תקציר: משוב שלילי או היזון חוזר שלילי (Negative feedback) הוא אחד משני סוגים של היזון חוזר – שלילי וחיובי – המתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון: בזמן אמת ואחרי הביצוע. משוב שלילי - היזון חוזר שלילי מחזיר מערכת שסטתה מהיעד ליעדה המקורי. מיועד למנוע שריפת אנטרופיה. משמעו, שמערכת סטתה ממטרתה ומהתכנון להשגת המטרה, והיא מנסה לחזור למטרה.

[התרשים: ייצור ידע]

המאמר עודכן ב- 19 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משוב או היזון חוזר (Feedback) הוא תגובה שמתקבלת מהסביבה על פעולה שמבצעת מערכת מורכבת. המשוב הוא אחד מארבעת מרכיבי היסוד של כל מערכת (קלט, תהליך, פלט ו-משוב).

משוב שלילי או היזון חוזר שלילי (Negative feedback) הוא אחד משני סוגים של היזון חוזר – שלילי וחיובי – המתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון: בזמן אמת ואחרי הביצוע

משוב שלילי - היזון חוזר שלילי מחזיר מערכת שסטתה מהיעד ליעדה המקורי. הוא מיועד למנוע שריפת אנטרופיה. משמע, שמערכת סטתה ממטרתה ומהתכנון להשגת המטרה, והיא מנסה לחזור למטרה.

לדוגמה, איתור תקלה במערכת נשק של טנק טרם יציאה לקרב. דוגמה מתוחכמת יותר היא של מערכת תנועת האוכלוסייה כאשר העורף מותקף במלחמה. אז ריכוז הפליטים בשטח שלא הותקף ושיש בו מערך שירותים איכותי לאוכלוסיית הפליטים ילך ויעלה. מרמה מסוימת של ריכוז הפליטים, רמת השרות כבר לא תהיה מספיקת. אז, תרד המוטיבציה של הפליטים להגיע לשם וכמות הפליטים באותה נקודה תתייצב.

קיימים שני סוגים של משוב או היזון חוזר (Feedback)  – שלילי וחיובי – המתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון: בזמן אמת ואחרי הביצוע:

[להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היזון חוזר חיובי', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'שריפת אנטרופיה', לחצו כאן'] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

ניתן להמחיש את ההבדל בין המשובים – השלילי והחיובי – בעזרת שלושת התרשימים הבאים:

התרשים שלמעלה ממחיש בעיה בתהליך עבודה: פעולה מסוימת מתבצעת בין A ל- B ומסומנת במספר 1. הפעולה שקדמה לה מסומנת במספר 2 והפעולה שבוצעה אחריה במספר 3.

בתרשים שלמעלה הוספנו גורם של סיכון בתהליך, שמאיים להסיט את המערכת מהשגת מטרתה. הוא מסומן במספר 4. כתוצאה מכך, ניתן משוב שלילי. משמע, מוצעת פעולה שתחזיר את המערכת לתכנון המקורי בדרך למטרה והיא מסומנת במספר 5. נקיטת פעולה כזו הינה שיפור ב- יעילות הארגונית.

[להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

בתרשים הזה (למעלה) מוצג המשוב השלילי אותו ראינו בשקף הקודם מול המשוב החיובי, הממחיש הזדמנות עבור הארגון: התובנה שניתן לדלג בכלל על פעולה מס' 1 שיצרה את הסיכון ולהגיע מכיוון אחר ישירות ל- B מבלי שיידרש בכלל לעבור דרך A. נקיטת פעולה כזו מקדמת את ה- אפקטיביות הארגונית.

משובים אלה מתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון:

• בזמן אמת: כיוון שהמטרה היא התכלית והבסיס לקיומה של מערכת מורכבת, המשוב בזמן אמת נועד לוודא את השגת המטרה!
• אחרי: זהו חלק מתהליך ההתאוששות של המערכת והפקת הלקחים שלה.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ווצלביק פ', וויקלנד ג', פיש ר' (1979), שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, תל אביב: ספריית הפועלים, 1979.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), היזון חוזר חיובי – משוב חיובי, ייצור ידע, 3/3/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה: התכלות האנטרופיה הארגונית, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.