קובי ביטר: מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו?

[בתמונה: ציורי תנ"ך / יוסף מציית לאביו / ציירה: אהובה קליין (c)]

[בתמונה: ציורי תנ"ך / יוסף מציית לאביו / ציירה: אהובה קליין (c)]

בפרשת וישב: שנאת אחים... יוסף מסתבך עם אחיו; הצלשי"ם של עמק דותן במלחמת ששת הימים והקשר לפרשה; מי כתב את תסריט המחזמר" יוסף וכתונת הפסים המשגעת"? מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו? ועוד...

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

  • שנאת אחים... יוסף מסתבך עם אחיו.
  • הצלשי"ם של עמק דותן במלחמת ששת הימים והקשר לפרשה
  • מי כתב את תסריט המחזמר" יוסף וכתונת הפסים המשגעת"?
  • מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו?
  • ועוד

ראשי פרקים

1. יעקב יעקב ומשפחתו מתיישבים בארץ ישראל וממשיכים בגידול וברעיית הצאן. יעקב אהב את יוסף מכל בניו ואף עשה לו כתונת פסים. יוסף היה בן שבע עשרה וגרם לקנאה ושנאה אצל אחיו הן בגלל שהיה מספר לאביו את מעשיהם של אחיו והן שקינאו בו על כך שהיה מועדף על אביהם. "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, אֶל אֲבִיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו  וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. על כך מסביר רש"י שלזכותם של בני יעקב, שלא היו "צבועים" ונהגו "אחד בפה ואחד בלב" אלא היו ישרים עם עצמם ובגלל ששנאו אותו גם לא רצו לדבר עימו.

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ יוסף נשלח אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)]

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ יוסף נשלח אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)]

2. יוסף מספר לאחיו על חלום שחלם. בחלום, כל האחים קוצרים את התבואה ואוספים אותה לאלומות וכל האלומות של האחים משתחוות לאלומתו של יוסף. בתגובה, האחים כועסים עליו ואומרים "וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ"?? ושנאתם גברה... לאחר פרק זמן נוסף יוסף מספר להם ולאביו על חלום נוסף ובו השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו. יעקב גוער בו ואומר "וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי (השמש) וְאִמְּךָ (הירח) וְאַחֶיךָ (אחד עשר הכוכבים), לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה?". יעקב בשונה מהאחים שרק הגבירו את הקנאה ביוסף, מבין שיש משהו מחלומותיו (כפי שיתברר לאחר כמה שנים).

3. אחי יוסף יוצאים לרעות את צאנם באזור שכם ויעקב שולח את יוסף לראות מה שלומם (יוסף, למרות שידע שאחיו שונאים אותו, הסכים לקיים את מצוות אביו). יוסף לא מוצא את אחיו ו"מתברבר" בשטח עד שפוגש איש ששואלו "מה תבקש"? ועונה לו יוסף: "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ". משפט זה הפך ברבות הימים לתוכנית של משרד החינוך והסוכנות לביקור של משלחות נוער במחנות ההשמדה בפולין. האיש שולח את יוסף לעמק דותן (צפון מערב השומרון). במלחמת ששת הימים נערך קרב מכריע באזור עמק דותן ולאחר שניצחנו את הכוחות הירדנים נפתחה הדרך עד לנהר הירדן. בקרב זה בקרב זה קיבלו שני חיילים, סגן גדי רפן וטוראי צבי סדן, צל"ש, ועליהם כתבה דליה רביקוביץ את השיר המפורסם "עמק דותן". "שם מכרו האחים את יוסף לעבדות שם עלו בּמישור תמרות אש ועשן.. ..וגדי וצבי בהדר גבורתם, הלא שוב נפגש בלי קרב ובלי אש עוד נשובה אל עמק דותן".

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

מתוך אתר הגבורה: http://www.gvura.org

[מקור תמונתו של טור' צבי סדן: אתר הגבורה]

תיאור המעשה: ביום ה-6 ביוני 1967, בעמק דותן, ניהלה היחידה בה שירת טור' צבי סדן (ראו תמונה משמאל) כנהג טנק, קרב שריון בשריון נגד כוח אויב בעל עדיפות מספרית. בפעולה זו נפגע הטנק שלו והחל לבעור.

[מקור תמונתו של טור' צבי סדן משמאל: אתר הגבורה]

טור' צבי סדן הצליח לצאת מהטנק ולאחר שווידא שבטנק הבוער לא נשאר אף פצוע מצוותו, הצטרף לקבוצת חיילים וקצינים, שנפגעו והתארגנו בתוך בניין נטוש. על הבניין ניתכה כל הזמן אש חזקה של טנקים ונשק קל. לאחר זמן מה הגיע זחל"ם לבית בו התארגנו, על מנת לחלץ את הפצועים. בשעת פעולת החילוץ נפגע ה-זחל"ם והחל לבעור.

טור' צבי סדן התנדב להוציא מה-זחל"ם הבוער פצוע, שנתפס ברגליו, כשהוא מנסה מספר פעמים, בעקשנות, להוציאו - ללא הצלחה. בפעולתו זו נכווה ולמרות זאת הצטרף לאחר מכן לטנק אחר והמשיך בלחימה עד שהועבר לבית החולים. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז. ניסן תשל"ג

תיאור המעשה: ביום ה-6 ביוני 1967, פקד סגן גד רפן על מחלקת טנקים. בקרב על רכסי ג'נין נפצע מפקד הפלוגה.

[מקור תמונתו של סגן גד רפן: אתר הגבורה]

סגן גד רפן (ראו תמונה משמאל למטה) נטל את הפיקוד על הפלוגה, המשיך בהסתערות וכבש את היעד, שהוקצה לפלוגתו. לאחר הכיבוש בתנועה להתארגנות, גילה בטווח קרוב טנקי אויב ונכנס עמם לקרב. הטנק שלו נפגע מספר פעמים והתפוצץ. בהתפוצצות נקטעה ידו והוא נכווה כוויות קשות ביותר, בחלקים שונים בגופו. למרות כאביו, ריכז את צוותי הטנקים שניצלו מטנקים אחרים שנפגעו, ארגנם ווידא את פינויים לבית סמוך למקום הקרב.

[מקור תמונתו של סגן גד רפן משמאל: אתר הגבורה]

גם בבית לא איבד את עשתונותיו, אירגן את האנשים להגנה, חילק תפקידים, הורה להשמיד מסמכים והרגיע את הפצועים. הוא שלט באנשים עד שחולצו מהמקום, לאחר שעות אחדות. על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה. ניסן תשל"ג

4. האחים מזהים את יוסף מרחוק ומחליטים להרוג אותו, להעלים את גופתו ולטעון שחיה אכלה אותו ובלהג הם מוסיפים "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו". ראובן הבכור משכנע את אחיו שאין טעם להרוג אותו אלא כדאי פשוט לזרוק אותו לבור, היות ורצה להציל את יוסף ולשחרר אותו מהבור בהמשך. כשמגיע יוסף, פושטים האחים את כתונת הפסים של יוסף ומשליכים אותו אל הבור. נאמר וַיִּקָּחֻהוּ  וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם". מסביר רש"י שנכון שאין בבור מים ואולם יש בו נחשים ועקרבים.

5. בהמשך היום הם רואים שיירה של סוחרים ישמעאלים בדרכם למצרים. נאמר "וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. "על כך מסביר רש"י שבדרך כלל השיירות של הישמעאלים היו נושאות חביות של נפט שריחם לא נעים, (עוד לפני הנחת קוי הנפט מעירק לים התיכון), זימן להם הקב"ה שיירה שנשאה דברי מתיקה (נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט) שריחם נעים, להקל במקצת על יוסף. יהודה מציע לאחיו למכור את יוסף. גם יהודה וגם האחים מבינים שעדיף להרחיק את יוסף ולא לבצע צעד קיצוני כמו הריגת יוסף. "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל אֶחָיו:  מַה בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ, כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו". כאן בעצם התחילה מנהיגותו של יהודה על אחיו כפי שמשתמע בהמשך הפרשות שבספר בראשית ועד לתקופות המאוחרות יותר שבה בעצם מנהיגי ישראל יצאו משבט יהודה.

[בתמונה: "וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה"... מקור התמונה: Photo by Taryn Elliott from Pexels]

[בתמונה: "וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה"... מקור התמונה: Photo by Taryn Elliott from Pexels]

6. ראובן חוזר מהתורנות שלו (על מנת לעזור ליעקב הייתה תורנות בין האחים. כל אח היה צריך להיות עם אביו לתקופה), רואה שיוסף איננו ולא יודע מה לומר ליעקב. "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת בְּגָדָיו. וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו, וַיֹּאמַר:  הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא"? בעצה אחת מחליטים האחים לקחת את כתונת הפסים, לטבול אותה בדם של עז ולהציג אותה לפני יעקב על מנת שיגיע למסקנה שיוסף נטרף על ידי חיות רעות ואכן יעקב מבין שיוסף מת, מתאבל עליו ומסרב לקבל תנחומים" וַיֹּאמֶר ... טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף. וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו; וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ, יָמִים רַבִּים. וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם"

7. יוסף מגיע למצרים ונמכר שם לפוטיפר שר הטבחים, (שהיה מי שזכה בתחרות "מאסטר שף"...), האחראי על הבישולים של פרעה מלך מצרים. "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ, אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים".

[בתמונה: יוסף מגיע למצרים ונמכר שם לפוטיפר שר הטבחים, (שהיה מי שזכה בתחרות "מאסטר שף"...). מקור התמונה: פייסבוק]

[בתמונה: יוסף מגיע למצרים ונמכר שם לפוטיפר שר הטבחים, (שהיה מי שזכה בתחרות "מאסטר שף"...). מקור התמונה: פייסבוק]

8. יהודה שאיבד במקצת ממנהיגותו, מחליט לעזוב את המשפחה, להתבודד עם עצמו ולהפנים לקחים בעקבות האירוע עם יוסף. הוא נודד דרומה, מתחתן ונולדים לו שלושה ילדים: ער, אונן ושלה. יהודה מחתן את ער בכורו עם תמר. לאחר ימים הקב"ה ממית את ער היות והיה רשע ויהודה אומר לאונן הבן השני להתחתן עם תמר על מנת להמשיך את השושלת "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיך". גם אונן הומת על ידי הקב"ה ויהודה אומר לתמר שתחכה עד שיגדל האח השלישי. "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ, עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי"

9. תמר, לאחר שרואה שיהודה לא מחתן אותה עם שלה ובנוסף אשתו של יהודה נפטרה, מחליטה לעשות מעשה ולהתחבר ליהודה. היא מתיישבת בצומת דרכים מחופשת לפרוצה (קדשה בלשון התורה) "וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה:  כִּי רָאֲתָה, כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה:  כִּי כִסְּתָה, פָּנֶיה"ָ ואכן יהודה בא אליה. יהודה בתמורה מבטיח לה כשכר גדי עיזים ועד שיגיע הגדי הוא משאיר לה כעירבון את החותמת והמטה שלו. " וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה תִּתֶּן לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי. וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן; וַתֹּאמֶר, אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ. וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ". יהודה שולח עם אחד מאנשיו את גדי העיזים אולם השליח לא מוצא אותה. יהודה "נלחץ" קצת מהסיטואציה של "מה יגידו" שנאמר "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז".

[בתמונה: "וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה". תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: "וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה". תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

10. תמר נכנסת להריון ולאחר שלושה חודשים נודע ליהודה והוא מבקש להרוג אותה על ידי שריפה באש היות והיתה אמורה לחכות לשלה (האח השלישי). "וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה, לִזְנוּנִים; וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" תמר לא מפרסמת ברבים שיהודה הוא אבי התינוק היות ולא רצתה להכלימו, אלא שולחת לו את המטה והחותמת ומוסיפה שהאיש שלו שייכים החפצים הוא אבי התינוק. "וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ, אָנֹכִי הָרָה; וַתֹּאמֶר, הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה, הָאֵלֶּה" יהודה שכמובן מזהה את חפציו, מבין שטעה בכך כנאמר "וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי עַל כֵּן (בגלל ש) לֹא נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי". מסיפור תמר דורשים חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה) "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים". לתמר נולדים תאומים, שם האחד זרח ושם האחד פרץ שמצאצאיו היה דוד המלך. כפי שמופיע בסוף מגילת רות אותה אנו קוראים בחג בשבועות "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן.  וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה.  וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד"

11. (ושוב אנו חוזרים ליוסף) פוטיפר, שר הטבחים של פרעה, מגלה מהר את תכונותיו הטובות והמנהיגותיות של יוסף וממנה אותו להיות אחראי על כל הנעשה בביתו. אשתו של פוטיפר חושקת ביוסף (היות והיה "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה"), אולם יוסף דוחה את חיזוריה היות ולא רוצה לבגוד באמון שפוטיפר נותן בו "וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ, נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה, מִמֶּנִּי, וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה, כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ; וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת, וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים". באחד הימים, כשרק יוסף ואשת פוטיפר היו בבית, ניסתה אשת פוטיפר לתפוס את יוסף בכח ואחזה בבגדיו על מנת לשכב עימו. יוסף שלא היתה לו ברירה, השאיר את בגדו וברח החוצה. "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ; וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם  בַּבָּיִת. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה".  אשת פוטיפר כאמצעי הגנה, מעלילה על יוסף שניסה לאנוס אותה ובגלל שהיא צעקה יוסף ברח ואפילו השאיר את הבגדים אצלה. כשפוטיפר בעלה מגיע הביתה היא מספרת לו על האירוע. "וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:  בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ  לְצַחֶק בִּי. וַיְהִי, כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי, וַיָּנָס הַחוּצָה. (אגב, הסיפור הזה של יוסף הוא התסריט המקורי של המחזמר הידוע "יוסף וכתונת הפסים המשגעת").

.

12. פוטיפר כועס על יוסף ושולח אותו לבית האסורים. גם שם, השר הממונה על בית האסורים מזהה את תכונותיו של יוסף ומפקיד בידיו את ניהול הכלא. "וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה". בנוסף, שר בית הסוהר הבין כמו כל מנהל גדול, שברגע שיש לך עובד מצטיין שאפשר לסמוך עליו, אפשר לישון בשקט ואפילו להשתמט במקצת מהעבודה "אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר, רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר ה’, אִתּוֹ; וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, ה’ מַצְלִיחַ".

13. לאחר תקופה, שר המשקים ושר הטבחים הרגיזו את פרעה המלך (המדרש אומר שנמצא זבוב במשקה של פרעה וכן חפץ בלתי מזוהה באוכל) ולכן שולח אותם לבית האסורים, היכן שיוסף היה. בוקר אחד רואה יוסף שפני שניהם זועפים. לשאלת יוסף הם אומרים שחלמו חלום והם לא מבינים את משמעותו. יוסף מציע להם את עזרתו. "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ, בְּלַיְלָה אֶחָד... וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף, בַּבֹּקֶר; וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִים ....  מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים, הַיּוֹם. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים  סַפְּרוּ נָא, לִי".

14. שר המשקים מספר שהוא רואה בחלום שלושה אשכולות ענבים והוא (שר המשקים) מגיש לפרעה כוס יין. "וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ, לְיוֹסֵף; וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי. וּבַגֶּפֶן, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.  וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס, עַל כַּף פַּרְעֹה". יוסף מסביר לשר המשקים שפתרון החלום הינו שבעוד שלושה ימים פרעה יחזיר אותו לתפקידו. "וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ:  שְׁלֹשֶׁת, הַשָּׂרִגִים  שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֵם.  בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ, עַל כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ" לאחר שהציע את הפתרון מבקש יוסף משר המשקים שיביא את סיפורו בפני פרעה על מנת שפרעה יחלץ אותו מבית האסורים. "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה".

[בתמונה: "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה:  כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף"...תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

15. שר הטבחים רואה שהפתרון שיוסף נתן הינו פתרון חיובי ומבקש גם כן להעזר ביוסף. וכך הוא מספר שבחלומו ישנם שלושה סלים על ראשו המלאים באוכל שפרעה אוכל ובסל העליון ישנו עוף שאוכל מהסל. "וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים, כִּי טוֹב פָּתָר; וַיֹּאמֶר, אֶל יוֹסֵף, אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל  מֵעַל רֹאשִׁי". יוסף מסביר לשר האופים שבעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על העץ וגופתו תשמש מאכל לעופות. "וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ:  שְׁלֹשֶׁת, הַסַּלִּים  שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֵם. בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ, עַל עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ, מֵעָלֶיךָ"

16. ואכן, כעבור שלושה ימים היה יום הולדתו של פרעה ובמסגרת המשתה שעשה, נזכר בשר המשקים ובשר האופים וביקש להחזיר לתפקידו את שר המשקים ולתלות את שר האופים.

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל עֲבָדָיו; וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו. וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים, עַל מַשְׁקֵהוּ; וַיִּתֵּן הַכּוֹס, עַל כַּף פַּרְעֹה.  וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה:  כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף.

[בתמונה משמאל: "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה:  כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף"...תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

שר המשקים אכן חזר לתפקידו, אולם שכח את הבטחתו ליוסף להביא את סיפורו בפני פרעה. "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהו"ּ

[להרחבה בנושא: 'הרג בתלייה', לחצו כאן]

"אמרי אמיר"

1. "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ל"ז , א') – במדרש כתוב שאין ישיבת חוץ לארץ נקראת ישיבה. מוסיפים חז"ל שלא בכדיי יש בפסוק שתי הדגשות: "ארץ מגורי אביו" ו- ארץ כנען".

  • "ארץ מגורי אביו" – בא לתקן את מצוות כיבוד אב שיעקב פגם בה בהיותו מרוחק מאביו 22 שנה.
  • "בארץ כנען" – כדי לתקן מצוות הישיבה בארץ שממנה היה רחוק שנים רבות.

2. "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (ל"ט, י"ב) – הצדיק ר' אברהם יהושע השל מאפטא , בעל "אוהב ישראל", עשה השוואה בין יוסף ויהודה. יוסף זכה לתואר יוסף הצדיק שכן עמד בניסיון של אשת פוטיפר אך נכשל בלשון הרע ושנאת חינם כלפי אחיו ובכך גרם לגלות מצרים. יהודה, לעומתו, לא עמד כראוי בניסיון עם תמר כלתו, אך משום מידת הרחמנות שגילה כלפי יוסף (באומרו: "מה בצע כי נהרוג את אחינו") זכה שיצא ממנו מלך המשיח, גואל ישראל. יש ללמוד מכך עד כמה חשובות המצוות שבין אדם לחברו ובפרט גדולה מצוות אהבת חינם.

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “קובי ביטר: מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו?

  1. Pingback: פרשת וישב באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *