פנחס יחזקאלי: התופעה של משפט על ידי המשטרה ורשויות האכיפה האחרות

תקציר: משפט על ידי רשויות האכיפה או משפט על ידי המשטרה הוא שיימינג ציבורי פומבי לחשודים ולמוסדות מוכרים, לצרכים פנימיים של גוף האכיפה. בעידן הרשתות החברתיות יש לשיימינג הזה משמעות קשה מאי פעם... [בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

'משפט על ידי רשויות האכיפה' או 'משפט על ידי המשטרה' הוא שיימינג ציבורי פומבי לחשודים ולמוסדות מוכרים, לצרכים פנימיים של גוף האכיפה. בעידן הרשתות החברתיות יש לשיימינג הזה משמעות קשה מאי פעם...

[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 בנובמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משפט על ידי רשויות האכיפה או משפט על ידי המשטרה הוא שיימינג ציבורי פומבי לחשודים ולמוסדות מוכרים, לצרכים פנימיים של גוף האכיפה. בעידן הרשתות החברתיות יש לשיימינג הזה משמעות קשה מאי פעם...

חזקת החפות היא, לכאורה, נקודת מוצא בכל הליך משפטי פלילי. החזקה קובעת שאדם הוא בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, מעבר לספק סביר, כנדרש במשפט פלילי.

זה בתיאוריה. למעשה, רשויות האכיפה עושות שימוש רב בחקירות חשודים כאמצעי פרסום. העוולה הזו כלפי חשודים ונחקרים היא סטייה ארגונית הקרויה משפט על ידי רשויות האכיפה או משפט על ידי המשטרה (Trial by The Police).

[בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Ronnie Bell לאתר flickr]

מערכת האכיפה - המשטרה, הפרקליטות ורשויות אכיפה נוספות - יוזמות, לצורכיהן, פרסום מתוקשר של הליכי המעצר והארכתו בבית המשפט, ומדליפות פרטים מתוך החקירה, על מנת ליצור תחושה ציבורית שאדם הוא אשם, למרות שטרם נשפט בבית המשפט. היא נוהגת כך, למשל, במקרים שמעורבים בהם סלבס, או בשל אינטרסים פנים ארגוניים / מערכתיים. בשלב הזה, היא המקור הבלבדי לבירור החשדות שבגינן נעצר החשוד, שטרם הוכחו. כך הופכים החקירה והפרסומים למכשיר ענישה, העומד בפני עצמו.

נובמבר 2021: למען מי - ועל חשבון מי - נלחמת רשות התחרות?

ראו את הכותרת, למטה בכרזה, בעיתון 'דה מרקר'מה- 9 במובמבר 2021: "רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים... הרשות החרימה מסמכים וחומרי מחשב, ואנשיה חוקרים כעת את מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן ■ הסיבה לחקירה נגד אברכהן היא התבטאויותיו בתקשורת - שנחשפו ב-TheMarker ■ אייל רביד, מנכ"ל ובעלי ויקטורי, מוסר כעת עדות במשרדי הרשות בפרשה ■ גם נועם וימן, מנכ"ל ובעלי דיפלומט, זומן למסור עדות"... (דברת מזריץ, 2021).

אז רשות התחרות פתאום נלחמת בשבילנו? הרי משך שנים היא מגבה את המונופולים הגדולים ומאפשרת להם כמעט הכל... מה השתנה פתאום? הבחירות לרשות כמובן. המועמדים מתוך הרשות מייצרים לעצמם פרומו על חשבוננו - ובעיקר, על חשבון הארגונים ובכיריהם - כותרות יש, חקירות אורכות שנים, אבל הבחירות הן כאן ועכשיו.

אז מה? רשות התחרות – שדאגה מאוד להגן על המונופולים – פתאום דואגת לנו? חחח... חקירות נמשכות שנים, אבל הבחירות לרשות מתקיימות עכשיו... הכרזה: ייצור ידע

[לכתבה של עדי דברת-מזריץ ב'דה מרקר', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

ינואר 2021: מעצרו המתוקשר של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני

השכם בבוקר ה- 24 בינואר 2012, ציפה צוות מעצר משטרתי, מתוגבר בצוות צילום של ערוץ 2, מתחת לביתו של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני. תחת מצלמות הטלוויזיה הודיעו השוטרים ללחיאני שהוא עצור (ראו תמונה בראש המאמר), וליוו אותו לביתו לצורך חיפוש. במקום לא נמצאו צוותי טלוויזיה מערוצים אחרים, כי המשטרה נתנה את הסקופ, בלבדית, לערוץ שפרגן לה באותה עת. במהלך הימים הקרובים הציף הסיפור שנכתב על ידי הדובר המשטרתי את כלי התקשורת.

לחיאני באמת הורשע באפריל 2015 ונדון למאסר. אבל מה אם היה יוצא זכאי כמו ראשי ערים רבים אחרים?

[בתמונה: מעצרו המתוקשר של לחיאני, ראש עיריית בת ים, ב- 24 לינואר 2012. התמונה היא צילום מסך מערוץ 2]

יוני 2013: מסיבת העיתונאים המפורסמת בפרשת הרצח בברנוער

מקרה נוסף של משפט על ידי המשטרה לצורכי יחסי ציבור הייתה פרשת הרצח בבר נוער. לאחר מעצרו של החשוד ברצח, חגי פליסיאן והפיכת החקירה לגלויה, כינס מפקד מחוז תל אביב ביוני 2013, מסיבת עיתונאים ראוותנית ומביכה. סביב שולחן ארוך ישבו קצינים רבים, כמו מנסים ליהנות מזוהרו של הגילוי לכאורה (ראו התמונה למטה).

הסיום ידוע. חגי פליסיאן שוחרר, הפרקליטות ניהלה הליך בוררות עם משפחתו על פיצויים בעקבות האשמת השווא. באוגוסט 2016 נחתם הסכם פשרה לפיו המדינה תשלם למשפחת פליסיאן 2.2 מיליון שקלים כולל מע"מ ושכר טרחת עורכי דין.

מסיבת העיתונאים הזו הניעה את המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, לצאת נגד מפקד המחוז ולתקוף את התנהלות המחוז בפרשה, תוך שהוא אוסר על קיום מסיבות עיתונאים מאז ולהבא.

את ההנחיה הזו, אגב, נתנו מפכ"לים רבים, אולם בהגיע רגע התהילה, לא היה קצין בכיר שעמד בפיתוי להיחשף באור בתהילה. במקרה הזה, האור מסתבר היה צורב...

[בתמונה: אוי הכבוד... לכתבה המלאה במאקו, לחצו כאן]

מרץ 2005: המשטרה גוזרת קופון על חשבון בנק הפועלים והאינטרס הלאומי הישראלי

כאשר מתנהלת חקירה גלויה נגד מוסד מוכר, זוהי הזדמנות מבחינת המשטרה ומערכות האכיפה האחרות ליחסי ציבור, בדיוק כמו במקרה של מעצר סלב.

כזו הייתה למשל החקירה בסניף הירקון של בנק הפועלים בחשד להלבנת הון, שהפכה לגלויה ב- 6 במרץ 2005 (כהן, 2005). צלמים תיעדו את החוקרים מוציאים מסניף הבנק הררי מסמכים. הדובר המשטרתי עשה את עבודתו, והפרשה תוארה על ידי התקשורת (ראה צילום מהדה-מרקר למטה) כפרשת הלבנת הון חובקות עולם, מהגדולות שהיו אי פעם בישראל.

הפרשה הזו לא הגיעה לבית המשפט אפילו. המהומה התקשורתית גרמה נזק בלתי הפיך להשקעות בישראל. העיקר שהדוברות המשטרתית הרוויחה כמה דקות של חסד...

חקירת סניף הירקון של בנק הפועלים    

[לכתבה המלאה בדה מרקר, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן]

מקורות