גרשון הכהן: הר הבית – בנקודת המפגש בין שמיים לארץ

תקציר: מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.

[בתמונה: לירושלים נמל מסוג אחר: נמל המחבר ארץ ושמים, מקום מפגש המכונן את המקום אותו בחר אלוהים לשכן שמו שם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: לירושלים נמל מסוג אחר: נמל המחבר ארץ ושמים, מקום מפגש המכונן את המקום אותו בחר אלוהים לשכן שמו שם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ביום שישי, 26/6/15, והוא מובא פה באדיבות nrg.co.il, באישור מערכת העיתון והמחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

הלוגו של העיתון: מקור ראשון

עודכן ב-6 בנובמבר 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

"ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" (בראשית כב, ד). מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.

עיר נמל היא רכזת. הנמל הוא מוקד המפגש בין ים ליבשה ושם מתהווה הרשת המכוננת קשר וזיקה לעריי נמל אחרות. גם ירושלים היא עיר נמל: לא בחיבור בין ים ליבשה. לירושלים נמל מסוג אחר: נמל המחבר ארץ ושמים, מקום מפגש המכונן את המקום אותו בחר אלוהים לשכן שמו שם. ירושלים ללא בית מקדש היא בהיבט זה, כעיר נמל שנטלו ממנה את הנמל. אפשר לשאול: אז מה? גם לתל אביב היה נמל, העבירו אותו לעיר אחרת, הפכו אותו בחדוה למשהו אחר, אז אולי גם בירושלים אפשר לוותר?  אולי גם בירושלים אפשר להעביר את המקדש למקום אחר?

אם לא ניתן להציע מקום חלופי, אז ממש לא...

בימי חורבן גוש קטיף, שאל אותי ארי שביט אם יש דרך לפצות את תושבי הגוש באופן שיפייס אותם ויקומו ויעזבו ללא מאבק? עניתי לו שיש אולי בר אחד שאם נציע אותו, יתכן שיתקבל כתמורה ראויה: לבנות עכשיו את בית המקדש! ארי שאל ואיפה נבנה? עניתי שכמובן נבנה אותו בהר הבית.

תגובתו הייתה שאם כך, אם לא ניתן להציע מקום חלופי, אז ממש לא.

[בתמונה: גיליון ידיעות אחרונות בסיום ההתנתקות מעזה. ארי שביט - "האם יש דרך לפצות את תושבי הגוש באופן שיפייס אותם ויקומו ויעזבו ללא מאבק?"]
[בתמונה: גיליון ידיעות אחרונות בסיום ההתנתקות מעזה. ארי שביט - "האם יש דרך לפצות את תושבי הגוש באופן שיפייס אותם ויקומו ויעזבו ללא מאבק?"]

שער השמיים, הפתוח דווקא למקום הזה, בנקודת ציון מדויקת...

על שער השמיים הפתוח דווקא למקום הזה, בנקודת ציון מדויקת, ניתן ללמוד מפרוש אור החיים בפתיחת ספר בראשית: "כי מצינו לקדוש ברוך הוא שבחר לשכון בערפל וחיבב לשכון בתוכינו, ומצינו (תענית ה.) שהקב"ה נשבע כביכול, שלא יכנס לירושלים של מעלה, עד שיכנס לירושלים של מטה. הרי זה מגיד שחביבה לו של מטה יותר משל מעלה..." זהו לב העניין: ירושלים של מטה באבק דרכיה, בזיעת יהודים המתהלכים בסמטאותיה, קודמת לירושלים של מעלה, כפי שמסביר שם בבראשית אור החיים: "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, שהארץ חביבה אצלו ומעולה יותר,שהשמיים אדרבא תלויים בה,

וכל זה באמצעות בני ישראל עם קודשו כי בהם תלוי קיום העולמות-גם העליונים- כידוע לבקיאים בחדרי החכמה האמתית" ועיין שם...

שאלתי פעם רב בארה"ב למה הוא מתכוון בתפילת מוסף של חג באומרו: "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו" הוא ענה: "אני מתכוון לתיקון עולם, בית מקדש זה רעיון. הוא יכול להיות בכל מקום."

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
[האלוף גרשון הכהן: נקודת ציון מדויקת... התמונה מתוך אוסף התמונות של המכללה לביטחון לאומי צה"ל]

בנקודה זו מזדקרת צומת מהותית להגדרת תוכן יהדותינו:

[בתמונה: דוד בן גוריון... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

בעבורי שקיקת הגאולה סובבת סביב נקודה אחת מרכזית ביקום כולו והיא מוגדרת בנקודת ציון מדויקת במרחב: בהר הבית. למי שעבורו ירושלים של מעלה אינה תלויה בירושלים של מטה, ישנה כנראה לא רק השקפת עולם שונה, אלא גם תפיסת יהדות שונה. זו אינה מחלוקת בשאלת העיתוי הנכון וברור התנאים לתחילת עבודת הבניין, זו מחלוקת על עצם התוכן של רעיון המקדש ועל עצם מקומו.

באפריל תש"ח בעיצומה של מלחמת העצמאות הפנה דוד בן גוריון (ראו תמונה משמאל) את המאמץ העיקרי להגנת ירושלים והסביר למועצת העם: "אם יש לארץ נשמה, הרי ירושלים היא נשמתה...".

[בתמונה: דוד בן גוריון... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

בהדגשת הזיקות שבין ירושלים לכלל ארץ ישראל ובין הר הבית לירושלים, נוכל לומר "אם יש לירושלים נשמה הרי הר הבית הוא נשמתה".

[בתמונה: כריכת ספרה של אילת מזר: 'המדריך השלם לחפירות הר הבית' ועליו ציור המקדש. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת ספרה של אילת מזר: 'המדריך השלם לחפירות הר הבית' ועליו ציור המקדש. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

נשתוקק ונתפלל, לא רק שיבנה המקדש, לא רק שנזכה לראות בבנינו, אלא שנזכה להיות שותפים במלאכת הבנין, לממש במעשה ידינו פעולה, בהיתערותא דלתתא ככתוב: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" (תהילים ק"ב).

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

6 thoughts on “גרשון הכהן: הר הבית – בנקודת המפגש בין שמיים לארץ

  1. Pingback: פרשת וירא באתר ‘ייצור ידע’ - ייצור ידע

  2. שלום וחג שמח…. רציתי לשאול איך ידעו שהמקדש נבנה בדיוק במקום עקדת יצחק .הר ציון בשמותיו השונים נזכר בכל התנך כ 1000 פעמים…הר המוריה נזכר בתנך רק פעם אחת וגם בספר מאוחר יותר ..דיברי הימים….אם אנו לוקחים כמקור את ספר בראשית אז אלוקים מצווה על אברהם לקחת את בנו יצחק לעקדה ,,,אל ארץ המוריה ולא אל הר המוריה …ארץ המוריה הינו מקום גדול ובהחלט לא מקום ספציפי שאנו יכולים להצביע ולאמר זהו הר המוריה במדויק ….המקדש נבנה על הר ציון…השאלה הינה איך יכלו אבותינו לדעת היכן לקבע את המקדש? אגב בכל התנך אין איזכור או הקשר לכך שהמקדש יוקם במקום העקדה .

  3. שלום וחג שמח…. רציתי לשאול איך ידעו שהמקדש נבנה בדיוק במקום עקדת יצחק .הר ציון בשמותיו השונים נזכר בכל התנך כ 1000 פעמים…הר המוריה נזכר בתנך רק פעם אחת וגם בספר מאוחר יותר ..דיברי הימים….אם אנו לוקחים כמקור את ספר בראשית אז אלוקים מצווה על אברהם לקחת את בנו יצחק לעקדה ,,,אל ארץ המוריה ולא אל הר המוריה …ארץ המוריה הינו מקום גדול ובהחלט לא מקום ספציפי שאנו יכולים להצביע ולאמר זהו הר המוריה במדויק ….המקדש נבנה על הר ציון…השאלה הינה איך יכלו אבותינו לדעת היכן לקבע את המקדש? אגב בכל התנך אין איזכור או הקשר לכך שהמקדש יוקם במקום העקדה .

  4. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

  5. עבורי כאדם חילוני או שאינו דתי ליתר דיוק, וכיהודי מאמין באמונה שלמה, שיש לי תכלית ותפקיד במקום הזה, אין משמעות להיותי יהודי בכלל בעולם, בישראל ובירושלים ללא בית המקדש.
    אין הדבר אומר שמחר ניבנה את "הבית" את ה "המקום", כי יש שיקולים רבים של אסטרטגיה מדינית וחוכמה פוליטית,
    ושאלת עיתוי, ונרטיב אחר שמתנגש,, ועוד סיפורים רבים,,
    אולם החלום שהוא חלק מהמציאות שלי, קיים ויש לו תפקיד, ולמימושו נמתין לשעת רצון.
    בין ירושלים של מעלה וירושלים של מטה, ירושלים במפגש של שמים וארץ, לי בינתיים יש גם, ירושלים של אמצע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *