פנחס יחזקאלי: החלשות גורמי השיטור ה"טבעיים" ומשמעויותיה

[בתמונה: גורמי שיטור טבעיים והחלשותם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: גורמי שיטור טבעיים והיחלשותם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

בין ה- 21-1 באוגוסט 2009 - קצת לפני שהתקבע עידן התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט) - התקיים משאל עם בניו זילנד, שבו, שבו נתבקשו האזרחים לחוות דעתם (תוצאות המשאל אינן מחייבות את הרשויות לאמצן), האם הכאת ילדים צריכה להיות עבירה פלילית. התוצאה - 88% מהמשתתפים במשאל עם הצביעו בעד הפעלת כוח סביר כאקט חינוכי... אתם מתפלאים?

[לאוסף המאמרים: 'הכל על המשטרה, בין מערכת האכיפה לחברה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 8 בדצמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בין ה- 21-1 באוגוסט 2009 - קצת לפני שהתקבע עידן התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט) - התקיים משאל עם בניו זילנד, שבו, שבו נתבקשו האזרחים לחוות דעתם (תוצאות המשאל אינן מחייבות את הרשויות לאמצן), האם הכאת ילדים צריכה להיות עבירה פלילית. התוצאה - 88% מהמשתתפים במשאל עם הצביעו בעד הפעלת כוח סביר כאקט חינוכי...

המשאל בא לעולם בעקבות מסע שפתחה אשה אחת, שריל סיביל בת 40 (ראו בתמונה למטה), אם לשתי בנות, שטענה שהיעדרה של היכולת לסטור לבנותיה משפיע לרעה על חינוכן.

היום בעידן הפוליטיקלי קורקט, סוגיית ה'הפלקה' לילדים כבר אינה קיימת בעולם המערבי, וכל שימוש בכוח נתפס פלילי. אבל עד לפני כמה עשורים, הוא היה לגמרי לגיטימי.

האיש שבתמונה למטה משמאל הוא אבי, משה יחזקאלי ז"ל. אני זוכר שבמהלך ילדותי הוא סטר לי פעם אחת. אני חייב לומר שבצדק רב. בשחזור לאחור, אני רק מתפלא שהוא עשה זאת פעם אחת בלבד... הגיע לי הרבה יותר; ובעצם אנסח זאת אחרת: אם היה מפליק לי יותר, אולי הייתי עושה פחות שטויות...

[להרחבת המושג: 'תקינות פוליטית' – 'פוליטיקלי קורקט', לחצו כאן]

בכרזה: תקין פוליטית איננו, בהכרח, צודק... [בתמונה: כרזת מחאה אירופית על ה'פוליטיקלי קורקט', המתורגמת לעברית. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: כרזת מחאה אירופית על ה'פוליטיקלי קורקט', המתורגמת לעברית. הכרזה: ייצור ידע]

תהליכי השיטור ה'טבעיים' הולכים ונעלמים...

[בתמונה: זהו אבי, משה יחזקאלי ז"ל. אני זוכר שבמהלך ילדותי הוא סטר לי פעם אחת. אני חייב לומר שבצדק רב. בשחזור לאחור, אני רק מתפלא שהוא עשה זאת פעם אחת בלבד... הגיע לי הרבה יותר; ובעצם אנסח זאת אחרת: אם היה מפליק לי יותר, אולי הייתי עושה פחות שטויות...]

ראוי שנזכור, שמערכת אכיפת החוק איננה מערכת האכיפה היחידה בחברות אנושיות, והיא מערכת מלאכותית שיצרנו, בנוסף למערכת האכיפה ה"טבעית" – הורים, זקני השבט, מורים, גננות, אנשי דת  וכדומה.

ככל שהתא החברתי ראשוני והומוגני יותר – משפחה, משפחה מורחבת, שבט – וככל שהוא קטן ואינטימי יותר – כמו גני ילדים ובתי ספר – כך אמצעי פיקוח טבעיים ראשוניים אמורים להספיק, בדרך כלל, לקיום פיקוח אפקטיבי.

[בתמונה: האיש שבתמונה משמאל הוא אבי, משה יחזקאלי ז"ל. אני זוכר שבמהלך ילדותי הוא סטר לי פעם אחת. אני חייב לומר שבצדק רב. בשחזור לאחור, אני רק מתפלא שהוא עשה זאת פעם אחת בלבד... הגיע לי הרבה יותר; ובעצם אנסח זאת אחרת: אם היה מפליק לי יותר, אולי הייתי עושה פחות שטויות...]

דוגמה בולטת של קהילות שהצליחו לשמר בכוחות עצמן ולאורך זמן פיקוח חברתי אפקטיבי, ניתן למצוא בקיבוצים (בעיקר לפני ההפרטה) ובקהילות דתיות. קהילות אלו פותרות, בדרך כלל, את רוב בעיותיהן, והן פונות למשטרה לסיוע רק בלית ברירה, כאשר המנגנונים שהן מפעילות אינם מסוגלים להתמודד באפקטיביות עם הבעיות.

הצלחתן של קהילות אלו לקיים פיקוח אפקטיבי נובעת מכך, שחבריהן מקבלים את סמכות העומדים בראשן, וכן מכיוון שהסנקציות החברתיות שמערכות אלו מפעילות קשות לאין שעור עבור חבריהן – בגלל המבנה החברתי של הקבוצה – מהסנקציות הנהוגות במערכת אכיפת החוק, ועל כן הן מרתיעות יותר. כך למשל, נידויו של חבר בקיבוץ שבו הוא מתגורר, או חרם דתי על אדם החי בקהילה דתית, קשים עבורם אף יותר מאשר הסנקציות של גורם מדינתי חיצוני (יחזקאלי, 2004, ע' 8).

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[בתמונה: קיבוץ כקהילה עם גורמי פיקוח טבעיים. הצלחתן של קהילות אלו לקיים פיקוח אפקטיבי נובעת מכך, שחבריהן מקבלים את סמכות העומדים בראשן, וכן מכיוון שהסנקציות החברתיות שמערכות אלו מפעילות קשות לאין שעור עבור חבריהן – בגלל המבנה החברתי של הקבוצה – מהסנקציות הנהוגות במערכת אכיפת החוק, ועל כן הן מרתיעות יותר... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ארכיון גן-שמואל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5] 

[בתמונה: קיבוץ כקהילה עם גורמי פיקוח טבעיים. הצלחתן של קהילות אלו לקיים פיקוח אפקטיבי נובעת מכך, שחבריהן מקבלים את סמכות העומדים בראשן, וכן מכיוון שהסנקציות החברתיות שמערכות אלו מפעילות קשות לאין שעור עבור חבריהן – בגלל המבנה החברתי של הקבוצה – מהסנקציות הנהוגות במערכת אכיפת החוק, ועל כן הן מרתיעות יותר... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ארכיון גן-שמואל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5] 

בחברה גדלה והולכת, אין די בתהליכי שיטור טבעיים...

כאשר הקבוצה החברתית גדלה, נפגמים ההומוגניות והסולידריות שבתוכה באופן הגורם לכך, שכלי הפיקוח הטבעיים אינם אפקטיביים מספיק. אז יש לאותה חברה צורך להפעיל אמצעי פיקוח מלאכותיים-מוסדיים.

מערכות מורכבות מתאפיינות במאבקי כוח בין מרכיביהן; וגם בין שתי מערכות האכיפה הללו - הטבעית והמלאכותית, מתחולל מאבק. ככל שהתחזקה מדינת הלאום הלכו גורמי הפיקוח הטבעיים ונחלשו. כיום ניתן לראות התערבות ברורה של המערכת ה"מלאכותית" בזו ה"טבעית".

כך למשל, בעקבות ההתעוררות הציבורית בסוגיית האלימות נגד ילדים במשפחה, חוקקה שבדיה ב- 1797 חוק האוסר על הורים להכות את ילדיהם. אחרי שבדיה עשו זאת מדינות רבות, וכיום לסטור לילדך היא עבירה פלילית ב- 24 מדינות, כולל ישראל.

התופעה של התערבות מערכת אחת ברעותה (ה"מלאכותית" וה"טבעית") איננה חד כיוונית; ויש גם דוגמאות הפוכות. למשל, התופעה של עבריינים ממוצא בדואי שתובעים שוטרים בדואים במה שנקרא "חאק עראב" או משפט בדואי על מעצרם והנזקים שנגרמו להם בבתי המשפט המדינתיים.

המחנך טוביה דרורי בוחר במאסר כדי להעלות מודעות; והמחנכת נורית פלג נשלחת לכלא...

אבל, כל זה קורה רק בשולי החברה. המערכת החזקה יותר היא המערכת המלאכותית; והתערבות החוק בשיטות השיטור ה"טבעיות" הייתה במקרים רבים מרחיקת לכת, והגיעה במצבים מסוימים לידי אבסורד.

[בתמונה משמאל: טוביה דרורי. התמונה באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל (לח"י). אמו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אותה אם בניו זילנד שעוררה את המהומה טענה, כי "החוק הופך משפחות טובות לקרבנות של חקירות מביכות ואף רדיפה על ידי הרשויות, ארגוני זכויות הילדים והמשטרה"; וכי "המערכת מבזבזת משאבים מיותרים בחקירת מקרים שאינם ניצול ואלימות".

זירה נוספת בשיטור ה"טבעי" שסבלה משינוי המגמה ומ"התקשחות" החוקים הייתה בתי הספר. כשהחלו מורים לאבד שליטה על הילדים, היו ביניהם כאלה שבחרו להיענש אולם לעשות מעשה על מנת להבהיר את המצב לאשורו. כזה היה למשל המורה, טוביה דרורי, מבית הספר היסודי "שבטי ישראל" ביפו (ראו תמונה משמאל), שעמד לדין כי סטר לתלמיד. דרורי - לוחם בשורות לח"י לשעבר ואדם ערכי מאוד - נדון לקנס כספי והעדיף להמירו במאסר, על מנת שהמסר יעבור.

[בתמונה משמאל: טוביה דרורי. התמונה באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל (לח"י). אמו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כזו הייתה למשל המורה נורית פלג, מחנכת מבית הספר היסודי "ברנר" בתל אביב, שכשראתה את תלמידיה סובלים ממעשיו של בריון כיתתי, ארגנה בלית ברירה את תלמידיה על מנת להשיב לו כגמולו ונשלחה לשלושה חודשי מאסר.

עמדו על שלהם ונענשו; ודומה שזוהי מלחמה אבודה...

אטילה שומפלבי ב- ynet: 3 חודשי מאסר למורה שהתעללה בתלמידיה נורית פלג, מורה לשעבר בבית הספר "ברנר" בתל אביב, נידונה ל-3 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, לאחר שהורשעה בהתעללות ובתקיפה של שני תלמידים שלה. המורה אף השתמשה בתלמידים אחרים על מנת שיתקפו את המתלוננים... [לכתבה המלאה של אטילה שומפלבי ב- ynet, לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של אטילה שומפלבי ב- ynet, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'הכל על המשטרה, בין מערכת האכיפה לחברה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה