[התמונה המקורית: דובר צה"ל. הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 22 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש המאמר: אי אפשר לנצח מלחמות רק עם חיל האוויר!
כותב דן רוגל:
"... במהלך כל 11 ימי הלחימה שהיו, החמאס והג'יהאד ירו כ- 4000-3000 רקטות על ישראל, מרעננה ועד באר שבע, ישראל יירטה כ85% מהן על ידי כ- 5000 טילי כיפת ברזל (שהן כ- 500 מליון דולר). אני לא יודע כמה מהן נשארו עדין במחסנים (לימי לחימה נוספים) ובכמה זמן ממלאים אותם (את המחסנים) שוב.
החיים בחלקה הדרומי של המדינה שובשו לחלוטין. והעיקר, ובוודאי שהכי חשוב, חמאס וג'יהאד המשיכו לשגר רקטות (ופגזי מרגמה) עד השניה האחרונה כאילו לא עשינו להם כלום! רצועת עזה אמנם נראית כמו אחרי רעידת אדמה, אבל אותנו זה לא מענין וגם את חמאס לא...
אז מהן המסקנות? כלומר, מהי ההשלכה למקרה האמיתי, זה המדבר על עימות כולל, צפון ודרום גם יחד או אפילו צפון בלבד (כאמור, איום פי 10 יותר גדול)?
ובכן, זה נורא קצר ופשוט: כואב עד כמה שלא יהיה, זו עוד קונספציה שהלכה לעולמה, זו הקונספציה, שאפשר לנצח מלחמות רק עם חיל אוויר, יהה הוא גם הכי טוב בעולם. וראינו את זה באכזריות אפילו במודל שהוא פי 10 יותר קטן מהמודל הצפוי!"
- המאמר הרלוונטי: דן רוגל: ‘שומר החומות’ – כמראה מול פרצופנו!
כרזה שנייה באותו הקשר: הפרדיגמה...
כותב דן רוגל: "שומר החומות" הייתה סימולציה ב 1:10 של המלחמה שתהיה נגד האויב הצפוני. עשינו אותה באדיבות חמאס, והיא מתבטאת בגודל השטח, במספר הרקטות שנורו עלינו ובמספר המשגרים. חמאס וג'יהאד ירו כ- 4000 רקטות, מרעננה עד באר שבע.
שימו לב לשינוי הפרדיגמה: היום, מלחמה בשבילינו היא בעצם רק נגד רקטות וטילים שיורים עלינו! וזה ממש לא מה שהיה כשהקימו את צה"ל... וממש גם לא מה שאליו צה"ל מתכונן ומתאמן היום!"
- המאמר הרלוונטי: דן רוגל: ‘שומר החומות’ – כמראה מול פרצופנו!
כרזה שלישית: הנוסחה - 'ריבונות שווה התיישבות שווה חקלאות' תקפה יותר מאי פעם!
כותב האלוף גרשון הכהן:
"... בכל ערי אירופה עד מוסקבה, קיימות מחוץ לערים חלקות אדמה קטנות לעירונים המתמסרים לטיפוח גן ירק ועצי פרי. מדובר בצורך קיומי מוכר הזוכה לעידוד. אילו הם היו נדרשים למצוות ביכורים, לרבים מהם היה מהיכן להביא את ראשית ביכורי אדמתם. הערים מתקיימות כך בזיקה מורשתית, לרשת הזיקות העתיקה שכוננה את העיר על "חצריה ובנותיה". משטר ניהול הקרקע בישראל, על אילוצי איכות הסביבה, כפי שהיא מיושמת באורח המוסדי, ממש מקשה על יישום תרבות מעין זו של עבודת אדמה. מתוך המגמה המתפתחת, אנו עלולים למצוא עצמנו הולכים וחוזרים לסוג של אורח חיי גטו יהודי, המותיר את המרחב הפתוח בידי לא יהודים, המשכילים לעתים טוב מן היהודים, לכבד את עבודת האדמה.
הפרדסן משה סמילנסקי קבע בראשית ימי המושבות: "אם חקלאות כאן מולדת כאן". לאחר יותר ממאה שנה ראויה קריאתו זו להיקרא שנית בהתמסרות מחודשת!.
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: “אם חקלאות כאן מולדת כאן”.
כרזה רביעית: העורמה והתחבולה נשארה נחלתם של ילדי כיתה א' ושל הערבים בלבד...
תודה לאלוף משנה במילואים גדעון טרן, שהעלה ושיתף בפייסבוק את הפתק הנפלא למטה...
ולנו נותר רק לתהות, איך הפכנו, מאומה - שהעורמה והתחבולה היו לה דרך חיים - לאומה שבעה מידי ומפונקת מידי, שבאימפוטנציית הקונפורמיות וההליכה בתלם שלה, רואה בטכנולוגיה מפלט אחרון... (איך זה עבד לאמריקנים, אנחנו כבר יודעים...)
בישראל של היום, היחידים שעדיין עושים שימוש אפקטיבי בעורמה ובתחבולה הם הערבים והילדים, שטרם התקלקלו... צה"ל שלנו ניסה לייצר תחבולה במבצע שומר החומות, בפרשת ה'מטרו'. איך זה נגמר, כולם כבר יודעים...
[למקור של אל"ם גידי טרן בפייסבוק, לחצו כאן]
כרזה חמישית באותו הקשר: מצעד האיוולת... הקרבן מושיט את צווארו ומברך את התליין...
ראש עיריית לונדון סאדיק חאן בפוסט בלינקדאין, ב- 9 בספטמבר 2021:
"לכולם מגיע לחיות חיים ללא מלחמה ואלימות. לונדון היא עיר שנבנתה על ידי אנשים מכל הרקע ומכל קצוות העולם. יש לנו היסטוריה גאה של עמידה למען אחרים ומתן מקלט לנזקקים. אלה הערכים שלנו. פליטים יתקבלו בברכה כאן."
ואגב, גם לתושביה המקוריים של אירופה מגיע לחיות חיים ללא מלחמה ואלימות. רק שהם מביאים אותם על עצמם בדבקות שמעוררת השתאות... (האם אותן רוחות לא מתחילות לנשב, מאז פרעות תשפ"א, גם אצלנו כאן?)
כרזת הפתיחה של סאדיק חאן בלינקדאין היא הכרזה: "עתיד מזהיר יותר ללונדון" (A Brighter Future for London). כמה נוצץ באמת העתיד הזה הולך להיות, תשפטו בעצמכם!
כרזה שישית: כולנו שונאים גזענות?
קל לתעב גזענות וגזענים, עד שזה מגיע לילדינו ולחצרותינו...
יעל אודם מדווחת ב- N-12, כי הורי תלמידי בית הספר היסודי נוף ים בהרצליה פיתוח זועמים על כוונת המנהלת למנות מחנכת ערבייה לכיתה ב'. לטענתם, "מחנכת ערבייה לא יכולה להעניק מעטפת של אהבת ישראל, החגים וימי הזיכרון...
ומה עם הערכים שמחנכת ערביים יכולה - ושמחנכת יהודיה תתקשה - להקנות? הם חשובים רק כשהם נוגעים לאחרים?
[לכתבה המלאה של יעל אודם ב- N-12]
כרזות שביעית עד עשירית: צה"ל חולה מאוד...
כרזה שביעית: הגיע הזמן שנפנים: הצבא שלנו חולה מאוד, ואפשר לראות את המלחמה הגדולה הבאה בפתח!
כתבים צבאיים סמוכים על שולחנו של דובר צה"ל. אין להם קיום בלעדיו. על כן, הם האחרונים לבקר את הצבא; אבל, הגיעו מים עד נפש... יוסי יהושוע ורון בן ישי הם הסנוניות הראשונות מתוך הבראנז'ה הצה"לית, שמצטרפים לאלוף יצחק בריק ולחבריו, כדי לנסות להעמיד מראה מול הארגון, לפני שיהיה זה מאוחר מידי... הנה הכותרת של יוסי יהושוע מה- 23 באוגוסט 2021:
"הגיע הזמן להכריז על זה - צה"ל במשבר: אלה לא רק ההססנות בעזה, הכישלון ב"שומר החומות" והגמגום מול חיזבאללה. אלה גם חגיגת הפנסיות, האוכל הירוד והתנאים הקלוקלים. הצבא בנקודת שפל"
[למאמר של יוסי יהושוע ב- ynet, לחצו כאן]
כרזה שמינית: בלדה לסכלות צבאית...
במערכה אל מול עזה כושל צה"ל בהגדרת הערך הלאומי של החמאס ובמקום זה מתרכז בייצור סימטריה, בעיקר תודעתית:
החמאס תוקף בעורף הישראלי, באמצעות בלונים של שקל וחצי; וחיל האוויר הישראלי תוקף בעורף העזתי באמצעות מטוסים של 75 מיליון דולר בממוצע; וחימושים מדויקים.
הסימטריה הזו מעולה לחמאס; כיוון שהיא הופכת אותו לשחקן שווה; אבל, היא גרועה לנו, כיוון שהמחיר הכלכלי, שאנחנו משלמים, גדול הרבה יותר. צה"ל, נכון להיום, לא פוגע במרכיבי הערך הלאומי של החמאס ומאפשר לחמאס זמן על מנת לייצר מרכיבי ערך לאומי טובים יותר (תמ"ס פרויקט הדיוק וכ"ו). ככה לא בונים חומה.
- המאמר הרלוונטי באתר: פיל בחנות חרסינה: ככה לא בונים חומה – מלחמה, הכרעה וערך לאומי.
כרזה תשיעית באותו עניין: עדכון קצר מגזרת אוגדת עזה!
ב- 22 באוגוסט במהלך המהומות על גדר הרצועה, ירה פלסטיני באקדח דרך 'חלון' בחומה ופצע אנושות את לוחם משמר הגבול, בראל חדריה שמואלי, שמת מפצעיו.
כותב פיל בחנות חרסינה: "החרך הסורר - דרכו נורה הצלף בישראלי נאטם; ולא ייפתח שנית. רמ"ד הביצורים, שתכנן אותו, מזמן קפץ מסא"ל לאל"מ וזכה לגידול משמעותי בשכרו ותנאיו... אחרי שהמתכנן תכנן והדבר עבר לא מעט אישורים וכלל השקעה כספית אדירה צה"ל יוותר על הטכנולוגיה העלית הזו לאורך כל החומה (יש סיכוי שהקת"ח האוגדתי במיל', שמופיע פה, ישתוק קצת? אל תבנו על זה)."
- המאמר הרלוונטי באתר: פיל בחנות חרסינה: ככה לא בונים חומה – מלחמה, הכרעה וערך לאומי.
[מקור התמונה המקורית: התקשורת הפלסטינית. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה עשירית באותו עניין: לפעמים, כל מה שצריך זה לפתוח חלון...
"... לפעמים, כל מה שצריך זה לפתוח חלון, כדי להבין שהחומה ה'חכמה' הזו - שהושקעו בה כל כך הרבה כסף ומאמצים - פועלת במקרים רבים מידי נגד המטרות האסטרטגיות שלנו..."
- המאמר הרלוונטי באתר: פיל בחנות חרסינה: על חומות ומוטת שליטה.
[בתמונה: לפעמים, כל מה שצריך זה לפתוח חלון, כדי להבין שהחומה ה'חכמה' הזו - שהושקעו בה כל כך הרבה כסף ומאמצים - פועלת במקרים רבים מידי נגד המטרות האסטרטגיות שלנו... התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]