פנחס יחזקאלי: העזתים – בית ספר ליצירתיות

[בתמונה: עפיפוני התבערה והנפץ: בית ספר ביצירתיות... צילום מסך מכתבת ערוץ 10]

[לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אין צורך להוקיר את האויב על מנת להעריך אותו כראוי. גם נחישות המאבק באויב אינה צריכה להיפגם אם לומדים לכבדו (צורף, 2007). המדינה החמאסית בעזה ראויה להרבה כבוד ולימוד מעמיק, לפחות בתחום אחד: היצירתיות...

אי אפשר שלא להתפעל מהמוח הפורה שמפגינים האנשים בתוך סיר הלחץ הגועש הזה, וכנראה בגללו: מנהרות, עפיפוני תבערה, עפיפוני נפץ, 'בלוני נפץ' ועוד ועוד... (ראו הסרטון המצ"ב.

העזתים - שצילמו והעלו ליו-טיוב - מונעים הצבת הסרטון באתרים ישראליים, אבל לחיצה עליו תכניס אתכם לצפייה ביו-טיוב):

.

לכן, בכל הנוגע ללימוד יצירתיות, מהווים העזתים מקרה בוחן מצוין...

המשגה

יצירתיות (Creativity) היא כלי ליצירת ידע (Knowledge Creation). זהו מושג רב-תחומי, שבמהותו הוא משלב תובנות מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, הכלכלה, הניהול, ההנדסה; כמו גם מתורות חדשות כמו תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות ותורת הרשתות. נגדיר אותה לצרכינו כיכולת ייחודית הנובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות. 

[בכרזה: ההכרח הוא אבי ההמצאה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר FIXABAY]

תנאים בסיסיים ליצירתיות

מערכות יצירתיות זקוקות לתנאים מיוחדים על מנת לפעול. הן פועלות הרחק ממצב של איזון, במצבים של לחץ ושינויים תכופים. את המצב הזה אנחנו מכנים סף הכאוס או סף גבול הכאוס (The Edge of Chaos).

זהו מצב תאורטי-תודעתי שבו יכולה להימצא מערכת מורכבת, על הגבול העדין שבין הסדר לכאוס. מצב שבו כמות ההזדמנויות היא הגדולה ביותר אך גם הסיכונים, בהתאמה. זוהי מטפורה של מרחב וזמן למצב בו שינויים במערכת יכולים להביאה לכיוונים שונים, שבין התנהגות כאוטית לסדר. פוטנציאל שינוי זה מהווה סיכון והזדמנות כאחד. הוא מצב המעודד דינמיות והתארגנות (התהוות). קיומה של מערכת במצב כזה יכול להיות עקב נסיבות חיצוניות או מהכוונה מודעת של מנהיגיה.

ההגדרה הזו הוצאה, אמנם, מספרי הלימוד בניהול, אבל, דומה שטבעו אותה במיוחד עבור רצועת עזה...

[להרחבה בנושא 'יצירת ידע', לחצו כאן]

[להרחבה בנושא 'סף הכאוס', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'סדר', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'כאוס', לחצו כאן]

לא חייבים להמציא. ידע אפשר גם לקנות, להשכיר או לגנוב...

הפלסטינים הם גם דוגמה טובה לאמירה "עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני...". שהרי, השגת ידע בזמן אמת כוללת גם קניית ידע, השכרתו, ו/או גניבתו. אם הוא קיים כבר במקומות אחרים, למה לא להקל על עצמנו להשיגו משם?

כך לדוגמה, חברת ''בריטיש פטרוליום' (British Petroleum; ראו לוגו משמאל) נוהגת להעניק מידי שנה את פרס 'גנב השנה' לעובד שהצליח להשיג את הרעיון הטוב ביותר מבחוץ.

העזתים שכללו מאוד את העיקרון הזה, למשל בתחום המנהרות. שהרי, מנהרות למסתור וללחימה הן המצאה עתיקת יומין, שגם במקומותינו עשה בה בר כוכבא שימוש אינטנסיבי במהלך המרד ברומאים.

הויטקונג במלחמת ויטנאם הצליחו לחפור ערים שלמות תחת האדמה דרכן העבירו באין רואים נשק ציוד מלחמתי ומזון. והפלסטינים השכילו לקחת רעיון נדוש, למנף אותו וליצור פרנויה בצד הישראלי, שהפכה איום טקטי ואיום אסטרטגי לכאורה, שהביאו להוצאת מיליארדים רבים של שקלים על כלים לאיתורן ועל מכשול.

אנו רואים שכל רעיון אפשרי נבדק על ידיהם: טיסנים, רחפנים, צוללים... האלוף במיל' גרשון הכהן הגדיר זאת כ"ביטוי להסתגלות מתמדת. בכל תחום שישראל תשיג מענה הם יסתגלו וימציאו משהו חדש"... הם נוטלים - או ממציאים - מיומנויות טקטיות,ועושים בהם שימוש אסטרטגי.

ואנחנו?

היצירתיות שלנו מתמקדת, בעיקר בשני תחומים עיקריים:

  • מיומנויות טקטיות, בתחום הטכנולוגי: את בעיית המנהרות פתרנו בעזרת טכנולוגיה;
  • ומיומנות ביצירת ספינים, בין היתר על טכנולוגיה: הנה, התבשרנו במאי 2018 כי הוכנס לשימוש מענה טכנולוגי גם לאיום העפיפונים (לייזר)... להלן ציוץ של כרמלה מנשה בנושא בטוויטר:

[לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

  • בהיעדר יכולת לעשות שימוש ברחפנים לצילום: מצלמת גו-פרו המחוברת לעפיפון... (הצילום: פייסבוק)

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: העזתים – בית ספר ליצירתיות

  1. Pingback: יצירתיות וחדשנות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: יצירתיות וחדשנות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. לבנות זה קשה. לקלקל זה קל. אין מה להתפעל יותר מדי "מהיצירתיות". ברגע שמנסים לחשוב איך לקלקל קל להגיע מהר להמון רעיונות מעולים, פשוטים וקלים לביצוע. על זה משחקים המוסלמים בכל פינה בעולה המערבי.

  4. היצרתיות של ישראל נעצרת כאשר זה נוגע לנושאים של תכנון ארוך טווח, מדיניות וכו'. סומכים יותר מידי על הטכנולוגיה

    ישראל (וגם המערב) לא מאוד יצריתית בנודע ל"מלחמת הרעיונות" בינננו לבין המוסלמים הדתיים הפנאטים. האיסלם מצליח לכבוש את דמיונים של המוסלמים הערבים והפרסים שאין להם חזון אחר – פצצות טילים וכו הם מענה טקטי במקום קרב של רעיונות.

  5. כל היצירתיות הזו מופנית לכיוון אחד ויחיד של גרימת נזקים לאחר.
    ברגע שתתחיל יצירתיות שתכליתה היא עשיית הטוב לעצמם – אז נראה מה הם שווים…
    בינתיים הם קר מזיקים לעצמם ולאחרים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *