פנחס יחזקאלי: למה ארגונים צבאיים לא אוהבים אינטלקטואלים?

[מפקד כוחות בעלות הברית, הגנרל אייזנהאואר עם צנחנים אמריקנים ערב הפלישה לנורמנדי, יוני 1944. ידועה אמרתו של אייזנהוור: "אינטלקטואל הוא אדם שמשתמש במילים רבות מהנדרש על מנת להסביר יותר ממה שהוא יודע"... מקור התצלום: צבא ארה"ב, והוא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'החופש להביע דעה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אין זה סוד שאינטלקטואליזם הוא מילה גסה בארגונים ביורוקרטיים רבים; קל וחומר בארגונים צבאיים... זאת למרות שאינטלקטואליזם מקצועי וסקרנות מקצועית הם המפתח למקצוענות...

הגנרל האמריקני, עומר ברדלי, למשל, התבטא בחריפות נגד האנטי אינטלקטואליזם, שאותו חווה בחמישים שנות שירותו בצבא ארצות הברית: "אני משרת בצבא ארצות הברית יותר מארבעים ושבע שנים", טען ברדלי, אבל מעולם לא הבחנתי בדבר שאפשר לכנותו "מוח צבאי" (ברודי, 1980, ע' 409; ראו פוסטר למטה).

[להרחבה בנושא: 'אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים', לחצו כאן] [להרחבה על הקשר שבין אינטלקטואליזם מקצועי למקצוענות, לחצו כאן]

[תמונתו של הגנרל עומר ברדלי היא נחלת הכלל]

ניצב (בגימלאות) בנימין זיגל (ראו תמונה משמאל) מספר בזיכרונותיו כי בעת ששרת כקצין צעיר ביפו, נרשם ללימודי משפטים. זיגל ביקש ממפקדיו לוותר על הפסקת הצהרים שלו, על מנת שיוכל להתחיל את לימודיו מוקדם יותר בערב. הוא נענה בשלילה, כיוון ש"המשטרה לא יכולה להרשות לעצמה את הפריבילגיה". הוא מציין כי מאוחר יותר היתה לעובדת היותו אקדמאי תרומה של ממש לכך שנותר בדרגת מפקח ולא קודם, משך כ - 10 שנים תמימות (לשם, 1988; זיגל, 1994).

אני יכול להעיד גם על עצמי שמשך זמן רב הסתרתי את העובדה שאני אקדמאי, וחשיפת הדוקטורט שלי סימנה במידה הרבה את פרידתי הכפויה מהפיקוד המשטרתי...

אבל הפלא ופלא, למרות כל אלה, הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, החליט לחייב את קציני צה"ל בדרגת סגן אלוף ומעלה, לקרוא ספרות מקצועית, כחלק מ'תפיסת הפיקוד בצבא'; וזוהי הזדמנות מצוינת להבין, למה...

.

אנו יודעים היום, כמה אינטלקטואליזם מקצועי חשוב להצלחת הארגון הצבאי. ראוי לזכור את דבריו של ההיסטוריון הנודע תוקידידס – המתאר בכתביו את תקופת המלחמה הפלופונסית בין אתונה וספרטה.

תוקידידס (ראו דיוקן משמאל) קבע כי "אומה המבדילה בין מלומדיה ללוחמיה, סופה שאת החשיבה עבורה יבצעו פחדנים, ואת הלחימה – בורים"... (ויקיפדיה, 2012).

(ניתן לקרוא על חשיבות האינטלקטואליזם מקצועי לארגונים צבאיים, בהרחבה, במאמר: 'אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים').

[תמונתו של תוקידידס נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי shakko. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אז למה ארגונים צבאיים מאמצים לעצמם בקלות כזו תרבות אנטי אינטלקטואלית?

להלן הסיבות שליקטתי. אתם מוזמנים להוסיף עליהן:

סיבה ראשונה: אינטלקטואליזם סותר את תרבות הארגון הביורוקרטי. בייחוד את קוד הנאמנות

אינטלקטואליזם מקצועי אינו הולך בד בבד עם מאפיינים נוספים של "הארגון הצבאי", כמו: המדרג, ההיררכיה והתרבות הארגונית שמקדשת נאמנות. כל אלה מעודדים "התיישרות" כלפי מעלה ורצון לרצות את הבכיר ממך בדרגה, ולא לחלוק עליו. התופעה הזו קרויה "האומץ להביע דעה בארגונים צבאיים".

[למאמרו של האלוף, יצחק בריק: 'האומץ להביע דעה', לחצו כאן] [למאמרו של האלוף אמיר אבולעפיה: החופש להביע דעה עצמאית בצה”ל] [להרחבה בנושא: 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]

ברנרד ברודי טוען בהקשר זה, כי קצין מסוגל לאמץ – בדרך כלל ללא קושי הנראה לעין זר – את כל מערכת הגישות המקובלות, הנפוצה בצמרת הארגון שעמו הוא מזדהה, לרבות משוא הפנים והנטיות. רק לעיתים נדירות הוא חולק על הממונים עליו בשאלות בסיסיות של מדיניות או עקרונות. הוא עושה כן, לאו דווקא משום שהוא רך לב, אלא משום שטבעי בעיניו לאמץ מדיניות כזו, כאילו הייתה שלו. אחרת, לא היה בוחר בדרך חיים כזו, או – אם בחר – היה מחפש חלופות בכל כוחו.

הוא רוצה להיות, ושיידעו שהוא "קצין טוב" בצבא או בשירות אחר, והמשמעות היא "להתאים את עצמו" למערכת של תפיסות, שדרך הכשרתו לתפקיד אינה מניחה לו להטיל ספק בהן. ייתכן שכפרט הוא בעל יכולת ניכרת, ולפיכך, הריהו מוכשר להכין עבור הממונים עליו ניירות-עמדה הכוללים, לעיתים קרובות, המלצות ביצועיות שנונות. אבל המלצות אלה יהיו כמעט תמיד מוגבלות לטקטיקה (ההדגשה במקור, המחבר) הטובה ביותר לביצוע המדיניות, שידוע לו שהיא המדיניות המקובלת (ברודי, 1980, עמ' 192-191). 

את זה מנצל המנגנון שצבר עוצמה רבה ומבקש לשמר לעצמו את זכויות היתר שלו, מבלי שתישאל השאלה "למה?"; ופה, באה לעזרו התרבות הארגונית, שמגדירה סקרנות מקצועית וארגונית כחוסר נאמנותעובדים חסרי סקרנות אינם שואלים שאלות...

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

ספרים

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Joseph Voves לאתר flickr]

סיבה שנייה היא הסיבה ההיסטורית: מורשת נפוליאון:

דווקא נפוליאון בונפארט - קצין מקצוען שהבין, שהגאוניות הצבאית מתבטאת, קודם כל, בידיעה ובהבנה של הכללים והעקרונות האוניברסליים, ולאחר מכן בהתאמתם באופן הנכון למקרה הייחודי בפניו ניצב המפקד - תרם יותר מכל אדם אחר להתקבעות האנטי אינטלקטואליזם בצבאות מודרניים.

נפוליאון בונפארט היטיב לנסח את הקשר בין הלימוד התאורטי לבין יישומו בשדה הקרב, באומרו: "כל המצביאים הגדולים לא ביצעו מעשים גדולים אלא מתוך התאמה לכללים לעקרונות הטבעיים של אומנות המלחמה. כלומר, על-ידי דקות התחבולות שנקטו, וההתאמה השקולה של האמצעים והמטרות, של המאמצים והמכשולים. הם הצליחו רק בשל הסתגלותם לכללים ולעקרונות. הם מעולם לא חדלו לפעול להפיכת המלחמה למדע אמתי. זו הסיבה שהם דוגמה ומופת לנו, רק אם נחקה אותם יש לנו תקווה להתקרב למעלתם" (עמידרור, 2019).

[למאמרו של האלוף יעקב עמידרור: 'מהו הידע המקצועי בצבא', לחצו כאן]

אבל כשנפוליאון דיבר על מצביאים, הוא התכוון, כפי הנראה, רק לעצמו... שכן הוא לא אהב לידי מצביאים חכמים, עצמאיים מידי ומותחי ביקורת (ברנדוט כמשל...); והעדיף עליהם נאמנים, קרובי משפחה ואמיצים, בטענה (הנכונה כשלעצמה) ש"במלחמה, כמו בזנות, החובבים מתגלים פעמים רבות כטובים מן המקצוענים"...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי lppicture לאתר Pixabay]

סיבה שלישית: ארגונים ביורוקרטיים לא מקצועיים הם חממה לאנטי אינטלקטואליזם

אנטי אינטלקטואליזם

אנטי אינטלקטואליזם מקצועי נוהג להתפתח בארגונים לא מקצועיים. על כן, "ארגונים צבאיים" – שאינם נמנים, בדרך כלל, על "הביורוקרטיות המקצועיות" (כמו בתי חולים, פרקליטות וכדומה) – מועדים ללקות בו, ויש לרבים מהם היסטוריה ארוכה של תרבות אנטי אינטלקטואלית מובהקת.

[בתמונה: אלברט איינשטיין כמיקי מאוס. אינטלקטואלים כנושא להלעגה בארגונים ביורוקרטיים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mike Licht לאתר flickr]

פרופ' יחזקאל דרור (טרם פורסם) טוען, כי המערכות בישראל נגועות ב"תרבות של עשייה, המזלזלת במחשבה אינטלקטואלית ומופשטת. כתוצאה מכך, הגופים הישראליים העמוסים בבעיות שוטפות... לוקים, בין השאר, במחסור בידע מקצועי מתודולוגי חיוני".

דרור מספר לדוגמה, כי הופיע פעם בפני סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה והציע מספר הצעות. את הדברים סיכם השר הממונה במילים הבאות: "שמענו רעיונות מעניינים מאוד, ועכשיו נחזור לעבודה"...

בדוגמה נוספת סיפר דרור על אחד הדיונים עם בעל תפקיד בכיר מאוד, שאמר לו: "יחזקאל, אתה חושב קר, וזה מכניס אותי לפאניקה..." (דרור, 2001).

ביטוי שהיה שגור במקומותינו בחלק מ"הארגונים הצבאיים" בשנות התשעים של המאה הקודמת היה הביטוי: "כאן לא אוניברסיטה", משמע, "פה לא עוסקים בהבלים, פה מתייחסים לדברים ברצינות ולעניין" (יחזקאלי ושלו, 1995).

אם "ארגונים צבאיים" אינם מחבבים אינטלקטואלים מבחוץ, למה שיעודדו כאלה בביתם פנימה?

ביורוקרטיות אינן אוהבות ביקורת חיצונית 

הסוציולוג יהודה שנהב (2002) מגדיר "אינטלקטואלים" כ"מי שיש להם סטטוס בשדה אחד – ספרות, אקדמיה, שירה, משפט, פיזיקה וכדומה – אבל מתייצבים ומביעים עמדות בשדה אחר, הפוליטי והמוסרי. זאת, למרות שאינם נושאים, בדרך כלל, באחריות ישירה בחיים המעשיים (ויקיפדיה, 2012). פעמים רבות מהווים "הארגונים הצבאיים" מטרה להתקפותיהם.

הביקורת הזו אינה מחבבת אותם, בלשון המעטה, על אנשי "הארגונים הצבאיים", המקדשים עשייה ונשיאה באחריות על חשבון תהליכי חשיבה. כך לדוגמה, ידועה אמרתו הנוקבת של גנרל דווייט אייזנהאוור (Eisenhower) – המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה ולימים, נשיאה ה-34 של ארצות הברית – באומרו כי "אינטלקטואל הוא אדם שמשתמש במילים רבות מהנדרש על מנת להסביר יותר ממה שהוא יודע" ("An intellectual is a man who takes more words than necessary to tell more than he knows").

אנטי אינטלקטואליזם

[מתוך האתר: pinterest.com]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'החופש להביע דעה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: למה ארגונים צבאיים לא אוהבים אינטלקטואלים?

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף חמישי - ייצור ידע

  2. Pingback: אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *