[בתמונה: פילגש הלוי מתה על הסף. פסל מאת ג'יאצ'ינטו ויגני, 1847. התמונה היא נחלת הכלל]
.
פִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה הוא כינויו של סיפור המופיע בספר שופטים (פרקים י"ט-כ"א). הסיפור נסוב אודות איש לוי הנקלע עם פילגשו לגבעה, עיר של בני שבט בנימין, ומתארח אצל אפרתי המתגורר במקום. בלילה מתגודדים בני העיר ודורשים להוציא אליהם את האיש הזר למען ידעוהו. במקום זאת, מוסר לידיהם הלוי את פילגשו והיא נאנסת באכזריות ומתה (ויקיפדיה: פילגש בגבעה).
לאחר מות פילגשו, הלוי מבתר את גופתה ושולח נתח אל כל אחד משבטי ישראל. מזועזעים, יוצאים השבטים למלחמת נקם נגד שבט בנימין, ממנו נותרים לבסוף רק שש מאות גברים שנמלטו. בני השבטים נשבעים שלא להשיא את בנותיהם לאנשי בנימין, אך מתחרטים בשל ההבנה כי שבועתם תביא להכחדת שבט בישראל. כדי לעקוף את הנדר, השבטים הורגים את תושבי יבש גלעד, שאיש מתושביה לא השתתף במלחמה או במעמד השבועה, מותירים בחיים רק את הבתולות, ומאפשרים לבני בנימין להתחתן עימן. בנוסף, הם מאפשרים לבני בנימין גם לחטוף בתולות המחוללות בכרמים בחג בשילה (ויקיפדיה: פילגש בגבעה).
המחקר הביקורתי המודרני רואה בסיפור כולו אלגוריה תעמולתית נגד שאול המלך, בן שבט בנימין, מטעם סופרים יהודאים, שהזדהו עם בית דוד (ויקיפדיה: פילגש בגבעה).
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפסח, פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה:
קובצי מאמרים רלוונטיים נוספים:
גרשון הכהן
אבי הראל
.
.
.
.
.