תקציר: לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם. ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.
[בתמונה: מאחז אביתר. התמונה הא צילום מסך]
[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
זהו מאמר שני על מאחז אביתר והצורך ביישובו. למאמר הקודם לחצו כאן:
* * *
ב- 10 באפריל 2023, בעיצומה של מתקפת טרור, צעדו 50 אלף איש מצומת תפוח לאביתר, בדרישה ליישוב הנקודה. ביניהם היו שמונה שרי ממשלה ויותר מ- 20 חברי כנסת.
הצעדה הזו עלולה להיות מובנת כלא יותר מניצול הזדמנות. לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם.
[הצעדה לאביתר. לכתבה המלאה של יהונתן גוטליב בערוץ 7, לחצו כאן]
לטרור הערבי מראשיתו הייתה תכלית ברורה: לחסום ולבטל את מטרת הציונות לבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל
בעיצומם של מאורעות 1936, כתב ד"ר משה בילינסון (ראו תמונה משמאל) שהיה עורך דבר, את מאמר המערכת "טעם המערכה".
במאמרו הכיר שהמאבק בארץ בין יהודים לערבים יהיה ארוך ושום צד לא יוותר מרצונו הטוב על שאיפתו לבעלות על הארץ. המאמר הסתיים בשאלה הידועה: "עד מתי?" ועליה ענה:
"עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר במחנה האויב, בכל מחנות האויבים באשר הם שם, ידע: אין אמצעי לשבור את כוח ישראל בארצו, כי הכרח החיים ואמת החיים איתו ואין דרך בלתי אם להשלים איתו, זהו טעם המערכה."
לטרור הערבי מראשיתו הייתה תכלית ברורה: לחסום ולבטל את מטרת הציונות לבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מכאן נובעת החלטת הנהגת היישוב -דווקא בגלל הטרור - להאיץ את תנופת ההתיישבות והבנייה בשיטת חומה ומגדל.
[בתמונה: תכלית הטרור נגד ישראל ברורה... המקור: התקשורת הערבית]
טרור, בין טקטיקה לאסטרטגיה
ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.
[בכרזה: מענה לטרור במימדים, הטקטי והאסטרטגי... המקור: ייצור ידע]
לרצח שני האחים יניב בחווארה, כמו לרצח שתי האחיות די בחמרה, הייתה תכלית כוללת
מעבר לשאיפה לרצוח יהודים, הרוצחים ביקשו תכלית רחבה יותר: באמצעות זריעת פחד וחרדה ביקשו למנוע מישראלים תנועה חופשית במרחב. בכך, להאיץ את המוכנות הישראלית לנסיגה. בשלב ראשון לדחוף להתכנסות לקווי 67. בשלב שני להמשיך הלאה עד ביטול כל ריבונות יהודית בין הים לירדן.
באותם ימי מאורעות -אפריל 1936- הסביר בן גוריון (ראו תמונה משמאל): "האמצעים של הערבים (הטרור) מותאמים למטרה שלהם... הריסת האפשרות של בנין הארץ." על כך הוסיף בחתירה לברור המענה: "כלום זוהי המטרה שלנו? אנו רוצים לשנות את הסטטוס קוו, אנו רוצים להכניס המוני עולים חדשים. אנו רוצים לבנות ולהבנות...אנו צריכים לנטוע, לשתול, לעבוד..."
[בתמונה: דוד בן גוריון - הטרור הערבי מוכוון להרס האפשרות של בניין הארץ... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
גם אורד וינגייט בפעולתו עם פלוגות הלילה בהגנת ציר הנפט ברמות יישכר ועמק יזרעאל, גיבש תפיסה ששילבה פעולה צבאית להגנה בפני הטרור, יחד עם מגמה לחיזוק ההתיישבות היהודית. לשם כך המליץ על הקמת קיבוץ חמדיה השולט על צומת חיונית.
גם הגבעה עליה צפוי להתמקם היישוב אביתר, שולטת על ציר הרוחב החיוני -ציר 5-לבקעת הירדן. גם במפת ראש הממשלה יצחק רבין להסכם אוסלו השליטה בבקעת הירדן ובציר 5 המוביל אליה, נתפסה כאינטרס ביטחוני לאומי חיוני. בהגיון הזה המענה למתקפת הטרור תובע בנוסף למאמצי כוחות הביטחון, גם מאמץ התיישבות נרחב בבקעת הירדן ובדרך הראשית המובילה אליה [להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן]. לכן אביתר עכשיו.
[בתמונה: הגבעה עליה צפוי להתמקם היישוב אביתר, שולטת על ציר הרוחב החיוני -ציר 5-לבקעת הירדן. התמונה היא צילום מסך]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!