ליאור רוגב: תחקיר אירוע או תחקיר למידה?

תחקיר

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Crossroads Foundation Photos לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

המאמר שלפניכם נכתב על ידי סגן אלוף ליאור רוגב, במסגרת עבודתנו המשותפת במכללה לביטחון לאומי של צהל. הוא עוסק בשתי טכניקות של ייצור ידע, למטרות ולהקשרים שונים:

מבוא

ליאור רוגב

בשנים האחרונות מתרבים הארגונים שמשלבים בפעילות השוטפת שלהם גם אתנחתאות של למידה. ארגונים אלו הבינו כי הלימוד הפך להיות חלק כה חשוב בתהליכי השרידות, ההתחדשות והשיפור, שאם הוא לא מתקיים, מהר מאוד ימצאו עצמם מתדרדרים והופכים ללא רלוונטיים.

בכירים בתפקידי ניהול בארגונים הללו נדרשים לקיים ולהוביל אתנחתאות של למידה מתוך אוריינטציה לקבלת החלטות, הנדרשות כמעט מדי יום. מניסיון רב שנים בלווי בכירים מצאתי כי שיטת הלימוד הרווחת היא התחקיר. יחד עם זאת, מרבית הבכירים מבלבלים בין מושגים שונים הלקוחים מעולם תחקירי האירוע לבין מושגים הלקוחים מעולם תחקירי הלמידה:

תחקיר אירוע נעשה בעיקר לאחר התרחשותם של מקרה אחד או יותר, שבהם נגרם נזק משמעותי לארגון בעקבות תאונות, קריסת מערכות, תקלות חמורות, הונאות, פגעי מזג אוויר ועוד; מקובל לעשות תחקיר אירוע גם לאחר פעילויות ארגוניות שגרתיות, כגון: סיום פרוייקט, השלמת הכשרה, סוף תקופה, פרסום דו"חות פיננסים וכו'. מתודולוגית הלימוד בתחקיר אירוע מניבה לקחים קונקרטיים ליישום מיידי.

תחקיר למידה היא שיטה ללימוד ולשיפור יזומים, שנועדו 'לחשוב מחדש' על תהליכים המתקיימים בארגון ולהבטיח את שרידותו. שיטה זו מיועדת לייצר ידע. היא מניבה הרבה מאוד ידע חדש, שלא תמיד מיושם באופן מיידי, ולעיתים קרובות אף מצריך תקופה נוספת שבה הרעיונות שוקעים זה על גבי ו'מתבשלים' אט אט. לתחקיר הלמידה תרומה גדולה מאוד לשרידותו של הארגון ולזיהוי סיכונים והזדמנויות מבעוד מועד, וכן תרומה רבה לפיתוח הבכירים, שכן הוא מחייב גישה חשיבתית שונה הנדרשת מהדרג הבכיר.

במאמר קצר זה אתת סימנים בין שני המושגים, אגדיר את הדומה והשונה בינהם, והיכן מומלץ להשתמש בכל אחד מהם.

תחקיר אירוע

תחקיר אירוע הוא תהליך בירור של מקרה, תופעה, כשל או טעות, שהארגון מעורב בהם באופן המאפשר למידה, הסקת מסקנות והפקת לקחים בעלי אוריינטציה יישומית.

לתחקיר אירוע מספר שלבים:

  1. הגדרת מוקד תחקיר האירוע

בדרך כלל הגדרה זו נשענת על המקרה, התופעה, הכשל או הטעות שבגינה מתקיים התחקיר. ההגדרה היא ספציפית ובה נקבעים גם גבולות התחקיר. הטריגר לתחקיר אירוע הוא המקרה-תופעה-כשל-טעות, שאם לא היו קורים, כלל לא היה מתקיים תחקיר. 

  1. איסוף עובדות וממצאים

איסוף העובדות והממצאים נעשה בד"כ בהקשר ישיר לאירוע. הוא כולל איסוף מידע על הסביבה, אנשים מעורבים, מערכות טכנולוגיות, מבנה ארגוני, תהליכי עבודה וכד'. 

  1. ניתוח ואיתור הגורמים הבסיסיים שהובילו לאירוע

בשלב הניתוח מעבדים את העובדות והממצאים ומנסים לאתר את גורמי היסוד שהובילו לאירוע. בשלב זה עולות שאלות רבות ולעיתים קרובות המסקנה שעולה משלב זה היא שצריך לחזור על השלב הקודם ולאסוף עובדות נוספות כדי לתת מענה לשאלות אלו. התוצר של שלב זה הוא רשימה של הגורמים שהובילו לאירוע. 

  1. הסקת מסקנות והפקת לקחים ליישום

הסקת מסקנות והפקת לקחים ליישום תלויים לעיתים קרובות בתפיסת עולמם האישית של מבצעי התחקיר. לכן, קיימת חשיבות רבה לאי תלותם באירוע, לניסיונם ומקצועיותם. לרוב מבצעי תחקירי האירוע הם דמויות מפתח בארגון המכירות היטב את האופן אשר בו מתנהל הארגון.

תחקיר למידה

בשונה מתחקיר אירוע, תחקיר הלמידה נועד 'לחשוב מחדש' על תהליכים המתקיימים בארגון. תוצרי תחקיר הלמידה הוא הרבה מאוד ידע חדש, ויש לו תרומה גדולה מאוד לפיתוח הבכירים לרבות הטמעת התרבות הארגונית, השפה ודפוסי חשיבה.

תהליך תחקיר הלמידה כולל ארבעה שלבים:

  1. הגדרת הסוגיה והתחום

שלב זה הוא הראשון והקשה ביותר בתהליך. האמירה, כי הגדרה נכונה של הבעיה היא "חצי הדרך לפתרון" אינה קלישאה. אמנם קורה שהבעיה היא כה ברורה עד שהגדרתה נעשית פשוטה; אולם ברוב המקרים הדבר איננו כך, שכן ההגדרה הראשונית של הבעיה מציגה היטב את הסימפטומים אך היא לא הסוגיה עצמה. לדוגמא, כמעט כל מנהל מכיר בסימפטום הידוע "שאין הבחנה ברורה בין מנהיגות לניהול". אמנם ביום-יום התיפקודי הסימפטום הזה אינו מהווה מגבלה. אולם המעבר מהסימפטום לבעיה מתרחש כאשר נדרשת הבחנה פדגוגית בין השניים - למשל לצורך הכשרת דור המנהלים הבא. הבעיה שנוצרת היא, שקיימות מספר דרכים ללימוד מנהיגות וניהול אך להן אין מענה הדרכתי.

כאשר הגדרת הבעיה איננה מיידית וחד משמעית, ניתן להשתמש בהליך בירור[1] שממפה את תחומים ל"אזורי נחת" ול"אזורי אי-נחת". מתוך המיפוי הזה ניתן למקד את הסוגיות המרכזיות, לגבש את הגדרת הבעיה ולמקד אותה.

הטריגר לתחקיר למידה הוא יוזמה של עובד, בד"כ בכיר, ובד"כ ללא קשר למקרה-תופעה-כשל-טעות ספציפיים.

  1. המשגת המתח/פער

חלק זה הוא פשוט יותר, במיוחד אם ההגדרה נוסחה כיאות, שכן המתחים הם במידה רבה סימפטומים של הבעיה. לעיתים קיימים מתחים נוספים שקשורים לאותה סוגיה ובמקרה כזה יש לנסחם בשורה נפרדת.

  1. מקורות הבעיה

לחלק זה ממד מחקרי ומטרתו לנסח את שאלות ה"מדוע?" וה"למה?" השאלות הללו נובעות ישירות מהמתחים שנוסחו בסעיף קודם, ויש בהם ממד ליניארי בתהליך. עם זאת, השאלות דורשות חקר של מקורות הבעיה, תוך נקיטת גישה אמיצה המבררת גם את הנחות היסוד ואף מתעמתות עם אמיתות אשר נחשבות כאינן מוטלות בספק. לעתים קרובות נדרשת גם "הכרה טובה" של ההיסטוריה, על מנת לברר מה היו התהליכים ורצף קבלת ההחלטות שבגינן הגדרנו את המצב הנוכחי כפער.

  1. כוונים פוטנציאלים לפתרון

הכיוונים הפוטנציאלים לפתרון משמשים ככר לדיון על דרכי שיפור אפשריים. לשיחות עם עמיתים יש יתרון בהקשר הרחבת מעגל המענה ולמתן פתרונות הנכונים להקשר הספציפי של הנושא הנדון ואף לעיתוי המתאים ליישום הפתרון.

ישיבה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Nguyen Hung Vu לאתר flickr]

ההבדלים המרכזיים בין תחקיר אירוע לבין תחקיר למידה

תחקיר אירוע ותחקיר למידה משמשים לאותה מטרה, ושניהם מהווים מנגנונים ללמידה. בשני המקרים, בכיר בארגון מוביל את תהליך הלמידה, והוא זה שבוחר את האופן שבו יש להתייחס לאירוע הלמידה. בזאת מתמצים נקודות הדמיון בין שני התחקירים...

תחקיר אירוע ותחקיר למידה נשענים על תפיסות עולם שונות של מוביל התחקיר. בתחקיר אירוע, תפיסת העולם של הבכיר שמוביל את תהליך הלמידה היא "מצא את האשם". בתחקיר למידה, תפיסת עולמו של הבכיר שמוביל את התהליך היא העמקת הלמידה לשם קידום הארגון עליו הוא מופקד. תפיסות עולם שונות אלו מתבטאות בהבדלים נוספים:

  • המוטיבציה לקיום התהליך

בניתוח אירוע, המוטיבציה המרכזית היא אירוע שהתרחש בעבר. מטרת הניתוח היא לתרום להחלטות ממוקדות שיובלו לתיקון בעתיד ויבטיחו שטעויות העבר לא יישנו. המוטיבציה לתחקיר למידה היא הבטחת שרידות הארגון בעתיד. אמנם, תחקיר הלמידה מתבסס על לימוד מעמיק של תהליכי העבר, אך עניינו הוא זיהוי סיכונים והזדמנויות אותם מזמנים אתגרי העתיד.

  • מיקוד התחקיר

תחקיר האירוע מתמקד בפער בין התכנון לביצוע ברמה הטקטית, ונשען בעיקר על התנסות פעילה במסגרת ביצוע קונקרטי. בסיום התחקיר יוכל המנהל לשפר את מיומנויותיו. תחקיר הלמידה מתמקד בתהליכי עבודה ארוכי טווח. הוא נשען בעיקר על המשגה מופשטת, התבוננות והכללה בפרספקטיבה ארוכת טווח ובמגוון תחומים. תחקיר הלמידה אינו עוסק כמעט בלמידה מטעויות, כשלים והצלחות אלא בעיקר בסוגיות עקרוניות שיש להן מגוון כיוונים אפשריים לפתרון. דוגמאות: ייעול תכניות ההכשרה, התאמת תכני לימוד למציאות משתנה ועוד.

  • מתודולוגית התחקיר

תחקיר האירוע נשען במידה רבה על שיטת עבודה, שמטרתה, בדרך כלל, לענות על שאלות ספציפיות - מה היה? מה רצינו שיהיה? מדוע יש פער? מה הלקחים לצמצום הפער בעתיד? מי אחראי ליישום?

מתודולוגית תחקיר הלמידה נבדלת גם בסוג השאלות העולות לדיון - מהם התחומים הגורמים לאי-נחת בארגון? האם המקור לאי-נחת הוא יישום לא נכון או סוגיה תיאורטית לא פתורה? מהם הסימפטומים או הבעיות שמקבלות ביטוי בשטח? אילו מתחים או פערים נוצרים? האם ניתן לזהות את המקורות למתחים ואם כן מהם? מהם הכיוונים הפוטנציאליים לפתרון?

  • אופי הלקחים

תוצרי תחקיר האירוע הם לקחים הנושאים אופי מחייב. ברוב הפעמים מתחיל ניסוח הלקחים במילת ציווי ('יש לבצע...', 'על המנהל לעשות...'); והתחקיר מסתיים ביישות שאחראית לביצוע.

תחקיר הלמידה צריך להכיר בעובדה כי עיסוק בלקחים מחייבים בלבד עלול לצמצם מאוד את היקף הלמידה. לצד הלקחים המחייבים ישנן דרכי פעולה אפשריות אחרות וכיוונים פוטנציאלים שונים לפתרון. העלאת האפשרויות על הכתב, לרבות הסיבות לאי אימוצן של הדרכים האחרות, יכולה להוסיף רבות לידע ולאיכות הביצוע בפעילויות הבאות. על אף, שמרבית הידע של מומחים שבא לידי ביטוי בניסוח הלקחים כהמלצה ולאו דווקא כאמיתות מוחלטות, הדיון על הלקחים הכללים בהחלט יכול להניב לקחים מחייבים.

סיכום

ככלל, יש חשיבות רבה לקיום תחקירים כחלק מתהליכי למידה שמטרתם למידה והתחדשות. יחד עם זאת, יש להבחין בין תחקיר אירוע לבין תחקיר למידה. לקיחת מושגים מתחקיר אירוע ואימוצם לטובת תחקיר למידה מחייב התאמה - הן של המושגים, הן של עומק החקר והן של נקודת המוצא.

ההבדלים בין שני סוגי התחקירים אינו טמון בפרטים אלא ברוח הבכיר המוביל את ארוע הלמידה ובתפיסת עולמו הניהולית. בכיר שיבחר בלמידה כתפישת עולמו הניהולית, אשר מאמין שקיום מופעי למידה הינם תשתית אמיתית להעברת מסר התואם את תפישת עולמו ואת התנהלותו המיטבית של הארגון על פי תפיסת עולמו, יבחר, לצד תחקירי האירוע שהוא מקיים באופן שוטף, גם בתחקירי למידה.

תחקיר אירוע הינו תהליך בעל מאפיינים העומדים בפני עצמם. עצם קיומו של תהליך מפורט המתאר את שלבי ביצוע תחקיר האירוע מוביל את מבצע התחקיר בתהליך סדור בעל מאפיינים ברורים למסקנות ולהמלצות לביצוע. מנגד, תחקיר הלמידה העוסק בשאלות מהות ובחקר עמוק המחייבים נכונות של המשתתפים להסתכן בבחינה מחדש של תפיסות עולם ופרדיגמות. לעיתים קרובות, תחקיר הלמידה מחייב מהבכיר אומץ ניהולי שאותו ניתן לפתח עם מעט תרגול.

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

להרחבה ולייעוץ בנושא ניתן לפנות אל ליאור רוגב, בדוא"ל:   [email protected]

[1] הליך הבירור הזה פותח במכללות הצבאיות בצה"ל.

2 thoughts on “ליאור רוגב: תחקיר אירוע או תחקיר למידה?

  1. Pingback: למידה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: נושא לימוד: ידע וחשיבותו לארגונים - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *