פנחס יחזקאלי: פרדוקס השליטה - המבקש סדר מקבל רק סדר לכאורה...

תקציר: פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה.

[בתמונה: ככל שתנסה להגדיל את שליטתך על מערכת מורכבת, החל מרמה מסויימת, תלך שליטתך ותפחת! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה.

המאמר עודכן ב- 29 באוגוסט 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

המשגה

שליטה (Control) היא הפעלת עוצמה כדי להכתיב לגורמים אחרים את התנהגותם, ולפקח עליהם. הגדרת המושג שליטה דומה מאוד להגדרת המושג עוצמה: היכולת של גורם במערכת מורכבת, לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם רצונם שונה ואפילו אם הדבר מנוגד לאינטרסים שלהם.

פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת - למשל, ארגון - החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה (Capra, 2002, ע' 104; רזי ויחזקאלי, 2013).

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[ככל שתנסה להגדיל את שליטתך על מערכת מורכבת, החל מרמה מסויימת, תלך שליטתך ותפחת! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ריכוזיות יתר אינה תרופה

כריכת ספרו של נסים ניקולס טאלב: "אנטי שביר. איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים"

[בתמונה: ספרו של נסים ניקולס טאלב: "אנטי שביר. איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים", שראה אור בהוצאת דביר, ב- 2012. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ריכוזיות יתר איננה תרופה להתמודדות עם אי הוודאות. 'ארגון חי' חייב לחדש את עצמו ולהשתנות מתוכו. אין אפשרות לפקח עליו כמו על מכונה, כי פעולות אלה מבטלות את חיותו.

הרעיון הזה מפותח ע"י האנליסט, ניקולס נסים טאלב, בספרו משנת 2012: ANTIFRAGILE, שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם אנטי שביר – איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים (ראו תמונת כריכה משמאל).

טאלב טען כי מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמתית של סדר ושליטה (טאלב, 2014, ע' 29).

"אנטי שביר" ("Antifragile") מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). טאלב מדגיש כי אנטי שבירות איננה הסתגלות. האחרונה, משמעה התאמה למציאות משתנה; בעוד אנטי שבירות יוצרת פיצוי יתר לשינוי. טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית, שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק. מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל". לפיכך, לחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27).

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן]

[בתמונה: 'ארגון חי' חייב לחדש את עצמו ולהשתנות מתוכו, כמו ההידרה המיתולוגית - שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SilviaP לאתר Pixabay]

פרדוקס השליטה בכתבי הפילוסוף הגרמני, הרטמוט רוסה

הפילוסוף הגרמני בין זמננו, הרטמוט רוסה (Hartmut Rosa; 2013, 2019, 2020; ראו תמונה משמאל למטה) מתייחס אף הוא לפרדוקס השליטה:

[תמונתו של הרטמוט רוסה משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי طبقا, سماعلیم اائنسی. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אנו מפתחים אפשרויות להעריך את החיים, ולמצות את מקורות הטבע טוב יותר, מתוך שאיפה להגדיל את השליטה שלנו בטבע, בסובב אותנו ובחיינו; אנו מפתחים כלים להעברת אנשים ומידע מהירים יותר ולטווחים גדולים יותר; . ההשלכות הן, שהחברה המודרנית מונעת ע"י הרצון להרחיב את האפשרויות של מה שזמין (available) שניתן להשגה (attainable ) ונגיש (accessible) ולשלוט בעולם.

בד בבד עם הרצון להרחיב את שליטתנו, גוברת תחושת חוסר השליטה; ונוצר פרדוקס: שככל שאנחנו שמנסים לשלוט יותר, חוסר השליטה ואי הוודאות רק גדלים, מה שמוביל לחרדה, תסכול, כעס וניכור שבאים לידי ביטוי באגרסיביות כלפי הסובב אותנו (בפוליטיקה, למשל).

הפרדוקס הזה קרוי פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה: ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת - למשל, ארגון - החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה (Capra, 2002, ע' 104; רזי ויחזקאלי, 2013).

רוסה המחיש זאת במשל על מעלה המדרגות היורדות: אנו נמצאים על פני מדרגות נעות יורדות, ורצים נגד הכיוון למעלה, כדי לא ליפול...