"מי שמאמין לא מפחד…": נוסח אלטרנטיבי לסאגת ג'ון קרי

 

גון קרי 2

[המאמר התפרסם לראשונה ב- JOKOPOST. לכניסה למאמר המקורי לחץ פה]

(פוסט זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינאמיות שלהם)

אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון, היה ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים כי "קפיצות מדרגה", הן במדיניות והן בעסקים, נראות "לפני" תמיד כהימור אבוד. רבים נוטים לזלזל, בדרך כלל, בסיכוייהם של יזמים לפני שמתממש "אקזיט"; או של מנהיגים המובילים שינוי, לכאורה, נגד כל הסיכויים. אם בכל זאת הצליחו משתנה הטון, והמושמץ הופך לגאון...

האלוף גרשון הכהן – שמרבה לכתוב ולדבר על מורכבות בביטחון לאומי – מתפלמס בסוגיה זו בספרו החדש, שעומד לראות אור בימים אלה, עם המזרחן והמומחה ליחסים בינלאומיים ולאסטרטגיה פרופ' יהושפט הרכבי. במבחן התוצאה, קשר הרכבי כתרים לראשו של בן גוריון, על שהעז והכריז על הקמת המדינה בניגוד לדעת רבים מחבריו,  חרף הפלישה הוודאית של צבאות מדינות ערב. לעומת זאת, הוא הציג את בר כוכבא כ"בר כוסיבא", כיוון שהוביל את עמו, לפני כאלפיים שנה, למרד חסר סיכוי בעיניו בכובש הרומי,והביא לחורבן לשמד ולגלות, שתוצאותיה ניכרות עד היום. אבל, טוען הכהן, כיוון שהתוצאה היא בדרך כלל תוצר של אי וודאות, בשני האירועים נקטו המנהיגים בתהליך דומה. שניהם ביצעו הימור מחושב של מדיניות, רק שאחד הצליח והאחר לא.

אחת התכונות של מערכת מורכבת היא, שתהליכים מתפתחים בה, שלב על גבי השלב שקדם לו, וכל שלב משפיע על ההמשך בהתאמה. מנהיג הוא מעין "זרז" (קטליזטור) ברשת. האנרגיה העצומה שאצורה בו נובעת מהאמונה ומתחושת השליחות שלו, לא פחות מהערכת המצב ה"אובייקטיבית" (להזכירכם, בחיזוי העתיד אין אובייקטיביות. מומחים מתמחים במה שהיה ולא במה שיהיה!). הוא מחולל דינמיקה במערכת מורכבת ומאמין שהדברים ינועו לכיוון הנכון, וגם המזל יעשה את שלו (שהרי, מרכיב אי הוודאות הוא קריטי בכל התרחשות מורכבת): אין גאולה בלי מעשה תחילה, והמעשה יוצר את זרעי ההתהוות העתידית. עושים את שניתן לעשות ומקווים לגאולה...

אתאר את התהליך הזה בהיבטים טכניים יותר: שרטטו רשת של הסביבה המשימתית עם ה"שחקנים" ובתוכה, וטוו ביניהם את קשרי הגומלין – אותם צינורות המעבירים ביניהם חומר ומידע. המנהיג הוא מקור הכוח של הרשת. מעין "גנרטור" רב עוצמה (אמונה היא כוח הנעה יוצא דופן...), ש"דוחף" את האנרגיה הזו, דרך קשרי הגומלין, לבעלי העוצמה האחרים ברשת. אם הוא מצליח להניע גם את ה"גנרטורים" שלהם  בכוח האמונה שלו, הם מכפילים ומשלשים את מפלס האנרגיה של הרשת, ויוצרים התהוות, שבעזרת המזל מתעצבת בכיוון שאליו הולך המנהיג.

הבעיה נעוצה בכך שאי הוודאות עובדת לכל הכיוונים: ה"משיחיות" של ג'ון קרי ("משיחיות" במערכות מורכבות, בהקשר כזה, היא גורם מניע בעל הקשר חיובי!) לא הצליחה. הדינאמיקה הייתה שלילית. פרץ האנרגיה שלו לא הצליח "להדליק" גנרטורים נוספים, ו"שריפת האנטרופיה" במערכת הייתה גבוהה בהרבה מיצירתה.

אבל, הכישלון הוא חומר הגלם שעליו נבנות הצלחות עתידיות, והשתנות המערכת כתוצאה מנסיונו נמצאת רק בתחילת התהוותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.