תקציר: טכנולוגית דיוק הטילים ובקרוב גם הפגזים - שגרמה בעבר להגדלת חשיבותו של חיל האוויר - נכנסת כעת ובגדול לצבאות היבשה וגם לזרועות הים, בכל הצבאות המתקדמים. כך גם הפעלת מל"טים משוטטים ומתאבדים, שמופעלים ישירות ע"י זרועות היבשה והים. מי שלא יהיה ובמהרה מאוזן במבנה הכוח ומותאם לטכנולוגיה הנוכחית צפוי שישלם מחיר כבד במלחמה!

[לקובץ המאמרים על פער הרלוונטיות של חיל האוויר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 באוגוסט 2023

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

במלחמת יום הכיפורים שהתרחשה לפני קרוב ל 50 שנה כשל חיל האוויר שלנו, ובגדול, למרות ההשקעה העצומה בו. בכך, הכשיל את צה"ל והממשלה וגם גרם לטראומה לאומית. הוא נכשל במצופה ממנו ע"י הממשלה, המטכ"ל והעם, ובמה שהתחייב לו, לעצור את פלישת צבאות מצרים וסוריה לשטח ישראל, לפחות עד לגיוס צבא המילואים והתארגנות הצבא שלנו למתקפת הנגד.

גם במהלך המלחמה, הסיוע של ח"א לכוחות בשדה הקרב היה קטן, לא יעיל וגם זה עלה לח"א בעשרות מטוסים מופלים ועשרות רבות של טייסים שנהרגו או נשבו.

הסיבה העיקרית לכישלון הייתה מערכי הטילים הצפופים נגד מטוסים, שלא אפשרו למטוסי הקרב שלנו להתקרב לשדה הקרב, ולהטיל את פצצות הברזל שלהם על האויב. כעובדה, 5 הגשרים עליהם הכוחות המצריים חצו את התעלה עם עשרות אלפי חיילים ואלפי טנקים, תותחים וכלי רכב נותרו ללא פגע עד לסיום המלחמה.

בעקבות האירוע הטראומתי הזה, הוצאו מהשימוש בכל חילות באוויר המתקדמים בעולם פצצות הברזל. שאותם המטוסים היו מטילים, עד אז, בקרבת היעד. הם הוחלפו בהדרגה בפצצות-גולשות מדויקות, שמוטלות ע"י המטוסים לכיוון היעד. הפצצות הגולשות מונחות לווין (gps) ו/או מונחות תמונה, מוטלות ממרחק רב של עשרות ק"מ+ ומגובה רב, וגולשות למטרה, כאשר המטוסים מצויים במרחק בטוח מסכנת טילי הנ"מ. לפצצות ראש ביות ממוחשב וכנפונים שכוונים את הטיסה של הפצצה עד לפגיעה מדויקת ביעד. את התוצאות ראינו בהצלחת חיל האוויר במלחמת שלום הגליל.

בנוסף, התחמשו חילות האוויר גם בטילי אוויר קרקע רבים, שגם הם משוגרים ליעדם ממרחק בטוח. טיל כידוע לכולם הוא למעשה פצצה מדויקת עם מנוע רקטי שמאפשר שיגור מטווח בטוח.

על כן, מירב משאבי הצבאות הועברו לחיל האוויר על חשבון החילות האחרים

נוצר מצב, שבו היכולת לנצח במלחמה - מוגבלת או כוללת - תלויה בעוצמתו של חיל האוויר. הייחודיות של המצב הטכנולוגי הזה בו רק לחיל האוויר יש חימוש מדויק - שמסוגל לפגוע ביעדים בדיוק רב וללא סיכון הטייסים והמטוסים - גרמה בכל העולם להגברת ההשקעה בחילות האוויר ע"ח צמצום ההשקעה בצבאות היבשה שנראו לכולם מיושנים ולא יעילים. 

כך הועברו מירב המשאבים הביטחוניים של המדינה לחיל האוויר, להתעצמות ולתחזוקה. וכן, הביצוע של מרבית המשימות הביטחוניות החשובות. חיל האוויר הפך לחיל היחידי, שביכולתו הבלעדית ניתן לפגוע ולהחריב כמעט כל יעד: מטרות מבוצרות, נייחות וניידות, בטווחים הקרובים והרחוקים.

מספר המטוסים המשוכללים; רמת הניסיון והכישרון של הטייסים; ויעילות המערכת התומכת (התחזוקה); האימונים; המודיעין; התיאום והפיקוד - כל אלה היו, לכאורה, הבסיס לעוצמה הצבאית של המדינה, שבאה לידי ביטוי ביכולת ההפצצה הנרחבת והעוצמתית של חיל האוויר.

עתה נשבר המונופול, והאיזון בין הצבאות חזר!

עתה, אותה טכנולוגיה - שגרמה בעבר להגדלת חשיבותו של חיל האוויר - הגיעה, בזכות הקדמה הטכנולוגית בעולם, גם לחיילות היבשה. טכנולוגית דיוק הטילים ובקרוב גם הפגזים נכנסת כעת ובגדול לצבאות היבשה וגם לזרועות הים זאת בכל הצבאות המתקדמים. כך גם הפעלת מל"טים משוטטים וכשנדרש גם מתאבדים על היעד ושמופעלים ישירות ע"י זרועות היבשה והים.

במלחמת רוסיה – אוקראינה - המלחמה המשמעותית ביותר לעולם מאז תום מלחמת העולם השנייה - הסתבר שוב כי השפעת חילות האוויר על המערכה הזו זניחה, הם כצפוי לא מסוגלים להתקרב לשדה הקרב, מי שמתקרב מופל. גרוע מכך המערכות החדישות של הטילים נגד טילים ותותחי הנ"מ מוכווני מכ"מ ומחשב מצליחות לנטרל גם את מרבית הפצצות המדויקות הגולשות שמשוגרות מהמטוסים וגם חלק מטילי האוויר קרקע. טילי הנ"מ החדישים מסוגלים לפגוע גם במטרה בגודל של בקבוק שתיה משפחתי.

לחימוש המדויק שמשוגר מהקרקע ו/או מספינות חיל הים; לפגז מונחה הלוויין (gps) ללייזר ולטילי הקרקע קרקע המדויקים, מספר יתרונות על המטוס:

• התחום החשוב ביותר הוא זמן סגירת מעגל האש. לאמור, כמה זמן חולף מרגע שאיתרנו את המטרה העוינת, ועד להשמדתה. לעיתים, פרק הזמן שבין הופעת משגר הטילים, שיוצא ממקום מסתור, ביצוע השיגור למרכזי האוכלוסייה שלנו וחזרת המשגר למקום המסתור, נמדד בדקות ספורות בלבד. זמן זה קצר משמעותית, לעיתים קצר בשיעור של סדר גודל, בהשוואה לזמן הנדרש לחיל האוויר להגיע לאזור ולפעול נגד האיום. כאשר האמצעים המדויקים ארוכי הטווח הם ברשות זרוע היבשה, אין צורך להמתין להגעת המטוס, שברור שלא יגיע בזמן כדי לסכל את האיום. לאחר קבלת נקודת ציון, הטיל/הפגז המדויק, משוגרים ממשגרים/תותחים שמצויים כל הזמן, 24/7 על הקרקע ובקרבת הגבול; והם מסוגלים לשגר מיד את הטיל/הפגז שיחסל את המשגר המסוכן; לעיתים, בטרם זה ישגר את מטענו המסוכן שמיועד לפגוע בנו (ראו את התמונה למטה).
• העלות הכלכלית, ולא אפרט סכומים: עלות הרכש, התחזוקה וההפעלה של חיל טילים, נמוכה משמעותית מהעלות המקבילה של הרכש, התחזוקה והפעלת של חיל האוויר, לרבות אימון הטייסים. לאמור, מקבלים הרבה יותר ביטחון מכל דולר של השקעה בביטחון. עלות הטיל המדויק גבוהה, אמנם, משמעותית מעלות הפצצה החכמה שמטיל המטוס, ויותר קרובה לעלות טיל אוויר קרקע. אך עלות הפלטפורמה, המשגר או התותח זניחה; וכך גם עלות התחזוקה והתפעול שלהם זניחה ביחס לעלות המטוס. כך גם העלות המשוכללת של הפעלת חיל הטילים ביחס להפעלת חיל האוויר.
• הפגזים והטילים המדויקים הם בתוצרת כחול לבן, תוצרת התעשייה הביטחונית החשובה שלנו. מעבר לחשיבות הכלכלית ולתעסוקה בתנאים טובים ולשנים רבות, לאלפי משפחות, קיים הנושא של לחץ בינלאומי: חיל האוויר רוכש את כל מטוסיו ומרכיבים רבים נוספים מארה"ב. גם בין ידידים יש לעיתים קרובות חילוקי דעות ואינטרסים מנוגדים; והיו בעבר מצבים של אמברגו. הקטנת התלות שלנו בגורמי חוץ, היא נכס לביטחון הלאומי של ישראל!
• המזל"טים המתאבדים נחשבים לטילים מדויקים לכל דבר ועניין. גם להם יש את אותם היתרונות מבצעיים וכלכליים על המטוסים המאוישים; וגם הם מייצור התעשייה הביטחונית שלנו.

במצב הזה ברורה התשובה לשאלה, היכן כדאי להשקיע את מירב התקציב לבניין הצבא

האם להשקיע עוד ועוד מליארדים במעט מטוסים קרב יקרים להחריד לרכש, תחזוקה ותפעול, מטוסים שברור שאינם מסוגלים לתת סיוע יעיל לכוחות המצויים בשדה הלחימה, או להפנות חלק ניכר מהמשאבים להקמת יח' רבות של טק"ק מדויק ארוך טווח ותומ"תים ארוכי טווח שמשגרים פגזים מדויקים. כוחות שמצויים 24/7 בקרבת שדה הקרב?

התשובה ברורה. צבאות העולם כבר החליטו:

• מחד גיסא, להשקיע מיליארדים ביח' של טק"ק מדויק, שמופעל מהקרקע ומהים;
• ומאידך גיסא, להשקיע מיליארדים בהגנה אקטיבית של טילים נגד טילים ובקרוב גם בהגנה מבוססת לייזר.

מי שלא יהיה ובמהרה מאוזן במבנה הכוח ומותאם לטכנולוגיה הנוכחית צפוי שישלם מחיר כבד במלחמה!

[לקובץ המאמרים על פער הרלוונטיות של חיל האוויר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פער הרלוונטיות של חיל האוויר;
• אוסף המאמרים על 'קונספציה';
• אוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה;
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון;
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.