אלי בר און: תנועה אוטונומית של מכונות וחפצים – הפרק הביטחוני

[בתמונה: גם היום, חלק ניכר מהתקיפות האוויריות מבוצעות כיום ע"י מל"טים, שמשגרים טילים מדויקים ומל"טים ומזל"טים מתאבדים. בעשור הבא מרבית התקיפות יהיו כאלה. התמונה: דוברות משרד הביטחון]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

זו כתבת המשך למאמרי הקודם בנושא תנועה אוטונומית של מכונות וחפצים; והפעם, הפרק הביטחוני.

מאחר ובנושא הביטחוני, משקל הרגולציה וההתנגדות הפוליטית האזרחית הוא זניח; אזי, הכניסה לתחום הזה תהיה מהירה יותר.

יש לדעת, כי מהבחינה הטכנולוגית, כבר היום ניתן להשתמש במכוניות ללא נהג; ורק הרגולציה עדיין לא מאשרת את כניסת המכוניות האוטונומיות הללו.

האוטונומיה של המכונות בתחום הצבאי והחימוש המדויק, מקנה, כמובן יתרונות גדולים למדינות המפותחות בתחומים של דיוק החימוש, והחיסכון בכוח אדם שנדרש להפעלת פלטפורמות צבאיות: מטוסים, תותחים, ספינות וטנקים וכד' וגם חוסכת חיים בחיילים שמתפעלים את האמצעים הנ"ל בעת לחימה.

[למאמרו של אלי בר און: 'מהפכה – יכולת תנועה אוטונומית של מכונות וחפצים…', לחצו כאן]

אבל היתרון הגדול ביותר ניתן דווקא לארגוני הטרור, בעיקר ארגוני הטרור הגדולים המדינתיים, נוסח החיזבאללה, החמאס, הגיהאד, החות'ים בתימן ועוד; שמצליחים להגיע לאיזון אסטרטגי עם המעצמות בגלל החימוש הזה. גם היום, חלק ניכר מהתקיפות האוויריות מבוצעות כיום ע"י מל"טים, שמשגרים טילים מדויקים ומל"טים ומזל"טים מתאבדים. בעשור הבא מרבית התקיפות יהיו כאלה. מטוסי תובלה צבאיים ומסוקים ללא טייס יהיו בשימוש נרחב.

[למאמר המלא ב'ישראל דיפנס', לחצו כאן]

יש לדעת כי מרבית הפצמ"רים והפגזים בעוד עשור יהיו מדויקים. הם יהיו מעטים ויקרים יותר, אך ברמה כזו מבחינת הדיוק והטווח המוגדל, כך שהסיכון שייגרם מהם יהיה גדול פי 10. גם המרגמות ותותחים הכבדים יופעלו מרחוק וללא צוות חיילים. לא יהיו יותר רקטות כבדות "טיפשות" רק טילים מדויקים וארוכי טווח שהסיכון מהם יהיה עצום כנראה גדול פי 20. כך גם נכנסים לשימוש משגרים של מטחי טילים מדויקים לטווח קצר להם כושר הרס עצום. הם יהיו מסוגלים להשמיד בוודאות גם כוחות צבאיים קרובים גם כוחות ניידים. משאיות תובלה אוטונומיות וכלי רכב ללא נהג יחליפו את הנוכחיים. סירות נפץ, ספינות קרב וצוללות אוטונומיות להם יכולת משופרת לשגר טילי שיוט כבדים וארוכי טווח, יחליפו את הצי הנוכחי.
בסרטון: פיתוח בדרך לרק"מ אוטונומי מלא:

אז מה צריכות המדינות הדמוקרטיות לעשות?

1, להצטייד באמצעים ההתקפיים החדישים, שלהם יכולת היזק גדולה פי כמה מזו של אמצעי הלחימה הנוכחיים. מומלץ מאוד להקים חיל טילים מדויקים, ולהחליף את הארטילריה הנוכחית בארטילריה מדויקת. 2, לשפר את המודיעין של זמן אמת, כדי שנוכל להשמיד, בזמן קצר ככול שניתן, את האיומים. 3, להקים מערך מיקלוט חזק לאוכלוסיה, הממ"דים והמרחבים המוגנים לא יעזרו כאן. 4, לחזק פי 10 את מערך ההגנה האקטיבית:
  • הגנה לפני פגיעה מטווח קצר בסגנון מערכות "מעיל רוח" ו-"חץ דרבן" - מערכות שמנטרלות את הטיל והפגז שבריר שנייה לפני הפגיעה. כל כלי צבאי מאויש או מבנה, שבו שוהים חיילים, יהיה חייב להיות מצויד באמצעים כאלה; שאני גם מניח כי ישופרו מבחינת הטווח הזעיר שלהם.
  • הגנת העורף, האוכלוסייה בערים הגדולות, המתקנים החיוניים וסמלי הלאום.
זאת ניתן לבצע רק באמצעות לייזר רב עוצמה, שמיירט את המטרות בעלות נמוכה, בטווח רחוק ובזמן קצר. כזה שיש לו יכולת להגן על אזור נרחב וגם להתמודד עם מטחים. קיים רק לייזר אחד כזה הוא הסקייגארד.

.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “אלי בר און: תנועה אוטונומית של מכונות וחפצים – הפרק הביטחוני

  1. כיוונים רלבנטיים, אבל אפשר להוסיף עוד דברים רבים – למשל (חלק קטן מהאפשרויות):

    1. הגנה – ביזור, מינהור ושרידות תפקודית
    א. ביזור בעורף – יש ליצור ביזור ויתרות בתשתיות ובנקודות התורפה הריכוזיות. זה רלבנטי ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית, ברמה הצבאית וברמה האזרחית. גם ברמת הצוותים והארגון, שהוא ריכוזי הרבה יותר מדי היום לדוגמא בעורף. למשל: היום התפישה בעורף זה מחסן חירום מרכזי עבור הרבה מאד יישובים יחד במקום אחד. זה מהווה נקודת כשל – פגיעה שם תיפגע אנושות ביכולת הקיום של אותם יישובים, עצם ההגעה לשם תהיה בעייתית מאד תחת ירי תמ"ס אינטנסיבי – יש לפזר אמצעים ולבזר אחריות ויכולות לצוותים מקומיים, שיש להגדיל ולהכשיר (צח"י +++).
    ב. מינהור אינטנסיבי בעורף ובגבולות – הגנה מירבית לגורמים הקריטיים ביותר להתארגנות הצבאית והאזרחית.
    ג. שרידות ותיפקוד תחת תמ"ס – יש להגדיר תו תקן של יכולת תפקוד בחירום. למשל: ארגונים שמסוגלים לפעול באמצעות תקשורת מרחוק מהמקלטים כך שאנשים לא יצטרכו להתנייד יקבלו ניקוד גדול יותר בעמידה בתקן (מובן שלא בטוח שנוכל להבטיח תקשורת בחירום, אבל בשביל זה באו הסעיפים הקודמים).

    2. התקפה –
    א. שילוב של ביזור (פעולה אוטונומית או חצי אוטונומית של צוותים ואמצעים) עם ריכוז מאמצים. נדון כבר רבות…
    ב. רובוטיקה – פיתוח, ייצור ותפעול מסיבי של רובוטים שמופעלים מקרוב ומרחוק. כנ"ל.

    הרבה דרכים, מאד יקרות ודורשות תיעדוף.

    מערכת הבטחון (כולל מכוני המחקר) נרדמה בשמירה, כעת אנחנו בלחץ זמן וצריך לבוא מהר עם פתרונות.

    אחד הדברים החשובים שנדרשים, לכן, זה תהליך מקוצר בהרבה מצורך מבצעי למערכת מוטמעת. תהליך הדמ"צ הנוכחי מתאים לדינוזאורים (בחלק מהמקרים צריך להישאר, ברוב המקרים להשתנות). לעבור ל-Lean startup בתוך המערכת הגדולה הזו של הבטחון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *