שאול שלו: היא יודעת שתחושי לעזרתה…

 

הולכים מכות...

[בתמונה: מאבקי עוצמה בין אחים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Scott Griggs לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]

שאול שלו הוא פסיכותרפיסט ממוקד טראומה‏ ויועץ משפחתי, המטפל ב'לצמוח אחרת'

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

אחות קטנה נכנסת, שוב ושוב, אל חדרו של אחיה ומציקה. האח הגדול מתרה בה שתחטוף... היא יודעת שתחטוף ובכל זאת נכנסת, שוב ושוב. מדוע? כי הניסיון שלה לימד אותה, שכשתיקלע לצרה, אימה תחוש לעזרתה.

במקרה הבוחן הזה פנתה אלי אם לשני ילדים - הבכור בן 10. הקטנה בת 7 - שאינם מפסיקים לריב. יש תקופות שהמצב משתפר אבל כשהם נמצאים הרבה יחד, זה בולט יותר. זו אינה יריבות קשה. הם יודעים להיות חברים. אבל, כשבא לגדול חבר למשל, והקטנה נמצאת לבדה; היא תעשה הכל להיכנס ביניהם ולהציק.

שאלתי אם האם מה היא עושה במצבים הללו. מסתבר שהיא מתערבת, נכנסת לחדר, מנסה לגרום לכך שהגדול ישתף אותה וכשברור לה שזה אבוד, היא מרחיקה אותה מהחדר. שאלתי אם היא כועסת. ענתה שהיא משתדלת לשמור על טונים נמוכים, למרות שלא תמיד זה אפשרי... היא לוקחת כל פעם אחד מהם ומדברת איתו בנפרד, והתופעה נמשכת.

שאול שלו - עודף תשומת לב מזיק לא פחות מחוסר

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ddimitrova לאתר Pixabay]

לדעתי, הילדים על פי רוב רבים, כדי שאנחנו נתערב...

במקרים רבים, הקטנה מעוניינת מאוד - ולעתים אף אחיה - שהאם תתערב; ותשומת לב היא באמת דבר נחוץ. אבל, כשאנחנו משקיעים תשומת לב יתרה במקום שאפשר אחרת, זה דבר שהוא מאוד לא רצוי.

שיחות בין הורים לילדים רצוי לעשות, בדרך כלל, כשאנחנו במצב נעים ולא מתוח, וכך גם הילדים. ואני מציע לקיים במקרה הזה שיחה עם שניהם; ולומר להם כך: "אני אוהבת את שניכם, אבל, אינני רוצה להמשיך עם ההתערבויות הללו, שהרי ביקשתי מכם פעמים רבות ללא הועיל. לכן, אם תחליטו לריב - למשל, כשבאים אליך חברים; וכשאת נכנסת למרות שאת יודעת שזה מפריע לו - אני לא אתערב, גם אם תבכו וגם אם תצעקו; כי אני סבורה שאתם צריכים בעצמכם להחליט איך יראו היחסים ביניכם".

"ומה אם הם מרימים ידיים", שאלה האם - "גם אז לא להתערב?". שאלתי אותה אם היא סבורה שהילדים בסכנה כשהם מרימים ידיים האחד על אחותו; והתשובה הייתה שלילית. התשובה הייתה ש: "לא. אבל קשה לי לראות את זה... הם לא ביחסי כוחות שווים".

"אבל האחות יודעת את זה. היא יודעת שהיא תחטוף יותר מאחיה, ובכל זאת היא נכנסת, כי היא יודעת שאת תצילי אותה!", השבתי. "יש משפחות שבהם האלימות מסוכנת ואז, זה סיפור אחר. אבל, אינני מתרשם שזה המצב אצלכם. לכן, בשיחה בין הילדים כדאי לומר להם: "תראו, אני מאוד מבקשת שתתנהגו בבגרות ולא תהיה הרמת ידיים. זה לא נעים וגם לא מכובד. אבל, אם זה קורה תדעו שאין לי שום רצון להתערב; ואם תגיעו למצב הזה, זה כיוון שאתם גרמתם לזה לקרות. לכן, כדאי שכל אחד ייקח אחריות על עצמו; ולא תגיעו למצב כזה. "

[יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: EleanorChia]

חשוב מאוד, למרות שהכוונה לאחות הקטנה, לנהל את השיח ברבים ולא ישירות אליה: "תתחילו לבכות, תתחילו לצעוק"... "אין לי כוונה להתערב ואני מאמינה שכל אחד מכם ידע מה לעשות במצב כזה. יתכן שאנח אלך לחדר אחר, יתכן שאחליט לצאת מהבית לזמן מה. הכל יכול להיות; כי אני אינני רוצה להיות מעורבת. "

בשלב זה נכון לשאול אותם: "מה דעתכם ילדים?". סביר להניח שהקטנה לא תסכים. אבל הם חייבים ללמוד לפתח יחסים ישירים ביניהם שלא דרך מתווך. לכן חשוב לומר להם: "עתה, האחריות היא שלכם שזה לא יקרה ולא יתדרדר". ואז, לחבק את שניהם ולומר להם: "אני סומכת עליכם, שאתם תדעו לשמור על עצמכם; ואחד על השני!".

נכון שלהורה זה מאוד קשה לעמוד במצבים כאלה. אבל אני מציע, מניסיון אישי של טיפול, כבעל מקצוע, במאות משפחות, לעשות זאת; כי זה מה שמלמד את הילדים לקחת אחריות. רק אז הילדה תטמיע שהיא לא חייבת לגרום לך לרחם עליה כדי להתמודד. ישנן דרכים אחרות.

מרגע שעברתם את השלב הזה מגיע רגע המשוב והעידוד: כשהיא תלמד לשמור על גבולות נסבלים והוא ידע לשמור על הידיים בכיסים, את ההתאפקות הזו שלהם כדי לציין בפניהם: "שמתי לב ילד אהוב, שרצית להחטיף לאחותך ולא עשית זאת. זה היה מאוד מרשים, ההתאפקות הזו". או "אני יודעת שאת היית מעדיפה להיכנס ולהיות איתם. אבל, מאוד הערכתי את זה שהתאפקת כדי לא לריב"... לקחת משהו חיובי ממעשי כל אחד מהם ולומר זאת; וכאשר מדובר בדבר שלילי, לדבר אל שניהם: "באמת חבל לי שזה מה שקורה". אבל, לא התערבות. מעורבות זה להראות שאנחנו איתם, שאנחנו יודעים שזה קשה להם ובטוחים ביכולתם להתמודד.

אם תעשו זאת כהורים, זה ייקח פעם, פעמיים ובסוף זה ילך.

להלן הסרטון:

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]

4 thoughts on “שאול שלו: היא יודעת שתחושי לעזרתה…

  1. Pingback: טיפול משפחתי באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: חינוך, למידה, סביבת למידה ושיטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. אולי לחלק יראה הסרטון ארוך , אבל אם יש סבלנות היא משתלמת ?,כי לאורך הסרטון שומעים מההתייחסות של שאול דרך להורות מיטיבה . עקרונות שיכולים ללוות אותנו ההורים ברגעים בעייתיים .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *