[בתמונה: אתם מתכננים ואלוהים צוחק... יוסף מנסה להרגיע את אחיו ואומר להם שהשתלשלות המאורעות, שנראה להם כאילו הם האחראים לה, איננה אלא הגשמת התוכנית האלוהית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי RANT 73 - Visual Storyteller... לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פרשת ויגש עומדת בסימן נאומו של יהודה כנגד השליט המצרי שהתעמר באחיו. ההפתעה הייתה רבה ששליט זה מתוודה בסוף הנאום, שהוא יוסף אחיהם.

בין שאר הדברים שיוסף אומר לאחיו לאחר שחשף את זהותו הוא הדבר הבא: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.  כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר.  וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"[1].

לשון אחר – יוסף מנסה להרגיע את אחיו ואומר להם שהשתלשלות המאורעות, שנראה להם כאילו הם האחראים לה, איננה אלא הגשמת התוכנית האלוהית. בכך מכניס הסופר המקראי את הגישה על היחס בין מעשה האדם להנהגה האלוהית. האדם הפועל לכאורה על פי חופש הרצון, מגשים במעשיו בבלי דעת, את התוכנית האלוהית. אחי יוסף חשבו שהם מכרו אותו ביוזמתם הבלעדית, אך למעשה הם היו שליחים של האל המקראי.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

[בתמונה: אחי יוסף חשבו שהם מכרו אותו ביוזמתם הבלעדית, אך למעשה הם היו שליחים של האל המקראי. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Dieterich01 לאתר Pixabay]

האם אלה פני הדברים?

המדובר בדיון תיאולוגי רחב שאין מקומו כאן. הדיון כאן יתמקד דווקא בעניין הרעב בארץ במצרים. כזכור, כבר בתחילת פרשת מקץ פרעה חולם חלום שנשנה פעמיים ויוסף פותר אותו בצורה המניחה את דעת מלך מצרים. הפתרון בבסיסו נראה פשוט – מצרים תהנה משבע שנות שגשוג חקלאי וכלכלי, ולאחר מכן יגיעו שבע שנות רעב כבד, שימחקו את זיכרון השנים הטובות. איך שלא נסתכל על פתרון זה, הרי יש כאן חיזוי אקלימי ארוך טווח של יוסף, אודות התנהלות הנילוס ומקורותיו, ולכן יתכן שפרעה קיבל אותו. בדברינו הבאים ננסה  להתחקות במישור המדעי אודות החיזוי ארוך הטווח של יוסף[2].

בתחילה יש לציין את חשיבותו של הנילוס למצרים. בשנת 3100 לפני הספירה, התאחדו לכדי מדינה אחת מצרים העליונה והתחתונה. איחוד זה תחת שלטון מרכזי אחד, הפך את מצרים לאחת המדינות המתקדמות והחזקות בעולם העתיק למשך שנים רבות. למרות עוצמתה הייתה מצרים תלויה באופן מוחלט בנילוס, בהיותו מקור המים היחיד והמשמעותי ביותר. לכן לא פלא שעיקר התפתחותה הדתית, הכלכלית והאורבנית הייתה סמוכה לנילוס.

[בתמונה: הנילוס ומצרים העתיקה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה. המקור: https://wellcomeimages.org/indexplus/obf_images/1d/e4/14c6b44c1c50c100cd7d431ea548.jpg Gallery: https://wellcomeimages.org/indexplus/image/V0049307.html. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

השנה האקלימית במצרים מחולקת לשלוש עונות:

• בעונה הראשונה, אוגוסט – ספטמבר, הנילוס גואה ומפלס המים שלו מציף ומדשן שטחים נרחבים.
• בעונה השנייה, נובמבר – דצמבר, פני המים יורדים וזה הזמן האופטימלי לחרישה וזריעת השדות.
• בעונה השלישית, ינואר – מאי, מפלס מי הנילוס בשפל, עובדה המאפשרת לקצור את התבואה.

עד למאה ה- 19, לא היו ידועים מקורות הנילוס והסיבה של גאות ושפל בו. המצרים הקדמונים תלו זאת ברצון האלים, אולם כמובן שזה לא הגורם האמיתי לתופעות אלה. במאה ה- 19 התגלו מקורות הנילוס, שהם בעיקר השניים הבאים:

• האחד – הנילוס הלבן שמקבל את מימיו מהאגמים ויקטוריה ואלברט הסמוכים לקו המשווה. היות ובקו המשווה יורדים גשמים טרופיים באופן סדור, הזרימה של הנילוס הלבן אחידה כמעט לחלוטין במשך כל השנה.
• השני – הנילוס הכחול ונהר האטברה. מקורם ברמת אתיופיה, והם ניזונים בעיקר מגשמי מונסון שיורדים בין החודשים יוני לספטמבר. בשל כך, עיקר זרימת המים במקור זה הוא מחודש יולי עד ספטמבר. או אז זורמים 90 אחוז מכמות המים השנתית, אשר גורמת גם לגאות של הנילוס. לאחר חודש ספטמבר, שגשמי המונסון מסתיימים, מקור זה, הופך להיות עם זרימת מים מועטה, ומי הנילוס במצרים יורדים למינימום.

[המפה משמאל: מקורות הנילוס. המקור: מאמרם של יצחק פליקס ומיכאל גיל – חיזוי אקלימי לטווח ארוך והרקע המדעי בפתרון יוסף Department of Atmospheric and Oceanic Sciences and Institute of Geophysics , and Planetary Physics, University of California, Los Angeles, CA]

נחזור למסופר במקרא. תופעת הרעב במצרים העסיקה את השלטונות למן העת העתיקה ועד בניית סכר אסואן הראשון בשנת 1922. לפי האמור, הרעב במצרים הוא תוצר של מפלס מים נמוך בנילוס, שלא מאפשר למשוך את המים לתעלות ההשקיה של השדות לאורך הנילוס. שליטי מצרים הקדמונים ניסו לקדם את פני הרעה, הן במדידות של מפלס הנילוס, והן בניסיון לאגירת מים בשקע פיום[3].  גובה המיסים נגזר על פי כמות היבולים, כיוון שהיבול הינו תוצאה ישירה של גאות הנילוס. המדידות של גובה פני הנילוס החלו לפני כחמשת אלפי שנים, והיה באחריותם של חרטומי מצרים. מד הגובה שבאמצעותו מדדו את גובה המים נקרא נילומטר ביוונית, ומד זה נפרס לאורך אשד הנילוס עד קהיר.

על פי הניתוח של המדידות, קיימות תנודות של שנים בגובה פני הנילוס, כאשר אחת התנודות הבולטות המשפיעות על גובה המים, מתרחשת כל שבע שנים. כתוצאה מכך אנו עדים לגאות של הנילוס מספר שנים לאחר מכן, ולאחריהם, גאות נמוכה ושפל בגובה מי הנילוס. היות ומדידות גובה המים החלו כאלף שנה קודם חלום פרעה ופתרונו של יוסף, פרעה קיבל את תשובתו של יוסף לחלומו, והקביעה של זה האחרון, גם בפרשתנו, שיש עוד חמש שנים של רעב, הסתמכה על מדידה מדעית.

[בתמונה: סירה בנילוס. המקור: https://wellcomeimages.org/indexplus/obf_images/b7/26/e4b384752f92eddd4115c3cb8573.jpg Gallery: https://wellcomeimages.org/indexplus/image/V0049333.html Wellcome Collection gallery (2018-04-03): https://wellcomecollection.org/works/ktbh2d96 CC-BY-4.0. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

הסיפור בספר בראשית של חלומות פרעה והפתרון של יוסף, ושל קביעתו בפרשתנו כי יש עוד חמש שנים לתום הרעב הכבד במצרים, הינו דוגמה בולטת לתחזית ארוכת טווח שממנה נגזר תכנון ובצוע כלכלי ומדיני. השאלה המרכזית שעולה מסיפור זה היא מה הסיבה שפרעה קיבל את תחזיתו ארוכת הטווח של יוסף ושינה את סדרי הממלכה. תשובתנו מתבססת על ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות היסטוריות אשר לפיהן הרעב העסיק את הממלכה המצרית למעלה מ-5000 שנה,

ניתוח של המדידות מראה שקיימות תנודות של שנים ועשרות שנים בגובה גאות הנילוס כאשר אחת התנודות הבולטות הנה בת מחזור של 7 שנים. כתוצאה מתנודות אלו אנו עדים לגאות גבוהה שנמשכת מספר שנים ולאחריה גאות נמוכה שנמשכת מספר שנים. יוסף הכיר את  התופעה זאת שכן עמדו לפניו מדידות שהחלו למעלה מאלף שנה לפני זמנו. מדידות אלו היוו את הבסיס ההגיוני לפתרון חלומותיו של פרעה, ולחיזוי ארוך הטווח עבור הממלכה. פרעה מקבל הן את פתרון החלום והן את החיזוי ארוך הטווח, בהיותו פתרון הגיוני שנסמך על עובדות, שהיו כנראה ידועות לו. על פי הסיפור המקראי, דווקא חרטומי מצרים, שאף הם ידעו אודות התנודות של הנילוס, פתרו אחרת את חלומותיו של פרעה, ובכך אפשרו לתוכנית האלוהית להתממש.

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), פרשת ויגש באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/12/18.

[1] בראשית, פרק מ"ה, פסוקים: ה' – ז'.

[2] ראה מאמרם של יצחק פליקס ומיכאל גיל – חיזוי אקלימי לטווח ארוך והרקע המדעי בפתרון יוסףDepartment of Atmospheric and Oceanic Sciences and Institute of Geophysics , and Planetary Physics, University of California, Los Angeles, CA.

[3] Hassan, F. A.  :A river runs through Egypt: Nile floods and civilization. Geotimes magazine, April 2005.

• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.