גרשון הכהן: התכלית להמשך המערכה הישראלית בסוריה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

ישראל היוםגרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

המערכה שמנהלת ישראל בסוריה עלתה השבוע מדרגה. התגובה הרוסית לאירועים האחרונים, בתביעתה הפומבית מישראל לחדול מהתקפותיה בסוריה, מציבה את המשך המערכה הישראלית בצומת דרכים. לפי שעה, הצומת נראית להנהגה הישראלית כמאפשרת לחלוף על פניה ולהמשיך הלאה באותה הדרך. בסדרת הצהרות ראש הממשלה נתניהו אכן הכריז כי ישראל בהנהגתו נחושה להמשיך במערכה.

שלוש מטרות מציגה ישראל ללחימתה בסוריה:

  1. מניעת התפתחותה של חזית טרור בגבול רמת הגולן;
  2. מניעת התבססות צבאית של איראן בסוריה;
  3. ומניעת הצטיידות חיזבאללה וגורמי כוח איראניים בנשק התקפי ארוך טווח בעל יכולות דיוק.

קיימת, לפי שעה, הסכמה רחבה כי שלושת המטרות הישראליות ראויות למאבק. בכל זאת, מתוך חשש להסלמה בלתי נשלטת כתוצאה מהמשך הפעולה הישראלית; ומתוך ספק ביכולת להשיג את מטרות המערכה, מתגברת הקריאה לבחינה ביקורתית של המשך המערכה. במאמר שפרסם תא"ל במיל' איתי ברון שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן (ראו תמונה למטה), קרא לבחינה מחדש של האסטרטגיה הישראלית בסוריה.

[בתמונה: תת אלוף במיל איתי ברון: השתנות הנסיבות כמגמה המביאה ל"הצטברות עומס יתר של סיכונים"... צילום מסך מסרטון היו-טיוב "כיצד להימנע מעיוותי תפיסה תא"ל איתי ברון, רח"ט מחקר לשעבר"]

בנימוקיו הצביע על השתנות הנסיבות כמגמה המביאה ל"הצטברות עומס יתר של סיכונים". גם בממד המבצעי, מבחינת השימוש במערכות נשק מתקדמות, במיקוד טכני לשיטות הפעולה הישראליות, ולמורכבות ההתמודדות למול אמצעי ההתגוננות הסורים, בהכוונה רוסית, העליונות הישראלית הופכת למאותגרת.

בירור ראשון ראוי שיערך למושג מב"מ – המערכה שבין המלחמות. במסמך אסטרטגיית צה"ל שפורסם לציבור, של הרמטכ"ל היוצא רא"ל גדי אייזנקוט הוגדרה תכלית המב"מ: "להחליש גורמים שליליים, להשיג הרתעה, על מנת להרחיק את המלחמה הבאה." בצדק שואלים, האם המשך המערכה בצורתה הנוכחית יצליח להרחיק את המלחמה או שמא מתוך הסלמה בלתי נשלטת יביא דווקא להתפרצותה...

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן:'חשיבות המערכה שבין המלחמות', לחצו כאן]

המערכה שהתרחשה בזירה הסורית בשלוש השנים שקדמו למלחמת ששת הימים, יכולה לשמש דוגמה היסטורית להבהרת הדילמה. החל משנת 1964, ניהל צה"ל מערכה שבין המלחמות במיקוד לשלושה מאמצים: סיכול תכנית ההטיה של מקורות הירדן, מימוש ריבונות בשטחים המפורזים בגבול סוריה, ומאבק נגד הטרור שהלך והתעצם עם הקמת הפת"ח בהתבססות מחנותיו בסוריה. אלופי המטכ"ל בהנהגת רא"ל יצחק רבין (ראו תמונה משמאל), ביקשו אז למצות את פוטנציאל תקריות הגבול עד כדי  ציפייה מודעת, לחולל - בדינמיקה של הסלמה - התנגשות צבאית רחבה עם סוריה, עד כדי מלחמה. הרמטכ"ל רבין האמין כי הכרעת סוריה במלחמה תפתור גם את בעיית טרור הפת"ח.

ב-7 לאפריל 1967, התפתחה תקרית גבול מתוך עבודה חקלאית יזומה באזור המפורז ממזרח לכנרת. בתוך התלקחות האש, נפלו פגזים על בתי קיבוץ תל קציר. ראש הממשלה ושר הביטחון אשכול, אישר הפעלת מטוסי חיל האוויר לשיתוק מקורות הירי. חיל האוויר הפעיל באותו יום 171 גיחות, לתקיפה ולפטרול, והופלו שישה מטוסי מיג סוריים.

תקרית זו הייתה ללא ספק נקודת תפנית בהתדרדרות שהתחוללה בהאצת ברית המועצות ומצרים לקראת מלחמת ששת הימים. מנקודת מבט זו, אם התכלית למערכה שבין המלחמות, הייתה ממוקדת בשאיפה להרחקת סכנת המלחמה, יום הקרב ב- 7 באפריל 1967, על מלוא הישגיו הטקטיים, היה כישלון מערכתי. אלא שמבחינה לוגית ואסטרטגית, המערכה שבין המלחמות יכולה לכוון גם לתכלית אחרת, כמו הבשלת התנאים המתאימים לפריצת מלחמה.

[בתמונה: מטוסי מיג 21MF מהדגם שהשתתף בקרב. התמונה היא נחלת הכלל]

היגיון זה ישים  גם לגבי תכלית המערכה שמנהלת ישראל בסוריה בימים אלה. אכן נדרש מיקוד בהגדרת התכלית:

  • בממד המוצהר נכון להמשיך לדרוש את השגת שלושת המטרות המוזכרות לעיל, כמטרות אסטרטגיות נדרשות לביטחון ישראל.
  • בממד הסמוי, חייבת להתבהר ההבנה כי בנסיבות המשתנות, גם אם המשך הפעולה הישראלית עלול להביא למלחמה, יש להתכונן אליה במאמץ למצות את הפוטנציאל הטמון בה כמוצא מסבך בלתי פתור בזירה הצפונית.

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: התכלית להמשך המערכה הישראלית בסוריה

  1. Pingback: המערכה שבין המלחמות (מב"ם) באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *