תקציר: מאחר שפרשת תְּצַוֶּה מייחדת ומפארת את מעמדם של הכוהנים, שמו של משה אינו מוזכר בה כדי לא להמעיט מכבודו של אהרן. בכך ניתנת תודה לאהרן הכהן והוקרה על פעילותו הרבה! 

[לקובץ המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 בפברואר 2024

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים (ראו תמונת כריכה בסוף המאמר למטה).

*  *  *

פרשת תְּצַוֶּה עוסקת בארבעה נושאים:  נר תמיד – מינוי הכוהנים ובגדי כהונתם - טקס ההקדשה לכהונה – מזבח הקטורת

.

נר תמיד

בפרשת משפטים הורה אלהים למשה לשים בפני בני ישראל את מערכת החוקים, כפי הנאמר בה - "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא, א). בפרשת תרומה הורה לו אלהים לדבר אל בני ישראל להעלות תרומה "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה, ב).

בפרשת תְּצַוֶּה מורה הוא למשה לצוות על בני ישראל להעלות נר תמיד – "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז, כ).

ביצוע הצו אינו נתון לשיקול דעת. צו זה הוא חוקת עולם ואינו זמני – "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כז, כא).  ההוראה על צו זה תחזור בספר ויקרא, בפרשת אמור "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (ויקרא כד, ב).

מהו נר תמיד? האם מדובר בנר שתפקידו להאיר בעת החשכה, או שיש להשאירו דלוק גם ביום? האם כל מטרתו של הנר להביא תועלת מעשית, מוחשית, או שיש לו מטרה מוסרית, רוחנית - סימן היכר לאומי?

אילו הדלקת הנר נועדה רק להשלטת הצורך החזותי כפרט טכני להאיר את המשכן, היה הצו לכינונו נכלל בעבודות המשכן שפורטו בפרשת תרומה.

אלא שלדעתי, הכוונה כאן אינה לאור הגשמי להארת המשכן, אלא לאור הרוחני, ולכן בעתיד הוא מכונה לעיתים גם נר מצוה:

"כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), והדלקת נר התמיד נועדה להזכיר לנו חובה יסודית מערכיו של עמנו - החובה לעשות מצוות. עשיית מצווה משולה להדלקת נר מנר. כשם שאין אורו של נר נפגע בכך שהוא מדליק נרות אחרים, כך גם בעשיית מצווה אין האדם נפגע, אלא רק מסייע לאחרים.

ככל שמרבים בעשיית מצוות – העולם יהיה מואר יותר, כשם שהדלקת נרות רבים מפיצה יותר אור. נר זה יזכיר לכל אחד מבני ישראל את חובתו העמוקה לעשיית מצוות. האור היה קיים ביסודה של מלאכת הבריאה. כפי שלמדנו מספר משלי – התורה משולה לאור והמצווה משולה לנר.

מסיבה זו לא נכללה חובת הדלקת נר התמיד בפרשת תרומה, העוסקת בנושאים הטכניים של בניית המשכן, אלא היא חובה נפרדת הניתנת בפרשת תְּצַוֶּה, וחובה להקפיד כל ערב על הדלקתו, כדי שיאיר בחשכת הלילה ויכניסנו לאורו של יום.

ישנה דעה שהמונח "נר תמיד" משמעו שהנר ידלוק תמיד – יום ולילה. דעתי שונה. המונח "תמיד" אין משמעותו ללא הפסקה. גם הביטוי "כל הלילות" או "כל לילה" משמעותו "תמיד". אילו הכוונה הייתה לנר שלא יכבה, יש להניח שההוראה הייתה בדומה לאור על "אש תמיד", עליה נאמר בספר ויקרא פרק ו, ו:  "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה". הצורך בתוספת של "לֹא תִכְבֶּה" מלמדת שיכולה להיות אש תמיד שתכבה ויהיה צורך להדליקה.

בפרשת תְּצַוֶּה בהמשך להוראה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז, כ) כתוב: "בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (כז, כא). "מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר" כתוב, לא כתוב"לֹא תִכְבֶּה". כמו כן אנו קוראים בספר שמואל א' ג, ג: "וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְהוָה אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים", וגם מכאן אני מסיק שהנר לא היה דולק במשך היום אלא רק מערב עד בוקר.

מינוי הכוהנים ובגדי כהונה

לאחר הצו להדליק נר תמיד, שהיא הפתיחה הקצרה של פרשת תְּצַוֶּה, שני פסוקים אחרונים בפרק כז – עוברת הפרשה לנושא אחר – מינוי הכוהנים.

לאחר הפקודה למינוי הכוהנים, ניתנות ההוראות כיצד ייעשו בגדי הכהונה. לבגדי הכהונה יש משמעות מיוחדת, ולכן אין תפירתם נתונה לביטוי רצונו של כל אומן. בפרשה מפורטים בגדים אלה לפרטים ולפרטי פרטים ומוסברת משמעותם של פרטים אלה, כולל שמותיהם של שנים עשר השבטים.

בגדי הכהן הגדול כוללים אפוד וגם חושן שיחובר אליו וינוח על חזה הכהן הגדול, ובתוכו האורים והתומים.  לאחר תיאור בגדי הכהן הגדול והאופן בו ילבש את בגדיו, בא תיאור בגדיהם של שאר הכהנים - בניו של אהרן, שאמנם דומים לבגדיו של אביהם הכהן הגדול אך הם פשוטים יותר. בתום טקס ההקדשה, על משה למשוח את הכהנים בשמן המשחה "וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ, וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם, וּמִלֵּאתָ אֶת־יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ־לִי" (כח, מא).  

בדומה לפרשת תרומה – בה ניתנו פרטים ופרטי פרטים לבניית המשכן, גם כאן, בפרשת תְּצַוֶּה, ניתנים פרטי ופרטי פרטים של לבוש הכהונה (פרק כח).

טקס ההקדשה לכהונה

פרק כט מביא את פרטי טקס ההקדשה של אהרן ובניו לכוהנים. בכך הם מופרדים משאר צאצאיו של לוי. רק אהרן וצאצאיו מקודשים לכהונה. צאצאיו האחרים של לוי – לרבות משה וצאצאיו, אינם מקודשים ככוהנים, ובכך נאסרה עליהם עבודת הכהונה "לשרת בקודש".  

בכל הפרשה שמו של משה אינו מוזכר, אף כי ברור שמשה היה מי שקיבל והעביר את ההוראות לפיהן פעלו. לעומת זאת, שמו של אהרן מוזכר פעמים רבות. יש בכך כדי לייחד ולפאר את מעמדו המיוחד של הכהן, וכן גם להודות ולחלוק כבוד לאהרן על כל פעילותו הרבה וסיועו למשה.

סיומו של פרק כט מבהיר את מה שנאמר בפרשת תרומה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כה, ח).  אלהים מבהיר כאן את עבודת הכהנים באהל מועד: "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (כט, מג-מו).

מזבח הקטורת

הפרשה מסתיימת בעשרת הפסוקים הראשונים של פרק ל. עיסוקם של פסוקים אלה בבניית "מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת" (ל, א). גם אליו יוצמדו טבעות, כדי שניתן יהיה לשאתו במהלך הנדודים. מיקומו הוא בתוך המשכן לפני הפרוכת שלפני ארון העדות, וכיוונו כלפי הכפורת המכסה את הארון ולא בחצר המשכן.

מזבח זה לא נועד להקרבת קורבנות. הוא ישמש להקטרת הקטורת בלבד ולהפצת ריחה הנעים, למעט פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, שאז מזבח הקטורת ישמש לכפרה, כפי שיתואר בפרשת 'אחרי מות' בספר ויקרא.

[לקובץ המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה;
• אוסף המאמרים על 'פרשת משפטים';
• אוסף המאמרים על 'פרשת תרומה'.
• אוסף המאמרים על 'פרשת אמור';
• אוסף המאמרים על 'פרשת אחרי מות';
• אוסף מאמרי יום הכיפורים;
• מאמרו של ד"ר אבי הראל: שמן הזית אז והיום;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019) פרשת תְּצַוֶּה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת משפטים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תרומה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת אמור באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 7/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת 'אחרי מות' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 27/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מאמרי יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18;
• אבי הראל (2019), שמן הזית אז והיום, ייצור ידע, 12/2/19.