עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית

[בתמונה: אוקראינה – תמונת מצב ביניים. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: אוקראינה – תמונת מצב ביניים. התמונה היא צילום מסך]

האם מטרת רוסיה לכבוש את אוקראינה? ספק גדול. איכות המקורות במלחמה הרוסית-אוקראינית שואפת לאפס. הרוסים הפעילו עד כה רק בערך חצי מהכוחות שריכזו מול אוקראינה. ושלב ניצול ההצלחה מגיע רק לאחר שלב ההבקעה, שלוקח זמן...

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

זהו מאמר פרשנות ראשון מתוך חמישה של ד"ר עדו הכט על המלחמה הרוסית אוקראינית. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

*  *  *

[בתמונה משמאל: רב הנסתר על הגלוי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

להלן תמונת מצב צבאית מעודכנת ל- 26 בפברואר 2022:

איכות המקורות במלחמה הרוסית-אוקראינית שואפת לאפס. רק המטות-הכלליים של רוסיה ושל אוקראינה יודעים בערך מה קורה (בהתחשב בבלגן הרגיל במלחמה בסדר-גודל כזה); ואחריהם, המודיעין האמריקני שמדווח לבכיריו. אף אחד מהם לא משחרר את המידע האמיתי המלא לתקשורת – רק שקרים ורק אמיתות, שמשרתות את המסר שהם מנסים להעביר לציבורים שלהם, של האויב ושל 'העולם'.

[בתמונה משמאל: רב הנסתר על הגלוי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

כל יתר המידע הם הגיגים של חוקרים שמסתמכים על רסיסי מידע שרובו ממקורות לא-מקצועיים. המון סרטונים שאזרחים אוקראינים מצלמים בטלפונים ומפיצים, ואשר בהכרח רואים את המציאות דרך חור-מנעול בעיתי מאד להבנת המצב המלא.

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

דיסאינפורמציה

[בתמונה: הרוב די אינפורמציה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מה אנחנו לא יודעים?

1. אנחנו לא יודעים כיצד נערך צבא אוקראינה מול צירי ההתקפה הרוסייםמקורות גלויים - המבוססים על ניתוח צילומי לוויינים - פרסמו בערך את הפריסה הרוסית המקדימה, אם כי לא באופן מלא לגמרי. יש להניח, שלאוקראינים היה את המידע הזה, אבל איננו יודעים מה עשו איתו. המפות היחידות שמצאתי הם של פריסה מנהלתית אוקראינית.

2. אנחנו לא יודעים מה התוכנית הרוסית. יש כל מני דיבורים על אכזבה רוסית, הפתעה על קצב התקדמות איטי וכו'. אם לא יודעים מה הם תכננו, קצת קשה לדעת מה הצליח להם ומה נכשל להם.

3. אנחנו לא יודעים את יחסי-הכוחות המספריים האמיתיים בשטח. חשוב להבין שהצבא האוקראיני הוא האויב החזק ביותר שנלחם בצבא רוסיה, מאז מלחמת העולם השנייה; ושפער העוצמה בין הרוסים לבין האוקראינים הוא פחות ממה שמוצג בתקשורת, ששם הציגו את כל מה שיש לרוסים, כולל כל הגרוטאות במחסנים אי-שם בסיביר.

יתר על כן, הנתונים שפורסמו על גודל הכוח שהרוסים הקצו למלחמה - אלה הכוחות שאותרו נעים לעבר הגבול בחודשים האחרונים - מסתכם בכמות שאינה הרבה יותר גדולה מצבא אוקראינה המלא. שני הצדדים טרם גייסו מילואים, לפני פרוץ המלחמה. לא ברור עד כמה המילואים של שני הצדדים בכלל יודעים להילחם. לאוקראינים יש יותר ניסיון מבצעי מאשר לרוסים מהשנים האחרונות.

4. אנחנו לא יודעים בפירוט מדויק מה קורה בשטח. אנחנו מקבלים רסיסי מידע מהמקורות שציינתי לעיל על לחימה פה ושם. לפעמים אפשר לגרד מזה משמעות כזו או אחרת (למשל, שבמקום כלשהו הגיעו כוחות רוסיים), אבל לא ממש לדעת מה קורה וקרה שם.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: אנחנו לא יודעים בפירוט מדויק מה קורה בשטח... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: אנחנו לא יודעים בפירוט מדויק מה קורה בשטח... התמונה היא צילום מסך]

מה אנחנו אולי כן יודעים בזהירות רבה ובסייגים רבים:

מכת הפתיחה הרוסית

[בתמונה משמאל: רמטכ"ל צבא רוסיה, ולרי גרסימוב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mil.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

מכת הפתיחה הרוסית הפתיעה בחולשתהלא הושגה עליונות אווירית רוסית, גם אם הושגה עדיפות אווירית. כלומר, מטוסי-קרב אוקראינים עדיין טסים, וכוחות טילים ותותחים נגד-מטוסים עדיין מפילים כלי-טייס רוסים. אנחנו לא יודעים אם הפיקוד הרוסי, משיקולים כלשהם, החליט לא לנסות להגיע לעליונות אווירית, או שהם ניסו ונכשלו מסיבה כלשהי (טעויות שלהם, הכנה טובה של האוקראינים לספוג את המכה הזו).

[בתמונה משמאל: רמטכ"ל צבא רוסיה, ולרי גרסימוב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mil.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

ציפינו להתקפה ממוחשבת שתמוטט מערכות שליטה וניהול אוקראינים, תכבה את החשמל ותשתק מערכות תשתית אחרות – יתכן שזה קרה לצבא האוקראיני, לפחות באופן חלקי; אבל, לא נראה שנעשתה התקפה נרחבת שמוטטה את ניהול המדינה האוקראינית.

במתקפות המערביות בשלושה העשורים האחרונים אנחנו עדים - למעט מקרים חריגים - לשני שלבים ברורים: שלב של אש; ואחריו, שלב של תמרון. הרוסים בחרו ללכת על אש ותמרון ביחד. האם יתכן שחלק מחולשת מכת האש בעורף האוקראיני נבעה מכך שריכזו את המאמץ בחזית?

[להרחבת המושג: 'תמרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

[בתמונה: הרוסים בחרו ללכת על אש ותמרון ביחד. התמונה היא צילום מסך]

שטח

מדובר בחורף והאדמה בוצית מאד. יש אזורים שהיא יותר קשה כי ירד שלג, אבל ברוב הסרטונים לא רואים שלג. זה מגביל את יכולת התמרון של הכוחות הרוסיים הקרקעיים; ואכן, בסרטונים רואים בעיקר טורים שנעים על כבישים או דרכי-עפר. עם זאת, ראוי לציין סייג חשוב לקביעה זו: יתכן שהעדר סרטונים של כוחות פרוסים נובע מכך, שרוב המצלמים הם אזרחים אוקראינים, שמטבע הדברים מצלמים ליד הבית ולא מטיילים בשדות הרחוקים.

המשמעות היא שהכוחות הרוסיים צריכים להתנגח עם הראש בקיר. יתכנו איגופים מקומיים, אבל לא יכולים לעקוף מערכים דרך אזורים לא מפותחים כי אז שיירות האספקה לא תוכלנה לנוע בעקבותיהם בבוץ.

[בתמונה: המשמעות היא שהכוחות הרוסיים צריכים להתנגח עם הראש בקיר... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: המשמעות היא שהכוחות הרוסיים צריכים להתנגח עם הראש בקיר... התמונה היא צילום מסך]

חזיתות

המתקפה הרוסית מתנהלת בחמש חזיתות נפרדות. חשוב לציין שסביר שבכל חזית ערוכים כוחות אוקראינים בהגנה – כלומר, כל התקפה רוסית היא קודם כל קרב-הבקעה דרך מערכי-הגנה אוקראינים סדורים במידה זו או אחרת.

יתרה מזאת – הרוסים הפעילו עד כה רק בערך חצי מהכוחות שריכזו מול אוקראינה. לפי התורה הוותיקה שלהם – יש דרג מבקיע ויש דרג מנצל-הצלחה. קרב ההבקעה יכול להמשך כמה ימים.

המתקפה הרוסית מתנהלת בחמש חזיתות נפרדות. חשוב לציין שסביר שבכל חזית ערוכים כוחות אוקראינים בהגנה – כלומר, כל התקפה רוסית היא קודם כל קרב-הבקעה דרך מערכי-הגנה אוקראינים סדורים במידה זו או אחרת. יתרה מזאת – הרוסים הפעילו עד כה רק בערך חצי מהכוחות שריכזו מול אוקראינה. לפי התורה הוותיקה שלהם – יש דרג מבקיע ויש דרג מנצל-הצלחה. קרב ההבקעה יכול להמשך כמה ימים. [המפה: עדו הכט]

[המפה: עדו הכט]

חזית ראשונה: הדרך לקייב

מהמידע שהתפרסם משתמע שהרוסים ניסו לעשות תרגיל נועז, והנחיתו כוח צנחנים גדול (גודל ממשי לא ידוע) בשדה-התעופה ליד קייב ואולי בעוד קצת מקומות סביב העיר. האוקראינים טוענים, שכבשו חזרה את שדה-התעופה; אבל, קרבות מתנהלים באזור הצפוני של העיר ובפרבריה.

בנוסף כוח משוריין וממוכן רוסי [גודל לא ידוע – לפי הנתונים מלפני המלחמה היו במרחב הזה 22 עד 26 צוותי קרב גדודיים - להלן: צק"גים] תוקף מדרום-מזרח בלרוס לעבר קייב – מרחק אווירי של כ-100 קילומטרים וכמובן שעל הקרקע זה יותר. נכון למועד כתיבת שורות אלה – לא ברור עד להיכן הגיע כוח זה ומה הכוח האוקראיני שעומד מולו.

[בתמונה: חזית קייב. נכון למועד כתיבת שורות אלה – לא ברור עד להיכן הגיעו הרוסים ומה הכוח האוקראיני שעומד מולם. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: חזית קייב. נכון למועד כתיבת שורות אלה – לא ברור עד להיכן הגיעו הרוסים ומה הכוח האוקראיני שעומד מולם. התמונה היא נחלת הכלל]

חזית שנייה: הדרך לחרקוב

כאן מדווחים רק על לחימה קרקעית, ללא כוחות מונחתים, אבל זו לא הוכחה שלא היו כאלה. לפני המלחמה נספרו מול חזית זו 35 צק"גים. העיר נמצאת כ-30 קילומטרים מדרום לגבול אוקראינה-רוסיה שמצפון לה וכ-125 קילומטרים ממערב לגבול אוקראינה-רוסיה שממזרח לה.

לפי רסיסי המידע שמגיעים משם, יש קרבות קשים מאד והרוסים מתקשים להתקרב לעיר. לפי המקובל בתורה שלהם, כנראה שהם מתכוונים לכתר אותה כי יש דיווחים שיש מאמצים לא רק ישירות לעבר העיר (שם הכי קשה להם), אלא גם מאמצים שעוקפים אותה ממערב ומדרום-מזרח.

חזית שלישית: דונייצק ולוגנסק:

אלה המחוזות הבדלניים. נראה שהצבא הרוסי וצבאות המחוזות מנסים להרחיב את שטחן, כדי לכלול אזורים שהיו פעם חלק מהמחוזות הללו, לפני שהכריזו על עצמאותם, ושצבא אוקראינה כבש מהם ב-2014.

בגזרה הזו אותרו לפני המלחמה 10 צק"גים רוסיים; ואליהם יש להוסיף עוד את הכוחות המקומיים, שגודלם המלא לא ידוע, אבל הוא כנראה שווה-ערך עד כפול מהכוח הרוסי.

[בתמונה: חזית מחוזות הבדלניים בדונייצק ובלוגנסק. שם היתרון הרוסי ברור. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: חזית מחוזות הבדלניים בדונייצק ובלוגנסק. שם היתרון הרוסי ברור. התמונה היא נחלת הכלל]

חזית רביעית: דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

בחזית זו מנסים הרוסים לחבר בין חצי-האי קרים - שאין לו קשר יבשתי עם רוסיה גופא אלא על גשר אחד ויחיד, שחוצה את מיצר קֶרְץ' בין הים השחור לבין ים אָזוֹב - לבין רוסיה.

ההתקפה הרוסית כאן כוללת שלושה מאמצים נפרדים ומתכנסים:

  1. מאמץ מדונייצק דרומה לעבר עיר-הנמל החשובה באזור מַרְיוֹפּוֹל;
  2. מאמץ הנחתה מים אזוב, שלא ברור היכן נחת, אבל כנראה הצליח לכבוש מאחז בחוף וכעת מנסה לנוע לעבר מריופול;
  3. מאמץ מחצי-האי קרים צפון-מזרחה, שכנראה גם כן הצליח מאד וכבש כבר נתח נכבד מהדרך ליעד.

אין מידע על היקף הכוחות הרוסיים הנלחמים כאן כי הם כוללים כוחות שנלקחו מכמה חזיתות נפרדות.

חזית חמישית: חוף הים השחור, מחצי-האי קרים מערבה:

בחצי-האי קרים היו 12 עד 17 צק"גים רוסיים, חלקם תוקפים במאמץ הדרומי של החזית הקודמת; וחלקם תוקפים צפונה ומערבה לאורך מחוזות החוף של הים השחור.

מאמץ זה הצליח מאד – כוח מונחת כבש את הסכר הדרומי על נהר דְנְייֶפֶּר כ-80 קילומטרים מצפון-מערב לקרים; ובינתיים, חבר אליו כוח ממוכן. כוח ממוכן ומשוריין אחר התקדם כ-100 קילומטרים (קו אווירי) מערבה והגיע לשפך נהר דְנְייֶפֶּר לים השחור. הלחימה במרחב לא הסתיימה, אבל לעת עתה נראה שהרוסים עמדו במשימה הראשונית – הם הבקיעו את מערך ההגנה האוקראיני, שפרוס מולם מצפון לחצי-האי קרים מאז 2015.

בנוסף, יש כוחות ימיים רוסים בים השחור שתוקפים מטרות לאורך החוף האוקראיני – אבל אין על כך פרטים למעט סיפור על השמדת כיתת חיילים אוקראינים על אי קטן (ראו הסרטון למטה):

הפרשנויות על כישלון 'מלחמת הבזק' הרוסית:

ראשית, מלחמות 'בזק' הן דבר נדיר שבדרך-כלל נובע מתנאים נסיבתיים

ב-2003 לאמריקנים נדרש בערך חודש להגיע לבגדד, מול אויב חלש בהרבה מאשר צבא אוקראינה – וגם אם ניתן להם הנחה של שבוע בגלל סופת-חול אדירה שעצרה את כל הפעילות הצבאית, זה עדיין 3 שבועות. על הנייר, היו לעיראקים 20 – 25 אוגדות. אבל בפועל, הן היו מסגרות מפורקות שכללו בעיקר כוחות רגליים ללא נשק נגד-טנקים וללא נשק נגד-מטוסים. על הנייר היו להם כ-2,000 טנקים – כולם משנות ה-50 וה-60 ורובם מפורקים ברמת התחזוקה שלהם, שבקושי נסעו, עם צוותים שלא התאמנו בגלל שמצור בינלאומי מנע ייבוא נשק חדש, תחמושת וחלקי-חילוף.

הגרמנים הצליחו לנהל סדרה של מתקפות 'בזק' בתחילת מלחמת העולם השנייה כאשר ליריבים שלהם לא היו מספיק כלי נשק נגד-טנקים... אבל, מה זה אומר 'בזק'?

  • את פולין הם כבשו ב-5 שבועות; ושילמו על כך כ-50,000 הרוגים ופצועים;
  • כיבוש צרפת דרש 6 שבועות ועלה בכ-150,000 הרוגים ופצועים;
  • כיבוש מערב רוסיה, עד לפאתי מוסקבה, לקח להם 5 חודשים; ועלה להם כחצי מיליון הרוגים ופצועים.
  • לרוסים נדרשו שנתיים וחצי לכבוש חזרה מהגרמנים את מה שהגרמנים כבשו ב-5 חודשים.
  • לבריטים ולאמריקנים נדרשו 5 חודשים כדי לכבוש חזרה את מה שהגרמנים כבשו ב-6 שבועות.
[בתמונה: מה זה אומר 'בזק'? בתמונה: חיילי הווארמאכט בתנועה מתמדת במערב אירופה. לבריטים ולאמריקנים נדרשו 5 חודשים כדי לכבוש חזרה את מה שהגרמנים כבשו ב-6 שבועות... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מה זה אומר 'בזק'? בתמונה: חיילי הווארמאכט בתנועה מתמדת במערב אירופה. לבריטים ולאמריקנים נדרשו 5 חודשים כדי לכבוש חזרה את מה שהגרמנים כבשו ב-6 שבועות... התמונה היא נחלת הכלל]

שנית, בכל מלחמותיו האחרונות, מזה 20+ שנים, צבא רוסיה איננו מנהל 'מלחמות בזק'.

הוא פועל באופן מדורג ומדגיש אש-טקטית כבסיס לתמרון מערכתי:
  • כך היה במלחמת צ'צ'ניה השנייה,
  • כך היה במלחמת גיאורגיה (2008),
  • כך היה באוקראינה ב-2014,
  • וכך היה בסוריה ב-2015
  • וכך בתרגילים שלו.
כל זאת מול אויבים הרבה יותר חלשים מאשר צבא אוקראינה. בהנחה שמנהיגי ומצביאי רוסיה הם אנשים מיושבים בדעתם אין לצפות למתקפת-בזק רוסית נגדה. צוותי קרב גדודיים בצבא הרוסי [הכרזה: עדו הכט]

[הכרזה: עדו הכט]

בכרזה: השוואת עוצמת סיוע ארטילרי בדרג החטיבה [הכרזה: עדו הכט]

[הכרזה: עדו הכט]

בכרזה: השוואת עוצמת סיוע ארטילרי אופייני בדרג החטיבה [הכרזה: עדו הכט]

[הכרזה: עידו הכט]

שלישית, כאמור לעיל – הרוסים הפעילו עד כה רק בערך חצי מהכוחות שריכזו מול אוקראינה.

לפי התורה הוותיקה שלהם – יש דרג מבקיע ויש דרג מנצל-הצלחה. קרב ההבקעה יכול להמשך כמה ימים – לפי חוזק האויב ועומק היערכותו. בניצול ההצלחה נדרשים להתקדם הרבה יותר מהר.

מול קרים הובקע מערך ההגנה האוקראיני תוך יום-יומיים; ואכן, כוחות רוסים התקדמו מהר – כמה עשרות עד כדי מאה קילומטרים בצירים שונים. בחזיתות האחרות, ההבקעה נמשכת זמן ממושך יותר, אם כי לפחות מקור אחד טוען להבקעה ראשונית באחת הזרועות שמנסות לכתר את חרקוב.

[בתמונה: אוקראינה – תמונת מצב ביניים. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: אוקראינה – תמונת מצב ביניים. התמונה היא צילום מסך]

מה הלאה?

יש להניח שהרוסים ימשיכו בקצב הנוכחי עד שישיגו הבקעה ואז ירוצו ליעדים הסופיים שלהם, שאינם ידועים לנו.

לפחות בשלב הראשון ספק אם ינסו לכבוש את הערים שבדרך – שטחה של חרקוב הוא 350 קמ"ר... יש שם רבבות בניינים רובם המוחלט בני כמה קומות ורבים מהם רב-קומתיים. זה לא עיר שאפשר לכבוש כלאחר יד מול התנגדות נחושה. לצבא עיראק בסיוע אמריקני רב נדרשה כמעט שנה לכבוש את העיר מוצול מול דאע"ש – אויב חלש בהרבה (כ-5,000 לוחמים רגליים עם נשק קל ובינוני בלבד) מהצבא האוקראיני. זאת במצב שאוכלוסיית העיר תומכת בצבא עיראק נגד דאע"ש ולא המצב ההפוך הצפוי בכל ערי אוקראינה.

השיטה שפיתחו הרוסים בצ'צ'ניה ויישמו בהצלחה במלחמת צ'צ'ניה השנייה נגד העיר גרוזני ושוב במלחמת האזרחים בסוריה נגד הערים שם, היא לכתר את העיר ו-'לטחון' אותה באש תוך שידור הצעות חוזרות ונשנות למגנים להכנע כדי להציל את עצמם ואת אזרחיהם. מי שנכנע, הורשה לעזוב את העיר ולנסוע (בסוריה אפילו סיפקו אוטובוסים) לאזורים אחרים במדינה שטרם נכנעו. כדי לחזק את הלחץ, מעת לעת תקפו כוחות קרקעיים ש-'כרסמו', שכונה פה או שכונה שם כדי להדק קצת את הטבעת. זאת שיטה שדורשת שבועות עד חודשים להגיע לתוצאה.

מעבר לזה – להערכתי, למרות התעמולה 'המערבית', מטרת רוסיה אינה לכבוש את אוקראינה אלא להנחיל לה תבוסה קשה ולגבות ממנה הסכם חתום שבו אוקראינה תתחייב לא לחבור לעולם ל-נאט"ו. הרוסים כנראה ייקחו 'פיצוי' שטחים מסוימים במזרח אוקראינה, שהיו מיושבים בעיקר באוכלוסייה רוסית ויאפשרו גם חיבור יבשתי בין רוסיה לבין קרים.

האם יכבשו את כל הגישה האוקראינית לים השחור? אני לא יודע – יש המציגים אפשרות כזו. יש בכך יתרון מדיני, צבאי וכלכלי לרוסיה ולכן אם יעשו זאת, סביר שירצו שגם רצועה זו תישאר בידי רוסיה.

כל האמור לעיל בבחינת "מאז חרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים..." וגם נכון להבנתי היום את המטרות הרוסיות. אם המלחמה תמשך זמן רב ומחירה יאמיר עלולים לחול שינויים בתפיסות הרוסיות.

[בתמונה: לסיום, מבט על האנשים שעושים את המלחמה... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: לסיום, מבט על האנשים שעושים את המלחמה... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *