אבי הראל: חלומות יוסף והקשרם לספר הניקוד של רבי יוסף ג'יקטיליה

תקציר: פרשת וישב מתחילה את סיפורי יוסף שימשכו לסירוגין עד סוף ספר בראשית. המספר המקראי מדגיש את חלומותיו של יוסף, ואת חלומות פרעה ופתרונם ביד יוסף. ג'יקטיליה קושר בספר הניקוד בין סימני הפיסוק לבין תופעת החלום המקראי. החולם בהיותו סימן הבא מעל האותיות מסמל את העולם העליון ואת ההשגה לה זוכה האדם מלמעלה. אמנם לא כל חלום הוא אמת צרופה, אולם יש בבסיס החלום מוטיב של נבואה, הן אצל גדולי עולם כיוסף והן אצל אנשי אומות העולם כפרעה וחלומותיו.

[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את חלום השמש והכוכבים של יוסף. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את חלום השמש והכוכבים של יוסף. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

בתחילתה של פרשת וישב אנו מתוודעים לסיפורי יוסף. סיפורים אלה להוציא פרקים לח, מט, מהווים חטיבה ספרותית אחת השייכת לסוג הנובלה[1], ועלילתה הרצופה הולכת ומתפתחת עד שמגיע רגע השיא שלה עם התוודעות יוסף לאחיו[2].

סיפורי יוסף נפתחים בחלומותיו, אולם חלומות אלה שונים מהחלומות הקיימים בספר בראשית ובספרי מקרא אחרים. חלומות אלה הם בדרך כלל חלומות התגלות, שבהם מובא דבר האל לחולם ישירות, ללא צורך בפרשנותם, בהיותם מובנים על נקלה. לעומתם, חלומותיו של יוסף בפרשתנו אינם דבר אלוהים ישיר, היות והם צריכים פרשנות או ליתר דיוק פיענוח של חכם היודע לפותרתם.

זאת ועוד, חלומותיו של יוסף הינם חלומות חילוניים ועניינם סוגה של חכמה וחידות. סוג זה של חלומות מצוי אם כן בחצרותיהם של מלכים, אצל פרעה מלך מצרים בסיפורי יוסף, ואצל נבוכדנצר מלך בבל בספר דניאל.

[בתמונה: כך עיוותה הבינה המלאכותית את חלום האלומות של יוסף. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך עיוותה הבינה המלאכותית את חלום האלומות של יוסף. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

תופעת החלום והשינה נידונות במקומות רבים בספר הזוהר

דעותיו של בעל ספר הזוהר מבוססת בעיקרן על מדרשי אגדה, אבל הוא יוצק לתוכם תוכן חדש לפי התורה החדשה – הקבלה התיאוסופית. היות ואנו לא עוסקים כאן בשינה ניתן לסכם את תפיסת הזוהר לגביה בקצרה, באופן הבא – כל הנשמות עוזבות את הגוף והעולם הזה בשנתן בלילה, אבל רק מעטות מהן יוצאות מחושך לאור. רובן, הנשמות החוטאות שוקעות בחשכת התהום של מלכות הרע ומשמשות כלי משחק בידיהם של שדים ורוחות[3].

תפיסת החלום בספר הזוהר משיקה גם לתופעת השינה. החלומות הם מחשבותיה של הנפש בשעת השינה, ומכיוון שנפש האדם נמצאת בזמן שנתו מחוץ לגופו בפרט ולעולם הזה בכלל, כך החלומות קשורים בעולמות עליונים. לכן הנחת היסוד בזוהר היא שחלומות של צדיקים קשורים לגילויים מעולם המלאכים, ואילו חלומות הרשעים מקורם בסטרא אחרא -  מקור הרע.

ההשגות העיקריות בזמן החלום הן על ענייני העולם הזה, ובייחוד מה צופן העתיד לחולם ולסביבתו. גילויים אלה באים להזהיר את האדם שיתקן את דרכיו, אחרת יבולע לו.

במספר מקומות בספר הזוהר קיימת התייחסות על פתרון חלומות , לרוב בצורת ביאורים קבליים לפתרונות המוצעים בספרות האגדה. המאמר התלמודי הקובע כי החלומות הולכים אחר הפה[4], כלומר שפתרון החלום קובע את משמעותו, מבואר בזוהר על פי מדרגתו של המלאך גבריאל שבין שאר תפקידיו הוא שר החלומות. היות וכוח הדיבור בעולם המיתי מגולם בספירת שכינה, ומכיוון שגבריאל סר לשלטונה, הרי שגם החלומות הבאים מגבריאל תלויים בפתרון הנעוץ בדיבור.

להלן מבואות קצרות מספר הזוהר אודות ענין החלום בתרגומו של תשבי: "... בחלום אדבר בו, זה הוא אחד משישים בנבואה... והוא המדרגה השישית מדרגת הנבואה, והיא מדרגת גבריאל הממונה על החלום... חלומות הולכים אחר פתרון הפה, שכתוב ויהי כאשר פתר לנו (הכוונה ליוסף)כן היה, מה הטעם? משום שיש בחלום כזב ואמת, והמילה שולטת על הכל, ולפיכך צריך החלום פתרון טוב... רבי יהודה אומר, משום שכל חלום ממדרגה שלמטה הוא ודיבור שולט עליו, ולפיכך כל חלום הולך אחר הפתרון"[5].

[בתמונה: תפיסת החלום בספר הזוהר משיקה גם לתופעת השינה... המקור: freebibleimages]
[בתמונה: תפיסת החלום בספר הזוהר משיקה גם לתופעת השינה... המקור: freebibleimages]

נושא החלום מופיע אצל ר' יוסף ג'יקטיליה כבר בספר הניקוד. ספר זה הינו החיבור הגדול הראשון בספרות הקבלית המוקדש כולו לפירושם של סימני הניקוד. הספר הינו המשך ישיר לתורתו של ר' אברהם אבולעפיה, שג'יקטיליה היה תלמידו המובהק בתחילת דרכו[6]. ספר הניקוד הוא גם המקור הראשון להבנת התפתחותו הרוחנית של ג'יקטיליה, ומעמדה של משנתו הקבלית העומדת בין הקבלה הנבואית של ר' אברהם אבולעפיה, לבין קבלת הספירות כפי שהיא מוצגת בספר הזוהר ובכתביו העבריים של ר' משה די ליאון.

כאמור בספר הניקוד מפרש ג'יקטיליה את סימני הניקוד בשלושה מישורים שונים. המישור הראשון מתייחס לתפקידם של סימני הניקוד ברובד הקוסמולוגי, כלומר הקבלתם לכוכבים והגלגלים תוך התייחסות גם לעניין החלום. השני הוא רובד המלאכים והמרכבה, ויש בו גם התייחסות לנושא הנבואה. השלישי הוא תחום האלוהות עצמו ותורת הספירות, כולל תיאור של הקשר בין הסימנים לבין הספירות השונות. רובד זה מוכיח שבעת כתיבת הדברים היה ג'יקטיליה מסור כבר לתורת הספירות.

בספרו גינת אגוז, כתב ג'יקטיליה, בעיקר בחלקו השלישי, אודות חלוקת סימני הניקוד לשלוש קבוצות:

  • הנקודה הבודדת, חולם, שורוק וחיריק;
  • סימני הבניין – צירה וסגול;
  • וסימני הפתח והקמץ.

כתיבה זו מוצגת בצורה דומה ואף זהה לחיבורו הקודם - ספר הניקוד. עובדה זו מערערת לפי יוסף דן את קביעתו של גרשום שלום שתיאר את מעברו של ג'יקטיליה מהקבלה הנבואית של אבולעפיה, לתורת הספירות[7], ואין כאן המקום להאריך בזה.

הסימן הראשון אותו פירש ג'יקטיליה בספר הניקוד, הוא החולם, אולם קודם שהוא מדבר עליו הוא מקדים את דברי הקדמה הבאה: "ראיתי ידיד נפשי לפתוח לך שערי בינה ותכנס לראות בחדרי התורה הפנימיים... והוא עניין הניקוד. דע ידיד נפשי שאף על פי שהודענוך כמה מעלות טובות בעניין הספירות והמרכבות, צריך אנו להודיעך כי כמו שהגוף מתנועע מכוח המניע, אם מת אם חי... כך יש באותיות התורה שהם כ"ב, מהם אותיות שנקראות חשמ"ל, בהם מניעות את שאר האותיות כמו שהנפש מניעה את הגוף. ומהם אותיות נקראות חיות וגם כן מניעות את שאר האותיות..."[8].

ג'יקטיליה כולל את סוד הניקוד בין הסודות וסתרי התורה. לטעמו כ"ב האותיות נחלקות  לכמה מדרגות, המקבילות לכוחות המרכבה המתוארים בספר יחזקאל. אותיות חשמ"ל הן אשר מניעות את שאר האותיות, וגם האותיות המזוהות עם חיות המרכבה. הדרג הנמוך ביותר בכ"ב אותיות נקרא אופנים, והכוונה לאותיות הזקוקות להנעתן של אותיות החשמ"ל או המרכבה. בנוסף מדבר ג'יקטיליה בספר הניקוד אודות שם הווי"ה, שהוא בבחינת המניע הבלתי מונע והוא אשר מניע את המציאות כולה עם היותו נפרד ומובדל ממנה[9]

מכאן ממשיך ג'יקטיליה לפרש את הניקוד היחידי הנמצא מעל האותיות – החולם, ולהלן נביא את עיקרי דבריו: "ראשית כל הנקודות ומעלות הנקודות... היא הנקודה הנקראת חולם, הנקודה הזאת היא נקודה פשוטה יסודית קודש קודשים, והיא יושבת בראש סוד המעלות... דע כי יו"ד היא הדקה הפנימית שבכל האותיות כמו שכבר ידעת, והיא אות ראשונה של שם יהוה, ורומזת על סוד ספירת החכמה בעצם אמיתתה, ורומזת על הכתר בקוצה, והנה החולם הוא המניע את (האות) יו"ד, והיא למעלה ממנה... ואם היו"ד קודש, החולם שעליה קודש קודשים"[10].

בקטע זה אומר יוסף דן[11] כי ניכר שג'יקטיליה משתמש בתורת הספירות בפירוש הנקודה העליונה היא החולם. הללו מזוהים עם האות יו"ד, המייצגת את שני הספירות העליונות. קוצה של היו"ד היא ספירת כתר, ואילו היו"ד עצמה מייצגת את ספירת חכמה. היו"ד היא האות הראשונה של שם הוויה, וזה גם מעמדו של החולם בין שאר סימני הניקוד, ונקרא קודש קודשים או העשירי יהיה קודש.

בהמשך דבריו מקשר ג'יקטיליה את החולם עם המספר עשר, וגם עם אות היו"ד והקו"ף, אותיות המייצגות את המספרים עשר ועשר עשיריות. הקישור לאות קו"ף נובע כנראה מהמילים קודש ומקום. כאמור מקומו של החולם מעל האותיות, ובכך הוא מקביל למעמדה של הספירה העליונה במארג הספירות.

[בתמונה: בהמשך דבריו מקשר ג'יקטיליה את החולם עם המספר עשר... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: בהמשך דבריו מקשר ג'יקטיליה את החולם עם המספר עשר... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

סימן הניקוד השני במעלה בו דן ג'יקטיליה הוא השורוק, כדלקמן: "הנקודה השנייה היסודית למטה מנקודת החולם היא נקודת השורוק וגם היא נקודה פשוטה דקה ויחידאה,  אבל איננה במעלת החולם לפי שהחולם יחידאה, והיא למעלה מן האות, ונקודת השורוק היא באמצע האות... והיא סוד בריאת עולם הגלגלים, השמיים וצבאותם. ודע כי כל גלגל יסודו באמצעיתו, שלא תמצא גלגל בלא נקודה ואמצעית שהיא תחילת בריאת הגלגל, וזו היא עדות ברורה כי הגלגלים יש להם מניע חוצה להם למעלה מהם מצד תכונת יסודותם, כי יסוד כל גלגל באמצעיתו, ובהכרח יש נקודה למעלה מן האמצע שממנה יבוא שפע לאמצעיתו... ובאמצעות סיבוב הגלגל הצורות והזמנים נמצאים התחתון, שאלמלא כן אין צורה מתחדשת ולא מתקיימת בעולם השפל, נמצאת למד כי בהשתוקקות נקודה אמצעית שבעין הגלגלים להשיג הנקודה העליונה שעליהם הם מתקיימים בעולם השפל שהוא סוד הנקודה התחתונה"[12].

בקטע זה מפרש ג'יקטיליה את מעמדו של סימן השורוק, על פי הקוסמולוגיה. השורוק אשר נמצא באמצע האות, בתוך הוא"ו, מייצג את מרכזו של כל אחד מן הגלגלים המניעים את המציאות. בנוסף לפי דבריו אלה, מציאותה של הנקודה באמצע הגלגל, מראה את תלותו במה שמעליו, והשאיפה לקבל שפע מלמעלה היא אשר גורמת לתנועה הסיבובית של הגלגל. החולם הוא המטרה שאליו שואפות נקודות השורוק ובכוח שאיפה זו מתקיים העולם[13].

הסימן השלישי אותו מפרש ג'יקטיליה היא נקודת החיריק, כדלקמן: "הנקודה השלישית היסודית הוא סוד הנקודה, ונקראת חיריק והוא סוד עולם התחתון הנקרא ארץ, וכמו שלא תמצא בניין שאין יסודו למטה הימנו כך לא תמצא נקודת חיריק אלא למטה מן האות שהיא מניעה, וכמו שעולם הארץ הוא עולם השפל כך יסודו למטה הימנו, כמו שכבר ביארנו, נמצאת למד כי לפי שמות העולמות כך יסודותם לפי שמותם, העולם העליון סודו למעלה הימנו, העולם האמצעי יסודו באמצעיתו, העולם השפל יסודו למטה הימנו, וזהו דרך שלושת נקודות חולם שורוק חיריק, שלשתם עדות על סדר העולמות והמעלות, וכן הם מיוסדים באותיות למעלה ולמטה ובאמצע"[14].

לאחר מכן אומר כי שלושת סימני ניקוד אלה, מזוהים עם שלושת השמות הקדושים המייצגים שלוש ספירות, והם: אהי"ה – ספירת כתר המזוהה עם החולם, הווי"ה – ספירת תפארת, שהיא הקו האמצעי המיוצגת על ידי השורוק, ואדנ"י – הספירה התחתונה מלכות, שהחיריק מייצג אותה נאמנה.

ג'יקטיליה ממשיך לדון בספר הניקוד בהיבטים נוספים אך אנו נתמקד בקשר של סימן החולם לעניין החלום, לפי דבריו אלה: "ודע כי אלמלא שמתערב עם החלומות ערבוב הסיגים הגופניים כמה היו גדולים לבני אדם, כי שם החלום הוא רמז כשאחד מבני העולם משיג יותר ממה שהחומר משיג, וזהו עניין החלומות, ולפיכך חלום של נבואה מתבודד אף על פי שיש בו קצת משלים, ושאר חלומות אלמלא התבן והסיג המעורב עמהם דבר גדול היו, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל כשם שאי אפשר בר בלא תבן כך אי אפשר חלום בלא דברים בטלים(בבלי, ברכות, דף נ"ח, עמוד א'), הודיענו שאלמלא הדברים הבטלים המתערבים עם החלום ואפילו חלום הדיוט אחד משישים בנבואה(ברכות, דף נ"ז, עמוד ב'), וקורים לאדם שהוא משיג יותר ממה שהגוף משיג, חולם כמו ופרעה חולם והנה עומד על שפת היאור(בראשית, פרק מ"א, פסוק א'), מה שאמר לו יוסף את אשר האלהים עושה הראה את פרעה(שם, פסוק כ"ח). התבונן בדקות הדברים שאני אומר ותמצא כי שם חולם הוא רמז על השגת בני אדם בעולם השפל כשהם עולים להשיג מעלה גדולה יותר ממה שהגופים משיגים, ואם אין החלומות שלמים אין חסרונם אלא לרוב ערבוב יהיה גודל החיסרון בחלום. וזה שאמר הנביא אשר איתו חלום יספר חלום ואשר דברי איתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאום ה'(ירמיה, פרק כ"ג, פסוק כ"ח), ופירוש הפסוק כך הוא: הנביא שרואה לפעמים חלום ולא נתכוון לנבואה ואין אותו החלום במראה הנבואה יספר חלום, יאמר כי הוא חלום בעלמא ואין אותו החלום אפשר שאין עמו דברים בטלים, אמנם הנביא אשר איתו דברי אף על פי שהוא בחלום כולו אמת, שאין דבר הנביא כוזב אפילו נקודה, ולפיכך אמר בסוף(הפסוק) מה לתבן את הבר נאום ה'... והבן זה מאוד, ומה שאמרו ז"ל דברי החלומות לא מעלים ולא מורידים(גיטין, דף נ"ב, עמוד א'), לא אמרו דבר זה אלא להוציא ממון בדין על ידי חלום, ועל אותו עניין אמרוהו, אבל החלום לשאר הדברים חוששים עליו... ואם כן מה הטעם אמרו ז"ל שמתענים בשבת בתענית חלום? אלו לא היה בו עיקר גדול, אלא שאי אפשר לחלום שיהיה כולו אמת... אבל קצתו בהכרח יש בו אמת, כמו שאמרו ז"ל בפרק הרואה לא חלמא טבא מתקיים כולו ולא חלמא בישא מתקיים כולו(ברכות, דף נ"ה, עמוד א')"[15].

בדברים אלה מזהה ג'יקטיליה את סימן החולם עם החלום, ותוהה באיזו מידה משקף החלום אמת מוחלטת. לפי מה שאמר קודם לכן, צריך היה להיות קשר בין החולם המייצג את ספירת כתר, עם החלום, משמע שמקורו העליון של החלום מחייב שהוא יורה על דבר אמת, ברם, מאמרי חז"ל סותרים הנחה זו וטוענים כאמור שאין חלום ללא דברים בטלים. אשר על כן הסברו של ג'יקטיליה לסתירה לכאורה זו היא שדברים בטלים מעורבים בהכרח בחלום, כשם שאי אפשר לתבן בלי הבר, והדבר נכון גם לחלומות נבואיים, שלהם הוא קורא קצת משלים[16]. בנוסף, היות והאדם בעל גוף חומרי, המסגרת הגופנית האמורה מגבילה את כוחו הרוחני ואת יכולתו לראות חלומות שאין בהם ערבוב של דברים בטלים, רוצה לומר שהמסגרת הגופנית פוגמת ביכולות של הנבואה. ג'יקטיליה אומר שגם אדם פשוט או אפילו גוי כדוגמת פרעה, יכול לחלום חלום שיש בו דברי אמת, היות והוא קובע שכל חלום מורכב מדברי אמת והבל. כך או אחרת הקשר בין החולם לבין החולם מבטא את הפוטנציאל הגדול אשר קיים בחלום, בבחינת שהאדם יכול להתגבר על מגבלותיו הגופניות במידה מסוימת. אילו היה אפשר להתגבר על הפן החומרי היה האדם יכול להשיג מעלה עליונה של אמת בלבד.

לאחר מכן משווה ג'יקטיליה את דימויו של החלום להתנוצצות של ההארה העליונה, דימוי המקשר בין תופעה זו עם הנבואה, שהוא תוצאת הקשר בין החולם לבין החלום, כדלקמן: "נמצאת למד מכל הדברים כי בהיות האדם השפל משיג יותר ממה שהחומר שלו משיג קורים לאותה השגה חלום, מלשון חולם, כי נקודת החולם מתנוצצים ממנה אלף אלפי אלפים רבבות של מאורות, וזכה להתגלות לו קצת מכמה מאורות המתנוצצים מנקודת חולם, ולפי כוח המאור המתנוצץ באותו הרואה החלום מאצילות נקודת החולם כך יהיה חלומו אמיתי, אם התנוצץ בו מעט יהיה מיעוט חלומו קיים, ואם רב יהיה רוב חלומו קיים, סוף דבר כפי התנוצצות כך יהיה שיעור החלום קיים. והיודע סודות סתרים הללו הגנוזים בעניין החולם ידע סוד השגת החלומות, וידע כי בשעה שאדם ישן נפשו של אדם אומרת לכרוב והכרוב למלאך, ועתה התבונן מאוד ותראה סוד מעלת החולם על שאר הנקודות"[17].

אחר כך מסכם ג'יקטיליה את פירושו על שלושת הנקודות והחולם כך: "כבר הודענוך במקומות הללו סוד החלומות והיאך הם תלויים בחולם שהוא סוד הנקודה העליונה, וכפי השפע היורד ממנה יבואו ההשגות למיניהם בין של נבואה בין של שאר הדברים. והודענוך סוד תכונת שלשת העולמות והיסודות שלהם על סדר תכונת חולם שורוק חיריק, והודענוך סוד השורוק שהוא פעמים באחד פעמים בשלוש, והטעם כי הכל כפי תנועתם והיא באמצע, והודענוך כי שלושת הנקודות הללו הם סוד (ספירות) הכתר והתפארת והמלכות, ואם תזכה עוד תבין רמזים שכתבנו למעלה סוד הנפש נאחז ברוח והרוח בנשמה, ודרך השגת החלומות ושאר השגות, בין מראה הנבואה בין בשאר דרכים, ואחר שהודענוך אלו העיקרים על דרך היסוד העיקרי יש לנו לחזור לשאר הנקודות שהם סוד הבניין בעזר ה', אמן"[18].

ג'יקטיליה דן בהמשך הדברים ביחס המציאות בין עולם הרוח לעולם השפל והחומרי, וקושר אותו בחלוקתם של סימני הניקוד לשתי קבוצות מרכזיות – הנקודות הפשוטות שהן החולם השורוק והחיריק, המסומנות בנקודה אחת, ובין נקודות הבניין האחרות, וזאת בהקשר של מעשה בראשית, נושא המחייב דיון נפרד.

ג'יקטיליה ממשיך לדבר על המודל של החולם השורוק והחיריק גם בספרו גינת אגוז ובשערי אורה. להלן ציטוט מדבריו בספר גינת אגוז, המובא במחקרו של ויילר, והמאשש את מעמד החולם כסימן של השגה עליונה, כדלקמן:" :" ואם כן כל תורתינו נקראת נקודה אחת וכמו שתמצא נקודה כל גלגל באמצעיתו כך נקודה זו שהיא התורה לפני ולפנים, ויודעי התורה משיגים השם יתברך פנים אל פנים. מאחר שהן באמצע הנקודה שהיא סוד היכל פנימי... הנקודה העליונה שבכל הנקודות והיסודות היא סוד הנקראת חולם. ונקודה זו לעולם תמצאיה למעלה מכל האותיות ותדע לך כי הנקודה הזאת כולה שכל ממש... ולפי זה הדרך תדע לך כי נקודת החולם קודש קודשים היא מאחר שהיא מניע את העולם העשירי שהוא עולם השכל... ואם כן התבונן אחי ותרא חולם הוא סוד עצם ההשגה העליונה בעצם החכמה שהיא ראשית המשכת החפץ, וזו היא השגה הראשונה בחכמה ובתבונה ובדעת כי החכמה ראשית הזוהר והמעלה... וכן תמצא הנקודה הזאת למעלה מעשרה בסוד יו"ד כי הוא שיעור קומה, והרי הנקודה הזאת למעלה מכל הנקודות ומכל האותיות היא"[19].

בספר שערי אורה אומר ג'יקטיליה את הדברים הבאים אודות ספירת יסוד וסימני הניקוד האמורים: "והמידה הזאת נקרא יסוד, כלומר כמו שהבית נשען על היסודות, כך מידת אדנ"י נשענת על מידת יסוד. לפי שאין למידת אדנ"י שפע וקיום זולתי על מידת יסוד הנקרא אל חי... ומה שאנו צריכין לעוררך עליו הוא שאין כל היסודות שווים. כי יש יסוד שהוא למעלה ובניינו למטה, ויש יסוד שהוא באמצע בניינו, ויש יסוד שהוא למטה ובניינו למעלה. וסימן: עולם עליון, עולם תיכון, עולם תחתון... והסוד: חולם(עולם עליון), שורוק(עולם תיכון), חיריק(עולם תחתון)"[20].

לפי הסברו של יוסף בן שלמה על אתר, הכוונה בדברים אלה של ג'יקטיליה היא שגם במציאות שמחוץ לאצילות יש יסודות לבניין עולמות שונים. עולם עליון הוא עולם השכלים, עולם תיכון הוא עולם הגלגלים השמיימיים, ועולם תחתון הכוונה לעולם היסודות הארציים, לפי התפיסה הפיזיקאלית שרווחה בימי הביניים. הסימנים חולם שורוק וחיריק רומזים למעמדם של עולמות אלה. היות והחולם הוא מעל האותיות הוא מסמל את העולם העליון. השורוק נמצא באמצע האות ולכן הוא רומז על העולם התיכון, ואילו החיריק, הנמצא מתחת האותיות רומז על העולם התחתון. הסבר לא קבלי זה כבר מצאנו כדוגמתו בספר גינת אגוז. הטקסט משערי אורה האמור  כאן, בא גם בהקשר אחר והוא – תיאור מעמדה של ספירת יסוד ביחס לספירת מלכות, המצריך דיון נפרד מהנאמר כאן.

[בתמונה: עולם תיכון הוא עולם הגלגלים השמיימיים, ועולם תחתון הכוונה לעולם היסודות הארציים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: עולם תיכון הוא עולם הגלגלים השמיימיים, ועולם תחתון הכוונה לעולם היסודות הארציים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אחרית דבר

פרשת וישב מתחילה את סיפורי יוסף שימשכו לסירוגין עד סוף ספר בראשית. המספר המקראי מדגיש את חלומותיו של יוסף, ואת חלומות פרעה ופתרונם ביד יוסף. ג'יקטיליה קושר בספר הניקוד בין סימני הפיסוק לבין תופעת החלום המקראי. החולם בהיותו סימן הבא מעל האותיות מסמל את העולם העליון ואת ההשגה לה זוכה האדם מלמעלה. אמנם לא כל חלום הוא אמת צרופה, אולם יש בבסיס החלום מוטיב של נבואה, הן אצל גדולי עולם כיוסף והן אצל אנשי אומות העולם כפרעה וחלומותיו.

לפי מה שמצאנו ג'יקטיליה חוזר על דבריו שהובאו בספר הניקוד, גם בחיבוריו הבאים, גינת אגוז ושערי אורה. הסברים אלה בחלקם אינם קבליים, אולם לא ניתן לטעות במעטפת הכללית שבהם הדברים נאמרו, והוא חיבור נועז בין תורת רבו אבולעפיה לבין תורת הספירות המתגבשת בעיני רוחו בעיקר בחיבוריו שערי צדק ושערי אורה. אשר על כן ג'יקטיליה מנסה לתת בספר הניקוד וספר גינת אגוז חלופה רעיונית שיטתית לתפיסות הפילוסופיות שרווחו בזמנו שנכתבו בעיקר על ידי הרמב"ם במורה נבוכים.

[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את חלום השמש והכוכבים של יוסף. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את חלום השמש והכוכבים של יוסף. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[1] יוסף אורן הגדיר את מאפייני הנובלה באופן הבא: מיקוד רב בעלילה ומיעוט בתיאורים ובהשתהות ללא פעולה ; לשון מדויקת ועניינית ; מבנה סיפור השואף אל שיאו תוך קיום מתח גובר והולך אצל הקורא על אף הפעולות הברורות, חלק ממניעי הפעולות נותר סתום, ומותיר תחושה דֵמוֹנית.

ראה - יוסף אורן, הצדעה לספרות הישראלית, ראשון לציון, יחד, 1991, עמוד 106.

[2] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 206.

[3] ישעיה תשבי, משנת הזוהר, כרך א', מוסד ביאליק, תשמ"ב, עמודים: קכז – קכט. (להלן תשבי משנת הזוהר).

[4] בבלי, ברכות, דף נ"ה, עמוד ב'.

[5] זוהר, חלק א', דף קפ"ג, עמודים: א' – ב'. התרגום מתוך: תשבי, משנת הזוהר, עמוד קמ"א. 

[6] יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, כרך י', מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2014, עמודים: 233 – 236. (להלן – דן תולדות).

[7] Gershom Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York, 1954, pp. 195.

דן, תולדות, עמוד 235.

[8] ספר הניקוד, עמוד א', קובץ ספרי הקדמונים, ספר מאור ושמש והוא קיבוץ וליקוט ספרי הקדמונים והגאונים, ספר מלכות, ספר כתר שם טוב, ספר מנחת יהודה, ועליהם נוסף ספר שער הניקוד וסוד החשמ"ל לרבי יוסף ג'יקטיליה, ירושלים תשנ"ז(להלן – ספר הניקוד). 

[9] דן, תולדות, עמוד 237.

[10] ספר הניקוד, עמוד ב'.

[11] דן, תולדות, עמוד 238.

[12] ספר הניקוד, עמודים: ג' – ד'.

[13] דן, תולדות, עמוד 241.

[14] ספר הניקוד, עמוד ה'.

[15] שם, עמודים: ו' – ז'.

[16] דן, תולדות, עמוד 245.

[17] ספר הניקוד, עמוד ז'.

[18] שם, שם.

[19].  ראה – משה חיים ויילר, עיונים בטרמינולוגיה הקבלית של ר' יוסף ג'יקטיליה, היברו יונין קולג', 37, 1966, עמוד ל"ב. ווילר מציין את העמודים מהם נלקחו הדברים, עיין שם.

ספר גינת אגוז יצא לאור פעם נוספת במהדורה הבאה: ספר גינת אגוז לרבי יוסף ג'יקטיליה, מוגה ומתוקן על פי כתב יד, ירושלים, תשמ"ט.

על סוד הנקודה בספר גינת אגוז ראה – Gershom Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York, pp.173.

דן, תולדות, עמודים: 71 – 81.

[20] יוסף ג'יקטיליה, ספר שערי אורה, מהדורת יוסף בן שלמה, כרך א', מוסד ביאליק, ירושלים, תשמ"א, עמוד 97.

One thought on “אבי הראל: חלומות יוסף והקשרם לספר הניקוד של רבי יוסף ג'יקטיליה

  1. Pingback: הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, באתר ייצור ידע הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *