תקציר: התופעה של שימוש בעבירות מין כחלק מפשעי שנאה או מטרור - שבלטה כל כך בפשעי ה- 7 באוקטובר 2023 והשבי בעוטף ישראל - היא תופעה מוכרת מקדמת דנא. כך למשל, היא נפוצה מאוד בקרב חיילי צבאות כובשים, שעוברים ליד אוכלוסיית אויב. אחד המקרים ההמוניים והקשים ביותר הללו היה אונס הנשים הגרמניות על ידי חיילי הצבא האדום שואף הנקם, מרגע שדרכה רגלם על אדמת גרמניה, כשמפקדיהם מעלימים עין. אבל אצל המוסלמים קיים מימד נוסף, דתי!
[לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'אונס קבוצתי', לחצו כאן]
עודכן ב- 30 במרץ 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
המאמר מבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
התופעה של שימוש בעבירות מין כחלק מפשעי שנאה או מטרור - שבלטה כל כך בפשעי ה- 7 באוקטובר 2023 והשבי בעוטף ישראל - היא תופעה מוכרת מקדמת דנא.
כך למשל, היא נפוצה מאוד בקרב חיילי צבאות כובשים, שעוברים ליד אוכלוסיית אויב. אחד המקרים ההמוניים והקשים ביותר הללו היה אונס הנשים הגרמניות על ידי חיילי הצבא האדום שואף הנקם, מרגע שדרכה רגלם על אדמת גרמניה, כשמפקדיהם מעלימים עין.
אנטוני ביוור מתאר תופעה זו בהרחבה בספרו: נפילת ברלין 1945 (ראו תמונה למטה). כך למשל, קצין תותחנים צעיר בשם אלכסנדר סולז'ניצין כתב בפואמה שלו "לילות פרוסיה" את שראו עיניו בהיכנס היחידה שלו לעיר ניידנבורג שבמזרח פרוסיה, בינואר 1945:
"הרינגשטראסה מספר עשרים ושתיים. הבית לא נשרף, רק נבזז. בין הכתלים התייפחות חנוקה למחצה: האם הפצועה, מתה-חיה. הבת הקטנה מוטלת על המיטה, מתה. כמה חיללו את ייצועה? מחלקה, אולי פלוגה? ילדה הפכה כהרף עין לאשה, ואשה הפכה לגופה... האם מתחננת: 'חייל, שים קץ לחיי!'" (ביוור, 2003).
הגדיל לעשות אורי דרומי שסקר את ספרו של ביוור בעיתון 'הארץ'. הכותרת שקיבלה כתבתו של דרומי הייתה: "לפי ביוור, הרוסים לא כבשו את ברלין, הם אנסו אותה" (דרומי, 2004).
אבל אצל המוסלמים קיים מימד נוסף, דתי!
האסלאם מתאר מלחמה תמידית של המוסלמים בכופרים, והאונס הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה הזו:
על פי האסלאם מחולק העולם לשניים:
- דר אל אסלאם: שטח שנמצא תחת שליטת האסלאם.
- ודר אל חארב (בית המלחמה). החובה העליונה היא להילחם בדאר אל חרב על מנת להרחיב את דר אל אסלאם. זה יסוד הג'יהאד. זה ייעודו. זו מלחמת קודש, שהיא דרכו של האל ("סביר אללה"). שם, אסורה שם הפסקת המלחמה. זו מלחמת נצח. מלחמה קשה במיוחד היא באדמת הקדש מוסלמי שנשלטה כבר על ידם ונלקחה מהם ע"י בני חסות (דימי) מורדים, במקרה שלנו, היהודים במדינת ישראל.
ד"ר מרדכי קידר מצטט את הקוראן בסורה 9, פסוק 111 (בתרגומו של אורי רובין): "אללה קנה מן המאמינים את נפשם ואת רכושם. בתמורה הם יזכו בגן עדן. הם יילחמו למען אללה, יהרגו וייהרגו... על כן, שמחו בעסקה הזו אשר עשיתם (עם אללה). זוהי זכיה כבירה". אם אדם נלחם למען אללה, כדי להרוג ולהיהרג, עליו לשמוח כי אחרי המוות וסוף החיים הזמניים, מצפה לו בשמים גן העדן לנצח.
ומה מבקש האל ממאמיניו, לעשות לאותם כופרים שמורדים בו? סורא 9 פסוק 14 (בתרגומו של יואל ריבלין, אביו של הנשיא לשעבר, רובי ריבלין) גורסת: "הילחמו איפה בהם (בכופרים), ייסרם אלוהים בידיכם, ושמם חרפה, והגביר אתכם עליהם, וריפא לבבות עם המאמינים". משמע, יש פה הנחיה מפורשת להרוג אותם, אבל בייסורים. להשפיל ולענות אותם, כי אללה מענה אותם בעצמו באמצעות ידי המאמינים. הם בעצם שליחיו של אללה שבאים לענות את הכופרים, הקמים כנגדם.
האונס על פי האסלאם הוא בעצם כלי להשפלה. על כן, מותר גם אונס ילדות לצורך זה. הוא גם כלי הרג בעינויים, כי במזרח, אם הקורבן נותרת בחיים ונכנסת להיריון כתוצאה מהאונס שעברה, משפחתה מחויבת ממילא להורגה מפאת כבוד המשפחה. כך השתרש האונס ככלי הרג והתעללות אולטימטיבי של כופרים.
[למאמרו של ד"ר מרדכי קידר: 'למה במזרח התיכון אדישים לסבל ולעינויים?', לחצו כאן]
עם היהודים יש לאסלאם חשבון מיוחד!
אקדים ואציין כי באסלאם, הטוב איננו טוב מוחלט הנובע מכללי צדק אוניברסליים, אלא חיקוי מעשיו ללא דופי של מייסד האסלאם, מוחמד, כמובא בקוראן: "שליח אללה הוא לכם דוגמה יפה" (קוראן 33 :21). לכן, האסלאם חי את חיי מוחמד כהווה ממש, הקובע את התנהגות המוסלמים, שהרי עצם המילה "סונה" - הזרם המרכזי באסלאם, המאגד קרוב לשני מיליארד בני אדם היום עלי אדמות - משמעה, חיקוי מעשיו של מוחמד, כפי שהם מסופרים ב'סירה': ספרי ביוגרפיה רבים שנכתבו על הנביא, זמן רב לאחר תקופתו, המפרטים את סיפור חייו של מוחמד, ואת דרכי התנהלותו, שאותם צריכים המאמינים לחקות (הררה, 2023).
ע"פ האמונה האסלאמית, היהודים הם אויביו המיתולוגיים של מוחמד, שסירבו להכיר בשליחותו, ולכן מוחמד נלחם בהם, כשהוא מכנה אותם "קופים וחזירים". הקוראן מאשר לנצח את הקביעה הזו: ""אמור: היכול אני להודיעכם את השכר הגרוע ביותר אצל אללה? זה שאללה קילל אותו ושפך עליו חמתו, ואלה שעשה מהם קופים וחזירים…" (קוראן 5:60) (הררה, 2023).
ומהם אותם מעשים שצריך לחקות בנוגע לנשות היהודים?
היינו כבר עדים בישראל, למקרים של אונס כאקט של השפלה לאומית ע"י מוסלמים ביהודיות
הנה סקירה של מקרים, לפני מקרי האונס של ה- 7 באוקטובר 2023, מהקרוב לרחוק. ואגב, לסוגיה זו - של עבירות מין כפשע שנאה או כפיגוע - נוצר כבר לובי בכנסת ה- 20, ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו:
3 בפברואר 2023: אונס והתעללות היהודייה בגדרה
האישה העידה כי החשוד פרץ באמצע הלילה לדירה דרך מרפסת שנמצאת בקומה השנייה בבניין המגורים. הוא קשר אותה ואז אנס אותה בכוח, כששלושת ילדיה נמצאים בחדרים סמוכים. לפי החשד, לאחר האונס הוא גנב רכוש וברח מהבית. כשהצליחה להשתחרר, הזעיקה האישה את המשטרה. לאחר מצוד של יותר מיממה, אותר החשוד, תושב הפזורה הבדואית. יחד עם החשוד, בן 22, נעצרו שישה חשודים נוספים, בהם כמה מאחיו.
התקשורת נתנה לאירוע נופך פלילי, תוך חוסר הבנה מוחלטת של מניעי האנס האמיתיים.
16 בפברואר 2021: אונס הילדה בת ה- 10 בדרום
באמצע ליל ה- 16 בפברואר 2021, זה, פרץ קטין בדואי פרץ לבית בישוב מבודד בנגב, על גבול מצרים, וביצע מעשה סדום בילדה בת 10 בחדרה ובמיטתה, כששני חבריו, קטין ובגיר בן 22 שומרים בחוץ. הם נמלטו משם ברכב המשפחה. הקטין נחלץ מהתיק בפסק דין מקל, והמשטרה, התביעה, בית המשפט והתקשורת, שיוו לאירוע נופך פלילי:
7 בפברואר 2019: פרשת אינוסה ורציחתה של אוֹרי אנסבכר ז"ל
ב-7 בפברואר 2019, בשעה 11:00, דיווחה משפחתה של אוֹרי למשטרה על היעדרותה. לפי עדויות היא יצאה נסערת ממקום עבודתה והלכה להתבודד בטבע. אורי בת ה-19, תושבת תקוע, התנדבה במסגרת השירות הלאומי ב"מרכז יעלים", מרכז טבע תרפיה לנערים ומתבגרים בסיכון ולבעלי צרכים מיוחדים הסמוך לעין יעל (ויקיפדיה: רצח אורי אנסבכר).
במקביל, יצא פלסטיני בן 29 תושב חברון, מעירו לכיוון בית ג'אלא, כשהוא מצויד בסכין ובכיפה שרכש שבועיים קודם. הוא חדר לשטח ירושלים בהליכה רגלית דרך פרצה ברוחב 200 מטרים בגדר ההפרדה סמוך לבית ג'אלה. הוא נתקל באנסבכר ביער הסמוך לעין יעל שליד גן החיות התנכ"י, דקר אותה, אנס אותה ונמלט (ויקיפדיה: רצח אורי אנסבכר).
פברואר-אפריל 2019: פרשת אינוסה של הילדה החרדית בת 7, בבנימין
בפרשה זו נטען כי מחמוד קטוסה, פלסטיני תושב הכפר דיר קדיס אנס ילדה בת שבע באחת מההתנחלויות במועצה האזורית מטה בנימין. קטוסה שוחרר ממעצר לאחר 55 ימים, לאחר שהפרקליטות הצבאית ומשטרת ישראל חזרו בהם מכתב האישום, עקב רשלנות משטרתית. הפרשה עוררה הדים רבים בישראל.
2017-2014: פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע
פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע עוסקת באירועים שהתרחשו בין השנים 2014–2017, במהלכן קצין מודיעין בכלא גלבוע נענה לדרישות האסיר הביטחוני מוחמד עטאללה, שסוהרות, בהן סוהרות-חיילות, ישובצו למשמרות באגפו. במהלך המשמרות, במספר רב של אירועים, נהג עטאללה להטריד מינית ואף לאנוס את הסוהרות, הן מילולית והן פיזית. תלונה רשמית ראשונה על הטרדה מינית הוגשה במשטרה בנובמבר 2017. בהמשך, בשירות בתי הסוהר הודו כי התלונה לא נחקרה ולא טופלה, עד לחשיפת הפרשה ביוני 2018.
שני גורמים סייעו למנוע חקירה בפרשה: האחד הוא הלובי הנשי (כיוון שע"פ הפרוגרס, סוהרות יהודיות נמצאות בדרגה פחותה בסולם הקיפוח מאסיר פלסטיני); והתקשורת. רק ערוץ 20 הסכים בתחילה לפרסם את הפרשה.
[למאמר בהקשר זה: 'מחדלי שב"ס ועליבות הלובי הנשי', לחצו כאן]
בן גוריון הבין, ושלח את ההגנה לסרס את האנסים. אנחנו עד ה- 7 באוקטובר 2023, הסווינו זאת כאירוע פלילי!
לפני קום המדינה הבינה הנהגת היישוב היטב שעליה לגדוע את משמעות אונס היהודיות ע"י מוסלמים. היא התמודדה עם הסוגייה באמצעות חטיפת האנסים וסירוסם, על ידי חוליה מיוחדת של ההגנה. הנה ראיון עם אחד מחברי החולייה:
אינוסה של אירופה: עבירות המין כפשע שנאה או כפיגוע
בעשור האחרון תופסת תופעת עבירות המין, כפשע שנאה או כפיגוע, ממדי ענק, בעיקר באירופה, שנאבקת בחבלי הקליטה של המהגרים המציפים אותה. הטרדות מיניות ומקרי אונס של מהגרים במקומיות הפכו לדבר שבשגרה, ודוברים מוסלמים מחברים, ללא רתיעה, את המעשים הללו להיבטים לאומניים של הפיכת אירופה למוסלמית.
הנשים שקיבלו בשמחה את בוא המהגרים (ראו בתמונה למטה), נוכחו שמחיר ההגירה גבוה עבורן במיוחד.
כך למשל, בערב השנה החדשה 2016, תקף המון שיכור ממוצא ערבי כ-80 נשים בתחנת הרכבת המרכזית בקלן שבמערב גרמניה. המשטרה ניסתה להעלים את האירוע מסיבות של פוליטיקלי קורקט, ובבוקר שאחרי חגיגות הסילבסטר פרסמה הודעה שגרתית שבה נמסר כי חגיגות ליל הסילבסטר הסתיימו בשלום ולא נרשמו בהן אירועים חריגים, תוך הבעת תודה לשוטרים שפעלו באופן מיטבי במהלך הלילה. לאירועי ההטרדות והאונס במהלך הלילה לא היה זכר בהודעות הרשמיות. אבל בעולם דינאמי ופתוח אי אפשר להעלים מידע. הנפגעות רצו אל הפייסבוק והאינטרנט התמלא עד מהרה בכל מה שהרשויות חפצו להסתיר. בשלטי ההפגנות בחוצות הערים השתרשה לה המילה Rapefugees, שהיא חיבור בין המילים Rape (אונס) ו- Refugees (פליטים) (ראו בתמונה למטה).
הכותרת על הכרזה Rapefugees Welcome - בתמונה למטה - היא פרודיה על שלטים - שהניפו נערות גרמניות בתחילת גל ההגירה האחרון -שבהם נכתבו המילים Refugees Welcome (ברוכים הבאים, פליטים; ראו התמונה למעלה). המילה Rapefugees, היא חיבור בין המלים Rape (אונס) ו- Refugees (פליטים).
השלטים הללו היו ביטוי למדיניות המבוססת על תמיכה ציבורית שראתה את הטוב שגל הפליטים יכול לעשות לאירופה ולכלכלתה; אבל, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, והמציאות טפחה עד מהרה על פני הקולטים...
מקרי האונס הללו עוררו לעג במזרח אירופה, שהותקפו ע"י המנהיגים והתקשורת במערב אירופה על שמנעו ממהגרים להיכנס ולהשתקע בשטחן. כך למשל, עורר אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה":
בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?":
[לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'אונס קבוצתי', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל';
- אוסף המאמרים על 'פשעי שנאה';
- אוסף המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה;
- אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט;
- אוסף המאמרים אודות 'אונס קבוצתי'.
- אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
מקורות והעשרה
- אנטוני ביוור (2003), נפילת ברלין 1945, תל אביב: הוצאת יבנה.
- אפרים הררה (2023), היסודות הברבריים של האסלאם, מידה, 13/11/23.
- אורי דרומי (2004), לפי ביוור, הרוסים לא כבשו את ברלין, הם אנסו אותה, הארץ, 1/3/04.
- צוויג גלעד (2017), הפוליטיקלי קורקט הרס את המשטרה: לא מוסרים נתונים על הטרדות מיניות של ערבים, מידה, 21/5/17.
- פנחס יחזקאלי (2016), קריסתה של אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי, ייצור ידע, 15/1/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית, ייצור ידע, 10/12/15.
- ויקיפדיה: רצח אורי אנסבכר.
- מאמר: 'מחדלי שב"ס ועליבות הלובי הנשי'.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
- פנחס יחזקאלי (2020), על שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.