תקציר: במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם התנהל הליך משפטי הוגן. מצב זה, המכונה "משפט על ידי רשויות האכיפה" ("Trial by Law Enforcement") - או "משפט משטרתי", או "משפט ע"י המשטרה ורשויות האכיפה" - מציב אתגרים חמורים לעקרונות הצדק, השקיפות וההגינות המשפטית.
[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
עודכן ב- 2 בפברואר 2025

* * *
שעת בוקר של ה- 2 בדצמבר 2024. נציב שב"ס רב גונדר קובי יעקובי, עשה את דרכו עם מכוניתו, כשלפתע רכבו נחסם בשני רכבים, מהם יוצאים חוקרי מח"ש שעוצרים אותו לחקירה, כאחרון העבריינים. לפני כן, מוקם צלם ערוץ 12 במקום אידאלי לצילום הסצנה. יעקובי נלקח לחקירה ושוחרר בתום מספר שעות.
וניתן לשאול: מה הטעם בכל המעצר המתוקשר הזה? מדוע לבצע בפקיד רם דרג - כמו נציב שב"ס - 'זובור' מתוקשר שכזה?
התשובה היא שהגוף החוקר היה מעוניין, בין היתר, לצרוב בציבור תודעה הציבורית שיעקובי אשם, ולצורך כך השפיל אותו פומבית. התופעה הזו קרויה 'משפט על ידי רשויות האכיפה', והיא נושא המאמר הנוכחי:

[למאמר המלא של קובי רוזן ב'כיכר השבת', לחצו כאן]
משפט ע"י רשויות האכיפה מהו?
במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא, לכאורה, עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם התנהל הליך משפטי הוגן.
מצב זה, המכונה "משפט על ידי רשויות האכיפה" - או "משפט משטרתי", או "משפט ע"י המשטרה ורשויות האכיפה" - מציב אתגרים חמורים לעקרונות הצדק, השקיפות וההגינות המשפטית. באנגלית מכונה התופעה: Trial by Law Enforcement או Trial by The Police או Police-Led Prosecution. יש גם שימוש במונחים כמו Media Trial או Trial by Media, כאשר הדגש הוא על ההשפעה התקשורתית על ההליך המשפטי.
נגדיר משפט על ידי רשויות האכיפה, כמצב שבו, בניגוד לחזקת החפות, גורמי החקירה והפרקליטות עושים הכל מסיבותיהם, לא כדי לחקור מקרה נתון אלא כדי להביא להפללתו ולהרשעתו של אדם, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת לקביעת נרטיב בציבור של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי להשפיע על השופטים. במסגרת החקירה, נעשה שיימינג ציבורי פומבי לחשודים ולמוסדות מוכרים, לצרכים פנימיים של גוף האכיפה. בעידן הרשתות החברתיות יש לשיימינג הזה משמעות קשה מאי פעם...
יודגש: משפט על ידי רשויות האכיפה אינו מתבצע רק במקרים של הפללת חפים מפשע. אבל בכל מצב הוא מזהם את הליך החקירה ופוגע קשה בעקרונות שעליהם מבוססת הרשעתו של נאשם בבית המשפט.
[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
כיצד פועל "משפט על ידי רשויות האכיפה"?
- יצירת נרטיב מוקדם בתקשורת לרוב, חקירות רגישות מלוות בהדלפות מתוזמנות לכלי התקשורת, המעצבות נרטיב ציבורי עוד בטרם הוגש כתב אישום. באמצעות תדרוכים תקשורתיים ממוקדים, מצטיירת תמונה חד-צדדית של חשוד כמבצע פשע, גם אם הראיות טרם נאספו במלואן.
- שימוש בהליכים חקירתיים משפילים חשודים עוברים לעיתים חקירות אגרסיביות, מעצרי ראווה וחיפושים פומביים, שמטרתם אינה רק להשיג ראיות, אלא גם לשבור את רוחם ולהפעיל עליהם לחץ ציבורי כבד. הליכים אלה מובילים לשיימינג ציבורי עוד בטרם הוגשה תביעה.
- הפעלת לחצים פסיכולוגיים מעבר להשפעה הציבורית, החשודים עצמם נתונים ללחצים קשים. הפצת מידע חלקי, רמיזות על עדי מדינה והדלפות מגמתיות מעצימות את תחושת הרדיפה, לעיתים במטרה להביא את החשוד להסדר טיעון או להודאה.
- שימוש במערכת המשפטית להנצחת הנרטיב כאשר המערכת כולה פועלת בכיוון אחד, בתי המשפט עלולים להימצא תחת השפעה של הנרטיב הציבורי שנקבע מראש. כתוצאה מכך, שופטים עשויים להסתמך על תפיסה מוקדמת של האשם, גם אם הראיות אינן חד-משמעיות. יתרה מכך, לאחר שהחשוד הורשע כבר בתקשורת ובציבור, מופעלים לחצים משמעותיים על השופטים להרשיעו גם בבית המשפט, מחשש לביקורת ציבורית ולערעור אמון הציבור במערכת המשפט.
[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
איפה חזקת החפות?
חזקת החפות היא, לכאורה, נקודת מוצא בכל הליך משפטי פלילי. החזקה קובעת שאדם הוא בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, מעבר לספק סביר, כנדרש במשפט פלילי. זה בתיאוריה.
למעשה, רשויות האכיפה עושות שימוש רב בחקירות חשודים כאמצעי פרסום, וכדי לשרת מטרות זרות אחרות. העוולה הזו כלפי חשודים ונחקרים היא סטייה ארגונית הקרויה משפט על ידי רשויות האכיפה או משפט על ידי המשטרה (Trial by The Police).
מערכת האכיפה - המשטרה, הפרקליטות ורשויות אכיפה נוספות - יוזמות, לצורכיהן, פרסום מתוקשר של הליכי המעצר והארכתו בבית המשפט, ומדליפות פרטים מתוך החקירה, על מנת ליצור תחושה ציבורית שאדם הוא אשם, למרות שטרם נשפט בבית המשפט. היא נוהגת כך, למשל, במקרים שמעורבים בהם סלבס, או בשל אינטרסים פנים ארגוניים / מערכתיים. בשלב הזה, היא המקור הבלבדי לבירור החשדות שבגינן נעצר החשוד, שטרם הוכחו. כך הופכים החקירה והפרסומים למכשיר ענישה, העומד בפני עצמו.
![[בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ronnie Bell לאתר flickr]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/07/הוצאה-להורג.jpg)
ההשלכות של "משפט על ידי רשויות האכיפה"
- פגיעה בזכויות יסוד כאשר חזקת החפות נפגעת, נפגע גם העיקרון של משפט הוגן. אדם המוצג כאשם בתקשורת, מאבד את היכולת להגן על עצמו בתנאים שוויוניים.
- ערעור אמון הציבור במערכת המשפט כאשר הציבור מזהה כי מערכת האכיפה פועלת תוך הטיית צדק, מתערער האמון במערכת כולה. תפיסה זו מחלישה את שלטון החוק ומעודדת ספקנות כלפי הכרעות משפטיות.
- נזק בלתי הפיך לחשודים ולמשפחותיהם גם אם אדם יוצא זכאי במשפט, הדימוי הציבורי שנוצר לו בזמן החקירה עלול להישאר עמו לשנים רבות. ההשלכות האישיות והמקצועיות של שיימינג ציבורי עלולות להיות הרסניות.
השפעת הרשתות החברתיות
בעידן הדיגיטלי, ההשפעה של משפטי תקשורת הפכה לקשה ומיידית יותר. ברגע שמידע מתפרסם ברשתות החברתיות, הוא מתפשט במהירות ולעיתים קרובות ללא הקשר מלא. שיימינג ציבורי מתבצע על ידי אלפי משתמשים, כאשר היכולת לשלוט על תפוצת המידע כמעט בלתי אפשרית. תופעה זו מעצימה את כוחן של רשויות האכיפה בקביעת נרטיב ציבורי תוך דילוג על מנגנוני ביקורת משפטיים מסורתיים.דרכים להתמודד עם התופעה
- חיזוק האכיפה נגד הדלפות מגמתיות – קביעת סנקציות מחמירות על הדלפות בלתי חוקיות מצד גורמים חקירתיים.
- אכיפת חזקת החפות בתקשורת – עידוד סיקור מאוזן ואובייקטיבי, המעניק במה גם לצד ההגנה.
- חיזוק הביקורת המשפטית – בתי המשפט צריכים להפעיל זהירות יתרה במקרים בהם קיימת השפעה ציבורית מופרזת על ההליך המשפטי.
- יצירת מנגנוני הגנה לחשודים – אספקת תמיכה משפטית ופסיכולוגית לחשודים שנמצאים בעין הסערה.
[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
אוגוסט 2023: 'טרור יהודי' ליד הכפר הערבי בורקה
ב- 4 באוגוסט 2023 התבשרנו על רצח / פעולת טרור יהודית ליד הכפר הערבי בורקה: על מתנחלים מהמאחז "עוז ציון" שנכנסו לשטח הכפר בוקרה - שם התפתחו חיכוכים עם תושבי הכפר. לאחר מכן, דיווח משרד הבריאות הפלסטיני על הנער שנהרג לכאורה מירי מתנחל וארבעה נוספים שנפצעו. גם דובר צה"ל דיווח בהתאם על בסיס ההודעות הפלסטיניות.
אחד מהחשודים פצוע קשה ועצור תחת משמר בבית החולים. השני הובא בפני שופט ואז הסתבר הפער הגדול בין הכרזת גורמי האכיפה: צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל לבין המציאות. החשוד שאיננו פצוע שוחרר למעצר בית תוך שהשופטת מותחת ביקורת קשה על הפער שבין הראיות לדיווחי מערכת האכיפה בתקשורת.
התופעה הזו של דברור פסקני ע"י מערכות האכיפה היא תופעה שגרתית במקומותינו, והיא אחת העוולות הקשות ביותר שיכולה מערכת האכיפה לעולל לחשודים במדינה דמוקרטית: להרוס לעד את שמם הטוב דרך התקשורת והרשתות החברתיות.

[בתמונה: ביקורת קשה על משטרה והשב"כ בבית המשפט... לכתבה המלאה ב'בחזית', לחצו כאן]
נובמבר 2021: למען מי - ועל חשבון מי - נלחמת רשות התחרות?
ראו את הכותרת, למטה בכרזה, בעיתון 'דה מרקר'מה- 9 במובמבר 2021: "רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים... הרשות החרימה מסמכים וחומרי מחשב, ואנשיה חוקרים כעת את מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן ■ הסיבה לחקירה נגד אברכהן היא התבטאויותיו בתקשורת - שנחשפו ב-TheMarker ■ אייל רביד, מנכ"ל ובעלי ויקטורי, מוסר כעת עדות במשרדי הרשות בפרשה ■ גם נועם וימן, מנכ"ל ובעלי דיפלומט, זומן למסור עדות"... (דברת מזריץ, 2021).
אז רשות התחרות פתאום נלחמת בשבילנו? הרי משך שנים היא מגבה את המונופולים הגדולים ומאפשרת להם כמעט הכל... מה השתנה פתאום? הבחירות לרשות כמובן. המועמדים מתוך הרשות מייצרים לעצמם פרומו על חשבוננו - ובעיקר, על חשבון הארגונים ובכיריהם - כותרות יש, חקירות אורכות שנים, אבל הבחירות הן כאן ועכשיו.
[לכתבה של עדי דברת-מזריץ ב'דה מרקר', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]
ינואר 2021: מעצרו המתוקשר של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני
השכם בבוקר ה- 24 בינואר 2012, ציפה צוות מעצר משטרתי, מתוגבר בצוות צילום של ערוץ 2, מתחת לביתו של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני. תחת מצלמות הטלוויזיה הודיעו השוטרים ללחיאני שהוא עצור (ראו תמונה בראש המאמר), וליוו אותו לביתו לצורך חיפוש. במקום לא נמצאו צוותי טלוויזיה מערוצים אחרים, כי המשטרה נתנה את הסקופ, בלבדית, לערוץ שפרגן לה באותה עת. במהלך הימים הקרובים הציף הסיפור שנכתב על ידי הדובר המשטרתי את כלי התקשורת.
לחיאני באמת הורשע באפריל 2015 ונדון למאסר. אבל מה אם היה יוצא זכאי כמו ראשי ערים רבים אחרים?![[בתמונה: מעצרו המתוקשר של לחיאני, ראש עיריית בת ים, ב- 24 לינואר 2012. התמונה היא צילום מסך מערוץ 2]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/07/לחיאני-אתה-עצור.jpg)
יוני 2013: מסיבת העיתונאים המפורסמת בפרשת הרצח בברנוער
מקרה נוסף של משפט על ידי המשטרה לצורכי יחסי ציבור הייתה פרשת הרצח בבר נוער. לאחר מעצרו של החשוד ברצח, חגי פליסיאן והפיכת החקירה לגלויה, כינס מפקד מחוז תל אביב ביוני 2013, מסיבת עיתונאים ראוותנית ומביכה. סביב שולחן ארוך ישבו קצינים רבים, כמו מנסים ליהנות מזוהרו של הגילוי לכאורה (ראו התמונה למטה).
הסיום ידוע. חגי פליסיאן שוחרר, הפרקליטות ניהלה הליך בוררות עם משפחתו על פיצויים בעקבות האשמת השווא. באוגוסט 2016 נחתם הסכם פשרה לפיו המדינה תשלם למשפחת פליסיאן 2.2 מיליון שקלים כולל מע"מ ושכר טרחת עורכי דין.
מסיבת העיתונאים הזו הניעה את המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, לצאת נגד מפקד המחוז ולתקוף את התנהלות המחוז בפרשה, תוך שהוא אוסר על קיום מסיבות עיתונאים מאז ולהבא.
את ההנחיה הזו, אגב, נתנו מפכ"לים רבים, אולם בהגיע רגע התהילה, לא היה קצין בכיר שעמד בפיתוי להיחשף באור בתהילה. במקרה הזה, האור מסתבר היה צורב...
[בתמונה: אוי הכבוד... לכתבה המלאה במאקו, לחצו כאן]
מרץ 2005: המשטרה גוזרת קופון על חשבון בנק הפועלים והאינטרס הלאומי הישראלי
כאשר מתנהלת חקירה גלויה נגד מוסד מוכר, זוהי הזדמנות מבחינת המשטרה ומערכות האכיפה האחרות ליחסי ציבור, בדיוק כמו במקרה של מעצר סלב.
כזו הייתה למשל החקירה בסניף הירקון של בנק הפועלים בחשד להלבנת הון, שהפכה לגלויה ב- 6 במרץ 2005 (כהן, 2005). צלמים תיעדו את החוקרים מוציאים מסניף הבנק הררי מסמכים. הדובר המשטרתי עשה את עבודתו, והפרשה תוארה על ידי התקשורת (ראה צילום מהדה-מרקר למטה) כפרשת הלבנת הון חובקות עולם, מהגדולות שהיו אי פעם בישראל.
הפרשה הזו לא הגיעה לבית המשפט אפילו. המהומה התקשורתית גרמה נזק בלתי הפיך להשקעות בישראל. העיקר שהדוברות המשטרתית הרוויחה כמה דקות של חסד...

[לכתבה המלאה של ניצן כהן בדה מרקר, לחצו כאן]
סיכום
"משפט על ידי רשויות האכיפה" מהווה סכנה של ממש למערכת המשפט ולחברה הדמוקרטית. כאשר הליך פלילי הופך לכלי בידי מערכת האכיפה לצורך ניהול דעת קהל במקום חיפוש האמת, נפגעים עקרונות היסוד של הצדק. התמודדות עם תופעה זו מחייבת מודעות ציבורית, חיזוק מנגנוני ביקורת ופיתוח כלים שיבטיחו כי מערכת המשפט תשמש למטרתה האמיתית – עשיית צדק ולא רדיפת אנשים מסיבות פוליטיות, כלכליות או אישיות.![[בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/07/הוצאה-להורג-בכיכר-העיר.png)
[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 2/2/25.
- פנחס יחזקאלי (2025), חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה, ייצור ידע, 2/2/25.
- פנחס יחזקאלי (2011), עיתונות-משטרה, יחסי אהבה שנאה, ייצור ידע, 8/6/11.
- פנחס יחזקאלי (2015), שיימינג – ביוש: הוקעה פומבית למטרות נקמה, ייצור ידע, 25/5/15.
- כהן ניצן (2005), חקירת ענק נגד סניף הירקון של הפועלים בחשד להלבנת הון במאות מיליוני דולרים; כ-200 לקוחות הסניף יזומנו לחקירה, דה מרקר, 6/3/15.
- משה נוסבאום (2013), המפכ"ל: לבדוק את מסיבת העיתונאים של המשטרה בפרשת הרצח בבר-נוער, חדשות מאקו, 11/6/13.
- עדי דברת מזריץ (2021), רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים, דה מרקר, 9/11/21.
Pingback: פנחס יחזקאלי: פרשת משה קצב באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: למי חשוב היה להרחיק קוראים מספרו של משה קצב ולמה? מאמר שני על פרשת קצב | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מבט אחר על פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב. חלק ראשון | ייצור ידע