עופר בורין: שוחד ושופטים, וחכמים וצדיקים…

[בתמונה: צדק צדק תרדוף... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[בתמונה: צדק צדק תרדוף... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט. שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!

[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 באוגוסט 2022

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים.

היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).

החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי.

הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'. (ויקיפדיה: פרשת שופטים).

להלן הנושאים העיקריים בפרשה:

  • שוחד ושופטים (ראו תמונה למטה), וחכמים וצדיקים.
  • על פי מה שופטים? תורה או משפט אזרחי?
  • הרכב השופטים מייצג את השבטים השונים או הרכב מקצועי נטול ייצוגיות?
  • מה תפקיד המלך?
  • מיהם נביאי שקר?
  • מיהם נביאי אמת? האם יש בכלל נביאי אמת?
  • דיני מלחמה. מי מקבל פטור? מה פירוש שלום? מה הסיבה לצורך להשמיד כל זכר מהאויבים?
  • ופרק כא' – מחשבות על פרק קשה לעיכול.

[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן]

[בתמונה: בתמונה: שוחד ושופטים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: בתמונה: שוחד ושופטים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[בתמונה משמאל: הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gellinger לאתר Pixabay] הפרשה מתחילה בפרק טז', עם הפסוקים האלמותיים שהייתי חורט אותם בכל אולם משפט בישראל: יח שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק ׃ יט לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם ׃ כ צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ. [בתמונה משמאל: הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gellinger לאתר Pixabay] אני מבקש להתמקד רגע בפסוק כ': צדק צדק תרדוף. פעמיים צדק. וזאת, כדי שנדע שאת הצדק יש לרדוף כל הזמן. זה אינו הישג חד – פעמי. אבל יש כאן עוד היבט מעניין: לא לכל המצוות מספקת התורה הסבר. למצוות רדיפת הצדק יש הסבר מאלף. שתי סיבות לצורך במימוש המצווה:
  1. למען החיים.
  2. למען ירושת הארץ.

נפלא. אין חיים ללא צדק; וירושת הארץ, ההבטחה הגדולה, לא מתקיימת ללא רדיפת הצדק. ההבטחה תלויה בקיום חברה צודקת. בקיום מערכת משפט עצמאית. את זה נוטים לשכוח במחוזותינו.

דברים, פרק יז' - הפרדת רשויות ומלך צנוע

הפרדת רשויות – רשות שופטת ורשות שולטת (או בלשון התורה – מלך). הפרק מגדיר קיום של מוסד שיפוטי עליון שאליו מגיעים בשאלות משפטיות שלא הצליחו לפתור אותן ברשויות השיפוט המקומיות: ח כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ ׃ ט וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט ׃ י וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ ׃ יא עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל.

מי יושב במוסד השיפוטי העליון הזה? כתוב: כהנים, לויים ושופט. אני מניח שהכהנים והלויים ידונו בסוגיות הקשורות לענייני קדושה, דת וטוהרה; ואילו השופט ידון בעניינים בעלי גוון אזרחי. בכל מקרה – הם יושבים ביחד, כהנים רבים, לוויים רבים ושופט אחד, וחורצים משפט על פי התורה ועל פי המשפט.

לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט.

שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!

בכרזה - אל"ם עופר בורין: שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד! הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

כל אותם חברי כנסת המנסים לכפות את הרכב הכנסת על הרכב השופטים, עושים זאת כשאינטרסים של צדק וחוק רחוקים מהם כרחוק מזרח ממערב. מה שצריך כאן זו חוקה ושופטים נטולי פניות שאינם תלויים בשום פוליטיקאי.

את המשפט - שהמוסד השיפוטי העליון הזה חורץ – חייבים לבצע. לא זזים ממנו לא ימינה ולא שמאלה – כך כתוב. או כדברי מנחם בגין – יש שופטים בירושלים!

הפרק גם מכיר בצורך של העם שיהיה לו מלך. משה מסכים שהעם יבחר מלך אולם מתנה כמה תנאים:

  1. את המלך יבחר אלוהים.
  2. את המלך שיבחר אלוהים העם ימליך על עצמו.
  3. כמובן שהמלך חייב להיות מבני ישראל.

המלך הזה חייב להיות צנוע: טז רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר  לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד ׃ יז וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֪וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֭וֹ מְאֹֽד.

שלא ייקח לעצמו הרבה סוסים, שלא ייקח לעצמו הרבה נשים ושלא ירבה לעצמו כסף וזהב. וגם לא עטים יקרי ערך, ודירות, וסיגרים, ושמפניות, ותכשיטים, וארוחות שף על חשבון הציבור, וחליפות פאר ועוד ועוד ועוד.

[בתמונה: צריף המגורים של הנשיא השני, יצחק בן צבי. יש גם מנהיגים צנועים... נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעל י. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: צריף המגורים של הנשיא השני, יצחק בן צבי. יש גם מנהיגים צנועים... נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעל י. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

המלך הזה חייב להכיר את החוקה וכדי שלא ישכח אותה הוא חייב להעתיק אותה בעצמו תחת ההשגחה של הכהן: יח וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְּוִיִּֽם.

ולבסוף – מה תכלית קיומו של מלך? לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל. עליו להישאר צנוע (לבל ירום לבבו) ובכך יבטיח שיאריך ימים על ממלכתו! בעברית פשוטה: כל תכלית קיומו של המלך היא להיות צנוע ולשרוד בתפקיד והעברתו לבנים שלו.

[בתמונה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין טס במחלקת נוסעים בלאו קוסט... יש גם מנהיגים צנועים... לכתבה המלאה של איתמר אייכנר ב- YNET, לחצו כאן]

[בתמונה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין טס במחלקת נוסעים בלאו קוסט... יש גם מנהיגים צנועים... לכתבה המלאה של איתמר אייכנר ב- YNET, לחצו כאן]

  • לכהנים יש תפקיד לנהל את כל ענייני הדת שבתקופה ההיא היו בבסיס החיים.
  • לשופט יש תפקיד לשפוט משפט צדק.
  • ולמלך יש תפקיד להיות צנוע ולשרוד.

לגבי הכהנים – אין לי, כאדם חופשי מה לומר. לגבי השופטים והמלך, הרי שאני שמח לראות שיש כאן הפרדת רשויות מוחלטת ולמלך אין כל נגיעה בשפיטה. יש אצלנו לא מעט פוליטיקאים ואזרחים (משום מה דווקא מהצד הימני של המפה הפוליטית) שלא מכירים בעקרון הפרדת הרשויות ובכך מערערים על תורת משה ועל עצמאות מערכת המשפט.

לגבי שרידות המלוכה – יש לנו היום ראש ממשלה שבהחלט מתמחה בנושא. מעניין איך הוא יסדר את ההעברה של תפקיד ראש הממשלה לבנים שלו...

לגבי צניעות המלוכה – לדבר על זה בישראל של המאה ה- 21 זו ממש בדיחה עצובה (כאן אין הבדל בין ימין לשמאל).

[בתמונה: בדיחה עצובה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי cottonbro לאתר fexels]

[בתמונה: בדיחה עצובה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי cottonbro לאתר fexels]

דברים, פרק יח' - נביא אמת – האמת שאין כזה...

נביאי אמת ונביאי שקר – זה לב העניין בדברי משה בפרק זה.

לאחר שמשה מזכיר לעם, שכאשר ייכנסו ויכבשו את ארץ ישראל, עליהם להמשיך ולפרנס את הלוויים והכוהנים, מתפנה משה לדון בעניין נביאי שקר ונביאי אמת.

ראשית מפרט משה מהן התועבות שעושים עובדי האלילים שוכני ארץ ישראל. אלה התועבות החמורות ביותר שאם בני ישראל יעשו אותן, גם הם יסולקו מהארץ ע"י יהוה: ט כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם ׃ י לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף:

  • אסור להעביר בנים ובנות באש. זה כנראה היה מנהג מקובל בקרב עובדי עבודה זרה.
  • אסור לשמוע בקולם של אנשים העוסקים בקסמים, ניחושים וכישופים.

אלה נביאי השקר בדרגה הנמוכה ביותר והבוטה ביותר. אנשים העוסקים בכשפים, קסמים וניחושים של העתיד.

[בתמונה: אלה נביאי השקר בדרגה הנמוכה ביותר והבוטה ביותר. אנשים העוסקים בכשפים, קסמים וניחושים של העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי darksouls1 לאתר Pixabay]

[בתמונה: אלה נביאי השקר בדרגה הנמוכה ביותר והבוטה ביותר. אנשים העוסקים בכשפים, קסמים וניחושים של העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי darksouls1 לאתר Pixabay]

כשבישראל 2019, מדברים על אנשים המקריבים עצמם על קידוש השם, כאילו יש בכך איזו מצווה נעלה, אני מביט בהם בעצב רב. נדמה לי שגם יהוה בוכה. כל כך הרבה אנשים הולכים היום, ב- 2019, לכל מיני מגידי עתידות, קוראים בקפה, קוראים בכוכבים, יצרני קמעות וכו'. נראה שמשה ידע מדוע הוא אומר את מה שהוא אומר! המין האנושי - ועם ישראל אינו שונה בכך - הולך שבי אחרי כל מיני שטויות וקשקושי עתידות שכאלה.

אבל מה יאמרו האנשים הפשוטים, כאשר מנהיגי המדינה, מפקדים במשטרה, בכירים בעולם העסקי, מסתובבים כאחוזי כישוף סביב רבנים, "בבות" ו"מקובלים" למיניהם – ארץ מלאה בעבודה זרה מהסוג הזול ביותר?

איך נדע מיהו נביא אמת שאלוהים שלח?

[בתמונה: שבתאי צבי. איך נדע מיהו נביא אמת ומיהו נביא שקר? הצילום הוא נחלת הכלל]

אח"כ פונה משה ומסביר כי יהוה ימנה נביא שיבוא אחרי משה: טו נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֨יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן. לנביא הזה, זה שימנה יהוה, מצווה משה לשמוע.

אבל, משה מיד שואל שאלה טבעית: איך נדע מיהו נביא אמת שאלוהים שלח? כא וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָֽה. כלומר, איך נדע מיהו נביא אמת ומיהו נביא שקר?

[בתמונה: שבתאי צבי. איך נדע מיהו נביא אמת ומיהו נביא שקר? הצילום הוא נחלת הכלל]

והתשובה: כב אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ. או בעברית פשוטה – מבחן התוצאה. נביא שקר הוא זה שמה שהוא מנבא לא קורה.

זה נשמע לי מוזר מאוד. הרי כל הרעיון הוא שנדע מראש האם נביא הוא נביא אמת או נביא שקר! ההסבר שלי לכך הוא:

אני חושב שמשה התכוון בדבריו לומר לבני ישראל אז, ולנו היום, שמאחר ולא ניתן באמת לדעת מיהו נביא אמת ומיהו נביא שקר, אל לנו להאמין כלל שיש נביא לאחר משה רבנו עצמו. משה היה אישיות חד פעמית שהייתה בקשר עם יהוה. קשר שכל העם ראה אותו במעמד הר סיני ולכן לא היה כלל ספק בו. לאחר משה - אין נביא כזה (כמותו); ולכן, אנחנו מצווים, כברירת מחדל, לא לקבל כל נבואה ולסמוך אך ורק על עקרונות המוסר שנתן לנו משה בתורתו ועל הניסיון והשכל הישר שלנו.

דומה הדבר לאמירה של משה לגבי "מקום אשר אלוהים יראך" כמוקד לקורבנות בארץ ישראל. לא סתם לא נקב משה במראה המקום, משום שידע, שכל הפנייה שכזו סופה שתתרחש במקום הזה עבודת אלילים.

לסיכום - אין יותר נביאים ואין מקום (אתר) לעבודת השם (עבודת השם מנותקת ממקום פיסי). אלה מהות דברי משה בפרקים האלה! כל כך יפה וכל כך לא מתאים להתנהגות של רבים מאתנו שזה ממש מרגיז לא?

[בתמונה: איך נדע מיהו נביא שקר? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jeffjacobs1990 לאתר Pixabay]

דברים, פרק כ' - מלחמה ועצי זית

פרק העוסק ב"דיני מלחמה".

משה מניח, או יודע, שצפויים לעם ישראל היושב בארץ ישראל מלחמות. גם למלחמות צריך שיהיו הנחיות כיצד לנהוג. הפרק מתחיל כך: א כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

קודם כל מלחמה זה דבר שיוצאים אליו כנגד אויבים. יש שגרה של חיים בין מלחמות, אבל מלחמות תמיד תהיינה. יציאה למלחמה זה סוג של רע שאי אפשר בלעדיו. למלחמה יוצאים ולא מחכים לה שתבוא אלינו.

בנוסף – אם כבר יוצאים למלחמה – לא לפחד. למה? כי יהוה יעזור. זה נשמע דומה למה שאמר מח"ט גבעתי ללוחמיו ערב היציאה למבצע צוק איתן. אבל זה לא בדיוק. הנה ציטוט מנאומו של המח"ט:

אני נושא עיני לשמים וקורא עמכם, 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. ה' אלקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. בשם לוחמי צה"ל ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם' ונאמר אמן. יחד ורק יחד ננצח"

בכרזה: בנוסף – אם כבר יוצאים למלחמה – לא לפחד. למה? כי יהוה יעזור. זה נשמע דומה למה שאמר מח"ט גבעתי ללוחמיו ערב היציאה למבצע צוק איתן. אבל זה לא בדיוק. הנה ציטוט מנאומו של המח"ט: אני נושא עיני לשמים וקורא עמכם, 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. ה' אלקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. בשם לוחמי צה"ל ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם' ונאמר אמן. יחד ורק יחד ננצח" [תמונתו של תת אלוף עופר וינטר: דובר צה"ל]

[תמונתו של תת אלוף עופר וינטר: דובר צה"ל]

אצל מח"ט גבעתי יוצאים למלחמה להילחם באויב שמנאץ את שם אלוהים. בפרק שלנו יוצאים למלחמה כנגד אויבים. אמנם אלוהים בשני המקרים עוזר, אבל המלחמה בפרק שלנו איננה כדי להגן על שמו הטוב של אלוהים. הבדל קטן אבל משמעותי.

אחרי הפתיחה עובר משה ונותן את רשימת הפטורים ממלחמה:

  • פטור מי שרק עכשיו סיים לבנות בית חדש והוא טרם חנך אותו.
  • פטור מי שזה עתה התארס אך טרם התחתן.
  • פטור מי שמפחד מהמלחמה.

התנאים האלה נשמעים מאוד מוזרים אבל העיקרון הבסיסי אומר שלחברה צריך שיהיה מנגנון שייתן פטורים מהשתתפות במלחמה. הפטור ממוקד בהשתתפות במלחמה עצמה, מתוך חשש לאבדן חיים. זה אינו פטור משירות צבאי הכולל גם מגוון רחב של מקצועות שאינם מהווים כלל סיכון חיים למבצע אותם.

חשוב לציין שהפטור ניתן ע"י סמכות שאיננה דתית (שוטרים אחראים על הפטורים ולא הכוהנים) ושהפטורים לא כוללים מונח כמו "תורתם אומנותם".

אני בטוח שרבים מהמשתמטים משירות צבאי מכירים את הפטור שנותן משה. הם גם בטוחים שמנהיגי המדינה והצבא לא קוראים את תורת משה ולא פועלים לפיה אלא לפי שיקולים קואליציוניים. האנשים האלה לא רק שמשתמטים משירות צבאי הם גם משתמטים מתורת משה!

[בכרזה: אני בטוח שרבים מהמשתמטים משירות צבאי מכירים את הפטור שנותן משה. הם גם בטוחים שמנהיגי המדינה והצבא לא קוראים את תורת משה ולא פועלים לפיה אלא לפי שיקולים קואליציוניים. האנשים האלה לא רק שמשתמטים משירות צבאי הם גם משתמטים מתורת משה! הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: אני בטוח שרבים מהמשתמטים משירות צבאי מכירים את הפטור שנותן משה. הם גם בטוחים שמנהיגי המדינה והצבא לא קוראים את תורת משה ולא פועלים לפיה אלא לפי שיקולים קואליציוניים. האנשים האלה לא רק שמשתמטים משירות צבאי הם גם משתמטים מתורת משה! הכרזה: ייצור ידע]

אחרי העיסוק בפטורים מנחה משה כיצד לנהוג בזמן המלחמה באויבים

ראשית – יש להציע להם כניעה מוחלטת: י כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם ׃ יא וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ.

 אמנם משה נותן לכניעה המוחלטת את המונח "שלום" אבל המשמעות כאן היא כניעה והפיכה לעבדים לבני ישראל.

  • אם יסכימו – מצוין.
  • אם לא – יש להילחם בעוצמה, להשמיד את האויב, להרוג את כל הזכרים ולבזוז את כל הרכוש, כולל הנשים והילדים.

[בתמונה משמאל: בצלאל סמוטריץ' המקור: פייסבוק]

מפה, בדיוק מכאן, לוקח למשל בצלאל סמוטריץ (ראו תמונה משמאל) את משנתו בעניין יחסי ישראל והפלסטינים.

[בתמונה משמאל: בצלאל סמוטריץ' המקור: פייסבוק]

אם המלחמה היא כנגד אחד מהעמים שהם יושבי ארץ כנען, אז משה מצווה להרוג את כולם, כולל הנשים והילדים:

טז רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה ׃ יזכִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ.

אכזריות שנשמעת מטורפת. מעניין מה הסיבה שנותן לאכזריות הזו משה: יח לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹל֙ תּֽוֹעֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם.

שוב חוזר עניין עבודת האלילים. ההשמדה הטוטלית היא כדי למנוע מצב שעם ישראל ילמד מהעמים האלה את עבודת האלילים ואז יבגוד באלוהים שלו.

אז למי שחושב שהפסוקים האלה, הזוועתיים, קשורים באיזושהי צורה למדינת ישראל המודרנית, כדאי שיקרא שוב. כל כך הרבה שטויות נאמרות ע"י אנשים מוסתים וקיצוניים המתבססים על פסוקים אלה של משה, כאשר משה כיוון בכלל לחולשה מוסרית של עם ישראל מול עבודת אלילים. אין סכנה כזו למדינת ישראל וממילא כל זה אינו רלוונטי להתנהלותה של מדינת ישראל המודרנית.

אין זה מפתיע, שמנהיגים דתיים הם המובילים היום את הדרישה להשתלטות יהודית על כל שטחי ארץ ישראל וסילוק הערבים מכאן. אלה אותם גורמים הדורשים להדיר נשים ודורשים מהן דרישות צניעות שהולכות ומחריפות. את חולשות האופי שלהם, מול סכנת התבוללות או חו"ח איזה יצר מיני, הם מנסים לפתור ע"י השלכת הבעיה שלהם על אחרים.

ואז, לאחר כל "דיני המלחמה" הקשים, מתחבא לו בסוף פסוק שהוא מאוד מאוד רלוונטי להיום: יט כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּי מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר.

גם במלחמה, אסור לגדוע עצי פרי. אנחנו יודעים שיש בינינו כאלה, שמדי פעם פושטים על כפרים ערביים ועוקרים או מנסרים עצי זית. כל כך לא מוסרי. נראה כאילו משה מסתכל ממרחק 3000 שנה ודמעות יורדות מעניו. והסיבה – האדם הוא עץ השדה.

[בתמונה: האדם הוא עץ השדה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Picography לאתר Pixabay]

[בתמונה: האדם הוא עץ השדה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Picography לאתר Pixabay]

למה הכוונה?

כמו שהאדם תפקידו, כפי שמוגדר בבראשית פרק ב', לעבוד את הגן, כך עץ השדה, תפקידו לעבוד את החי, כלומר לספק לו מזון.

כתב נתן זך והלחין שלום חנוך – כי האדם עץ השדה

[תמונתו של נתן זך משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מוטי קיקיון והוא אישר את התמונה לשימוש]

[תמונתו של נתן זך משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מוטי קיקיון והוא אישר את התמונה לשימוש]

כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צונח;

כמו העץ האדם נגדע, ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהייה, כמו עץ השדה

כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה,

כמו האדם הוא נשרף באש, ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהייה, כמו עץ השדה

אהבתי וגם שנאתי, טעמתי מזה ומזה,

קברו אותי בחלקה של עפר, ומר לי, מר לי בפה; כמו עץ השדה, כמו עץ השדה

כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא צמא למים,

כמו האדם הוא נשאר צמא, ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהייה, כמו עץ השדה

.

.

ולסיום – אם כבר יצאת למלחמה עליך לנצח ניצחון ברור: וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ. את העיר עליה שמת מצור, כלומר את האויב שלך, תנצח "עד רדתה" – עד שירד על ברכיו וייכנע או עד שירד מבמת ההיסטוריה. בכל אופן – שיהיה ברור שניצחת.

סה"כ פרק קשה לקריאה. אני לוקח ממנו את עץ הזית ואת הצורך לנצח מלחמות באופן ברור ומוחץ. לא כדי להוריד את האויב מבמת ההיסטוריה, אלא כדי לאפשר להגיע אתו להסכם שלום אמתי; ולא להסכם שלום מסוג כניעה מוחלטת, או להפסקה המלחמה עד לסיבוב הבא.

דברים, פרק כא' - עגלה ערופה, אישה יפה ובן סורר.

פרק מעורר הרבה מחשבות מאוד לא חיוביות.

מחשבה 1: איך מנהיגות לוקחת אחריות על שברים ומחדלים של החברה?

הפרק מציע את הדרך הבאה: אם נמצא בשדה אדם מת ולא יודעים מי הרג אותו, אז עושים טקס לניקוי המצפון הציבורי: זקני העדה (המנהיגים) יחד עם הלווים (משרתי הקודש), לוקחים עגלה צעירה שלא עשתה דבר בחיים אל הנחל, עורפים את ראשה, רוחצים את הידיים בדם של העגלה הערופה כסמל לכך שידם לא הייתה בהרג של האדם בשדה ועינם לא ראתה מי אחראי להרג בשדה. מכאן הביטוי "רוחצים בניקיון כפיהם"

יש כאן לכאורה לקיחת אחריות של המנהיגים על משהו חמור שקרה, אבל בעיני זה נראה כמו טקס נבער וחשוך שבסופו עוד אומרים המנהיגים: ז וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א ֯שָׁפְכָה אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ. כלומר – מתנערים מהפשע ומכפרים עליו באמצעות העגלה המסכנה.

תודה לנשיא המדינה, שבמקום לקחת עגלה ולערוף את ראשה ולרחוץ בניקיון כפיו וכפנו, קם ואמר דברים קשים על מה שנעשה לבני משפחת דוואבשה – מתים בשדה בלי אשם. גם הרב בני לאו אמר דברים באותה רוח – אי אפשר לרחוץ בניקיון כפינו ובטוהר עינינו – להפך, האשמה עומדת ומחכה לתיקון חברתי אמתי ולא לאיזו עגלה ערופה בנחל.

ושיתביישו "זקני" מנהיגנו, עת עומדים אנחנו מול מותם של עשר נערות ונער באסון נחל צופית, ואיש משרינו ומנהיגנו אינו נוטל אחריות אמיתית לנושא ומכינות לרוב ממשיכות להתנהל ללא נהלים ואחריות משרדית ברורה. כתב האישום נגד ראש המכינה והמדריך האחראי על הטיול, הוא העגלה הערופה שכולם יכולים לרחוץ בדמה ולהכריז על ניקיון כפיהם.

[בתמונה: ושיתביישו "זקני" מנהיגנו, עת עומדים אנחנו מול מותם של עשר נערות ונער באסון נחל צופית, ואיש משרינו ומנהיגנו אינו נוטל אחריות אמיתית... כוחות ההצלה בזירת האסון בנחל צפית. התמונה באדיבות דוברות משטרת ישראל]

[בתמונה: ושיתביישו "זקני" מנהיגנו, עת עומדים אנחנו מול מותם של עשר נערות ונער באסון נחל צופית, ואיש משרינו ומנהיגנו אינו נוטל אחריות אמיתית... כוחות ההצלה בזירת האסון בנחל צפית. התמונה באדיבות דוברות משטרת ישראל]

מחשבה 2: איך מתנהגים עם נשים יפות תואר הנלקחות בשבי במלחמה:

הפרק מציע את התהליך הבא:

  • הלוחם החושק באישה לוקח אותה אליו הביתה.
  • האישה מגלחת שיער ראשה ומטפחת את ציפורניה
  • מקבלת חודש להתאבל על אבדן המשפחה – באמת תודה רבה
  • ועכשיו הלוחם מוזמן לבעול אותה ואז אם היא מוצאת חן בעיניו היא הופכת לאשתו.
  • אם לא מצאה חן בעיניו – יגרש אותה מביתו. לאן? לרחוב!

לכאורה יש כאן ניסיון לרסן את הלוחמים שכנראה היו רגילים לאנוס את הנשים שחפצו בהן תוך כדי המלחמה בלי לקחת אותן הביתה בצורה "מסודרת". הניסיון הזה כושל מיסודו ופסול מעקרו ולצערי מצא את מקומו בדברי רבנים מסיימים גם היום.

[בתמונה: איסןף שבויים מצריים במהלך מבצע חורב במלחמת העצמאות. התמונה היא תמונה חופשית, שהועלתה לויקיפדיה על ידי באמצעות פיקיוויקי - מאגר תמונות שיתופי לשימוש חופשי]

[בתמונה: איסןף שבויים מצריים במהלך מבצע חורב במלחמת העצמאות. התמונה היא תמונה חופשית, שהועלתה לויקיפדיה על ידי באמצעות פיקיוויקי - מאגר תמונות שיתופי לשימוש חופשי]

מחשבה 3: בהמשך לעולם הגברי, השולט בנשים כאילו היו חפץ, ממשיך משה ודן בסוגיה הקשורה לגבר שיש לו 2 נשים

נניח שאת אחת הוא אוהב ואת השנייה הוא שונא, מרחף לו משה במחשבותיו. אם הבכור הוא בנה של האישה השנואה, הוא בכל זאת יקבל את מירב הירושה. באמת תודה רבה!

פתאום, באמצע שום מקום, דן משה בסוגיית הירושה לבן הבכור במקרה של אישה שנואה. גם כאן יש ניסיון לרסן שיגעונות של גבר ולהגן על כבוד הבן הבכור שלמזלו הרע נולד לאישה השנואה. הניסיון הזה נראה עלוב לעומת הפסק של רבנו גרשום המכונה "חרם דרבנו גרשום" האוסר על נשיאת 2 נשים. ככה מטפלים בבעיה ולא בסימפטום שולי שלה. יכול משה ללמוד מגרשום.

[בתמונה: פוליגמיה... עולם גברי השולט בנשים כאילו היו חפץ... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

[בתמונה: פוליגמיה... עולם גברי השולט בנשים כאילו היו חפץ... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

מחשבה 4: על בן סורר ומורה

הפרק מגיע לשיא ביחס לבן סורר ומורה שאינו נשמע להוריו: יט וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ ׃ כ וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא ׃ כא וּרְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ.

  • לוקחים אותו לשער העיר ומנסים להבין מדוע הוא מתנהג כך? לא.
  • לוקחים אותו ואת ההורים לטיפול משפחתי? לא.
  • לוקחים אותו לשער העיר והורגים אותו בסקילה ואבנים? כן. כך הורגים את הרע מקרבנו. ממש מרחץ דמים מנקה מצפון ושומר על מחנה טהור.

פשוט בושה. וזה למען ישמעו כולם ויראו.

זהו – נגמרו המחשבות על הפרק המזעזע הזה. יש עוד קטע קטן ומזעזע בסוף – נוותר עליו היום. אומרים שלתורה שבעים פנים. הפרק הזה כולו שייך לפן הגרוע ביותר מכולם!

[למאמר: 'הוצאה להורג בסקילה: אין אכזרית ממנה…', לחצו כאן]

[בתמונה: סקילת 'שובר השבת'. האמן: ג'יימס טיסות, 1900. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: סקילת 'שובר השבת'. האמן: ג'יימס טיסות, 1900. התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

4 thoughts on “עופר בורין: שוחד ושופטים, וחכמים וצדיקים…

  1. Pingback: פרשת 'כי תצא' באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. תודה גדעון על התייחסותך.

    אכן הצדק הוא מושג יחסי.
    אני חושב שפשוט לא רודפים אצלנו את מה שהחוק מגדיר כצודק.
    מובילי אי-הרדיפה הזו הם לצערי פוליטיקאים קצרי ראייה.

    כל טוב
    עופר

  3. יותר מדי מידע בבת אחת..
    לגבי צדק צדק תרדוף, שוב, המונח "צדק" אינו מוחלט, לאנשים/ תרבויות שונות יש תפיסה שונה מהו "צדק"
    לדוגמא: האם חלוקת תגמולים צריכה להיות שוויונית (אגליטריאניזם), או לפי התרומה של כול אחד להישג (מריטוקרטיה), לכן המשפט הולך לפי החוק המקובל בחברה נתונה, והחוק הוא דבר בר שינוי ואינו מוחלט למעט הציווי האלוהי עבור המאמינים והדבקים בו.

    אהבתי את הפרשנות לגבי הפטור/ אי פטור משירות צבאי, שווה מאמר בפני עצמו

  4. Pingback: פרשת שופטים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.