אבי הראל: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות

[בתמונה: "ולעת ערב כשיאספו אל אוהלם / העין פקוחה ולימוד ליל חרישי. / דפי גמרא ומשנה נושקים דומם / עד עלות השחר, באשמורת השלישית" (צילום: דובר צה"ל)]

[בתמונה: "ולעת ערב כשיאספו אל אוהלם / העין פקוחה ולימוד ליל חרישי. / דפי גמרא ומשנה נושקים דומם / עד עלות השחר, באשמורת השלישית" (צילום: דובר צה"ל)]

עודכן ב- 4 ביוני 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זה מאמר שני מתוך שלושה, אודות שבט לוי. למאמר האחר לחצו:

*  *  *

סוגיית השוויון בנטל, היא אחת הסוגיות המורכבות ביותר בחברה הישראלית. הטיעון המרכזי הראשוני היה, שיש להשלים בעם ישראל את לימוד התורה, שכמעט ונכחד בזמן שואת יהודי אירופה. טיעון זה, אינו רלוונטי לעשורים האחרונים, היות ועולם הישיבות פרח ועלה כפי שלא היה מעולם בעם ישראל.

הטיעון האחר שנטען מקום המדינה, הוא הטיעון של תורתו אומנתו. כאשר מועד לגיוס מצהיר על כך בלשכת הגיוס הוא מקבל פטור אוטומטי, ואמור לחזור ולשקוד על לימוד התורה בישיבה אליה הוא שייך.

עד שנת 1977, היו מכסות לפטור זה (שלא תמיד נשמרו עד תומם), אולם לאחר בחירות 1977, הוסרו המכסות עם חתימת ההסכם הקואליציוני  של הליכוד עם אגודת ישראל. מאז, הנושא לא יורד מסדר היום הציבורי, ולמרות ניסיונות לתת פתרון לדבר, כדוגמת חוק טל, שתוקפו פג בשנת 2012, וכדוגמת תיקון 19, לחוק שירות ביטחון בשנת 2014, שלפיו היקף דחיות הגיוס לבני ישיבה שעברו את גיל 21 יוגבל למכסה קבועה, בתום תקופת ביניים בת שלוש שנים.

אותם חוגים - המצדדים בפטור גורף לתלמידי ישיבה מהשירות הצבאי - מבססים את דבריהם על הפטור הגורף שקיבלו הלווים בפתח ספר במדבר, כיוון שהיו משמשים בקודש.

בראשית הפרשת במדבר, האל  מצווה את משה כי יבצע מפקד כללי של העם , תוך הדגשה ברורה כי המדובר באותם אלה הראויים לשרת בצבא: "מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא בישראל"[1] . בהמשך הדברים, מסופר כמה פעמים שבני לוי לא נמנו עם יוצאי הצבא הללו,בלי שניתן טעם לכך[2]. אולם במקומות נוספים במקרא עולה, כי בסיס השחרור של הלוויים מהשירות הצבאי היה קשור להיותם משמשים במשכן.

[בתמונה: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות... התצלום: יואב גוטרמן, דו"צ]

[בתמונה: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות... התצלום: יואב גוטרמן, דו"צ]

היות ובני לוי לא שרתו בצבא, המקרא מנע מהם, את הזכות לנחלה בארץ ישראל, ואת האפשרות לקבל חלק משלל המלחמות שהובא לארץ בתום הקרבות.

האם הפטור היה חל כיום על שבט לוי, או מקבליהם של תורתו אומנתו, בזמן של מלחמת מצווה, שמשמעותה איום על העם והארץ, בה כולם חייבים ליטול חלק, כדברי המשנה: "במלחמת מצווה הכל יוצאין (למערכה), אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה [3] ?

במלחמת רשות, לעומת זאת - בה אין איום מידי על תושבי הארץ - המקרא מונה מספר מיני פטוֹר [4]. אולם בפרשה זו - שעיקר עניינה רשימת הפטורים מן השירות במלחמת הרשות - נפקד מקומם של בני לוי, ולפי פשוטו של מקרא הם אינם פטורים ממנה.

[בתמונה: סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 'ביקורת'. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הפוסק החרדי החשוב ביותר, של המגזר החרדי בארץ, החזון איש [5], אומר על כך את הדברים הבאים:

[בתמונה משמאל: סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 'ביקורת'. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

"נראה דהא דתנן (זה ששנינו) דבמלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו, לא איירי (אינו אמור) בזמן שצריכין לעזרתם לניצחון במלחמה, דזה פשיטא (פשוט) דבשביל פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבין, אלא אפילו בזמן שאין צורך אלא למספר מסוים (מכסה מסוימת של חיילים), היה רשות ליקח חתן מחדרו, שאין להחוזרים (מן המלחמה, בעלי הפטור) שום זכות במלחמת מצווה. וכן במלחמת רשות, אינן פטורין אלא בזמן שאין ניצחון ישראל תלוי בהם, שמספר הצבא שצורך בהן יש בלעדן. אבל אם יש צורך בהן, חייבין לבוא לעזרת אחיהם" [6].

כלומר לפי דבריו, אין פטור גורף מהשירות הצבאי, בשום תנאי במלחמת מצווה, וגם במלחמת רשות, אין פטור גורף מגיוס, גם אם יש לצבא מספיק כוח אדם למשימותיו. הפטור היחידי לדעתו במלחמת מצווה הינו פטור רפואי מובהק בלבד.

[בתמונה: עמוד השער של ספר "חזון איש" במהדורתו הראשונה. וילנה תרע"א. התמונה היא נחלת הכלל]

מקור זה, של החזון איש, לא מצוטט לרוב על ידי אלה הטוענים כי לתלמידי ישיבה יש פטור משירות צבאי. המקור הנפוץ עליו הם נסמכים בפטור זה, הם דברי הרמב"ם הבאים:" ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". לפיכך הובדלו מדרכי העולם: לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן. אלא הם חיל השם, שנאמר: "ברך ה' חילו", והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר: "אני חלקך ונחלתך". ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו, והבינו מדעו, להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלקים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללויים"[7].

[בתמונה משמאל: עמוד השער של ספר "חזון איש" במהדורתו הראשונה. וילנה תרע"א. התמונה היא נחלת הכלל]

האם גישת הרמב"ם בסוגיית גיוס בני לוי, הינה מקור ראוי למתן הפטור הגורף לתלמידי הישיבות כיום? עיון מדוקדק בדברי הרמב"ם, בסגנונם ובהקשרם, מלמד שאין ללמוד מהם דבר וחצי דבר לעניין סוגיית השירות הצבאי. כידוע, הרמב"ם נהג לשזור בסוף כל ספר מספרי משנה תורה שלו, אמירות מוסריות וערכיות גרידא. העובדה שהרמב"ם בוחר לומר את דבריו לגבי הפטור של בני שבט לוי ודומיהם דווקא בסוף הלכות שמיטה ויובל, ולא בסוף הלכות מלכים - בו הוא מתייחס להלכות המלחמה על גוניהן השונים - אומרת דרשני. אילו רצה הרמב"ם לתת את דעתו בסוגיה האמורה, הוא היה מביא אותם במקומם הטבעי והראוי.

יתרה מזאת. הרמב"ם מדבר על מצב אוטופי, היות והוא כולל בדבריו בסוף סדר זרעים, לא רק את בני לוי, אלא את כל באי עולם, שאין הם נמנים על עולם התורה ולימודה. יש כאן אמירה של חזון עתידי, ולא הלכה נורמטיבית שניתן לבסס עליה פלפול של לימוד להשתמטות מחובות הכלל או מיישובו של עולם.

בנוסף, הרמב"ם אומר במקום אחר כך:" כל המשים על לבו שיעסוק בתורה, ולא עשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה"[8] .

אחרית דבר: ספר דברים נפתח במפקד צבאי גדול שמבצע משה על פי צווי האל. במפקד זה, לא שותף שבט לוי, שהיה עסוק במלאכת הקודש במשכן. בויכוח הבלתי נגמר על פטור בני הישיבות בתקופתנו, יש המסתמכים על הנאמר בתחילת ספר במדבר, והיו שרצו להביא ראייה לדבריהם מלשונו של הרמב"ם. אולם אין בידם אלא פלפולי סרק. הפסק החשוב ביותר בנושא - של החזון איש - נשמט לא אחד מזיכרונם, ולא בכדי. לפי פסיקתו, למתן הפטור הגורף, הנהוג כיום, אין בסיס או מקור הלכתי בר תוקף.

[בתמונה: חיילי נצח יהודה. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: חיילי נצח יהודה. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[1] במדבר, פרק א', פסוק ג'.

[2] שם, פרק א', פסוק מ"ז, מ"ט.

[3] מסכת סוטה, פרק ז, משנה ח.

[4] דברים, פרק כ', פסוקים ה' – ו'.

[5] הרב אברהם ישעיהו קָרֶליץ, מגדולי ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20, 1878 – 1953.

[6] חזון איש, עבודה זרה, סימן כ"ג, סעיף קטן ג'.

[7] רמב"ם, ספר זרעים, סוף הלכות שמיטה ויובל.

[8] רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה י.

One thought on “אבי הראל: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *