ברוכמן ופישלר: מכתב גלוי לשר לביטחון הפנים – עו"ד אמיר אוחנה

[בתמונה: הביקור הראשון של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, היה אצל השוטר שנפצע... מההשבעה בכנסת נסע השר אוחנה לבקר את השוטר שנפצע מירי בטירה. "ישראל תיתן לשוטרים ולבני משפחותיהם את כל הגיבוי וההגנה"... מקור התמונה: דוברות המשטרה]

הכותבים:
  • ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק כאשר במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
  • עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

כבוד השר הנכנס,

ביום 17/05/2020,  הושבעה בכנסת ישראל הממשלה ה- 35 ונבחרת לכהן כשר לביטחון הפנים.

אתה, נכנס לתפקיד מאתגר מאין כמותו, בעיקר בעת הזאת. אחד המשרדים החשובים והמובילים במערכת אכיפת החוק בישראל; ששלושה ארגונים גדולים כפופים אליו: משטרה, שרות בתי הסוהר (שב"ס ) ומערך הכבאות הארצי.

את המשרד ניהל בחמש השנים האחרונות, בצורה כושלת, בלשון המעטה, עמיתך למפלגה גלעד ארדן שקיבל "צו הרחקה" עד לארצות הברית הרחוקה.

לרגל כניסתך לתפקיד מצאנו לנכון להשיא לך מספר עצות  / "טיפים", כמי שמעורים ועוקבים בצמידות שנים רבות אחר ארגון המשטרה בישראל.

נקדים ונאמר כי יש לנו ארגון משטרה טוב; שהינו בין המובילים בעולם במספר תחומים.

יחד עם זאת הוא לוקה ב"מחלות" ששנים רבות לא נתנו להן, לא דיאגנוזה ולא פרוגנוזה.

[התמונה המקורית משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mojpe לאתר Pixabay]

באם נעשה אנלוגיה למשרד השיכון והבינוי, עומדות בפניך שתי אפשרויות מרכזיות: תמ"א 38 כאשר "הדיירים" נשארים בארגון; או " פינוי-בינוי", אפשר גם לשלב ביניהם?

[זה שנכנס וזה שיוצא... מקור התמונה: דף הפייסבוק של המשרד לבט"פ]

מינוים בראש הארגונים

על שולחנך תצטרך להתקבל בתקופה הקרובה המלצה להחלטה של מינוי קבע למפכ"ל משטרה ונציב שרות בתי הסוהר.

אחד הכישלונות הבולטים של קודמך בתפקיד היה מינוי בכירים. זה החל עם רעיון להביא את תא"ל גל הירש ולמנותו כמפכ"ל, רעיון שלא צלח, והמשיך עם מינוי של מפכ"ל מבחוץ, רוני אלשיך, שספג ביקורת נוקבת וקשה ואף הכשיל את השר הממונה. כשהאחרון סיים את תפקידו ולא הוארכה כהונתו, ארע שוב כישלון בדמות מנכ"ל המשרד, שהוצע לתפקיד, וכידוע, לא אושר בוועדת גולדברג, שבפניה הופיע עו"ד פישלר מטעם מרשו מר רפי רותם.

מזה כשנה וחצי ניצב בראש המשטרה מ"מ ניצב מוטי כהן. שעשה, לטעמנו עבודה מיטבית, בהצנע לכת, תחת מכלול האתגרים הרבים שניצבו בפני המשטרה בתקופתו. (קרא ולמד את מאמרו של עמיתנו ד"ר יחזקאלי: " הוא לא מורגש ?באמת?", 2020).

[בתמונה משמאל: מוטי כהן. התמונה: צילום מסך]

גם בשרות בתי הסוהר כשל השר ארדן; ומדצמבר 2018 משמש גונדר אשר וקנין כמ"מ נציב שרות בתי הסוהר.

בראש מערך הכיבוי וההצלה עומד מפברואר 2017 נציב כבאות והצלה ומפקח כבאות ראשי, דוד שמחי. מספר כתבות ששודרו בתקשורת האלקטרונית מלמדים על אקלים ארגוני בעייתי ומאבקי כוח מול ועד עובדים דומיננטי.

כבוד השר, מינוי ראשי הארגונים הינה אחת המשימות הראשונות והחשובות שתשפיע לאורך כל הקדנציה! 

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "הוא לא מורגש? באמת?", לחצו כאן]

מינוי קצינים בכירים במשטרה

 כתבנו ואנחנו חוזרים ומדגישים שיש לנו משטרה עם שוטרים טובים. הפעלה אפקטיבית, שכלתנית, מושכלת ונכונה של השוטרים תלויה באיכות הפיקוד המקומי וגורמים נוספים שנדון בהם בהמשך.

בהתאם לחוק, על פי פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת המשטרה), רשאי השר לביטחון הפנים (להלן - השר או השר לבט"פ) למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר, הכול בכפוף לתנאים שנקבעו. קצין משטרה בכיר הוא שוטר בדרגת סגן ניצב (להלן - סנ"ץ) ומעלה.

כלומר, על פי החוק השר הוא זה המאשר בחתימת ידו כל מינוי קצין בכיר מדרגת סגן ניצב עד ניצב. היו שרים שימשו "חותמת גומי" והיו מינויים שיצרו מתחים קשים בין המפכ"ל לשר הממונה. ודוק: היו לחצים מבחוץ, היו בחישות, היו התערבויות לא ברוכות, מבחוץ, למנות את זה ואת זו, זה או היא "משלנו". בדוק נא את שיטת המינויים, ה"אשכולות", הפורומים השונים בהליכי המיון והבחירה, לרבות על הפעלת הלחצים מצד מפקדי המחוזות ואחרים. 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mstlion לאתר Pixabay]

חכמון (2018) כותב על ביקורת מבקר המדינה על המינויים במשטרה: "... מבקר המדינה מצא פגם גם בהליכי מינוי קצינים כשהוא מציין שהמשטרה לא גיבשה הגדרות ודרישות לכלל תפקידי הקצונה בדרגות רפ"ק עד ניצב המאוישים על ידי כ- 65% מהקצינים במשטרה... בוצעו מאות מינויים והתקבלו אלפי החלטות בשלבים השונים של הליך שיבוץ הקצינים וזאת שלא על בסיס הגדרות תפקיד ודרישות תפקיד.... חלק מגיוס קצינים בכירים מחוץ למשטרה גבל בהליכי גיוס לוקים בחסר... נמצא כי המשטרה לא קבעה כללים למינוי קצינים בדרגת ניצב, ומינויים מתבצעים על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע". יתכן והיה אפשר למנוע את כיכובם של חלק מהניצבים בערוצי התקשורת במצבים שאינם תורמים לאהדת הציבור את המשטרה.

צפה לגל של טלפונים ומסרונים רבים ולמערכת לחצים של ממש מצד גורמים אינטרסנטים, בבית ומחוץ, בהם מהפנסיונרים ["הבוחשים" בקדרה מבחוץ והמושכים בחוטים], למינוי מקורבים, מתוך המשטרה ומחוצה לה, כמו: ה"לשעברים", רבי -ניצבים, ניצבים וקצינים בכירים ששרתו במשטרה, ראשי רשויות וגורמים ציבוריים ואזרחיים שונים ,להפעלת מערכת לחצים על מינוי כזה או אחר. "זה משלנו". יש ליצור כלי איכותי והליך שייתן לך את מירב האינפורמציה לקבל את ההחלטות הנכונות במינויים, אשר בסמכותך...

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

לשטח את העקומה, ויפה שעה אחת קודם...

מושג שחדר לתודעה בתקופת ימי הקורונה הוא "שיטוח העקומה".

כשתגיע ליחידות המשטרה במטות ובשטח תלמד על היכולות של אנשי המשטרה בהצגת מצגות איכותיות עם הרבה מלל, מספרים וצבעים. כשאחת הנקודות שבוודאי תעלנה היא מחסור בכוח אדם, שוטרים.

צא ולמד במטות וביחידות השטח, ותשכיל להבין עד מהרה, שאין מחסור בכוח אדם ותקציבים. סד"כ המשטרה הוא למעלה מ- 30,000 שוטרים ושוטרות. מתוכם 22% קצינים שמרביתם קציני במטה. במשטרה 637 קצינים וקצינות בדרגת סגני ניצבים, 157 בדרגת ניצבי משמנה, 55 תת ניצבים ו 21 ניצבים ( לזה תוסיף מכוניות, נהגים ומזכירות).

 בשנת 2018 התגייסו למשטרה 1,941 שוטרים חדשים והשתחררו מהשרות 1,104 וזה הנתון המטריד (משטרת ישראל, 2019).

המבנה הארגוני של המשטרה שבנוי מארבע רמות: מטה ארצי, מחוז, מרחב ותחנות משטרה הינו מיושן, מרוב מטות אין שוטרים ברמת השטח. האזרח רוצה לראות, נראות של משטרה, שוטרים ברחובות ולקבל שירות מיטבי שהוא מגיע לתחנת משטרה. האזרח אינו מכיר ואינו מודע לכלל סד"כ כוח האדם שנמצא במטות.

לטעמנו, לפחות רמת מטה אחת מיותרת ויש להסיט את תקני כוח האדם לשטח לתחנות, למתן שירות לאזרחים. כפי שאמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב "צריך לשטח את העקומה", ובמילים אחרות ממדעי הניהול "להפוך את הפירמידה"...!!!!         

(על רפורמות שנעשו במשטרות בעולם קרא את מאמרנו, ברוכמן, 2017).

[למאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: 'רפורמות בארגוני משטרה – המפכ”ל אלשייך צא ולמד…', לחצו כאן]

[המטה הארצי של המשטרה: "להפוך את הפירמידה"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי בן ציון לוי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

מקצועיות

כל העוסקים במקצוע השיטור יודעים ומבינים ששיטור זה מקצוע. ככל מקצוע צריך ללמוד אותו. תהליך למידה זה מתקיים הכשרת השוטר עם גיוסו, בקורסים שונים שהוא עובר , לימוד תוך כדי עיסוק, התעדכנות וצבירת ידע מהנעשה גם בארץ וגם במשטרות אחרות.

אנחנו בטוחים שאחד המקומות הראשונים שייקחו אותך לביקור הינה המכללה לשוטרים בבית שמש, שם מתקיימות ההכשרות לשוטרים ברמות השונות. מקום חדש ומרשים המאכלס אלפים רבים של שוטרים בשנה שמגיעים להכשרה. ברם, נשאלת השאלה האם באמת תחומי ההכשרה השונים עונים על הצורך ששוטר יהיה מקצועי.

אמר כבר מישהו שהמכללה הזאת בבית שמש דומה לבונבוניירה של שוקולד בלגי איכותי, עטופה בנייר צלופן יפה, ברם, השוקולד הוא פג תוקף. אכן, אחת המשימות היא לבצע שינוי ולתקף את מערכות הלימודים לתקופתנו. כמו גם ראייה שונה של מערכת ההדרכה והלמידה של השוטר. בדיוק כמו רופא, עורך דין, רואה חשבון ומקצועות אחרים , שבעלי המקצוע מתעדכנים כל העת בחידושים השונים בארץ ובעולם.

את חוסר המקצועיות של השוטרים תוכל לאתר במהרה מדי שבוע בפסקי הדין שניתנים במערכת המשפט שהינך מכיר ובתקשורת האלקטרונית והכתובה. שופטים מעלים וכותבים ביקורות קשות על תפקוד השוטרים בתיקים שנדונים אצלם. (קרא למשל את "הגמילה מהגלימה", (ברוכמן, 2019), את שכותב כבוד השופט בדימוס הרן פינשטין), ביקורת זאת חייבת להיות מעובדת בזמן קצר ביותר, מתורגמת לשינוי ועדכון נהלים ואו מתן הנחיות, שיהיו מעוברים לכלל השוטרים ברמת השטח, בזמן קצר, על מנת שלא לחזור על טעויות. כך מפתחים מקצועיות!

(למה המשטרה לא מקצועית? קרא את מאמרו המרתק של יחזקאלי,2019). [בתמונה משמאל: כריכת הספר: "הגמילה מהגלימה – מרשימותיו של שופט בעיר שדה", שראה אור בהוצאת המחבר ב- 2019. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[למאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: 'הגמילה מהגלימה – שופט מזן אחר…', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'למה המשטרה לא מקצועית', לחצו כאן]

תרבות משטרתית: על תרבות השקר, ההסתרה, הטיוח, סדרי עדיפות, מספרים (תשומות/תפוקות)

על תחום התרבות המשטרתית נעשו מחקרים רבים בעולם, פורסמו מאמרים וספרים רבים. ( ראה למשל: יחזקאלי (2014) "התרבות הארגונית במשטרה והיבטיה השונים", גימשי (2007) "מערכת הצדק בפלילים").

על מנת להמחיש את תחום התרבות הארגונית, מומלץ לקרוא את שכותב מבקר המדינה (2020) בדוח שפרסם " מעצרים פליליים בישראל דוח שנתי 70ב".

כותב מבקר המדינה (2020): " הזכות לחירות היא זכות יסוד בישראל מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מעצרו של אדם פוגע פגיעה קשה בחירותו האישית. חוק המעצרים מסמיך את גורמי אכיפת החוק להגביל את חרותו של אדם בדרך של עיכוב או מעצר."

תיעוד המעצרים והצגתם לציבור: נתוני משטרת ישראל על מספר המעצרים הפליליים, המפורסמים בשנתון הסטטיסטי, מציגים תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות המעצר. בשנים 2016-2018 הנתונים לא כללו 123,000 מעצרים. במאות מקרים נמצא תיעוד כפול של המעצר. במקרים רבים דוחות המעצר תיעדו באופן חלקי את הפעולות שנעשו במסגרת המעצר: ב 24 % מדוחות המעצר השוטר לא פירט את עילת המעצר, רק ב 57% מדוחות המעצר צוין מועד הבאת העצור לתחנת המשטרה. כמו כן נמצא כי יש אי הלימה בין מגמת השימוש בסמכות העיכוב.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 4711018 לאתר Pixabay]

מימוש  זכות ההיוועצות בעורך דין: המשטרה אינה מתעדת באורח מסודר את מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין. ב 23% מהמקרים טופס הבקשה הוכן ונשלח לאחר שהעצור נחקר חרף החלטת הקצין הממונה. אנחנו מניחים ששמעת טענות קשות אלו גם מאנשי הסנגוריה הציבורית בתפקידך הקודם.

שחרור עצורים בתנאים: ב 52% מהמקרים מתוך 30000 המעצרים שבדק המבקר, החלטת השחרור של בית המשפט הייתה בסמכות קצין המשטרה הממונה. למה להעמיס את המערכת המשפטית? קרא גם מחוויותיו של השופט בדימוס פינשטיין ( ברוכמן,2019).

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

וכמה מספרים להתרשמות

כ- 174,000 מעצרים בוצעו בשנים 2016-2018, רק ב2018 דווח על 53,269 מעצרים.( מספרים מדהימים? האם כולם היו נחוצים?

16% מכלל העצורים בשנים 2016-2018 שוחררו לפני שהובאו לפני שופט.

35% מתוך המעצרים בשנת 2018 הוצאו בקשות למעצר עד תום הליכים.

7 ימים משך ההחזקה החציוני של עצור ממועד המעצר ועד לסיום המעצר. 21 עצורים בממוצע ביום הובאו לפני שופט מעצרים בבתי המשפט בשנת 2018.( נתונים שמראים על העומס שיוצרת המשטרה על מערכת השב"ס ובתי המשפט)

וזה חלק מהתרבות הארגונית: מדידת מספרים (אגב, גם בתחום התנועה תמצא את אותה גישת של מספרי דוחות, שאינם משפיעים על תאונות הדרכים) חיפוי וטיוח בדוחות פעולה על מנת להצדיק מעצר, בחלק גדול מהמעצרים תמצא גם סעיף נלווה של הכשלת שוטר והתנגדות למעצר, אי מתן זכות היוועצות עם עורך דין. ונוסיף לזה את התנאים המחפירים שקיימים בבתי המעצר עליהם אחראי שרות בתי הסוהר, ואנו מניחים שנחשפת אליהם בדוחות הסנגוריה הציבורית בתפקידך הקודם.

[בתמונה: מודדים. מה זה שווה? כלום! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gam-Ol לאתר Pixabay]

 אמון הציבור במשטרה... האמת? חוסר האמון

ארגון משטרה בכל מדינה דמוקרטית מתקשה לתפקד כאשר הוא אינו נהנה משיתוף פעולה עם הציבור ומקבל אמון ממנו. לצערנו, הנתונים על אמון הציבור במשטרה נמצאים בירידה מזה שנים מספר. 70% מאזרחי המדינה מביעים חוסר אמון במשטרה!

המפגש בין אזרח שוטר בדרך כלל אינו אירוע חיובי, יחד עם זאת כאשר השוטר הוא מקצועי וסמכותי ומפעיל שיקול דעת (Discrimination), האזרח יבין זאת ואמון הציבור לא יפגע. מהתקופה האחרונה (תקופת הקורנה) בהן נאלצה המשטרה לאכוף את התקנות לשעת חרום שהוציאה הממשלה, ראינו מספר מחזות הפוכים. כמו המעצר של בודד בפארק ואו מעצר הגולשים בים. ( ברוכמן, 2020).מה שלא תרם לאמון המשטרה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

התנהגות בלתי הולמת של שוטרים ובעיקר קצינים בכירים, בנושאים כמו הטרדה מינית (תקופת ניצבי המשטרה שנאלצו לפרוש , שכיכבו בסיפורי קמה סוטרא), עבירות פליליות ועוד...מביאים לידי ביטוי את אמון הציבור במשטרה.

כל הפרשיות והאירועים בעשור האחרון תמצא בחוברת החודשית שמוציא עו"ד פישלר   "משטרת לואי דה פינס".

תופעה נוספת שהינה בעייתית מבחינת אמון הציבור במשטרה היא הליך סגירת תיקים (קרא אצל פישלר וברוכמן, 2018 "המשטרה סוגרת תיקים ומאבדת את אמון הציבור".)

לטעמנו, חייבים להגדיר את הנושא של הגדלת אמון הציבור במשטרה כיעד מרכזי, ולמדוד אותו על פי פרמטרים שיקבעו ע"י גורם  חיצוני. הכוונת כלל הארגון ליעד שכזה  שיהיה מדיד, תחום בזמן ובר ביצוע, יביא בהכרח לשינויים הכרחיים. ( קרא מאמר שכתבנו לפני מספר שנים שניתן ללמוד ממנו גם היום ברוכמן ואח', 2012)

[למאמרם של ברוכמן ופישלר: 'המשטרה סוגרת תיקים ומאבדת את אמון הציבור', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן]

הערות והארות נוספות...

משטרת ישראל אינה תופרת תיקים פוליטיים !! ראש אגף החקירות וראש יחידת להב 433 הינם גורמים בלתי תלויים וכפופים מקצועית לפרקליט המדינה. לעיתים, ממדור המפכ"ל וגם השר מחקירות אלו...ובצדק. הפרקליטות מהווה מסננת לחקירות המשטרה של אישי ציבור, המשטרה מסכמת את התיק ואפילו לא ממליצה. הפרקליטות והיועמ"ש הם שמקבלים את ההחלטות. וזה לא במגרש של המשטרה.

[בתמונה: המשטרה אינה תופרת תיקים פוליטיים... התמונה היא צילום מסך מתוך סרט היו טיוב: خياط أبو الياخة ( 2 ).... زوروني على موقعي في الفيس بوك كروب خياطه علي السوداني ... العنوان بغ]

הקצונה הבכירה במשטרה אינה אוהבת לקבל עצות ולשמוע מידע של גורמי מקצוע : משפטנים, אנשי אקדמיה, אנשי משטרה בגמלאות  ועוד. הם יודעים הכל והכי טוב. ארגון המשטרה יוצא רק בהפסד מגישה זאת.

אנו ממליצים לך לרכז לצידך בעלי מקצוע מתחומים שונים בחר לך כעשרה אישים, מומחים מתחומים שונים ובעלי ניסיון, מחוץ למערכת , כ"מועצת מנהלים". בהם, שופטים בדימוס, קרימינולוגים, אנשי משטרה בגמלאות, ועוד. כנס אותם אחת לרבעון. למד מהם, שמע מהם.  הם יבואו בביקורת. הם יביאו עצות באמתחתם. הם יוכלו, בסיעור מוחות, לעזור ולרפא את הארגון החולה, חולה כבר שנים הרבה.

במאמר זה התייחסנו בעיקר לתחומים ארגוניים בעיתיים הדורשים מרפא. לא התייחסנו לתופעות שעמן צריכה המשטרה להתמודד כמו: פשיעה ועבריינות במגזר הערבי, אלימות במשפחה, שחיתות ציבורית, פשיעה חמורה ועוד... ( לזה יש מקום להתייחסות במאמר נפרד)

אנו חוזרים ומדגישים יש לנו משטרה עם שוטרים טובים, המצפים לתמיכה ולגיבוי כאשר הם מבצעים את עבודתם החשובה.

 לסיכום

  כבוד השר,

קיבלת על עצמך תפקיד מאד מאתגר כשר לביטחון הפנים. ניסינו להאיר בפניך עם פנס את הסוגיות המרכזיות של ארגון המשטרה. אנו מעריכים שיש לך את הידע והניסיון להוביל את הארגונים שכפופים למשרדך להישגים מרשימים, כל זאת להעלאת איכות החיים של תושבי מדינת ישראל.

בהצלחה !!!!!!

נספח: נאום השר אוחנה בעת כניסתו לתפקיד

[מקור תמונת השר משמאל: פייסבוק]

"...אחיי ואחיותי השוטרות והשוטרים, לוחמות ולוחמי האש ונשות ואנשי שירות בתי הסוהר,

אתמול בתום השבעת הממשלה בכנסת, נסעתי לבקר את רס"ר אלירן פריג', שוטר אמיץ שנפצע במהלך פעילות מבצעית נגד עבריינים שפעלו בעיר טירה.

אלירן, שהיה פצוע קשה – מורדם ומונשם – חזר לחיים ברוך השם, ומצבו הרבה יותר טוב.

שותפו רס"ל רון מליחי היה באותה העת בניתוח אז לא זכיתי לראותו, אך אני שומע שגם מצבו טוב והוא בע"ה ישוחרר בקרוב.

מכאן, אני מבקש לשלוח להם ולכל השוטרות והשוטרים שנמצאים בתהליך החלמה – ברכת רפואה מהירה ושלמה.

שותפם השלישי לצוות, שתודה לאל לא נפצע, כבר חזר לפעילות מבצעית מלאה.

שוטרות ושוטרי משטרת ישראל מסכנים את חייהם יום יום שעה שעה, בפועלם הן במישור הפח"עי והן בפלילי למען אזרחי ישראל כולם.

חשוב לי שידעו: מדינת ישראל תעניק להם את כל התמיכה וההגנה הנדרשים.

זו מחויבותה של המדינה אליכם ולמשפחותיכם וזהו מבחן שעלינו לעמוד בו בכל עת.

האירוע הזה הוא תזכורת להקרבה הגדולה שמקריבים אנשינו בכלל הגזרות: גם לוחמות ולוחמי האש הפועלים באופן מאומץ ביותר בימים אלה עקב מזג האוויר, ונשות ואנשי שירות בתי הסוהר הבאים במגע יומיומי עם אסירים, חלקם מסוכנים ביותר.

עולם ביטחון הפנים על נגזרותיו, הוא עולם של אנשים המוכנים להיות הראשונים לתת מענה לאירוע מסכן חיים.

דמו בנפשכם, אזרחי ישראל, כמה אידאלים, כמה אומץ וכמה תחושת שליחות יש במי שבחרו בעולם הזה כמרכז חייהם. ...יש מי שמצפים לקבל כאן ועכשיו תכנית עבודה מלאה לשנים הבאות, ויש מי שכבר מייחסים לי כוונות כאלה ואחרות.

ובכן, כוונתי בשלב זה היא ללמוד. להכיר את גופי המשרד השונים, להכיר את המפקדים והמנהלים. עוד יגיע זמן תכניות ומינויים, אך ראשית יש ללמוד.

היום ובימים הקרובים, אקדיש את מירב זמני למפגשים עם ראשי המערכות, עם שרים לשעבר לביטחון הפנים, עם מפקדים לשעבר, ועם מומחים בתחומי העיסוק השונים של המשרד, כל זאת במטרה לגבש תפיסת הפעלה נכונה לשנים הבאות.

בהזדמנות זו אני מבקש להודות לפורום רבי ניצבים וניצבים בדימוס בראשות המפכ"ל לשעבר, רנ"צ משה קראדי, על ברכת הדרך ועל ההזמנה הנדיבה למפגש.

אני רואה במשרד הזה אחד המרכזיים בהגנה על האזרח, ולא רק על שלומו וביטחונו אלא גם על זכויותיו ועל חירותו.

אין כמעט רגע נתון, ביום ובלילה, ביום טוב וביום חול, שאין מפגש בין אנשי ביטחון הפנים לבין אזרחים, ונפעל יחד כדי שהאינטראקציות הללו – יוסיפו כבוד לכל הצדדים.

זהו כבוד גדול עבורי לעמוד היום בראש המשרד הזה ולפעול יחד אתכם, מהמפקדים הבכירים ועד אחרון השוטרים, לוחמי האש ואנשי שירות בתי הסוהר – למען המדינה שלנו.

זה ולא אחר – הוא המצפן שילווה אותי משך כל כהונתי: מה טוב למדינת ישראל. זה עיקר העיקרים, זה המגדלור שיוביל אותנו.

בכל סוגיה, בכל שאלה – תמיד הנר לרגלי יהיה: מה טוב למדינת ישראל.

כך אפעל אני, כך יפעל הצוות היקר שלי, שכאן המקום להודות לו מראש על כל הלילות, הימים והשעות, כך יפעלו כל אנשי המשרד.

בנימה אישית לסיום, אני חייב בתודה אישית לאנשים הכי קרובים לי.

אבא ואמא שלי, שעלו ממרוקו בשנות החמישים, לא ביקשו לעצמם את החיים הציבוריים, אבל כפיתי אותם עליהם. הם, ובעיקר אמא, עדיין לוקחת ללב כל מילה שכותבים על בנה.

אז אני רוצה לבקש סליחה אמא על שבכך שבחרתי לעצמי את החיים הללו, כפיתי אותם גם עלייך, אבל להודות לך ולאבא על שהענקתם לי לאורך כל ימי חיי את הטוב ביותר שהיה לכם, ואז הוספתם עוד קצת. החינוך שזכיתי לקבל מכם, הביא אותי לאן שהגעתי.

ולך אלון שלי, אהוב ליבי, שזכיתי לבנות איתו חיים טובים ולהביא חיים לאלה ודוד שלנו, שהקים לי בית מלא שחוק ואהבה, חום ותמיכה – שתמיד משיא עצה טובה וחכמה, אין מילה שיכולה להביע את מלוא התודה וההערכה אז רק אומר שאני אוהב אותך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה. 

מקורות והעשרה

3 thoughts on “ברוכמן ופישלר: מכתב גלוי לשר לביטחון הפנים – עו"ד אמיר אוחנה

  1. Pingback: נושא לימוד: מפגש עם עו"ד פנחס פישלר - ייצור ידע

  2. Pingback: מאיר גלבוע: כביכול בא לברך, אך נמצא מקלל - ייצור ידע

  3. מזמן לא צחקתי כל כך, כפי שהיום צחקתי כשקראתי את הרשימה שלכם. לא ברור לי מה חשבתם כשכתבתם זאת. אתם באמת חושבים שאוחנה מונה לשר לביטחון הפנים כדי לתקן את הקלקולים של המשטרה? אתם באמת כל כך תמימים? אוחנה מונה כדי לעשות את מה שהמפכ"ל הקודם לא עשה – לא לאפשר למשטרה לחקור פוליטיקאים בכירים ולנקום באלה שחקרו את פרשות נתניהו. זהו! אוחנה רק בא לקלקל את מה שנשאר בסדר.
    ודרך אגב, על אף שגם אני לא אוהד של אלשיך, לפחות בעניין אחד הוא ביצע את תפקידו בצורה מיטבית – הגנה על חוקרי יאח"ה בחקירות נתניהו. בהשאלה – הוא הגן עליהם בתקופת הכהונה שלו. בכך שפסלתם אותו לחלוטין, אתם חייבים לו התנצלות רבתי. שכן, ההגנה על החוקרים הייתה העניין החשוב ביותר שבו עסקה המשטרה בתקופת כהונתו.
    והערה נוספת – אתם כותבים שמשטרת ישראל היא ארגון טוב. אחרי זה, אתם מונים את הכשלים של המשטרה – מינויים בכלל ושל קצינים בכירים בפרט, ריבוי קצינים, בעיקר במטה הארצי, ריבוי מעצרים ופגיעה בזכות ההיוועצות שלהם, תרבות שקר, מקצועיות נמוכה, אמון נמוך של הציבור במשטרה ועוד. אז תסבירו לי, ידידיי היקרים, איך אלו מסתדרים אם "ארגון טוב", כהגדרתכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *