[מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר משיח]
[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
מאמר זה מוקדש לרונן סער, שנתן את התמריץ לכתיבת המאמר הזה
כך צוברים ידע: אתה כותב והערות קוראיך פותחים בפניך זוויות והקשרים חדשים... בתגובה למאמר קודם בנושא הנעת מנהלים, כתב רונן סער כך:
במחקר רשתות מצומצם - שערכתי בעבר בבסיס הדרכה בצבא - התגלתה לי תופעה מעניינת: בעל התפקיד - עם כמות קשרי הגומלין הרבה ביותר ו/או כמות המעוניינים להיות עמו בקשר הרבה ביותר - לא היה המפקד וגם לא סגנו או ראשי הענפים (אלוף משנה וסגני אלופים), אלא המדריך הראשי (רב-סרן) או קצין האגם ביח' שדה.
כאשר המפקד נתפס כביורוקרט ולא נגיש, או כשהסיכוי לקבל ממנו 'כן' נתפס כנמוך, העדיפו רבים את הקשר עם המדריך הראשי, כמוציא ומביא מטעם המפקד, או כשלב של בדיקת התכנות וריכוך, לפני הפניה למפקד. אמנם נדרשה החלטת מפקד בכל עניין מהותי - כנהוג בארגון צבאי היררכי - אך הדרך אליו עברה דרך המדריך הראשי חסר הדיסטנס הפיקודי.
ההערה הזו, של רונן סער, גרמה לי לחפש גילויים נוספים של התופעה גם בארגונים צבאיים:
אחד המקרים הבולטים של מה שמכונה הנעת מנהלים (או במקרה שלנו, הנעת מפקדים) הוא מעמדו יוצא הדופן של סמל המחלקה (הסרג'נט) או המש"ק (מפקד שאינו קצין) בצבאות זרים (Noncommissioned Officer - NCO):
המש"ק הוא העוגן המקצועי והפיקודי של המחלקה. עליו מוטל לאמן חיילים לבצע משימות חייל בודדות וגם יחידות קטנות של הצבא: חוליות, צוותים ואף מחלקה. מעמדם של המש"קים במחלקותיהם בלתי ניתן לערעור, וערכם עבור החיילים לא יוסלה בפז. פעמים רבות, הם מאפילים על מפקדי מחלקות צעירים, מסיימי קורס קצינים, שניסיונם המבצעי נמוך או שאינו קיים כלל. גם הידע שצוברים המש"קים הוא קריטי עבור הצבא, ובצבא ארצות הברית קיים גוף שתפקידו לאגד את הידע שנצבר אצל האנשים האלה, ולהשרישו בצבא ובקצונה הבכירה.
ואצלנו, המודל התפעולי - שמזכיר מאוד את המודל הזה - הוא זה של משמר הגבול: כדי להמחיש אותו נעזרתי בדימוייו של ניצב משנה בגמלאות גדעון מור, אחד המדריכים המיתולוגיים במב"ל מטעם משטרת ישראל.
מור מדמה את בעלי התפקידים ביחידת מג"ב לתחנה ולאוטובוס...
- ה'תחנה' הם שלושה בעלי תפקידים, המעניקים ליחידה את היציבות שלה: סמל המבצעים, הרס"ר והמזכירה הפלוגתית, המשמשת לחיילים הסדירים כקצינת משאבי אנוש. הם נשארים ביחידה שנים, "נטועים באדמה", ומשרים את הרוגע והניסיון בפעילות המבצעית.
- ה'אוטובוס' הוא מפקד היחידה, שמעצם תפקידו אינו מצוי כל העת עם החיילים המבוזרים בשטח. הוא דינאמי. בא והולך... נוגע ונעלם.
מפקדים באים והולכים את העוגנים של היחידה יישארו שנים רבות. הם ישמרו את הידע היחידתי, האתוס והמסורת. הם ינהגו כבוד בקצינים, אולם היחידה תישען לעולם עליהם, והצלחתו של מפקד תלויה בהם!
הדימויים הללו מאומתים באבחון ארגוני רשתי ביחידות הללו. הנה למשל תוצאות האבחון של מחלקה באחת מסיירות משמר הגבול (סמ"גים):
- מפקד המחלקה, על פי האבחון, איננו רלוונטי לתפקוד השוטף של הלוחמים.
- סמל המחלקה מופיע ראשון במדרג הדומיננטיות המחלקתי (ראו בתרשים למטה). הוא דומיננטי הרבה יותר ממפקדי הצוותים (שהם קצינים): הוא מנהל את האירועים בפועל, הוא קובע את סידור העבודה, הוא יודע הכל ומכיר את כל ה'קומבינות'... הוא הזיכרון הארגוני... הוא המוציא והמביא ביחידה ולא מערערים עליו (גם לא הקצינים!).
- יש אפילו לוחמים שהם דומיננטיים יותר מקצינים: הטבלה שלמטה מתארת את הדומיננטיות ביחידה (סך מדדי העוצמה) בסדר יורד. במקומות 5-4 בטבלה מצויים לוחמים וותיקים מן השורה, לפני הקצינים מפקדי הצוותים. נצ"ם גדעון מור מביא למשל דוגמה של נהג ג'יפ וותיק בקבע, שהוא 'מלך הגזרה'. מכיר כל פרט ופרט ואת כל הבאים וההולכים בה; מנוסה מאוד אחרי מאות אירועים... זה אך טבעי שוותיקים כאלה יצברו עוצמה רבה ביחידה, אף מעבר לקצינים צעירים שלוקח להם זמן להשתפשף, לצבור ניסיון ולרכוש מעמד בקרב הלוחמים:
ניתן לראות זאת היטב גם ברשת שלמטה: לא רק שללוחם (בתחתית מפת הרשת) קשרי גומלין רבים יותר ממפקדו (בחלק העליון של הרשת), גם איכותם גבוהה בהרבה (קשרי עבודה איכותיים יותר מקשרי היררכיה, מאפשרים מעבר של חומר ומידע רבים יותר בפרק זמן קצר יותר, ואינם נוטים 'להיסתם' בקלות):
מסתבר כי דווקא המבנה ההיררכי-הנוקשה לכאורה של הארגונים הצבאיים, מזמן אפשרויות רבות להנעת מנהלים/מפקדים, אולי רבות יותר מבמגזרים שבהם המבנה הארגוני קשיח פחות...
מאמר חשוב מאוד.
ממליץ בהקשר זה על הספר "משבר בפיקוד", של גבריאל וסאוואג' (81) על הסיבות לכישלון הצבא האמריקני במלחמת ויאטנם. יש סקירה מצויינת של אל"מ אורן אבמן, רמ"ח תו"ל מז"י, בנושא בגוגל (לא הצלחתי לשתפה כאן).
בועז זלמנוביץ':
מצוין. לצערי צה"ל הסדיר לא תופס או מצליח להבין את זה
יחזקאל הרפז:
נכון לגבי כלל השירות הציבורי בישראל