גרשון הכהן: מפת האינטרסים הלאומיים ביהודה ושומרון

[צילום: שרל פרנק, לע"מ]

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן]

[מאמר זה הוא חלק מחוברת - שיצאה במרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן ופורום קהלת - בשם: גדר ה'הפרדה': גבול מדיני במסווה ביטחוני. העורך: איציק צרפתי. החומר מועלה לכאן באישורם ובאישור המחבר]

[ליתר פרקי החוברת שהועלו לאתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

גרשון הכהןאלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

זהו האפילוג החותם את החוברת, שהובאה כאן פרקים פרקים.

השאלה המכרעת - שאינה בתוקף סמכותם המחקרית של מומחי ביטחון ומודיעין - היא, קודם כל, מהן שאיפותינו בהיבטי חזון לאומי וכיצד הן מתבטאות במיקוד לאינטרסים החיוניים הלאומיים, שרצוי לנו להתמקד בהשגתם?

בדיון הזה, כפי שהיטיב להדגיש דוד בן גוריון, צריכה להוביל ההנהגה הלאומית ולא המומחים המקצועיים.

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]  [להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן]

משוואת הביטחון הלאומי רחבה בשיקוליה מעבר להיבטים הביטחוניים הטכניים. כפי שמוגדר בספרות תורת צה"ל: "ביטחון לאומי הוא התחום העוסק בהבטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים החיוניים הלאומיים..."; ואמנם, בשאלת האינטרסים החיוניים הלאומיים שלנו ביהודה ושומרון, טמון שורש המחלוקת בין ימין ושמאל ביחס לעתידנו במרחב.

בהעדר הסכמה בשאלת החזון הלאומי, העברנו את ניהול הדיון למומחים הביטחוניים. כך, התקבעה רשימת האינטרסים שלנו ביהודה ושומרון, ככזו המתמצה בלא יותר מדרישות ביטחוניות כמו פיקוח על המעברים בבקעת הירדן, ותחנת בקרה אווירית בהר בעל חצור.

[התמונה המקורית היא צילום מסך]

האינטרס היחיד שחרג מעבר למאמצי האבטחה הטכניים, הוא אינטרס ההיפרדות מהפלסטינים שהפך באמצעות הגשמת המדיניות של אהוד ברק, חיים רמון וציפי לבני, לאינטרס לאומי עליון. בדיבורם החוזר ונשנה על כורח ההיפרדות, הם מתכחשים למעשה לעובדה שההיפרדות מומשה, ברובה הגדול, עוד בהנהגת ראש הממשלה יצחק רבין.

כבר במאי 1994, תם שלטונה של מדינת ישראל על כל האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה, ובינואר 1996, תם שלטון המנהל האזרחי הישראלי על כל הפלסטינים בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון. המציאות כיום היא כי 90% מהפלסטינים המתגוררים במרחב שנכבש ביוני 1967, נמצאים תחת שלטונה של הרשות הפלסטינית.

האופן בו סימן רבין ביהודה ושומרון, את שטחי A,B ו-C מבטא את החיוניות הרבה שזיהה באחיזתנו במרחבי C. המשך התביעה להיפרדות מהפלסטינים לאחר מימוש הנסיגה מרוב השטחים המאוכלסים ביהודה ושומרון, פירושה למעשה, נסיגה ישראלית כמעט מלאה משטחי יהודה ושומרון כולל בקעת הירדן, כאשר גושי ההתיישבות האמורים להישאר בידינו אינם יותר מ-4% מכלל השטח.

שוחרי התביעה להיפרדות הם גם אלה אשר לאחר כל פיגוע בתחומי יהודה ושומרון מעלים את השאלה המוכרת והשחוקה: "מה יש לנו לחפש שם?" ו"אם צה"ל בכל זאת נדרש לפעול שם, מדוע צריכים לחיות שם אזרחים ישראלים?"

ובכן, האינטרסים הלאומיים של ישראל ביהודה ושומרון הם אינם רק ביטחוניים. הפלסטינים מבינים, ככל הנראה טוב מאתנו, כי אם רק יצליחו לדחוק את מדינת ישראל אל רצועת החוף הצרה ובתוך כך לגרום לאזרחיה היהודים לאבד את זיקתם לארצם כמולדת אבות, יהיה זה אך ענין של זמן עד שתסתיים תקופת המדינה היהודית בחלקת ארץ זו, כפי שקרה לצלבנים. דברים ברוח זו ביטא בשעותו עבאס זכי, ממייסדי הפת"ח.

[בתמונה: זכי עבאס. למקור לחץ כאן]

[למאמר: 'זכי עבאס: פתרון שתי המדינות יוביל לקריסת ישראל', לחצו כאן]

בנוסף, מבחינה מרחבית ואקולוגית, מדינת ישראל המצטמצמת לרצועת החוף, הופכת מנהריה עד אשקלון, לרצף עירוני צפוף ובלתי נסבל. כבר כיום מתקרבת בעיית הצפיפות לנקודת רתיחה ולאחרונה הונחו רשויות התכנון לתכנן תוספת 2,600,000 דירות חדשות, לקראת 2040 - כולן בתחומי מדינת ישראל שבתוך הקו הירוק. מדינת ישראל המתפתחת והמצטופפת זקוקה למרחב. הבשורה המרחבית אינה נמצאת במטרופולין החוף הקיים אלא דווקא במרחב הפנוי - במרחבי בקעת הירדן, מקו הירדן ועד גב ההר - שם ניתן ליישב מיליוני יהודים בשדרה מזרחית מקבילה לרצועת החוף.

האופן בו שרטט רבין את שטחי C, בתשומת לב אישית לכל ציר וגבעה, הוא הביטוי למפת האינטרסים המרחביים של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. לביטויה המרחבי של תפיסה זו,  נדרש מפעל ההתנחלות, בארבע מגמות עיקריות:

  • פיתוח ירושלים רבתי (בעיקר מזרחה עד ים המלח);
  • פיתוח דרום הר חברון, פיתוח מרחב בקעת הירדן;
  • ופיתוח המסדרונות מרצועת החוף אל בקעת הירדן.

מדובר כמובן במגמה שרק אזרחים חלוצים יכולים לממשה.

בהקשר הכולל, בביסוסה של מגמת התיישבות נרחבת, טמון גם המפתח ליציבות האסטרטגית, בכינון התודעה בקרב כלל העמים, השבטים והקבוצות החיים איתנו ולצידנו, שאחיזתנו במרחב היא קיר איתן שמוטב להשלים עם קיומו ולהיתמך בו.

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן]

 מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: מפת האינטרסים הלאומיים ביהודה ושומרון

  1. ללא ספק כל אלה מייחלים לעזוב את שטחי יהודה ושומרון וחושבים שכך יגיע השלום המיוחל הם חולמים באספמיה, לא ראליים ומסכנים במידה רבה את חוסנה של מדינת ישראל, האירועים האחרונים באזור הראו לנו שהשכנים לא מעוניינים בשלום אמיתי ושיש להזהר מפניהם, למרות שאינני אוהב את הרכב הקואליציה עם החרדים, ניראה לי שלא תהייה ברירה אלה לבחור שוב בהנהגה שתבלום את הסכמי אוסלו ההרסניים והמיקים למדינת ישראל.

  2. Pingback: גרשון הכהן: גדר ה'הפרדה' - גבול מדיני במסווה ביטחוני - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *