אלעד ארד: בלי שכל…

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Francisco Osorio לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 באוגוסט 2021

profile

אלעד ארד (ראו בתמונה משמאל) הוא צייר ומוסיקאי חובב, בוגר המחלקה לפילוסופיה; ודוקטורנט בכימיה, באוניברסיטת בן גוריון.

*  *  *

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה.

מדי תחילת שנת לימודים אקדמית מתפרסמים במיטב אתרי החדשות וערוצי הטלוויזיה סטטיסטיקות של ציבור הסטודנטים. חרדים, ערבים, יהודים, נשים - כולם מתכמתים לכדי שברי אחוזים. הצלחה וכישלון בשערי האקדמיה - כמה נכנסו וכמה יצאו - ממש תפוקת מפעל.

כמו כל בית מלאכה בינוני, גם מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת, מפעם לפעם, באבטחת איכות. גם כאן ישנה שונות רבה בין הבוגרים - בקרב עניים שכבר הגיעו לשערי האקדמיה משך הלימודים ארוך יותר. עבורם - הלימודים מייגעים יותר, ומקצועות מדויקים נפוצים פחות. הנדסה ומדעים מדויקים נותרו להיות לחם חוקם של אוכלוסיות המתעקשות, באופן מסורתי, על לימודים אלו. רק מי שמקדש את הלימודים, בפרט לימודים מדויקים, מצליח לסיים את הלימודים בגרעינם הקשה - ועוברים את השנים הראשונות במדעי הטבע וההנדסה. אין הכוונה שלימודי מדעי הרוח או של שאר המקצועות ההומניים קלים יותר, אך עקומת הנשירה בם מראה מגמה ברורה - קל יותר להתמיד בם.

מדינת ישראל עושה מאמץ מסוים לשלב אוכלוסיות ולהעניק השכלה גבוהה להמונים: הלימודים זולים באופן יחסי ומסובסדים על ידי המדינה. יתר על כן, לימודי מדעים מדויקים והנדסה, שהצורך בם הולך ועולה בד בבד עם הרצון בקדמה טכנולוגית ויצירת התשתית ל"אומת הסטארט-אפ", עלות הלימודים שווה בקירוב ללימודים ההומניים, חרף עלותם הגבוהה פי כמה, בזכות הסבסוד בו הם זוכים בתקציב המדינה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Francisco Osorio לאתר flickr]

מדינת ישראל מממנת למרבית הסטודנטים חלק נכבד מהלימודים באמצעות הפיקדון הניתן לחיילים משוחררים ומי ששירת בשירות לאומי. זו דרכה של המדינה לעודד את הנוער ללימודים מקצועיים ואקדמיים, וצעד נכון וחשוב. עם זאת, חלק ניכר מאותם הסכומים מתבזבז לרוב על הכנות ללימודים האקדמיים. לאחרונה החליט הרמטכ"ל להפנות את כלל התרומות הניתנות מיהודי התפוצות וגופים אחרים - לקרנות הממנות לימודים עבור חיילים משוחררים ודואגות לרווחתם, במקום שימוש פנים צה"לי שהיה נהוג (באופן מושחת משהו) עד כה.

הצורך במבחן הפסיכומטרי שב ונדון השכם והערב. זהו מבחן שיעילותו מוטלת בספק, שכן ברור כי ניתן להתכונן אליו. זאת ועוד, מכוני ההכנה למבחן הפסיכומטרי (לחמן, יואל גבע, קידום, היי-קיו ואחרים), יחד עם היכולת לגשת למבחן פעמים רבות - סוגרים את שערי האקדמיה בפני אוכלוסיה מעוטת יכולת. מי שמעות בכיסו ניגש למבחן שוב ושוב עד לקבלת הציון הרצוי (לדוגמה ללימודי רפואה, הדורשים ציון גבוה). יוצא אפוא כי כספי הפיקדון הצה"לי הולכים, לרוב, לפרנסת מכוני הכנה פרטיים, המלמדים לקראת בחינת מיון המועילה רק למיון עצמו - ולא מקנה יכולת אחרת המועילה לדבר מה בהמשך.

מדינת ישראל, מבלי להסתכל על התמונה המלאה, מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת - כלכלית. אין מדובר על מוסדות ללא כוונת רווח, על מכונים המקנים יכולת או סגולה - רק יכולת מעבר מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל.

ידוע, בפרט ממספר מדינות אירופיות, כי תקופת הלימודים הראשונה מנבאת הצלחה בהמשך במידה רבה. מדינות שונות מאפשרות לימודים בשנת הלימודים הראשונה, ומבצעות את המיון לאחריה - מי שהצליח נשאר ומי שלא יוכל לנסות להתקבל שוב בשנים העוקבות. מערכת החינוך הישראלית יכולה הייתה ללמוד ממדינות אלו ולייעל את התהליך.

ניתן לבטל את מבחן הפסיכומטרי, המיותר ממילא, ולקבל את כלל המועמדים ללימודי שנה ראשונה. יאמרו מקטרגי הרעיון - העלות עצומה והאמצעים מוגבלים. לא ולא - מקור המימון לכך מצוי במערכת - באותם תקצבי עתק אשר ממנים הכנה ללימודים אקדמיים. המדינה המשלמת על קורסי הכנה ומכינות ביד אחת תוכל להפנות את אותם המשאבים לידה השנייה - מערכת ההשכלה הגבוהה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Francisco Osorio לאתר flickr]

לא רק זאת - הגדלת תשתיות מערכת ההשכלה הגבוהה תוביל לחיסכון פנימי: ניתן יהיה להשתמש באותם המשאבים לניצול משמעותי לטובת מערכת ההשכלה הגבוהה בהגדלת היצע המרצים, הקורסים והתחומים, עקב הגדלת מספר הסטודנטים.

הסטודנטים, במקרה זה, יוכיחו את יכולתם המעשית בלימודים האקדמיים משך שנה - לא במבחן אחד, אלא הוכחה הלכה למעשה. לאחר שנה תיוותר האקדמיה עם אלו שהצליחו לאורך זמן במספר רב של קורסים, וניצולת התהליך תעלה משמעותית. לאחר סינון זה קרוב לוודאי ש"תפוקת" הסטודנטים - אלו שהתחילו ללמוד וסיימו את לימודיהם - תעלה משמעותית. שינוי זה בעל משמעות אדירה לכלת מדינת ישראל ולייעול מערכת ההשכלה בה. הוא מתבקש ומידפק על דלתנו מזה שנים. טוב היה לו שרי החינוך היו מפנים מעט קשב גם לבעיות מבניות עקרוניות אלו.

העשרה

  • פרופ' מנואל טרכטנברג בפייסבוק:
אין להסתפק בביטול הפסיכומטרי ושינוי הבגרויות. צריך לשנות את כל חווית הלמידה בתיכון. השבוע עסקנו בועדת חינוך בקצה הקרחון: ריבוי המבחנים והלחץ העצום על תלמידי י"א. משרד החינוך הגיע מוכן, והציג מגוון יוזמות חדשות וחשובות להערכה חלופית, לנוכח העומס. היה מרענן לראות שהמשרד מודע לבעיה ומתחיל לפעול. אמנם, כל היוזמות הן עדיין נקודתיות, מתרחשות בבי"ס בודדים, טיפה בים הבגרויות העצום. אמרתי בדיון, כי ברור לחלוטין שנוהגי הבחינה הנוכחיים הם ארכאיים, לא מתאימים לזמננו ואף פוגעים בצעירות ובצעירים. ואין יוזמה חדשה שמנצחת – יש שורה של אפיקים חדשניים בהערכה של הלמידה בתיכון, וצריך לנסות את כולם ולבחון את כולם. ביקשתי ממשרד החינוך להמשיך ולהרחיב את הניסיונות הראשוניים שהצגתם בועדה, ולהפוך אותם לנרחבים הרבה יותר.  אך גם אם מהלך שכזה יצליח, עדיין לא ניגע בשורש העניין: לא רק את הידע או ההישגים יש להעריך מחדש, אלא את כל חווית הלמידה בתיכון. לעתים רבות מידי כל חווית הלמידה בתיכון נחרטת בקרב הנוער כחוויה מיושנת, מכבידה, לא נעימה, לא כייפית. אנחנו פוגשים זאת לאחר מכן באוניברסיטה - וצריכים לתקן את הפגיעה שסוחבים איתם הצעירים מהתיכון, לגבי מהי מהות הלמידה.  איך זה צריך להשתנות? קחו למשל את היוזמה של אוניברסיטת תל אביב, שפתחה לאחרונה 4 קורסים אקדמיים לתלמידי תיכון – שמוכרים גם במקום הבגרות, וגם צוברים נקודות-זכות לתואר. עכשיו תתארו לעצמכם שכל הלמידה בתיכון תהיה כזו: שילוב של קורסים שמפתחים מיומנויות למידה, במקביל לידע מצטבר שרלוונטי גם לאקדמיה או להשכלה טכנולוגית עתידית. תתארו שתהיה מאסה קריטית של קורסים כאלה, שיאפשרו לדלג על הפסיכומטרי וייצרו למידה שלא נמחקת מהזיכרון מיד אחרי שנגמר מבחן הבגרות, אלא ממשיכה עם הצעירים אל האוניברסיטה ואל החיים עצמם, בעלת ערך וענין. . זה לא דמיוני. צעירים שמבינים עניין כבר היום, מפתחים את עצמם לבדם בדיוק כך דרך היו-טיוב וה-MOOCS. זה חזון אפשרי, אך הוא דורש מנהיגות חינוכית ופוליטית שתבין שככה נראית המאה ה-21.
  • מירב ארלוזרוב: כישלונה של הבחינה הפסיכומטרית

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

   

15 thoughts on “אלעד ארד: בלי שכל…

  1. Ashik Movshovich בפייסבוק: פסיכומטרי וטעויות נפוצות 
    מירב ארלוזורוב עושה כמעט את כל הכשלים הנפוצים בהתייחס לפסיכומטרי ומידת הניבוי שלו את ההישגים האקדמיים. הטענה המרכזית היא שתוקף הניבוי של המבחן אינו טוב, כדבריה: 

    "זה לא סוד שהבחינה הפסיכומטרית, שהיא כאמור סנן לקבלה ללימודים אקדמיים, סובלת מהטיות חברתיות, תרבותיות וסוציו־אקונומיות קשות. הציון הממוצע של דוברי עברית (576) גבוה ב–20% מהציון הממוצע של דוברי ערבית (478). הציון הממוצע של תושבי המרכז (587) גבוה ב–13% מהציון הממוצע בפריפריה (517). והגרוע מכל, הציון הממוצע של עשירים (605) גבוה ב–25% מזה של עניים (486)."

    מסביר Ori Katz בתגובת פייסבוק:

    "מטרתה של הבחינה הפסיכומטרית היא לא לחזות ב – 100% הצלחה אקדמית, אלא לחזות הצלחה אקדמית יותר טוב מכל בחינה אחרת שקיימת בהינתן אילוצי זמן ותקציב. המאמר לא מוכיח שהבחינה נכשלה במטרה הזו. בפעם האחרונה שניסו לבטל אותה, לפני למעלה מעשור, התוצאות היו גרועות מאוד ועד מהרה החזירו אותה."

    במחקר האחרון של המרכז הארצי לבחינות והערכה תוקף הניבוי של תעודת הבגרות הינו 0.4, של ציון הפסיכומטרי 0.48 ושל שניהם הוא 0.52.

    אלה העובדות ואם כבר רוצים לבטל משהו אז עדיף כבר לבטל את הבגרות.

    בהערת אגב, ממוצע הבגרויות של נבחנים ערבים שניגשים לפסיכומטרי גבוה בשלוש נקודות משל יהודים אולם הציונים שלהם נמוכים משמעותית בבחינה שהיא אחידה (ומתקיימת גם בערבית). רמת האמינות של הבגרויות בהחלט לא טובה, ובמיוחד במגזר הערבי.

    טענה אחרת היא שמי שעושה קורס הכנה לפסיכומטרי (שהוא יקר) מקבל ציון טוב יותר, ולכן לעשירים יש יתרון, או בשפתה של ארלוזורוב:

    "העובדה שניתן לשפר את ציון הפסיכומטרי באמצעות קורסי הכנה, וכי הקורסים עולים אלפי שקלים ולכן זמינים רק לבני עשירים, מלמדת שהבחינה הפסיכומטרית דורסת את זכות היסוד לשוויון הזדמנויות ברגל גסה."

    זוהי טעות נפוצה: 

    ראשית, 86%% מהנבחנים בעברית עשו קורס הכנה וקיבלו ציונים *נמוכים* יותר ב-17 נקודות מ-13% שעשו קורס ללא הכנה.

    יש כאן כנראה הטיה שנבחנים חזקים לא עושים את הקורס ממילא, אבל זה שומט לחלוטין את הטענה כאילו החלשים לא עושים כי זה יקר.

    שנית, העלויות של הפסיכומטרי נמוכות באופן יחסי (פחות משכר מינימום חודשי) להחזר הצפוי מלימודים גבוהים לאנשים מוכשרים, כך שלא סביר שזה הגורם להימנעות מקורס.

    המשך טענתה של ארלוזורוב:  

    "על אף הממצאים המובהקים שלפיהם הבחינה הפסיכומטרית ניתנת להטיה באמצעות קורסי הכנה… "

    זה כבר פשוט שגוי לחלוטין ומנוגד לכל המחקרים שנעשו ברשות הארצית לבחינות והערכה שמנסים לנטרל את ההטיות. הקורס ככל הנראה מוסיף מספר זניח של כ-10 נקודות בציון של הנבחנים ועיקר השוני אם לא כולו, מקורו בפערים אובייקטיביים ביכולות.

    בהתייחס לגישה החדשה של אוניברסיטת תל אביב לפיה היא תקבל סטודנטים שישיגו ממוצע של 85 בשלושת הקורסים הראשונים (זה כבר קיים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה), לדעתי זה רעיון עסקי מצוין שיכניס כסף רב לאוניברסיטה (היא תנגוס ברווחי חברות קורסי ההכנה) ויכול לשמש כסנן חדש שיתחרה בפסיכומטרי.

    הפוסט והכתבה של ארלוזורוב: https://m.facebook.com/story.php…
    מחקרים של המרכז הארצי לבחינות והערכה: https://nite.org.il/files/reports/405.pdf ; https://nite.org.il/files/reports/16_02.pdf

    • Elad Arad:
      זה מעניין אם כי, איך לאמר, לא משכנע.
      לא משכנע כיוון שמדובר על נתוני ניבוי שנזקפים לזכות הפסיכומטרי, אולם לא מגדירים באופן מספק (לדעתי) את התכלית.
      לעניות דעתי, כל זמן שהפסיכומטרי הוא מבחן שבמובהק ניתן להתכונן אליו הוא איננו רלבנטי ופסול (כיוון שלעשירים יהיה בו, כאמור, יתרון בולט).

    • Elad Arad:
      אני חושב שכיוון שקשה לבחון את זה במבחן אחד, צריך לאמוד תוצאות של פרקי זמן ארוכים, לכן פיתרון בסגנון ללמוד כמה קורסים נשמע לי הרבה יותר טוב ומשקף הצלחה בהמשך הלימודים.

    • Ashik Movshovich:
      מסכים עקרונית שזמן וכמה קורסים זה אכן פרמטרים הרבה יותר טובים. הבעיה שזה לוקח זמן. דבר שני שזה יכול להיות בזבוז ללמוד את הקורסים אם לא תתקבל בסוף (ואם אלו יהיו סתם קורסים כלליים, לא בטוח שזה ישקף כמו שצריך).

    • Yonatan Yehezkeally:
      אלעד, השאלה היא לא אם ניתן להתכונן אליו, אלא האם קורסי הכנה מהווים הכנה טובה יותר למבחן מאשר החוברת שמקבל כל מי שנרשם לו (בהנחה שמושקע הזמן הנחוץ). וגם, המידה בה התועלת היחסית משמעותית.

      כמי שעשה את הקורס, התרשמתי שהתועלת היחידה בו הייתה לימוד קיצורי דרך להיקשים שעשיתי ממילא, כך שיכולתי לחסוך זמן. האם לא הייתי משתפשף באותה המידה מלימוד עצמי? זו שאלה. וגם, מה ההבדל אם בכל פרק בבחינה היו לי 7 דקות חופשיות בסיום, במקום 2?

    • Elad Arad:
      קשה לענות על זה בחטף. מי שמתסתכל על מועמדים ללימודי רפואה לדוגמה רואה מצב אבסורדי בו משקיעים לימוד מרובה מאד על מנת לשפר את הפסיכומטרי, בדרך כלל יותר מפעם אחת. הזמן והמשאבים האלה מיותרים, כיוון שניתן היה להפנות אותם למשהו שיהיה בו שימוש בעתיד.
      כשמישהו ניגש לפסיכומטרי שוב ושוב, בין אם למד בקורס מכין או לא, התוצאה זהה – במרבית המקרים התוצאה משתפרת. זה אומר שציון הפסיכומטרי הופך להיות גם פונקציה של כמה פעמים ניגשת, או במלים אחרות – כמה כסף/זמן יכולת להשקיע בזה. גם במקרה הזה, מי שאין לו כסף יתקשה משמעותית להשקיע את הזמן הזה.

  2. Pnina Fss:
    1. לא ברור אם התכנית אכן ישימה [ דורשת תוספת לא מבוטלת של מבנים ציוד ומרצים] אבל ללא ספק מהווה תקוה לעודף מחפשי התקנים להוראה באקדמיה.
    2. במאמר מוסגר – בעבר לפחות רווחה הדעה כי יש מיתאם בין היכולת ללמוד לפסיכומטרי [הנראה מופרך לכאורה] ולהצליח בו, ובין הסכוי ללמוד ולשרוד את המערכת האקדמית.
    3. במרבית המקצועות – ציונים גבוהים במבחני הבגרות -יכולים לפטור את המועמד מעולו של הפסיכומטרי [ ובמקרה פחות קיצוני – נדרש ציון פחות גבוה בו כדי להגיע לציון המתאם הנדרש לקבלה]. אז כנראה שהמאמר הזה לא נסוב גם על העילויים שיצאו מהתיכון כשתעודה מבריקה בכיסם, אלא לאלה שהעדיפו את מדעי הדשא כבר אז.
    4. המדינה אולי עושה הרבה רע – אבל גם על הזועקים צריך להיות מוטל נטל האחריות . בשיטה המוצעת בעצם מחליפים את הלימודים המבוזבזים בתקופת התיכון בלימודים שקוראים להם אוניברסיטה [או מכללה]..

  3. Ori Twena:
    רוב המרצים בפסיכולוגיה מודים שקשה מאוד להסיק מסקנות קונקרטיות משאלונים, אבל רק על דבר אחד יש קונצנזוס: שהפסיכומטרי מנבא הצלחה בלימודים האקדמיים. אותי זה די הפתיע.

    • Ori Twena:
      אני בטוח שיש, ושהממצאים שוחזרו במחקרים נוספים. לא מתאים לחוקרי פסיכולוגיה להסכים על דברים. קח בחשבון שניבוי של הפסיכומטרי נבדק לעומת ניבוי של בגרויות, למשל. אולי אפשר לטעון שישנם משתנים מתערבים, נניח שהפסיכומטרי נערך לאחר הצבא ולכן מעיד על היכולות העדכניות של הנבדק, באופן יעיל יותר מהבגרויות שנעשו לפני הצבא. כמו כן ישנם שיקולים חברתיים נוספים, כגון ההוצאה שכרוכה בקורסי הכנה, חוסר שוויון וכו'.

    • Elad Arad:
      ולו בגלל שהצלחה בלימודים היא עניין כל כך רבגוני. הצלחה בכימיה דורשת גם מיומנות לעבוד במעבדה, הצלחה בחינוך גופני דורשת גם כושר, הצלחה במדעי הרוח דורשת סוג מסוים של שקדנות והצלחה במתמטיקה דורשת הבנה מופשטת ואנליטיות. האם הפסיכומטרי מנבא משהו מאלה? אני בספק

    • Ori Twena:
      הפסיכומטרי מנבא ציונים גבוהים והשתלבות בתארים מתקדמים במסגרת מוסדות "נחשבים". לדעתי אלה מדדים לא רעים להצלחה בלימודים, על אף שכמובן, כמו כל מדד גם הם לא מושלמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *