מאיר גלבוע: משטרת ישראל בין כפיפות פוליטית בסיסית לאוטונומיה מצבית

מאיר גלבוע

[התמונה היא רכוש המחבר]

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר מאיר גלבוע (ראו תמונה למעלה) הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל. לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים. לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.

[להורדת העבודה המלאה של מאיר גלבוע, לחץ כאן: גלבוע - משטרת ישראל בין כפיפות לאוטונומיה]

עבודה זו של ד"ר מאיר גלבוע הייתה העבודה הראשונה שהוכנה בישראל על מערך היחסים הסבוך בין הדרג הפוליטי הממונה על המשטרה לבכיריה. היא הוכנה במכללה לביטחון לאומי של צה"ל ב- 1996. גלבוע כותב כך במבוא העבודה:

ברנרד ברודי מסיים את סיפרו "מלחמה ופוליטיקה" במשפט: "אל לה לזרוע האזרחית לשקוט על שמריה, וללא שמץ של התנצלות, עליה ליטול לידיה את הפיקוח, שמאז ומתמיד היה שייך לה בדין" (ברודי, 1980, 423). אין ספק שפיקוח אזרחי של הדרג הפוליטי על המערכות המינהליות והמקצועיות של המדינה הוא הכרחי, כדי להבטיח כי הדרג המינהלי יבצע את תפקידיו כדין וייתן שירות טוב ויעיל לאזרחים. הזרוע האזרחית של השלטון הנבחר הוא גם הנושא באחריות לביצוע תפקידיו, כפי שאמר קלאוזביץ: "על המדינאים, בראש וראשונה, ליטול חלק באחריות להצלחה או לכישלון במלחמה, אין להרשות להם להטיל את האשם רק על שכם מומחיהם הצבאיים" (ציטוט מתוך ואלך, 1977, 41). זאת ועוד, "אם גורמת השפעת המדיניות לסטייה מן המטרה, יש לחפש את הסיבה במדיניות מוטעית, ובה בלבד" (ציטוט מתוך ליאונרד, 1977, 206 - 207).

זוהי גם מהותה של כל תיאוריה דמוקרטית: "תיאוריה דמוקרטית עניינה בתהליכים, שבאמצעותם מפעיל האזרח הפשוט דרגה גבוהה יחסית של שליטה במנהיגים" (DAHL, 1956, 3). וניתן להוסיף לכך, שבאמצעות השליטה במנהיגים, שולט האזרח על המנגנון של ניהול ענייני המדינה. חלק חשוב ביותר משליטה על מנגנון זה הוא השליטה בגוף שלו העבירה המדינה את האחריות להפעיל כוח לגיטימי מטעמה. המשטרה מייצגת את סמכות המדינה להפעיל כוח לגיטימי כלפי פנים. מטעם זה, יש חשיבות רבה מאד לפיקוח האזרחי על המשטרה.

הפן השני של הפיקוח האזרחי של המינהל הוא אחריותו של המינהל לתיפקודו בתחומים שהוקצו לו על ידי הרשות האזרחית. האחריות הציבורית של המינהל, של הצבא או של המשטרה, היא נדבך עיקרי בתיפקודה התקין. לכן קובעת התיאוריה הדמוקרטית כללים וסייגים לעקרון הפיקוח הציבורי של העם על נבחריו בכלל, ושל הנבחרים על המינהל בפרט.

הפיקוח האזרחי על הרשויות המינהליות מזה ועצמאותן של רשויות אלו מזה, הן חלק מהעמדות המבוטאות בויכוח ארוך בין שתי גישות. גישה אחת סוברת, שהפרדה בין פוליטיקה ובין מינהל היא רצויה וגם אפשרית. לפי תפיסה זו, ביורוקרטים עוסקים בביצוע מדיניות ולא בקביעתה והם אינם מעורבים בפוליטיקה. על פי הגישה השנייה, אי אפשר להתעלם מן העובדה, שהמינהל הציבורי אינו יכול להינתק מן הפוליטיקה, שכן התהליך מינהלי הוא חלק מן התהליך הפוליטי. אין החלטה מינהלית טהורה, כשם שאין החלטה פוליטית טהורה, אלא יש פעילות גומלין בין שתי המערכות.

גילויי השחיתות הפוליטית, בעיקרה, שעלו וגאו בישראל בשנות השבעים, הקדימו את הויכוח על נושא זה, כש"ספינת הדגל" משמשים המינויים הפוליטיים, כסמל לפוליטיזציה של המינהל. רבים רואים במינויים הפוליטיים אחד ממופעי השחיתות הפוליטית ותופעה שלילית מאין כמוה. הגדילה לעשות בנושא זה ביקורת המדינה, כשהיא מסתייעת במשפטנים שונים, מהם שופטי בית המשפט העליון. והנושא עלה מחדש זה עתה, עם תחילת המינויים החדשים לאחר כינון ממשלת הליכוד בכנסת הארבע עשרה.

גם המשטרה הייתה פעמים רבות בעין הסערה, אולם מחקרים רבים בנושא זה -  אין. לכן, כדי לבדוק את הנושא של פוליטיזציה במשטרת ישראל והשפעותיה על תיפקוד המשטרה, מבחינת גילוי אחריות ציבורית, אתחיל בבדיקת הספרות על ההפרדה בין הפוליטיקה ובין המלחמה והצבא.

אולם, בעוד השליטה של הדרג הפוליטי על הצבא היא ישירה ומלאה (כמעט), הרי השליטה של הדרג הפוליטי על המשטרה עוברת דרך גורם מתווך, הוא החוק. המשטרה פועלת על פי חוק. אין למשטרה כל סמכות, אלא כזו שהחוק היקנה לה במפורש. החוק והפסיקה אף קובעים, לעתים קרובות, אך דרך הפעלת הסמכות ואת מידתה הראויה. אי לכך, החוק מגביל, במידה רבה, את השפעת הדרג הפוליטי על המשטרה. להגבלה זו השלכות מרחיקות לכת על הפיקוח האזרחי על המשטרה, אם כי גם בנושא זה יש חילוקי דעות, אותן אציג במהלך העבודה.

משטרת ישראל נעה במשך השנים בין אוטונומיה לבין פוליטיזציה. בעבודה זו אבדוק את ההשפעה של התנודות על רצף זה על המשטרה, על עבודתה ועל הנכונות של מפקדיה ליטול אחריות על עצמם לפעילות המשטרה, על הצלחותיה ועל מחדליה.

[להורדת העבודה המלאה של מאיר גלבוע, לחץ כאן: גלבוע - משטרת ישראל בין כפיפות לאוטונומיה]

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

העשרה

4 thoughts on “מאיר גלבוע: משטרת ישראל בין כפיפות פוליטית בסיסית לאוטונומיה מצבית

  1. Pingback: המשטרה בוחשת בפוליטיקה? - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: יחסי המשטרה עם המדינה והמערכת הפוליטית המנהלת אותה - ייצור ידע

  3. Pingback: יחזקאלי ושלו: היחסים שבין המפכ"ל לשר הממונה בישראל, 1997-1948 - ייצור ידע

  4. Pingback: נושא לימוד: משטרה ופוליטיקה - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.