אסור לשר הממונה להתערב בענייני הפגנות והפרות סדר? באמת?

[מקור התמונה: פייסבוק]

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אודה על האמת, התנהגות השר אמיר אוחנה היא לא בדיוק כוס התה שלי....אבל, לפעמים אתה יושב מול המסך, משפשף את העיניים ולא מאמין: אסור לשר הממונה להתערב בענייני הפגנות והפרות סדר? באמת?

אני שומע מפגינים מדברים - יאללה בסדר; פוליטיקאים - מילא; בכירי משטרה לשעבר - אופס, פה זה כבר מתחיל להיות חשוד; ומומחים למשטרה אינני שומע בכלל. איפה הם בסיפור הזה? מה, הכל פוליטיקה?

אז בואו נעשה השלמות; ונתחיל כדרכנו עם העובדות:

שיחה - שבין השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ומפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד - יורטה, הוקלטה ושוחררה לרשתות התקשורת; והעולם כמרקחה.

"אנחנו לא יכולים להמשיך עם הברדק הזה, אנחנו לא יכולים להמשיך עם האנרכיזם הזה", אמר השר לניצב ידיד. "יש הבדל בין הפגנה לבין אירועים כמו שאנחנו רואים בחודשיים האחרונים; ובשבועות האחרונים".

וכולם - כולל קציני משטרה בעילום שם - צווחים גוועאלד, השר מתערב במה שאסור לו... אסור לו? באמת?

[וכולם - כולל קציני משטרה בעילום שם - צווחים גוועאלד, השר מתערב במה שאסור לו... אסור לו? באמת?]

אין לי טענות למי בציבור שאיננו יודע. האלוף יעקב עמידרור נוהג לומר שממפגש בורים יוצאת תמיד בורות מזוקקת...

אבל, עיתונאים צריכים ללמוד ולדעת; וקציני משטרה בכירים בגמלאות יודעים; ומומחים במדעי המשטרה באקדמיה יודעים; ובכל הכבוד, לא הכל פוליטיקה. יש גם היבט מקצועי וצריך להיות לאנשים אינטגריטי מקצועי.

אז הנה תדעו: אירועי הר הבית, באוקטובר 1990 - שבהם נהרגו 17פלסטינים נהרגו ונפצעו יותר ממאה מירי שוטרי משטרת ישראל – הביאו להקמת ועדת זמיר, שמסקנותיה יצרו מהפך ביחסי הכוחות שר-מפכ"ל, בהקשר של אחריות השר לטיפול באירועי סדר ציבורי.

דו"ח הוועדה קבע, כי דרושה מעורבותו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית בתחום הסדר הציבורי. משמעותה של קביעה זו היא - כי שוב לא תהיה לשר המשטרה חסינות מפני אחריות לכישלונות ולמחדלים של המשטרה.

[תמונתו של אלוף במיל' יעקב עמידרור משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ira Abramov. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

אתם הבנתם את זה?

אחריות זו גררה את הסמכות, שנתנה ועדת זמיר בידי השר הממונה, להתערב בנושאים משטרתיים מבצעיים.

לצורך כך, ועדת זמיר המליצה להקים במשרד המשטרה צוות מקצועי של קציני משטרה - המטה המבצעי שליד שר המשטרה - שיסייע לשר לממש את אחריותו המיניסטריאלית על המשטרה, בדומה למטה שהוקם באותה תקופה, ליד שר הביטחון. מדובר ביחידת מטה מיניסטריאלית, שתעסוק גם בתכנון לטווח ארוך, בפיקוח  על פעולות המשטרה ובבקרה עליהן.

[משמאל: האלוף צבי זמיר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי shay aloni Pikiwiki Israel. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

לקביעות הללו - של עליונות השר על המשטרה באירועי סדר ציבורי - כבר היו תקדימים בשטח. אציין את הבולטים שבהם:

מחלוקת חשובה ראשונה, בתחום הסדר הציבורי, הייתה העימות של השר, אביגדור קהלני, עם מפקד מחוז ירושלים דאז, ניצב אריה עמית, על רקע אירועי כביש בר אילן, ב- 1966. זאת, למרות הגיבוי החד משמעי שעמית ושוטריו קיבלו ממפכ"ל המשטרה, אסף חפץ.

קהלני דרש מהמשטרה איפוק בפעולות נגד מפגינים. הוא דרש לא להפעיל כוח מיד ולא "לפצח מיד ראשים". "לפני שמפעילים אלות, אמר, יש להידבר עם מפגינים, גם אם הם חוסמים כבישים וצמתים ומפריעים לתנועה".

השר הגיע לשטח ללא תיאום מראש, והסכים לדרישות החרדים להיכנס לישיבת "אור הצפון" ללא מאבטחיו, כשהוא מוקף בחרדים שצעקו 'קהלני הוא שלנו'.. " (גלנטי ולימור, 1996, עמ' 2). קהלני הכריז, כי  מעתה יש מדיניות חדשה בטיפול בהפגנות ובמפירי סדר, ו"המשטרה צריכה להתרגל לכך". הוא גם מתח ביקורת על השימוש בפרשים לפיזור מפגינים.

[השר לשעבר אביגדור קהלני (מימין) והמפכ"ל לשעבר אסף חפץ משמאל: קהלני תפקד כמפכ"ל על באירועי סדר ציבורי... תמונתו של קהלני באדיבות אתר הכנסת. תמונתו של אסף חפץ באדיבות דוברות המשטרה]

בתגובה האשימו קצינים בכירים במטה הארצי את השר על שהוא מנסה להתערב בשיקולי העבודה המבצעיים של המפקדים בשטח, תחום שבו "אין לו כלל מושג וידיעה, ושבו הוא טירון שיש לו עוד הרבה ללמוד". הם טענו, כי "מעורבים בכך שיקולים פוליטיים של השר".

עוד נטען כי נימוקיו של השר היו פוליטיים: "הסיעות הדתיות הקימו קול צעקה, וקהלני לא רצה משבר קואליציוני כבר בתחילת דרכה של ממשלת נתניהו, בגלל פעילות המשטרה. עמית לא גילה רגישות לעניין, ובין השניים התפתח עימות".

אבל זה עוד כלום. האירוע הבא היה "אירועי ראס אל עמוד", ב- 14 בספטמבר 1997, שבו תפקד השר קהלני כמפכ"ל על, כשהוא ממדר את המפכ"ל חפץ.

בערב אותו יום נכנסו מתנחלים לשני בתים בשכונת "ראס אל עמוד". את ההחלטות קיבל אז השר קהלניישירות עם מפקד מחוז ירושלים, ניצב יאיר יצחקי

המפכ"ל חפץ אף שקל להתפטר בעקבות האירוע, "משום שהגיע למסקנה שאין טעם להמשיך בתפקיד, כאשר קהלני, להערכתו, מבקש לנהל את המשטרה תוך הפעלת ששיקולים זרים"

גורמים בכירים במשטרה" טענו בתקשורת, בהקשר זה, כי "גם ניצבים אחרים טורחים, לעתים, לעדכן את השר ולא את המפכ"ל".

אבל השיא של ביטוי אחריותו של שר לאירועי סדר ציבורי היו במסקנות ועדת אור לאירועים במגזר הערבי באוקטובר 2000, כאשר נקבע כי השר, פרופ' שלמה בן עמי לא יוכל עוד לכהן כשר לביטחון הפנים, כי לא מימש את אחריותו כשר הממונה.

אז מה אתם אומרים? אופן טיפול המשטרה בהפגנות הוא מעניינו של השר?

קצת מטריד – הרבה מטריד בעצם - אבל תחושתי היא שהשר עצמו אינו מודע לאחריותו ולסמכויותיו בתחום זה; כי אם היה יודע, ודאי היה משיב למבקריו...

ועוד מילה לשר, מומלץ לך לעשות סדר בחבורה המקיפה אותך במשרד לביטחון הפנים. הכל דולף משם כמו מסננת; ולא נראה שאתה מוקף בדורשי טובתך שם...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikimediaImages לאתר Pixabay]

לשיחה המוקלטת: 

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

One thought on “אסור לשר הממונה להתערב בענייני הפגנות והפרות סדר? באמת?

  1. Pingback: הכל על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.