אבי ברוכמן: חקירות ללא כתבי אישום…

[בתמונה: כותרת כתבת כאן, תאגיד השידור הישראלי בנושא קריסת תיק פיירברג. לכתבה המלאה לחצו כאן. צילום: נתי שוחט, פלאש 90]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

במאמרי הקודם,  "ראשי ערים למה הם מסתבכים? " הצגתי את "שדה המוקשים  המוניציפלי": את הסיבות להסתבכות של ראשי ערים בישראל. בנוסף, הבאתי דוגמאות של ראשי ערים שהסתבכו בפלילים, הורשעו, וחלקם הקטן נדון לעונשי מאסר בפועל.

בנוסף הדגשתי במאמר, שלא נכון להטיל סטיגמה על כלל המנהיגות במישור המוניציפלי, זאת מכיוון שישנם רבים, מוכשרים וטובים, שמנהלים את עירם לרווחת התושבים ללא הסתבכות בפלילים.

[למאמרו של ד"ר אבי ברוכמן, 'למה ראשי הערים מסתבכים?', לחצו כאן]

בשנים האחרונות, ניתן למצוא דוגמאות של ראשי ערים שנחשדו על ידי המשטרה בפלילים, נחקרו - כשהחקירות מקבלות כותרות ראשיות בתקשורת האלקטרונית והכתובה - ובערבו של יום, לא מוגש כתב אישום והתיק נסגר, בדרך כלל, בדממה יחסית למהומה שעורר התיק בהתחלה.

  • התיק נגד ראש עיריית נתניה מרים פיירברג קרס ואין ראיות להגשת כתב אישום נגדה בעבירת שוחד (מערכת כאן חדשות, 2018).
  • תפנית דרמטית בתיק ישראל זינגר. התיק נגד ראש עיריית רמת גן נחשב לחמור, הפרקליטות כבר הודיעה לו על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, לייחס לו שוחד, מרמה והפרת אמונים. זינגר אף התייצב לשימוע, אך כרגע נראה כי התיק ייסגר (פלג, 2018).
  • על אף המלצת המשטרה, הפרקליטות הודיעה כי לאחר בדיקת חומר הראיות הוחלט לסגור את התיק נגד ראש העיר חולון מוטי ששון, מחוסר אשמה (דורון, 2018).
  • נסגר התיק נגד ראש עיריית חדרה חיים אביטן בחשד למרמה, והפרת אמונים (שחר לוי, 2013).
  • נסגר תיק החקירה נגד ראש העיר עפולה לשעבר אבי אלקבץ. המשנה לפרקליט המדינה הודיע כי בתום בחינת הראיות בתיק, הוחלט לסגרו, לאחר שנחשד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים (חדשות 2, 2016).
  • נסגר התיק נגד איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון המושעה שנחשד בביצוע עבירות מין מחוסר ראיות מספיקות. שמעוני, עדיין חשוד בשוחד, הפרות אמונים ועבירות מס (הראל, 2017).

לזה ניתן להוסיף גם זיכויים מביכים של אנשי ציבור מהרמה הלאומית, כמו הזיכוי של אביגדור ליברמן בבית המשפט לאחר שנים רבות של חקירות (ת"פ 57926-12-12 מדינת ישראל נגד ליברמן).

[תמונה המקורית היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Michael Trout לאתר flickr]

זיכויים הם חלק מההליך הפלילי הנאות

מי שמחליט על הגשת כתב אישום אינה המשטרה, אלא היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ואנשיו בפרקליטות; ובעיקרון, אין שום פסול בכך שאנשים יוצאים זכאים בדין, או שהפרקליטות מחליטה שאין בראיות שאספה המשטרה די על מנת להגיש כתב אישום. להיפך. זו בדיוק משמעותה של הפרדת רשויות; ועל העיקרון הזה בנויה מערכת אכיפת החוק:

מערכת אכיפת החוק מורכבת מארגונים שונים, המקיימים ביניהם יחסי גומלין, לצורך יישומו של ההליך הפלילי, כתגובה להפרת החוק (ברוכמן,2016); וכמו כל מערכת מורכבת, היא מבוססת על מתח אינהרנטי מובנה וחיוני בין מרכיביה.

[להרחבה על מערכת אכיפת החוק, לחצו כאן] [להרחבה על 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה וגורמי הפרקליטות ראייה מקצועית שונה לעתים לגבי הגשת כתבי האישום:
  • הם בוחנים את התיק והראיות מזווית שונה של המשטרה. החוקרים, 'מאוהבים', מטבע הדברים, בתיק שלהם, שבו השקיעו מאמץ אדיר להשיג ראיות, תוך ניצול משאבים אנושיים, טכנולוגים וכלכליים. הפרקליטים אובייקטיביים יותר. בניגוד לעמיתיהןם שבנו תמונה שלמה מתוך הפרטים (Bottom Up), הם בוחנים את התיק כמכלול ורק אחר כך יורדים לפרטים (Top Don).
  • כיוון שהם אלה המגישים את כתבי אישום, והם המנהלים את ההליך הפלילי בבית המשפט, יש להם את הכלים לבחון - לאור אירועי עבר ולאור הפסיקה - את ההסתברות, שתהיה בתיק הרשעה.
  • הם גם בוחנים את ההיבט הציבורי ומשמעויותיו.

הבעיה נעוצה בהשוואה הצורמת והבלתי נמנעת בין הפסטיבל התקשורתי שמלווה את מעצר ראשי הערים - והבאתם להארכת המעצר בבית המשפט - בתחילת הדרך, ואקורד הסיום של החקירות. ההשוואה הזו מעמידה את המשטרה במצב מביך ובעייתי, בלשון המעטה.

'משפט על ידי המשטרה' והדלפות

אחת התופעות המכוערות והפסולות בהליך אכיפת החוק הינה התופעה המכונה, 'משפט על ידי המשטרה' (Trial by The Police). היא מוגדרת כ"מצב שבו המשטרה יוזמת פרסום מתוקשר של הליכי המעצר והארכתו בבית המשפט, ומדליפה פרטים מתוך החקירה, על מנת ליצור תחושה ציבורית שאדם הוא אשם. זאת, למרות שטרם נשפט בבית המשפט. היא נוהגת כך בעיקר במקרים של מעצר ידוענים (סלבס), והמניע לכך הוא פרסום עצמי. בשלב הזה, היא המקור הבלבדי לבירור החשדות שבגינן נעצר החשוד, שטרם הוכחו. כך הופכים החקירה והפרסומים למכשיר ענישה, העומד בפני עצמו." (יחזקאלי, 2015).

גם אם נבחר הציבור שומע בסיום ההליך מהפרקליטות, שלא יוגש נגדו כתב אישום; הרי ההליכים הפומביים של המעצר והארכתו, והמידע שפורסם נגדו בכיכר העיר, כבר הזיק לו במקרים רבים לבלי תקנה. במשפט הציבור כבר נחרץ דינו, נפגע שמו הטוב, ונקטעה בחלק מהמקרים  הקריירה הפוליטית שלו.

[להרחבת המושג, 'משפט על ידי המשטרה', לחצו כאן]

כאשר נפתחת חקירה גלויה, כנגד איש ציבור, נראה, נקרא ונשמע דיווח מפורט בכלי התקשורת האלקטרונית והכתובה. קיים תהליך של העברת אינפורמציה מתוך החקירה לכתבים הפליליים. ההדלפות מגיעות מהמשטרה, אבל גם מגורמי הסנגוריה וגם מהפרקליטות וממשרד המשפטים.

המשטרה מנסה להתמודד - כשהדבר תואם את האינטרסים שלה - עם חלק מ"מכת ההדלפות", על ידי הוצאת צו איסור פרסום מבית המשפט. כאשר גם עם מהלך זה "למדו" גורמי התקשורת להתמודד, ומדווחים עם רמיזות ופרטים על גבול המותר.

מבקר המדינה, יוסף שפירא (2018; ראו תמונה משמאל), כותב: " נמצאו מקרים שבהם הפרה המשטרה את איסור הפרסום מחקירות ובכלל פרסמה חומרים המתעדים את המעצר, חשפה לפני עיתונאים פרטים אסורים לפרסום על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, פרסמה פנים וסימנים מזהים ללא טשטוש. משרד המשפטים פנה כמה פעמים למשטרת ישראל בנוגע לכך, והמשטרה אף הסכימה כי חלק מהחומרים שפרסמה היו אסורים לפרסום... דוברת המשטרה לא פעלה בשנים האחרונות לאתר פרסומים אסורים מחקירות, זאת שלא בהתאם לפקודת קבע בנושא... נכון לפברואר 2018 טרם קיימה המשטרה דיון בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון אם נדרש לשנות את החלטתו."

[תמונתו של המבקר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יצחק הררי - משרד מבקר המדינה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מבקר המדינה בחן ובדק את תחום ההדלפות בהיבט של הדוברות. ברם, אנו צופים כמעט מדי יום בתקשורת בהדלפות מתוך החקירות, כולל תמלול האזנות, ציטוט של החוקרים והנחקרים, שמגיעים , כנראה, ישירות מהחוקרים ולא עוברים דרך מערך הדוברות.  לא מדובר רק בקצינים בכירים , גם שוטרים. למשל לפני מספר ימים התפרסם על חוקר בתחנת חדרה שהדליף על חקירת המשטרה לראש העירייה שנעצר מספר ימים לאחר מכן. ( איתיאל, 2018).

המפכ"ל הנוכחי , רנ"ץ רוני אלשיך, הצהיר בתחילת תפקידו שילחם בתופעה. בינתיים, הוא מואשם עצמו בקשר מוגזם עם עיתונאים ומעצבי דעת קהל. אם גם הוא נכלל בקטגוריה זאת, מה יגידו ומה יעשו 'אזובי הקיר'?

יתרה מזאת, המבקר (2018) טוען שבמשך שנים עולים ליקויים בתהליך העברתם של חומרי חקירה מהמשטרה לגופי התביעה ובהם: ניהול לקוי של רשימת כל החומר בתיק החקירה, עיכובים בהעברת חומרי חקירה מסוגים שונים לגופי התביעה לנאשם, לסנגור ולבית המשפט, וחומרי חקירה הנאספים לאחר העברת תיק החקירה לגופי התביעה אך לא נמסרים להם. " הפרקליטות מגישה בבתי המשפט כתבי אישום רבים, אף כי היא ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב". הכיצד מביעים פליאה המתבוננים בסקרי אמון הציבור?

דוח המבקר הוא קשה ומלמד על תקלות חקירתיות וחוסר מקצועיות של ארגון המשטרה, יחסי גומלין מקצועיים ובעייתיים בין המשטרה לפרקליטת, וכמובן חוסר פיקוח. על חוסר המקצועיות ניתן ללמוד מביקורות שמושמעות על ידי שופטים. בנוסף, קראו את דו"ח הנזיקין 2017 שפרסם לאחרונה יועמ"ש המשטרה.

התחסדות והגחכה עצמית

ואם לא די בכל אלה, פורסמה ב- 2016 תכנית חדשה של מפכ"ל המשטרה, רנ"ץ רוני אלשיך, לפיה, המשטרה קציני משטרה בכירים מאגף החקירות והמודיעין לראשי ערים וראשי מועצות מקומיות, אשר ירצו בפניהם כיצד לא להסתבך בפלילים, כאילו אין יועצים משפטיים בעיריות, וכאילו העבירות, לכאורה, על החוק הן פועל יוצא של בורות. כל שצריך הוא שהמשטרה תאיר את עיניהם ובא לציון גואל...

המשטרה איננה היחידה...

כאן המקום להדגיש, שההדלפות מגיעות גם מהפרקליטות ומשרד המשפטים. כזכור, הפרקליטה, ליאורה בלאט ברקוביץ הורשעה בהדלפה בתיק של אריק שרון. וכמובן הדלפות מכוונות מצד הסנגורים של החשודים, שאמורות, לשרת את האינטרסים שלהם.

[בתמונה: הפרקליטה לשעבר, אילנה גלאט ברקוביץ. פוטרה בגין הדלפות לתקשורת על חקירות ראש הממשלה שרון. התמונה היא צילום מסך]

לסיכום, ראוי להדגיש

תפקידה של המשטרה, כמו גם ארגוני אכיפת החוק האחרים, התביעה ומערכת בתי המשפט, להתמודד אל מול השחיתות הציבורית, שחלקה באה לידי ביטוי במישור המוניציפלי. יחד עם זאת המאבק הזה צריך להתבצע בעבודה מקצועית, בהתאם לחוק, לנהלים ולהנחיות היועמ"ש.

סגירת תיק פלילי, ללא הגשת כתב אישום אינה כישלון של המערכת. חשוב שגם המילה 'צדק' במונח 'מערכת הצדק בפלילים' תקבל לעתים את הבולטות הראויה!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *