אמנם הגנה עצמית, אבל…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי J. Albert Bowden II לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על השימוש המשטרתי באקדח הטייזר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

זהו מאמר שני מתוך ששה על הירי בראש העין ב- 30 באפריל 2020. שם, נורה גבר בן 40 למוות על ידי שוטר, לאחר שדקר אותו. השוטר נפצע קל. המאמרים האחרים בסדרה זו הם:

*  *  *

ב- 30 באפריל 2020, נורה גבר בן 40 למוות בראש העין על ידי שוטר, לאחר שדקר אותו. השוטר נפצע קל.

אמו של החשוד התקשרה למשטרה ודיווחה שבנה, המעורער בנפשו, מסתובב עם סכין שלופה ומאיים לרצוח אחרים. שוטר הגיע למקום, החשוד ניסה לדקור אותו בחזה, אך פגע בו בראש ובירך.

הירי נקלט במצלמת אבטחה.

משפחת הקרבן טענה כי המדובר ברצח, ובווידוא הריגה. הנה האירוע לפניכם:

אז בואו נתחיל ממה שקל:

השוטר בורח והאיש בעקבותיו עם הסכין. אינני מאחל לאיש את תחושות החרדה של אדם המצוי בסיטוציה כזו, שיצא למשמרת שגרתית ושסכנת המוות - שמולה הוא עומד - ברורה וודאית. לכן, זהו מקרה קלאסי של הגנה עצמית. השוטר נקט באמצעי היחידי שהיה ברשותו. הוא פעל אינסטינקטיבית. אין לי שום טענות אליו; ומיותר לציין, שבמדינות דמוקרטיות רבות וטובות הוא היה נורה עוד בשלבים מוקדמים יותר של האירוע...

אבל...

אבל יש פה בכל זאת כשל. לא של השוטר אלא של תורת הפעלה של המשטרה בטיפול במצבים כאלה, כמערכת. ואגב, יש בכלל תורת הפעלה? ואל תספרו לי על נהלים. נהלים אינם תורת הפעלה אבל זה נושא לשיחה אחרת...

הנשק לטיפול באירוע כזה איננו נשק חם אלא אקדח הטייזר (Taser). שהוא אמצעי משטרתי נפוץ במדינות רבות בעולם ובכלל זה בישראל, שנועד בדיוק למטרה הזו: לשתק את החשוד במקום להורגו. למנוע הרג (בשלבים האחרונים של האירוע לא היו תנאים להפעלתו; אבל בתחילת האירוע (בתחילת הקטע המוסרט), היו גם היו...

[להרחבה בנושא תורת הפעלה משטרתית, לחצו כאן] [להרחבה בנושא הטייזר והשלכותיו, לחצו כאן]

דוקטרינה

[בתמונה: האם יש למשטרה בכלל תורת הפעלה? בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

אנחנו רואים את הטייזר מככב באירועים מוסרטים רבים – בארץ ובעולם אגב - שבהם שוטרים משתמשים בו ככלי ענישה ומתעללים בעצורים. שם הוא תמיד זמיןאבל, כשמגיעים לאירוע כזה - שבו השימוש בו הוא מחויב המציאות - הוא איננו. למה?

אז כשזה קורה פעם אחת זה מקרה לימודי שצריך להפיק ממנו לקחים ולעדכן את תורת ההפעלה – אם יש כאמור תורה – בהתאמה. רק שזה ממש לא מקרה חד פעמי. די אם אזכיר את הירי בצעיר, יהודה ביאדגה, בינואר 2019.

אז, הוזעקה המשטרה על ידי אמו של ביאדגה, שדאגה לבנה. הקריאה הזו חרצה את גורלו. גם שם, מי שנקלע לתוך האירוע היה שוטר נושא נשק חם בלבד; וגם שם הוא נאלץ לעשות שימוש בנשק שהיה בידיו. שוטר אחר שנשא את הטייזר, לא הגיע למגע עם הצעיר בזמן. התוצאות בהתאמה.

[למאמרו של עו"ד יאיר רגב: מהירות השימוש באקדח הטייזר, לחצו כאן]

הנה חזרנו לבעיית הבעיות של המשטרה שלנו: המקצועיות!

שיטור הוא מקצוע; והגיע הזמן שהמשטרה תתייחס אליו ככזה.

מהי תורת הפעלה של הטיפול באירוע כזה? איך מציידים את שוטרי הסיור נכון? איך מוודאים שהשוטר מגובה תמיד על ידי בן זוגו? איך גורמים לכך שהנשק הנכון יבוא לידי ביטוי בדיוק באירועים שלהם נועד?

הגיעה העת, שהשוטרים יצוידו נכון לתפקידיהם; ויתאמנו בהתאם; ושמקרי המוות הללו – שאמנם צודקים מבחינה חוקית; אבל, סותרים כל היגיון מקצועי - יחסכו מאיתנו.

[למאמר: מקצוענות בארגונים צבאיים, לחצו כאן]

ההרצאה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על השימוש המשטרתי באקדח הטייזר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה