטאן. מפקדי צבאות בנות הברית שפעלו שם התבקשו בהתאם, להשתלב בדיפלומטיה של "שתיית תה" עם ראשי השבטים, באווירה שתחולל שיתוף פעולה מועיל. הגישה כללה שלושה מאמצים:

  • הראשון, מוקד בהסדרת שיטת בחירות לבחירת קרזאי לנשיא,
  • השני, כיוון לייעול המשילות ומצב הביטחון.
  • השלישי, ציפה לשינוי תודעת מנהיגי הטליבאן, בתקווה להפוך אותם מלוחמי ג'יהאד למובילי יציבות ושגשוג כלכלי.

באוגוסט 2021, עם נסיגת צבא ארה"ב מאפגניסטאן הסתיים המאמץ האמריקאי באפגניסטאן בכישלון מהדהד.

בעיראק הכישלון האמריקאי פחות מובהק. לאחר למעלה מעשור של טרור ואובדן משילות, התבסס בעיראק שלטון שנבחר באורח דמוקרטי, ובשנים האחרונות מאז הכרעת דאע"ש, הטרור ברחובות הערים כמעט פסק. ובכל זאת, עם ריבוי המליציות החמושות שבחלקן מוכוונות על ידי איראן, הולך ומתפתח בעיראק 'מודל המדינה הכפולה' בהיגיון הלבנוני. במקביל למדינה הרשמית על מנגנוניה החוקיים, מתקיימת ומתפתחת ישות חתרנית חמושה, בעלת השפעה בכל עבודת מנגנוני המדינה. כוחות צבא ארה"ב החונים בעיראק ובסוריה יכולים לספר על התמודדותם הנמשכת נגד התקפות המליציות החמושות המוכוונות על ידי איראן. אמנם צבא עיראק פועל בברית עם צבא ארה"ב, אך במקביל לו השטח רוחש פעילות חתרנית במגמה מנוגדת [להרחבת המושג: 'מודל המדינה הכפולה', לחצו כאן].

[בתמונה: 'מודל המדינה הכפולה' – טרור שמתחבא מאחורי ממשלה לגיטימית לכאורה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]
[בתמונה: 'מודל המדינה הכפולה' – טרור שמתחבא מאחורי ממשלה לגיטימית לכאורה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

'מודל המדינה הכפולה'

כך הולך ומתפתח במדינות המזרח התיכון מודל מדינתי חדש. לא מדינה כושלת דוגמת סומליה, אלא 'מדינה כפולה', בעלת שתי מגמות שזורות יחד:

  • המגמה האחת מתנהלת כמדינה רשמית, במיצוי המעמד החוקי הבינלאומי של מדינה בין המדינות,
  • המגמה השנייה, מקיימת ישויות חתרניות חמושות שמקדמות טרור ומאבק. 

ההיגיון הזה, מבטא כיום את צורת ההתארגנות בעיראק, בסוריה, בתימן וגם ברשות הפלסטינית. במיצוי המתכונת הכפולה הזו, מתנהלת לבנון מצד אחד כמדינה רשמית, בזיקה לארה"ב ולמדינות האיחוד האירופי, כאשר צבא לבנון זוכה לתמיכה תקציבית לאימון וחימוש על ידי ארה"ב וצרפת, ומצד שני, ארגון חיזבאללה ממשיך להתעצם במלוא היקפי שליטתו במדינת לבנון.

את הדגם הזה מוכנים לאמץ בהנהגת חמאס ביום שאחרי המלחמה. הם למדו את היתרון הטמון במסירת העול לקיום מדינה, לישות לגיטימית כמו הרשות הפלסטינית, ובתוך כך להמשיך לשמר את היכולת להתמקד כמו חיזבאללה, בקידום ופיתוח מגמת המאבק הגי'האדי. בהבנה זו, יוכלו לתמוך בחמאס בהפקדת שיקום עזה וניהול המשילות האזרחית בידי איש מנהל שלטוני כסלאם פיאד הפלסטיני, הזוכה לאמון אמריקאי ואירופי. במקביל, במיצוי יתרונות 'המדינה הכפולה', ימשיכו בפיתוח יכולות הטרור. מניסיון עיראק ולבנון למדו כיצד מגמות אלה, לא תפרענה להם להתארגן מחדש לצבירת כוח חתרני חמוש. את הרעיון הזה בוודאי חייבת מדינת ישראל לדחות על הסף.

את מאמציהם של אנשי ביידן, לשווק את גישתם ליום שאחרי כמבוססת על "רשות פלסטינית חדשה", ראוי לממשלת ישראל לאתגר בשאלה למה שהפעם הגישה הזו תצליח לאחר שכשלה באפגניסטאן ובעיראק?

[בתמונה: 'מודל המדינה הכפולה' – טרור שמתחבא מאחורי ממשלה לגיטימית לכאורה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: 'מודל המדינה הכפולה' – טרור שמתחבא מאחורי ממשלה לגיטימית לכאורה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה