[תמונה חופשית שהועלתה על ידי cunegro לאתר photobucket]
המאמר עודכן ב- 8 בדצמבר 2021
רקפת ששון
היא מנהלת לקוחות ופרויקטים שיווקיים בתחומי האופליין והאונליין. עוסקת בתכנון, גיבוש אסטרטגיה והובלה של פרויקטים, משלב הבנת הצרכים של הלקוח ועד לשלב הפקת התוצר הסופי. כן, עוסקת בפיתוח עסקי, כתיבת תוכן וניהול אפליקציות. בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמנהל עסקים, ותואר שני בהתנהגות ובפיתוח ארגונים.
* * *
בעידן שלנו, אנחנו - וותיקים כצעירים ובעיקר בני דור ה-Y - מוצאים את עצמנו עובדים שעות רבות מדי יום בארגון שאליו אנו משתייכים. מבלי להרגיש, אנחנו "נשאבים" לעבודה ולכל מה שהיא מביאה: משימות, התמודדויות אינסוף וקשיים שבדרך. כדי שנוכל לשרוד וגם לשמור על הרווחה האישית שלנו קודם כל כאנשים ובטח כעובדים, חשוב שנהיה מודעים לחוסן נפשי ברמה הארגונית, שעלינו לסגל לעצמנו כדי להצליח.
[להרחבה על בני דור ה- Y בשוק העבודה, לחצו כאן]
חוסן נפשי מהו?
חוסן נפשי או עמידות נפשית (Mental strength) הם מונחים המתארים יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. החוסן מורכב משני ממדים, מידת החשיפה למצוקה ומידת ההסתגלות החיובית (ויקיפדיה: חוסן נפשי).
חוסן נפשי, הלכה למעשה: "... לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים; להיצמד אל החיים חזק לא לוותר; להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב; ושלמרות הכל אנחנו נתגבר... (יוסי גיספן)":
מושג מקביל לחוסן נפשי הוא אנטי שביר (Antifragile) הוא מושג שנטבע על ידי נסים ניקולס טאלב, בספרו משנת 2012: ANTIFRAGILE, שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם אנטי שביר - איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים (טאלב, 2014; ראו תמונת כריכה משמאל).
אנטי שביר מוגדר כ"דבר (כל מערכת מורכבת: חיידק, אדם, ארגון וכדומה) שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל".
לפיכך, לחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27). לכן למשל, מנהיגים צומחים, בדרך כלל, מרקע קשה...
ההפך מאנטי שביר הוא שביר. כל דבר שאירועים אקראיים (או זעזועים מסוימים) יניבו לו יותר תועלת מאשר נזק, הוא אנטי שביר; ולהפך (טאלב, 2014, ע' 27).
[להרחבת המושג 'אנטי שביר, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]
חוסן נפשי מהווה גם מדד אישיותי לניבוי היכולת להתמודד עם מצוקה עתידית, ומקושר לתכונות וליכולות כמו יעילות עצמית, תחושת שליטה בחיי הפרט, תחושת מעורבות ומטרה בחיים, וגמישות בהסתגלות לשינויים בלתי צפויים. בהקשר זה, חוסן נפשי מתווסף למנגנוני הגנה שונים שקיימים לרשותו של האדם, וניצבים כנגד "גורמי סיכון" שקיימים בחייו ובסביבתו (ויקיפדיה).
חוסן נפשי של עובד: המשגה
חוסן נפשי של עובד מתייחס ליכולתו להתנהל היטב בתוך זירת ההתרחשות הארגונית מבלי להישחק. יכולת זו כוללת התמודדות עם אירועים, כישלונות, הפרעות וזעזועים לא צפויים, שמגיעים מתוך הארגון ומסביבתו המשימתית. היא מאפשרת לעובד למקסם את יכולותיו בעתות משבר; להתאושש ולמנף את הקשיים ככוח מניע להצלחות חדשות... (,Annarelli & Nonino 2016).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]
מה מכיל חוסן נפשי של עובד?
1. יכולת הכלה של ביקורת:
- מחד גיסא, היכולות להפיק את המירב מביקורת בונה;
- ומאידך גיסא, להפוך ביקורת שאיננה בונה לכוח מניע שדוחף אותנו קדימה.
מנהלים בכירים רבים מספרים על משפטים שצרובים בזיכרונותיהם, של הורים, מורים ומנהלים, נוסח: "ממך לא יצא כלום"... "את/ה לא תתקדם/מי"... "את/ה לא מתפתח/ת לאן שחשבנו"... בראיה לאחור, הם מספרים שהמשפטים הללו עשו להם רק טוב, כי הגבירו את הנחישות שלהם להוכיח, לעמם ולאחרים, שאינם נכונים!
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
2. חשיבה חיובית:
קלישאה ככל שתהיה, המקום שהמחשבות לוקחות אותנו, כעובדים וכבני אנוש, משפיעים מאוד על האנרגיה שאנחנו יוצרים סביבנו.
חשיבה חיובית (Positive Thinking) היא היכולת של אדם לבחון כל מאורע שקורה לו, או מתרחש בסביבתו בצורה חיובית. החשיבה החיובית תופסת כל אירוע כסימן דרך המסייע לאדם להגיע להצלחה. אדם בעל חשיבה חיובית לא רואה מכשולים בחיים שלו, הוא רואה רק תמרורי אזהרה וסימני דרך במעלה הנתיב להצלחה שלו.
חשוב לחשוב חיובי ככל הניתן. לכל אחד יש יום מוצלח יותר ופחות; ועם זאת, חשוב שאת הטון תכתיב החיוביות ולא השליליות של זמננו בארגון. במידה ואנו סבורים שמקום העבודה שלנו תורם לאנרגיה השלילית שלנו, נכון לעשות חושבים', ולחשב את צעדינו מחדש.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
3. אמונה עצמית:
הערכה עצמית (Self-esteem) הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר את ההערכה הרגשית על שוויו של האדם, שיש לאדם על עצמו. המונח מתאר הן כיצד האדם שופט את עצמו, והן כיצד הוא מתייחס לעצמו. ההערכה העצמית מתבטאת במספר רבדים נפשיים: בתפיסה (לדוגמה, "אני מוכשר", "אני בעל ערך"), ברגשות (כגון ייאוש, גאווה, בושה) ובהתנהגות (Hewitt, 2009; ויקיפדיה: הערכה עצמית).
בעל אמונה עצמית חזקה, איננו נפגע מאמירות של ממונים בנוסח: "זה לא מספיק טוב", "הכי נמוך שראיתי" וכדומה; ומבין שהן אינן מגיעות תמיד מהסיבות הנכונות; או משקפות את המציאות. מה שחשוב בעיניו הוא שיפוטו העמי והביקורת העצמית שלו.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
4. יכולת ביטוי גבוהה:
יכולת ביטוי בעל פה היא היכולת להביע עמדה ולבטא רצון, לבטא אינטרסים וצרכים בדרך משכנעת, אינטליגנטית ורהוטה. יכולת כזו משפיעה בהכרח גם על הביטחון העצמי והאמונה העצמית.
יכולת ביטוי קולחת ניתנת לשיפור וכדאי להשקיע בה, הן באמצעות ספרים והן בהתייעצות עם עמיתים שניתן לסמוך עליהם, בני משפחה וחברים.
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]
5. יכולת הכלה והתאוששות:
יכולת הכלה היא היכולת לספוג ולהכיל זעזועים והפרעות חיצוניות, ולדעת להשתמש בהם כמנוף להתאוששות ולהצלחה עתידית.[להרחבת המושג 'התאוששות', לחצו כאן]
לסיכום
חוסן נפשי מסייע לנו ברמה המקצועית ולא פחות גם ברמה האישית והתודעתית. הוא מאפשר לנו להתמודד עם כישלונות ועם 'רעשים' ארגוניים, ולהפוך אותם לאתגר שמאפשר להתעלות מעליהם בדרך להצלחות.
אם נדע לחזק את החוסן הנפשי שלנו כעובדים, ונייצר לעצמנו סט של כלים שיסייע לנו לחלוף מעל הקשיים הללו, נישחק פחות, ונתקדם ונצליח יותר.
מקורות
- ויקידפיה: חוסן נפשי.
- פנחס יחזקאלי (2018), בני דור ה- Y בשוק העבודה, ייצור ידע, 30/1/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אנטי שביר, ייצור ידע, 16/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
- Annarelli A. & Nonino F(2016), Strategic and operational management of organizational resilience: current state of research and future directions, Omega, 62, 1-18
- Hewitt, John P. (2009). Oxford Handbook of Positive Psychology. Oxford University Press. pp. 217–224.
כתבה מעניינת… לאן פננו, לאן?