תקציר: הדף הזה מביא לכם אוסף של כרזות שפורסמו באתר ייצור ידע, ומבטאות את הפער שבין פרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית, ואת חוסר היכולת שלנו להבן את שכנינו. אתם מוזמנים לתרום עוד...

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את אוסף של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו באתר ייצור ידע, על פרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש העמוד של האלוף גרשון הכהן: האם לא הגיעה העת שנתייחס לאויבינו ברצינות הראויה להם?

אויבינו מספרים לנו כל העת שאנחנו במלחמת-דת כרונית, מתמשכת ואינסופית. שהם מחויבים לחזון המאבק המתמיד ה'מוּקאוומה'.

ואנחנו? אוטמים את אוזנינו, ממשיכים ללהג על 'היום שאחרי' ו'סוף הסכסוך', לא נערכים לכלכלת מלחמה, ולא מתחילים להבין מה משמעותה של מלחמה רבת שנים!

המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע:

• גרשון הכהן: מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש
• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.

* * *

כרזה שנייה: מי דואג לזה שלא נלמד ערבית מדוברת?

ההיגיון הבסיסי של מדינה - שמוקפת בעולם ערבי ושעשרים אחוז מתוכה הם ערבים - הוא ללמוד ערבית מדוברת מגיל הגן, לדעת לקרוא ולכתוב - בראש ובראשונה, ערבית מדוברת - ולהבין את התרבות המניעה את שכנינו.

אז למה לא? כי כמו תמיד בעולם מורכב, מישהו מרוויח מזה. אז למי יש אינטרס שנמשיך לשמוע רק מה ששכנינו מספרים לנו בעברית ובאנגלית, אבל לא את מה שנאמר ונכתב בערבית?

• מאמרים רלוונטיים באתר ייצור ידע: אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.

כרזה שלישית: אז בקיאות בשפה הערבית ובתרבותה נשארו עדיין מחוץ להגדרות התפקיד של ראש אמ"ן?

אז מה הופך ראש אמ"ן לטוב? קרביות? נאמנות לבוס ולאג'נדה?

כנראה שבאמת לא למדנות כלום מטבח ה- 7 באוקטובר 2023.

• המאמר הרלוונטי: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'.

כרזה רביעית: תגידו, ראש אמ"ן החדש יודע ערבית?

בשביל מה זה חשוב?? הרי אם זה היה באמת חשוב, כולנו היינו לומדים ערבית, מגיל הגן...

כרזה חמישית: לא לומדים כלום ואין שכל להצטער!

מייאש לראות שגם אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, רבים מידי בתוכנו לא לומדים כלום ואין להם גם שכל להצטער... אפילו איש יקר, מלח הארץ, כחיים אורון (ג'ומס), שקבע ב- 13 באוקטובר 2023, בחדשות השבת של ערוץ 13: "אנחנו חייבים מצוא עם מי לדבר"...

במזרח התיכון לא מחפשים עם מי לדבר. מדברים איתך כשאתה חזק ובזים לך כשנחלשת. אבל מסתבר, שגם אירוע כזה לא גרם לאסימון לרדת...

סרטון שישית: סינואר במנהרות - מסתבר שלא למדנו כלום!

דובר צה"ל פרסם את תמונות יחיא סינואר ומשפחתו במנהרה והארץ געשה. לגלגו עליו משתי סיבות עיקריות: האחת: שברח למנהרות "כמו שפן", והשנייה: שהוא נותן לילדיו ללכת לפניו. מדהים איך עד היום לא למדנו כלום ואנחנו נחושים להמשיך בכך. מדהימה עוד יותר ההתנשאות כלפי אויב שהנחיל לנו את התבוסה הקשה ביותר מאז השואה:

ראשית חוכמה, סינואר לא ברח. הוא חמק. כסמל המאבק, הוא מבין את המחיר הלאומי של לכידת סאלח א-דין החדש של העולם המוסלמי ו/או לכידת משפחתו הקרובה בידי ישראל. לכן, נכון מצידו לחמוק.

אבל יותר מכך, החמיקה שלו לא מעוררת בוז בקרב מוסלמים, להיפך: זו תבונת המעשה האסלאמית, המחויבת לתנאיי המציאות ולכורח להתחשב בהם. במהלך הדרך עלול המאמין להיקלע למה שמכנה האסלאם "שלב החולשה" ("מרחלאת אל איסתדעף"). בשלב הזה מותרת גמישות מקסימאלית, אשר באה לידי ביטוי במילה 'תקייה': בין היתר, מותר לחמוק ולברוח כשנחלשים. כך נמלט ערפאת מכוחות צה"ל ומאחרים מספר פעמים, והמשיך אחר כך בלחימה: הוא נמלא מיהודה ושומרון לירדן, אחרי מלחמת ששת הימים; נמלט מידי צה"ל בפעולת כראמה; נמלט מהירדנים ללבנון ב'ספטמבר השחור'; ועזב את בירות במלחמת שלום הגליל.

ושנית, הליכתו של סינואר במאסף מתחייבת מהדאגה למשפחתו. במנהרות מסועפות שבהן אפשר לטעות וללכת לאיבוד, המאסף הוא התפקיד האחראי של הקבוצה. כל אחד מאיתנו היה נוהג כך.

אז בואו נתחיל לרכוש כבוד לאויבינו, ולהסתכל לאמת בפנים במקום לספר לעצמנו סיפורים בניחוח מערבי. אולי אז גם נשכיל ללמוד מהם משהו!

המאמרים הרלוונטי באתר ייצור ידע:

• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• פנחס יחזקאלי: 'תקייה' – העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב.

כרזות שביעית ושמינית: נייחים או ניידים? איזה משתי הכרזות נכונה?

ראו את אויבינו: כל סנטימטר מעוקב של אדמה נחשב בעיניהם, הפצצות לא גורמות להם לנטוש, סבלנותם רבת שנים, הסבל לא נחשב בעיניהם (סאבר) והם לא מוותרים על שעל.

ואנחנו? כותב האלוף גרשון הכהן: "... התורה שמעניקה תנאיי זהות בלתי תלויים במקום, היא המחוללת את הקלות הבלתי נסבלת, שבה יהודים מבקשים הזדמנויות בכל מקום אחר ומאבדים זיקה למקום האחד בעולם שהוא עבורם נחלת אבות... מרגע שנוצרה בבני אברהם היכולת לקום ולנדוד, גם כשהגיעו לארץ המובטחת - בה נאמר לאברהם: ״לזרעך אתן את הארץ הזו״ - כבר נטמן בהם הדחף להמשיך וללכת והם ממשיכים לקום וללכת. יעקב יוצא לחרן אל שנות גלות עם לבן הארמי, ואחר כך יורד עם כל בניו למצרים.

רק כוח עליון יכול היה להוציאם ממצרים ובדרך חזרה ארצה, ארבעים שנה הם מתלוננים: "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים..."

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: רות המואביה והירידה מן הארץ.

כרזה חמישית:

כרזה שמינית:

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.