[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Willie Sturges לאתר flickr]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]
"משלי שלמה בן דוד מלך ישראל. לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה" (משלי א א-ב).
הסופר היהודי פרנץ קפקא, היטיב להסביר את המטען החידתי הטמון במשלים ומותיר את פירושם פתוח לאין קץ. לא מצאתי מבוא מתאים יותר לספר משלי. כך כתב קפקא, בספרו שתורגם לעברית, תיאור של מאבק (הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב, 1994; ראו תמונת הכריכה משמאל):
על המשלים
רבים הקובלים, שדברי חכמים אינם אלא משלים ואין להם שימוש בחיי היום יום, והרי אין לנו חיים מלבד אלה.
כשהחכם אומר: "עבור לשם" אין הוא מתכוון שתעבור לצד האחר, דבר שאולי היית מסוגל לעשותו אילו קיבלת שכר הליכה.
אלא הוא מתכוון לאיזשהו 'מעבר' אגדי, ולכן אין הוא עשוי להועיל לנו כלל.
כל המשלים הללו בעצם באים רק לומר שאין לתפוס את הבלתי נתפס, וזאת הרי כבר ידענו, אבל אנו טרודים יום יום בדברים אחרים לגמרי.
אמר האחד: 'מדוע אתם מתנגדים? אילו הלכתם בעקבות המשלים, הייתם בעצמכם הופכים למשלים ופטורים מטרדת היום יום'.
אמר האחר: 'אני מתערב שגם זה משל'.
אמר האחד: 'ניצחת'.
אמר האחר: 'לצערי רק במשל'.
אמר האחד: 'לא, במציאות. במשל הפסדת'... " (קפקא, 1994, ע' 181).
כיהודי כמעט מתבולל הצליח קפקא לבטא את הממד המסתורי הבלתי ליניארי, בלתי ניתן לפירוש אנלוגי אנליטי הטמון ביסוד חכמת היהדות, במיוחד בתורת הנסתר. נקודת מבט זו על הדרך המומלצת לפירוש משלים, מבטיחה קריאות חדשות, בספר משלי. מכאן אפשר להתחיל לקרוא, לפרק ולהרכיב מחדש במסע לאין סוף תובנות חדשות.
מקורות והעשרה
- פרנץ קאפקא, תיאור של מאבק, הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב, 1994, תרגם מגרמנית אברהם כרמל, הציטוט מעמוד 181.