פנחס יחזקאלי: ממדינה לקהילה שבטית, שמתבוססת בבעיות הביטחון הלאומי שלה…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אל"ם ד"ר עמנואל ולד (1944-2002) אינו נמצא כבר איתנו, אולם שמו הפך לאגדה בקרב מומחי מינהל ותיאורטיקנים בתחום הביטחון הלאומי.

על ולד - היסטוריון צבאי, ששימש כראש מחלקת תכנון לטווח ארוך באגף התכנון - הוטל לחקור את הסיבות לבעיות הרבות שהתגלו בתפקודו של צה"ל במלחמת שלום הגליל.

ולד הפתיע בדוח קטלני ממש על מבנה צה"ל ותפקודו. עקב כך, הדוח נגנז על ידי הצמרת הביטחונית של ישראל. אבל הממצאים שאינם חסויים ראו אור בספר אייקוני שהוציא: "קללת הכלים השבורים". לכל הקורא בספר נדמה, כאילו נכתבו הדברים היום.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Lavir_Hamil לאתר Pixabay]

בעקבות הצלחת הספר, הוציא ולד שני ספרים נוספים: 'הקשר הגורדי' ו'הינשוף של מינרווה'. שניהם לא קלים לקריאה, אבל בהחלט שווים קריאה!

בספר הקשר הגורדי מתאר ולד, כיצד הפכה מדינת ישראל, ממדינה, לקהילה שבטית שמתבוססת בבעיות הביטחון הלאומי שלה... ושוב, נדמה כאילו נכתבו הדברים היום:

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: הקשר הגורדי - מיתוסים ודילמות של הביטחון הלאומי הישראלי לעימנואל ולד, שראה אור ב- 1992 בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הנה, החליטו בעצמכם (כיוון שהכתיבה קשה שיניתי פה ושם את הנוסח, כדי להקל...):

"... סדרת החלטות אסטרטגיות עוקבות - כאלה שלא נעשו ואלה שהיו שגויותשאותם קיבלו קברניטים ישראלים, הובילו את מדינת ישראל, מאז שנת 1967, לשוב ולהיות קהילה שבטית.

אי יכולתם של מנהיגים ושל מחליטים ביורוקרטיים - טקטיים לרדת לעומקם של התהליכים, שיצרו בהדרגה, שינויים פוליטיים חברתיים - אפילו בסיוע אכזב של אנשי רוח, מדענים ופטרוני 'הערכים הנכונים' מנע אותם להכיר ולהבין מציאות מצבית של הרס עצמי, ששיתק את התנועה הציונית, שהקימה מדינה - ושל תרבות כלאיים פוליטית, שנוצרה בה.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] 

[תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי cocoparisienne לאתר Pixabay]

כשלי לוגיקה, דיסוננסים קוגניטיביים, סטריאוטיפיות והינעלות חד-ערוצית - הטיפוסיים לחשיבותם האינטואיטיבית - כיוונו אותם להתמודדות לא אנליטית עם פולילמת (ריבוי הדילמות) הביטחון הלאומי של ישראל.

השתעבדותם למיתוסים שמוניים של השמדה, ולמקסם השווא של מכפילי איכות טכנולוגיים, הובילה אותם לסגוד למולך הביטחון המוחלט, לטפח את 'דת' הביטחון, ולהיתפס לריטואלים הכוחניים שלה. כך ניפחו את כל הסיכונים, היותר דימיוניים, הנשקפים מיכולותיהם של מדינות ערב; והתעלמו רק מהאיומים הנגזרים מכוונות הצבאות הערביים, ומתוצאות בלתי רצויות של עימותים מלחמתיים.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Comfreak לאתר Pixabay]

כך, התמודדו 'שונאי סיכון' מובהקים עם סיכונים זניחים, שתוצאתם חמורה; והקלו ראש במשמעויות המצטברות המצטברות הכבדות של סיכונים שכיחים, שתוצאתם הישירה אינה חמורה (אך תוצאתם העתידית קשה מנשוא...).

כל העשייה הזו מסבירה את אחריותם של הפוליטיקאים ושל הרמטכלים:

  • לחולשה צבאית מדהימה, שהתפתחה מאז מלחמת ששת הימים, ובאה לידי ביטוי במלחמות ובהרתעה הצבאית שביניהן;
  • לשחיקה של צה"ל;
  • ולדילמה צבאית לא פתורה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Cdd20 לאתר Pixabay]

כשלי חשיבתם האינטואיטיבית גם הובילו לאין אונים מדיני, שבא לידי ביטוי בכישלון לתרגם הצלחות עבר צבאיות-טקטיות, להסכמים מדיניים. בהחמצת הזדמנויות אסטרטגיות חוזרות להשגתה, ובהפיכת ישות מדינתית ישראלית לקהילה דו-לאומית.

החלטות  עוקבות שלהם שחקו - בסיוע שלוחייה האורתודוקסים של דת שמימית - את מהותו האזרחית לאומית של הפלג האתני היהודי. הן גרמו לניכור, בקרב אזרחיה, הנמנים עם הפלג האתני ערבי, ועודדו התגבשות ישות לאומית פלסטינית בקרב ערביי השטחים.

מקבלי החלטות מדיניים, שניסיונם ביורוקרטי - טקטי, ניסו לכפות כוחנות טקטית על מערכת אסטרטגית מורכבת, מרובת דילמות, שאינה מוכרת, ואולי אף זרה להם. הם והמיתוסים שטפחו, אנסו את ביטחונה הלאומי... ולכידותה הפנימית של ישראל.

קברניטים - שהתחכמו לנתק קשרים גורדיים דימיוניים וערטילאיים, נותרו עם קצוות מפוצלים של ליבירנט ביטחוני, שבבי אידאולוגיה ורסיסי קהילה וממשל חתוכים, שנגלו וצלחו בקושי ליצור אך מדינה רפאים.

[לריכוז המאמרים על הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[תמונתו של עימנואל ולד התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי קודקוד צהוב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: ממדינה לקהילה שבטית, שמתבוססת בבעיות הביטחון הלאומי שלה…

  1. מקריאת הפוסט נדמה שקל יותר לכתוב מעין הספד על התוצאה ולתרץ אותה בהסברים הגיוניים לכאורה מאשר להתוות דרך בראייה קדימה. האם היו לו גם תובנות ולקחים לעתיד ?

  2. למרבה הצער- הכותרות אינן מבארות את המהות בהיעדר המחשה.
    עכשיו כדי להבין במה מדובר- צריך לקרוא את הספר..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.