[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן]
סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".
* * *
ב-29 באוגוסט 2022, לאחר כמה שבועות של הכנה באש, החל שלב התמרון במתקפת-הנגד האוקראינית, שהובטחה כבר כמה חודשים.
המתקפה החלה בהתקפה רב-חטיבתית בגזרת חרסון שבדרום אוקראינה, ובהתקפות מצומצמות בעוד מספר גזרות – מרחב ז'פורוז'יה שממזרח לנהר הדנייפר, מול העיר דוניצק במרכז מחוז דוניצק, על נהר סיברסקי-דוניץ בצפון מחוז דוניצק ובגזרת העיר חרקוב. כשבוע אחרי שהחלה המתקפה הועצמה ההתקפה האוקראינית בגזרת חרקוב והפכה למאמץ עיקרי בפני עצמו.
המצב בשטח עדיין לא ברור לאשורו – מה שברור הוא ש:- בגזרת חרקוב ספג הצבא הרוסי מכה קשה מאד, איבד כוחות רבים ושטח ניכר. הוא מנסה להערך בקו הגנה חדש, על בסיס הנהר אוסקיל.
- בגזרת חרסון המצב פחות ברור – אחרי שנטען שהאוקראינים השיגו הישגים ניכרים ביום ההתקפה הראשון, בימים הבאים נראה היה שההישגים היו פחות ממה שטענו והמשך ההתקפה דשדשה.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
מגבלת המקורות
שני הצדדים כרגיל מדווחים חצאי-אמיתות ושקרים. האוקראינים שומרים על איפול כמעט מוחלט והחמירו מאד את מאמץ ביטחון המידע (כולל איום בעונשים חמורים לכל מי שיפרסם דבר על המתקפה שלא אושר על-ידי השלטונות). התקשורת ומכוני המחקר המערביים תומכים באוקראינה ומשתדלים לא לפרסם דברים שעלולים לחשוף את מהלכיה או להביך אותה. שני הצדדים מציגים סרטונים וצילומים כדי להוכיח את טענותיהם – אבל, חלק מהם כבר הוכחו ככאלה שצולמו במועדים או במקומות אחרים. יתר על כן, במקרה אחד סרטון שנועד להוכיח הצלחה אוקראינית התברר כמציג ההיפך – הצלחה רוסית. סרטון אחר שבו רואים מרחוק כוח שמניף דגל לבן הוצג על-ידי כל צד ככניעה של כוח של הצד האחר... במצב אמינות דיווחים זה - ולמרות שאני מנסה לפלס דרך כמיטב יכולתי בין השקרים וחצאי-האמיתות - חובה להתייחס לכל מה שאכתוב בהמשך בזהירות. השוויתי את הדיווחים היריבים וניסיתי להבחין על מה הם מסכימים והיכן הם סותרים זה את זה או שצד אחד בלבד מדווח והאם יש רמזים לכך שהוא דובר אמת (בערך) או משקר.[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
מהלכי המתקפה – שלב האש המכינה
ההכנה באש על-ידי האוקראינים החלה כבר ביולי וכללה מגוון מהלכים שהמוקד שלהם היה:
1. לנסות לפגוע ביכולת התחזוקה של הכוחות הרוסיים שבגדה המערבית של נהר הדנייפר. זאת על-ידי:
- השמדה של מצבורי תחמושת ודלק בעורף חרסון באמצות טילים ארוכי-טווח HIMARS ותקיפות קומנדו/פרטיזנים.
- פגיעה במסילת הרכבת היוצאת מחצי-האי קרים לעבר העיר חרסון על-ידי חבלה של קומנדו/פרטיזנים.
- קיטוע נתיבי התחבורה בין מצבורים אלה לבין הכוחות הרוסיים שממערב לנהר דנייפר על-ידי הריסת הגשרים על נהר הדנייפר באמצעות טילים ארוכי-טווח HIMARS.
2. לנסות לפגוע ביכולת התגבור של הכוחות הרוסיים שבגדה המערבית של נהר הדנייפר. הריסת הגשרים שירתה גם מטרה זו.
3. הסטת תשומת הלב של הפיקוד הבכיר הרוסי לעורף שלו על-ידי סדרה של תקיפות בעומק הרוסי ובמיוחד בחצי-האי קרים שנחשב כאזור בטוח.
4. לנסות לשבש את שרשרת הפיקוד הרוסי על-ידי פגיעה במפקדות בכירות במרחב אם על-ידי טילים ארוכי-טווח ותקיפות של פרטיזנים על שרשרת הניהול האזרחית – פגיעה במושלים והפקידים הממונים על-ידי רוסיה לניהול המרחב האזרחי.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
הנזק לגשרים לא היה רב. האוקראינים לא יכלו להפעיל מטוסים שיטילו פצצות גדולות על הגשר עקב העליונות האוירית הרוסית במרחב; והנשק היחיד שיכלו לירות על הגשר מרחוק היו טילי HIMARS שאמנם מדויקים, אך ראש-הנפץ שלהם לא מאד יעיל מול מטרה כזו. נדרשו פגיעות חוזרות ונשנות כדי לקטוע את הגשר; וגם אז הוא לא הופל אלא רק הובקעו בורות במסלולי הנסיעה. הירי מוקד לנקודה אחת בגשר, שהייתה מספיק רחוקה מהקצוות, כך שהירי לא איים על אזרחים החיים ליד הנהר; וגם יהיה קשה יותר להביא אמצעי תיקון למקום (גשר אנטונייב, למשל, מאד גבוה מעל המים כך שלא ניתן לתקן אותו מספינה – מי שמתקן חייב לנסוע עליו).
הרוסים הגיבו לקטיעת הגשרים במאמצי תיקון, כך שבמשך כמה שבועות התנהלה תחרות בין כושר הפגיעה האוקראיני לבין כושר התיקון הרוסי. כמו-כן, הרוסים הקימו גשר-צף במקביל לגשרים הקבועים שנפגעו וגם הביאו דוברות שניתן להעמיסן להובלת ציוד ומטענים בהפלגה הלוך ושוב.
מכת האש האחרונה של שלב האש, שהחלה ב-28 באוגוסט, הנחיתה מטח גדול במיוחד על הגשרים וניסיון לפגוע גם בגשר הצף. בשני הגשרים הקבועים אכן נגרם נזק מצטבר שעצר את התנועה עליהם, אבל הגשר הצף או שהוחטא או שתוקן במהירות בחֶלְקוֹת חדשות כי צילום לוייני מראה אותו ממשיך לתפקד רגיל. הירי לעבר הגשרים הצפים לא נפסק בימים הבאים ויש גם צילומים של גשרים קטועים. עקב אי-הרצף של הצילומים קשה לדעת כמה זמן נדרש בין כל פגיעה לבין התיקון.
אל מכת האש האחרונה הצטרפה גם הארטילריה האוקראינית הרגילה כדי להנחית אלפי פגזים על המוצבים שחפרו הכוחות הרוסיים בקו ההגנה שלהם.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
מהלכי המתקפה – שלב התמרון – מבט-על
כאמור, בינתיים בשלב התמרון המתקפה התנהלה בשני שלבים.השלב הראשון
[בתמונה: השלב הראשון במתקפה - תמונת מצב עדכנית ל- 5 בספטמבר 2022. המפה: עדו הכט]
- מאמץ עיקרי בגזרת העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה: היו פרשנים שטענו שלמעשה מאמץ זה לא היה המאמץ העיקרי אלא נועד רק להסיח את דעת הרוסים מההכנות האוקראיניות להתקפה שתוטל בשלב השני בגזרת חרקוב.
- מאמץ משני בגזרת העיר חרקוב – בקו אוירי בערך 460 קילומטרים מגזרת חרסון [1]: בעקבות הרחבת ההתקפה בגזרה זו בשלב השני והפכיתו למאמץ עיקרי יש פרשנים שחושבים שבשלב הראשון מדובר היה בהתקפות-גישוש לבחון את עמידות מערך ההגנה הרוסי בגזרה זו ולאתר את תורפותיו.
- מאמץ משני בגזרת צפון דוניצק – בקו אוירי בערך 430 קילומטרים מגזרת חרסון. יש טענות שהתקפה זו היתה למעשה פשיטה בלבד – כוח אוקראיני חצה את נהר הסיברסקי-דונץ, חדר לישוב נטוש, הצטלם ונסוג.
- מאמץ משני בגזרת מרכז דוניצק – בקו אוירי בערך 320 קילומטרים מגזרת חרסון. התקפה זו דעכה תוך ימים ספורים והרוסים חידשו את התקפותיהם שלהם בגזרה זו.
- מאמץ משני בגזרת ז'פורוז'יה – בקו אוירי בערך 180 קילומטרים מגזרת חרסון. התקפה זו דעכה תוך יום-יומיים והגזרה יחסית שקטה.
- יתכן שגם באזור הכור הגרעיני שמדרום לז'פורוז'יה – בקו אוירי בערך 100 קילומטרים מגזרת חרסון. לא בטוח שהתרחשה התקפה כזו ויתכן שכל האירוע בוים על-ידי הרוסים כדי להשפיע על מסקנות צוות הועדה לאנרגיה אטומית הבינלאומית שביקרה בכור כדי לבחון את מצבו הבטיחותי.
השלב השני
[בתמונה: השלב השני במתקפה - תמונת מצב עדכנית ל- 5 בספטמבר 2022. המפה: עדו הכט]
בשלב השני דעכו עוצמת ההתקפות בגזרת חרסון והועצמו מאד ההתקפות האוקראיניות בגזרת חרקוב. שם הושגה הבקעה ממשית של מערך ההגנה הרוסי והתקדמות מצטברת על-פני מספר ימים של כ-50 קילומטרים עד לעיר קופיאנסק שעל הנהר אוֹסְקִיל. הכוחות הרוסיים שמדרום להבקעה זו, האזור שסביב העיר איזיום, מצויים בסכנה של ניתוק מציר האספקה הראשי שלהם – מסילת רכבת שנמצאת ממזרח לנהר אוסקיל. יתר על כן, אם האוקראינים יפנו את המאמץ העיקרי דרומה הם אף עשויים לכתר את הכוחות הרוסיים במרחב איזיום. בעת כתיבת סיכום זה הקרבות שם עדיין נמשכים אבל יש דיווחים ראשוניים שטוענים שהרוסים החלו להסיג כוחות מגזרת איזיום.מאפיינים טקטיים של ההתקפה האוקראינית
[בתמונה: כוח אוקראיני מסתער (גזרה לא ידועה): שורת נגמ"שים לפנים ושורת רגלים אחריהם. בצילום הזה לא נראים טנקים, אבל בחלק מהסרטונים רואים גם טנקים שנעים לפני ה-נגמ"שים. לא ברור אם ההפגזה היא מסך-אש מתגלגל שיורים האוקראינים והכוחות נעים בעקבותיו; או שהפגזה היא מחסום-אש שנורה על-ידי הארטילריה הרוסית כדי לבלום את ההסתערות. התמונה: ערוץ טלגרם אוקראיני: t.me.voynareal]
מאפיין ראשון בולט של שיטת ההתקפה האוקראינית הוא מאמץ לפגוע מראש בשרשרת האספקה על-ידי פגיעה במצבורי התחמושת והדלק ופגיעה בגשרים המהווים מעברים-הכרחיים לתנועת שיירות האספקה מהמצבורים לחזית.
בהעדר כוח אוירי המסוגל לטוס ולתקוף בתוך העומק של המערך הרוסי הכלי העיקרי ששימש אותם למשימה זו הם טילים לטווח בינוני מסוג HIMARS. לדברי בכיר אמריקני, במהלך החודשיים האחרונים פגעו האוקראינים ביותר מ-400 מטרות באמצעות טיל זה. יצוין שראש-הנפץ של הטיל אינו מאד גדול – 91 קילוגרמים בלבד ולכן הנזק שיכול היה לגרום לגשר או מצבור תחמושת גדול אינו רב. האוקראינים פיצו על כך בירי מספר רב של טילים על כל מטרה עד שצברו בו די נזק.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
ההתקפות האוקראיניות משלבות:
- אש ארטילרית מרוכזת המלווה את הכוחות ומחפה עליהם בזמן ההסתערות. בשלב התמרון האש המדויקת (בעיקר HIMARS ו-כטמ"מים) מכוונת בעיקר למטרות בעומק, ואילו במהלך ההסתערות עיקר האש בחזית היא אש סטטיסטית.
- צוותי-קרב משולבים של טנקים שמובילים את ההסתערות ובעקבותיהם נגמ"שים. פריקת הרגלים מה-נגמ"שים נצפתה לפעמים במרחק גדול מהיעד ולפעמים ממש בצמוד ליעד – מאיכות הסרטונים והצילומים קשה לזהות את הסיבה לבחירת נקודת הפריקה ואפשר לשער שזה תלוי בתנאי השטח ומאפייני האויב להערכת המפקד האוקראיני במקום. יוזכר שלפי התקן מלפני המלחמה כללה חטיבה ממוכנת אוקראינית (סוג החטיבה העיקרי בצבא אוקראינה) 3 גדודים ממוכנים, גדוד טנקים, 1 או 2 גדודי רגלים לא-ממוכנים ו-3 גדודי תותחנים. יש להניח שהיום אף חטיבה אוקראינית אינה עומדת בדיוק בתקן הזה, אבל שהוא עדיין משמש בסיס לאופן ארגון הכוחות בציוותי כוחות.
אחד המאפיינים בהם שיטת ההתקפה האוקראינית נראית שונה מזו שנוקטים בה הרוסים בחודשים האחרונים הוא גודל הכוח המתמרן המשתתף בכל הסתערות. מאז המעבר של הרוסים לשיטת הכרסום כשיטה המועדפת שלהם בהתקפה, ברוב מוחלט של ההתקפות הרוסיות לאחר ההפגזה הארטילרית העצימה על יעד כלשהו הוטל להתקפה כוח יחסית מצומצם – שווה-ערך לגדוד או פחות. לעומת זאת, בהתקפות האוקראיניות העיקריות הדיווחים מצביעים על ריכוז כוח בסדר-גודל של חטיבה. אפשר לשער שהעדיפות הכמותית הזו בנקודת המפגש היא שהעניקה להם את היכולת לכבוש את היעדים שלהם יחסית במהירות וגם לשמר את תנופת ההתקפה כדי לנצל הצלחה אל העומק.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
מאפיין שונה נוסף הוא, שלמעט בשבוע הראשון של המלחמה, בו ספגו הרוסים אבדות כבדות מאד עקב התנהלות לא מקצועית, כמעט בשום מקרה לא ראינו ניסיון לנצל הצלחה לעומק – ההתקפות כולן מכוונות ליעד מצומצם ומסתפקות בו. בהתקפה האוקראינית הנוכחית רואים מאמץ אוקראיני לנצל הצלחה ולהמשיך להתקדם מעבר ליעדים שנכבשים בקו הקדמי. בגזרת חרסון נראה שזה הצליח רק בשתי נקודות, אבל בגזרת חרקוב נראה שהמאמץ הזה לנצל את ההצלחה השתלם והושגו חדירות עמוקות לתוך השטח שבשליטת הרוסים.
חשוב לזכור שמערך ההגנה הרוסי דליל למדי – היחס בין גודל הכוח הרוסי לבין רוחב החזית הוא של בערך גדוד לכל 15 עד 20 קילומטרים. בתורת ההגנה של הצבא הסובייטי היה נהוג שגזרה ברוחב כזה מוחזקת על-ידי אוגדה, כלומר, כוח גדול פי עשרה ויותר מאשר יש לרוסים כרגע בשטח. זה מקל מאד על ההתקפה האוקראינית ליצור עדיפות מקומית ולנצל את ההצלחה. כלומר, הכוחות הרוסיים ממשיכים לשלם את המחיר הטקטי של ההחלטה המדינית לאי-מיצוי כלל הצבא הרוסי במלחמה – הם ממשיכים להילחם בנחיתות מספרית וביחס לא מספק בין גודל הכוח לבין גודל זירת הלחימה.
אבדות
שני הצדדים טוענים שגרמו אבדות כבדות מאד לאויב במהלך הקרבות: אלפי נפגעים ומאות כלים מכל הסוגים (בעיקר טנקים ו-נגמ"שים). לגבי גזרת חרקוב נטען שיש כוחות רוסיים מכותרים ויתכן שגם שבויים רבים.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
סיכום
מהמידע הקיים לא ניתן להקיש מה יכולת האוקראינים לשמר את תנופת ההתקפה שלהם להמשך – האם צברו די כוחות רעננים ומלאים של תספוקת כדי להמשיך ולתקוף הלאה או שיזדקקו לעצירה על-מנת לאושש את הכוחות. עד כה האוקראינים ניהלו מתקפה מפוזרת על מספר רב של מאמצים במספר גזרות בו-זמנית. בשלב הראשון גזרת ההתקפה העיקרית היה בדרום, לעבר העיר חרסון. לאחר כשבוע, כשההתקפה על חרסון דעכה, הועבר המאמץ העיקרי הכולל לגזרת חרקוב. עצימות הלחימה שם טרם דעכה בעת כתיבת סיכום זה. מטבע הדברים, המקורות הרוסיים מדווחים על מאמץ להזרים כוחות עתודה גדולים לעבר ההצלחות האוקראיניות בגזרת חרקוב. לאור האמור לעיל, ובהתחשב במגבלות המידע, יש לאוקראינים שלוש אפשרויות עיקריות להמשך:- המשך ההתקפה בגזרת חרקוב כדי לנסות להרחיב את ההישג מול התנגדות רוסית שסביר שתגבר.
- עצירה יזומה של ההתקפה האוקראינית בגזרת חרקוב ומעבר להגנה כדי לבסס את ההישגים ולאושש את הכוחות למבצעים הבאים. זאת, תוך ניצול המיקוד הרוסי בכשלון שלהם בגזרת חרקוב כדי ליזום התקפה עצימה בגזרה אחרת של החזית – זאת בהנחה שיש לאוקראינים את המשאבים לכך.
- עצירת המתקפה כולה לצורך ביסוס ההישגים, שיקום הכוחות וחידוש המלאים לחידוש המתקפה במועד עתידי.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
האפשרויות שעומדות בפני הרוסים:
- מעבר כללי למגננה למעט אולי בגזרת מרכז דוניצק, שם הם המשיכו לתקוף במהלך השבועיים האחרונים בשיטת הכרסום, כפי שעשו בעבר.
- בחירת אחת הגזרות בהן האוקראינים תקפו להתקפת-נגד שתנסה לבטל לפחות חלק מההישגים האוקראינים. ספק אם יש בידי הצבא הרוסי כרגע יכולת לתקוף בעוצמה שתחזיר את כל השטח שאבד בעתיד הקרוב.
- תיאורטית הם יכולים לנסות ליזום התקפה-רבתי בגזרה כלשהי שמוערכת כחלשה מבחינת ההגנה האוקראינית כדי לנסות לאלץ את האוקראינים לעצור את התקפותיהם ולהעביר כוחות כדי לחזק שם את ההגנה, אבל לפי המידע הקיים על מצב הכוחות הרוסיים לא נראה שאפשרות אכן קיימת בפועל.
[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
על הפיקוד הבכיר הרוסי יהיה לשקול מחדש את מדיניותו להפעיל רק מתנדבים-שכירים בלחימה – זאת הסיבה המרכזית למחסור שלהם בכוחות הן בהתקפה והן בהגנה ומחסור זה הוא אחת הסיבות העיקריות לכשלונות שלהם. יתר על כן, היא איפשרה לאוקראינים, שצבאם גדול באופן ניכר מהכוחות הרוסיים המשתתפים במלחמה, להחזיק את קו החזית עם חלק מכוחם ובינתיים להכין כוחות נפרדים להטלת מתקפת-הנגד הנוכחית. בפני הרוסים עומדת גם בעיה נוספת – קצב צריכת התחמושת שלהם גבוה מאד ביחס ליכולת הייצור שלהם. במידע הגלוי התפרסמו מגוון אומדנים של היקף המלאי שנותר במחסנים מלפני המלחמה, אבל אי-אפשר לסמוך על הנתונים הללו. בימים האחרונים פורסם שרוסיה פנתה לצפון-קוריאה לרכוש תחמושת ממנה. צבא צפון-קוריאה משתמש בציוד דומה לזה של צבא רוסיה וידוע שיש לו מלאים גדולים מאד וגם כושר ייצור לא קטן (אם כי כנראה פחות מזה של רוסיה עצמה), כך שיוכל להעניק לרוסיה תוספת של 'אורך נשימה'. בתחרות על 'אורך הנשימה' פורסמו דיווחים שבמדינות אירופאיות שונות בכירי הצבאות טוענים שהעברת האמצעים, חלקי-חילוף ותחמושת לאוקראינה כבר מסכנת את יכולת הצבאות שלהם לפעול אם יידרשו לכך. בלי הסיוע ממדינות נאט"ו צבא אוקראינה כבר מזמן היה נותר ללא תחמושת או מספיק מערכות-נשק 'כבדות' כדי להמשיך במלחמה ולכן, אם הדיווחים הללו נכונים, צבא אוקראינה עלול למצוא עצמו נאלץ לצמצם את עצימות הלחימה שלו כדי לשמר מלאים להמשך.[בתמונה: מראות ממלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]
1. בגזרת ניקולאייב-חרסון אוקראינה (לפחות 20% זרים = נאט"ו) נכשלה לחלוטין, עם מעל ל-3,000 הרוגים ומעל ל-7,000 נכים למערב.
נותרו שם כוחות אוקראינים מכותרים, שעוברים השמדה שיטטית מהאויר.
2. בגזרת חרקוב-איזיום אוקראינה גרשה באמצעות כ-10 חטיבות מערביות (שלדים של קצינים, נגדים ורק"מ מאירופה ואמריקה)
כ-2 חטיבות אזוריות של המליציה המקומית של הרפובליקה העממית של לוגנסק: LPR.
3. בשני המקרים מדובר בצבא 'אוקראיני' חדש, עם ציוד מערבי קומפלט, ועם קצונה חדשה מהמערב – שהרי יעברו שנים כדי להכשיר קצונה אוקראינית ממגוייסים טריים – באשר כל צבא אוקראינה מראשית השנה כבר הושמד מזמן ע"י רוסיה: קצינים, חיילים וציוד.
יתכן מאוד שאת מאות הטנקים ואלפי הרק"מ בסה"כ הסליקו המערביים עוד בשנים 2014-2022 ולכן מן הסתם לא תהיה חזרה על הפתעה טקטית כמו בשבועיים החולפים – ולמעשה מדובר בהקרבת/השמדת הרזרבות המערביות הגדולות של גזרות חרקוב וניקולאייב.
4. בגזרת איזיום עברה רוסיה למגננה מובנת מאחורי נהר האוסקול, בכללה תגבורים רבים של כוחות שהגיעו ממזרח.
לפי התו"ל הסובייטי/רוסי, מתוך מערך המגננה תצאנה התקפות לעבר האוקרו-נאטואים.
5. אוקראינה מתנהגת כמו סטארט-אפ אינטרנט שצריך כל הזמן זריקות מזומנים במיליארדי דולרים ובמקרה האוקראיני כדי שיהיה ממה לרפד את הבוסים הגדולים ומאין לגנוב בשוק השחור.