מיקי ארבל: מה עושה ישראל באפריקה?

1 - מארווה השקיה באוניברסיטה עם צוות המרצים (Medium)

[בתמונה: השגריר ארבל בהדרכה באחד ממפעלי ההשקיה בקמרון, אפריקה (הצילום הוא רכוש המחבר)]

[לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן]

מיקי-תמונת פספורט

מיכאל (מיקי) ארבל (ראה צילום משמאל; הצילום הוא רכוש המחבר) הוא איש משרד החוץ ותיק בדימוס. הוא הצטרף למשרד החוץ כצוער ב-1975, ומאז ועד 2013  עשה תפקידים שונים כדיפלומט מן השורה, הן בארץ והן בעולם, שירת במדינות אירופה, בארה"ב ובאפריקה

ארבל הוא אגרונום (B.Sc Agr) וטכנולוג מזון (תואר שני) בהכשרתו האקדמית. הוא התמחה בתחום יחסי הכלכלה והסיוע הבינלאומי של ישראל בארצות חוץ. שימש מספר שנים מנהל מחלקת ההדרכה של המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב), ומדריך מטעם משרד החוץ במכללה לביטחון לאומי של צה"ל..

תפקידיו האחרונים היו ראש נציגות ישראל בפלורידה-מיאמי בארצות הברית; ושגריר בחוף השנהב, במאוריטניה ובקמרון.

*  *  *

משלחת רמת דרג - בראשות ראש הממשלה - יצאה למדינות אפריקה המזרחית, בהן יש לישראל מאחז טוב וקשרים טובים עם הממשל, הן בתחום הכלכלי והן הפוליטי. הקשרים עם מדינות אפריקה - מאז שקיבלו עצמאות, בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת - היו נפלאים ועשירים ברוח ובמעש.

גולת הכותרת שבהן הייתה פעילות הסיוע וההדרכה בנושאי חקלאות, קואופרציה וחינוך של המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב) במשרד החוץ, הקיימים עד היום.

קשרים אלה ידעו משברים, שהגדול בהם היה ניתוק הקשרים הדיפלומטים עם ישראל באופן מיידי וחד צדדי, בעקבות מלחמת 1973. אפריקה לא עמדה בלחץ מדינות ערב שאיימו עליה בחרם כלכלי, ובהפסקת אספקת הנפט. כיום, אנו יודעים עד כמה מצטערות מדינות אפריקה על טעות זו מצידן, שכן עם חלק מהן היחסים לא הצליחו לחזור כפי שהיו.

מדינות אפריקה תפסו - בעיקר לאחר הסכם השלום שלנו עם מצרים - שהם  "כלי - משחק" בידי הערבים; וכך, במהלך מחצית שנות השמונים של המאה הקודמת, חזרו וחידשו עמנו את היחסים.

לישראל נשאר עדיין "שם טוב" באפריקה. אין עוד מדינה ועם בעולם הזוכים לאהדה, הערצה וידידות כמו ישראל ואזרחיה. השיתוף עם החלש... הידע המצטבר בהתיישבות העובדת ובעיקר בקיבוצים... מודל הנח"ל ("חרב עם עלה של זית") – יד אחת במחרשה והשנייה אוחזת בשלח – כל אלה זכורים לטובה, ומהווים את הבסיס לאהדה שרוכשים לנו.

כאמור, המקור ל"שם הטוב" ולהצלחה היה, הווה ונראה שגם ימשיך להיות הפעילות המש"בית של משרד החוץ, המתאפיינת בפשטותה, באי התנייתה בתמורה, ובדגש על מה שאנו יודעים ויכולים לתת, כפי שאף מדינה אחרת לא יכולה... ההצלחה הישראלית  בחקלאות ופיתוח, בהשקיה בטפטוף כרעיון ייחודי, כתוצאה מחוסר תנאים ומשאבים דלים, ממשיכה להכות גלים ולהוות חיל חלוץ לכל רוח העשייה הישראלית.

יחד עם זאת, יחס זה הולך ונשחק כי מדינות אפריקה מתקשות להבין, כיצד זה סייענו, תרמנו, השקענו ובנינו במו ידינו ובאופן אינטנסיבי במהלך שנות ה-60- וה- 70, כשהיינו במצוקה כלכלית, ואילו עתה, כשאנחנו מהווים מעצמה כלכלית, הסיוע והתמיכה מאיתנו הוא כטיפות גשם במדבר צמא.

פעולות כמו בניית מפעלים, סלילת כבישים, גידול בננות ליצוא, גידול קקאו ליצור שוקולד – כל אלה יכולות ועושות מדינות אחרות באפריקה. לא רק שאין לנו מה לתרום בכך , אלא שהעשייה בתחומים אלה גורמת נזק לטווח-ארוך, גם אם מועילה לטוח-קצר. מדינות אפריקה מנוצלות היום יותר מתמיד. הן מרוששות בידי המדינות ה"מסייעות" להם כשוד בצהריי היום, ואין פוצה פה ומצפצף. למה? כי זה משרת את המדינות המתועשות, ומכניס כסף טוב, לכל מי שעוסק בכך...

חוף השנהב, למשל, מייצרת 40% מתפוקת הקקאו העולמית, וענף זה הוא העיקרי בענפי ההכנסה הלאומית שלה. אך יצוא הקקאו בעודו חומר גלם מונע מחוף השנהב את האפשרות לייצר בתחומה את המוצר הסופי - את השוקולד, ובכך, להגדיל את ההכנסה הלאומית שלה במאות אחוזים.!!!  חוף השנהב לא יכולה לעשות זאת לבדה, והבעיה היא שאף מדינה מתועשת, או מי מענקי-המזון, לא רוצים להשקיע בתעשיית השוקולד בחוף השנהב, כי זה ימנע מהם (יוניליבר, נסטלה, קדבורי, עלית) את הרווחים על יצור השוקולד במדינותיהם. מחיר השוקולד לצרכן בעולם כמוצר סופי הוא פי 10 ממחיר עלות הקקאו שמוכרת חוף השנהב למדינות מייצרות השוקולד.

השוקולד כמקרה בוחן

דוגמה נוספת היא הקפה: ראיתם פעם אפריקאי ששותה קפה מתוצרת אפריקה?  ראיתם פעם קנייתי או אתיופי ששותים תה משדות התה של קניה או אתיופיה? היחס בין מחיר פולי קפה לבין קפה בשקית הוא 1:10; וכך גם לגבי היחס בין עלי תה לשקיות התה...

כמה היה טוב לראות בהרכב המשלחת הישראלית לאפריקה נציגים של תעשיית המזון מישראל, היוצאים לבנות מפעל מזון באחת ממדינות שבהן מבקר ראש הממשלה בימים אלה, ומציע להם שימוש בחומר הגלם המקומי, תוך בנית שרשרת תעסוקה, יצור ויצוא לתפארת במדינתם, כמו שישראלים יכולים לעשות. ואם לצורך כך תידרש תמיכה בהדרכה, בייעוץ ובהכשרה מעשית, אזי מדינת ישראל והניסיון המש"בי יכולים להירתם לכך...

עדיין לא מאוחר...

[לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן]

2 thoughts on “מיקי ארבל: מה עושה ישראל באפריקה?

  1. Pingback: חקלאות וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. אתה רוצה להגיד שחברת עלית שטראוס
    תסייע לחוף בשנהב לבנות מפעל ליצור שוקולד המתחרה בעלית
    או אולי תקים שם מפעל של עלית
    (במקום המותג "פרה" יהיה מותג "שנהב")
    שהיא תנהל והם יהיו הפועלים השחורים
    גם קרבה למקורות חומרי הגלם
    וגם כוח עבודה זול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *