פנחס יחזקאלי: היינריך הימלר – אנטומיה של פער רלוונטיות

[בתמונה: אדולף היטלר (משמאל) לוחץ את ידו של היינריך הימלר אי שם בגרמניה ב- 18 במאי 1944. משמאל לימין: היטלר, פילדמרשל וילהלם קייטל, האדמירל קארל דוניץ, הימלר והגנרל ארהרד מילך (המקור AP)]

[בתמונה: אדולף היטלר (משמאל) לוחץ את ידו של היינריך הימלר אי שם בגרמניה ב- 18 במאי 1944. משמאל לימין: היטלר, פילדמרשל וילהלם קייטל, האדמירל קארל דוניץ, הימלר והגנרל ארהרד מילך (המקור AP)]

רק בחברה מופרעת ללא תקנה, יכולה דמות כמו היינריך הימלר להשיג השפעה פוליטית; ורק תחת צורת ממשל טוטליטרית, המציעה ישועה עולמית, היה יכול לקנות לעצמו כוח, שנתן לו סיכוי מסוים ליישם את רעיונותיו למעשה. פיקחותו והשכל הישר שהפגין (חלק מהניגודים העצומים של אישיותו) - שהטעו אנשים מבחוץ - הם הם, שהפכו את הקריירה שלו לאפשרית...

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 4 בדצמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 21 במאי 1945 הבין היינריך הימלר ש'המשחק נגמר', וכל שנשאר הוא לברוח. הוא הכין לעצמו - מבעוד זמן - סיפור כיסוי תחת השם, היינריך הייטצינגר, גילח את שפמו; ושם רטייה שחורה על עינו השמאלית (פסט, 1987, ע' 145).

אדם מפורסם - שרובן המכריע של תמונותיו היו במדים - היה מעדיף, מן הסתם, להתחפש כאזרח. אבל, לא הימלר. הוא בחר דווקא בתחפושת של רב סמל במשטרה החשאית הצבאית, שהייתה יחידת משנה של הגסטאפו (פסט, 1987, ע' 145).

מאחר ולא תפס את המוניטין המחרידים של כל הארגונים הקשורים עם שמו, לא היה לו מושג, שבכך, חשף את עצמו למעצר אוטומטי. עוד באותו יום נעצר על ידי עמדת ביקורת בריטית; והסוף ידוע: יומיים לאחר מכן, ב- 23 במאי 1945, הוא בלע בחופזה - במהלכה של בדיקה רפואית שביצע רופא צבאי בריטי - כמוסת ציאניד שהוסתרה בין שיניו, ששמה קץ לחייו בתוך דקות ספורות (פסט, 1987, עמ' 146-145, 132) (ראו תמונה בתחתית המאמר משמאל).

זו הייתה רק דוגמה אחת לפער הרלוונטיות שבו חי האיש המוזר הזה, שהיה - ביחד עם סגנו ריינהרד היידריך - אחראי יותר מכל אחד אחר למערכת ההשמדה המתועשת שעבר העם היהודי במלחמה.

העיתונאי ואיש הרדיו הגרמני יואכים פסט כתב בספרו: "פני הרייך השלישי" (ראו תמונת כריכה משמאל) כי: "רק בחברה מופרעת ללא תקנה, יכולה דמות כמו היינריך הימלר להשיג השפעה פוליטית; ורק תחת צורת ממשל טוטליטרית, המציעה ישועה עולמית, היה יכול לקנות לעצמו כוח, שנתן לו סיכוי מסוים ליישם את רעיונותיו למעשה. פיקחותו והשכל הישר שהפגין (חלק מהניגודים העצומים של אישיותו) - שהטעו אנשים מבחוץ - הם הם שהפכו את הקריירה שלו לאפשרית (פסט, 1987, עמ' 136-135).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של יואכים פסט: "פני  הרייך השלישי", שראה אור בהוצאת מערכות ב- 1987. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

פער הרלוונטיות של הימלר, מן המציאות, בא לידי ביטוי, הן בתחומי אישיותו; והן בפעולותיו.

.

 [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן] [למאמר: 'למה באמת נרצח ריינהרד היידריך', לחצו כאן]

[בתמונה: הימלר, ארנסט קלטנברונר ובכירי אס אס מבקרים במחנה הריכוז מאוטהאוזן בשנת 1941. עיוות כמעט בלתי נתפס של כל אמת מידה, מתגלה בסתירה שבין התנגדותו הקשה לכל פגיעה בחיות בר תמימות; לדבריו על ניסויים באסירים חיים או על "הטיפול בגזעים אחרים במזרח". התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הימלר, ארנסט קלטנברונר ובכירי אס אס מבקרים במחנה הריכוז מאוטהאוזן בשנת 1941. עיוות כמעט בלתי נתפס של כל אמת מידה, מתגלה בסתירה שבין התנגדותו הקשה לכל פגיעה בחיות בר תמימות; לדבריו על ניסויים באסירים חיים או על "הטיפול בגזעים אחרים במזרח". התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמיות מאישיותו:

  • ניתן להתחיל מכך, שבנה תכנית - ואף יישם אותה חלקית - שאמורה לאפשר לעם הגרמני להפוך בתוך 120 שנים ל"גרמנים אותנטיים בהופעתם". לשם כך, הציע ויישם, באופן חלקי, שינוי בחוקי הנישואין, שיבטל את המונוגמיה... (פסט, 1987, ע' 134). רק שדי היה לו להביט בראי על מנת לתפוס את הפער בין דמותו; לבין דמות הגרמני האותנטי שאותו שאף ליצור. אנו יודעים גם שדמותו ה'ארית' המרשימה של סגנו ריינהרד היידריך, גרמה לו ייסורים וחששות לא מעטים...
  • הוא דרש מאחרים את מה שלא יכול היה לעמוד בו בעצמו. אופבנגרופנפיהרר פון דם באך-צלבסקי העיד, שב- 1941 במינסק, הורה הימלר לרכז 100 אסירים לצורך הוצאה להורג לדוגמה. אולם, עם המטח הראשון של היריות, כמעט והתעלף, וצרח כאשר כיתת היורים לא הצליחה להרוג מיד שתי נשים... (פסט, 1987, ע' 142).
  • לא הייתה לו בעיה להורות על הרג אנשים; אולם התנגד באופן היסטרי ממש לציד בעלי חיים. ארוחת הצהרים שלו נהרסה אם הזכירו לו שבעלי חיים נטבחו כדי לעלות על שולחנו... הוא מחה פעם בפני רופאו, קרשטן: "כיצד אפשר למצוא הנאה, הר קרשטן, בירייה ממקום מחסה על ייצורים הרועים בשולי היער, ייצורים תמימים, חסרי ישע, שאינם חושדים בדבר? זהו באמת רצח טהור!" (פסט, 1987, ע' 142). פסט מציין כי "העיוות הכמעט בלתי נתפס של כל אמת מידה המתגלה כשאבחנה זו מוצבת למול דבריו על ניסויים באסירים חיים או על "הטיפול בגזעים אחרים במזרח" (שם, ע' 143).
[בתמונה: הימלר מבקר במחנה הריכוז דכאו בשנת 1936. קרדיט: Bundesarchiv, תמונה 152-11-12 / CC-BY-SA 3.0]

[בתמונה: הימלר מבקר במחנה הריכוז דכאו בשנת 1936. קרדיט: Bundesarchiv, תמונה 152-11-12 / CC-BY-SA 3.0]

דוגמיות מפעולותיו:

[בתמונה משמאל: ב- 23 במאי 1945, בלע הימלר בחפזה - במהלכה של בדיקה רפואית שביצע רופא צבאי בריטי - כמוסת ציאניד שהוסתרה בין שיניו, ששמה קץ לחייו בתוך דקות ספורות... התמונה היא נחלת הכלל]
  • הוא הטביע את יחידות ה- SS שיצר, בים של מיסטיקה הזויה. אלברט שפאר, שר החימוש של הרייך השלישי, טען כי אדולף היטלר נהג "לבקר את האידאולוגיה של ה- SS וללעוג לה (פסט, 1987, ע' 134).
  • ב- 21 באפריל 1945 נפגש עם נציג הקונגרס היהודי העולמי, שבא לפגשו במילים המדהימות: "ברוך בואך לגרמניה, מר מזור. הגיע הזמן שאתם היהודים ואנו הנאצים נפסיק להילחם בינינו!"... פסט מדגיש ליד הדברים כי "ניכר בצעדים שנקט ניתוק לא יאומן מן המציאות..." (פסט, 1987, ע' 144).

[בתמונה משמאל: ב- 23 במאי 1945, בלע הימלר בחפזה - במהלכה של בדיקה רפואית שביצע רופא צבאי בריטי - כמוסת ציאניד שהוסתרה בין שיניו, ששמה קץ לחייו בתוך דקות ספורות... התמונה היא נחלת הכלל]

  • הוא השתעשע בהשערות, לגבי מה שיעשה הרגע שיתפוס את השלטון; וקיווה ברצינות, עד יום מעצרו, שבעלות הברית המערביות תברכנה אותו כשותף לדיונים; ואפילו כבעל ברית נגד רוסיה הסובייטית (שם, עמ' 145-144).
  • כאשר ביקר ב- 1 במאי 1945 את אדמירל קרל דניץ - שירש את היטלר - דיבר על "המוניטין הרחבים" שלו בחו"ל; ולאחר שנפרד ממנו, תכנן להקים בשלזוויג הולשטיין ממשלה נאצית בראשותו, שתקנה לו את הזכות החוקית לשאת ולתת עם בעלות הברית המערביות.

"חוסר הריאליזם המדהים מהסוג הזה" - מדגיש פסט - הוא שקבע את חייו ואופיו של האיש" ההזוי והמסוכן הזה! 

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.