גרשון הכהן: שתי מגמות לתיחקור המלחמה

תקציר: בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

[בתמונה: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות ...אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם, יותר מכל האחרים. קלקל שר צבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר" (ניקולו מקיאבלי). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות ...אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם, יותר מכל האחרים. קלקל שר צבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר" (ניקולו מקיאבלי). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

במוקדם או מאוחר הציבור הישראלי יתבע חקירה מקיפה על פריצת המלחמה בבוקר שמחת תורה. בינתיים המלחמה נמשכת כבר ארבעה חודשים, והמתנה להקמת וועדת חקירה ממלכתית חוסמת התחלה שיטתית של תהליכי תחקור הכרחיים בכל הדרגים. 

מבט על וועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום כיפור, מזמין תיקון בשיטת החקירה והלמידה הנחוצה בשעה זו. וועדת אגרנט התמקדה למעשה בשני מוקדי חקירה, בכישלון המודיעיני עד פריצת המלחמה, ובניהול המלחמה מרגע שפרצה עד התקפת הנגד הכושלת בסיני ב- 8 באוקטובר. המלחמה נמשכה עוד למעלה משבועיים, ובכל מה שהתרחש בהמשך לא עסקה הוועדה.

[בתמונה: ועדת אגרנט - מבט על וועדה זו, שחקרה את מלחמת יום כיפור, מזמין תיקון בשיטת החקירה והלמידה הנחוצה בשעה זו... הצלם: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: ועדת אגרנט - מבט על וועדה זו, שחקרה את מלחמת יום כיפור, מזמין תיקון בשיטת החקירה והלמידה הנחוצה בשעה זו... הצלם: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בין מימד האחריות ללקחי המלחמה המקצועיים

בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

וועדת חקירה ממלכתית שבוודאי תוקם תתמקד ללא ספק בכל הקשור למגמת החקירה הראשונה, בבחינת התהליכים הכוללים לכישלון בפתיחת המלחמה. בשאלה זו תעסוק החברה הישראלית עוד שנים רבות. בכל הקשור לסוגיה כבידת משקל זו, הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן הודו באחריותם. ניתן לגמרי לסמוך עליהם שידעו בהמשך כיצד לבטא את משמעות הודאתם זו. למול הציבור תעמוד לזכותם ההתאוששות המהירה וההובלה היעילה של ניהול המלחמה הארוכה והמורכבת מאי פעם. 

עם ישראל חייב לנהוג בהם בכבוד כפי שלימד ניקולו מקיאבלי, בתיאור האופן בו נהגו הרומאים בשרי צבא שכשלו: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות ...אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם, יותר מכל האחרים. קלקל שר צבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר. מנהג זה תפסו בידם לאחר שיקול דעת מרובה, שכן סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך, ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתוכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על עניין שכל עצמו קשה ומסוכן. ידוע ידעו שאם יעשו כן, לא ימצא אפילו איש אחד שיהיה לאל ידו לעשות חייל בגבורה." (עיונים, ל"א)

[בתמונה: כריכת ספרו של מקיאוולי, הנסיך, במהדורה משנת 1550. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: כריכת ספרו של מקיאוולי, הנסיך, במהדורה משנת 1550. התמונה היא נחלת הכלל]

במקביל להתמקדות ההכרחית במגמת החקירה הראשונה, הכרח לקיים כבר בשלב זה, תחקיר מקצועי מקיף במגמת השנייה של החקירה, בכל מה שעבר על יחידות צה"ל בלחימה בחודשים האחרונים.

בחקירה כזו צריכים להשתלב ממדים טקטיים מרמת המחלקה ועד ניהול תהליכי העבודה במפקדות האוגדה, הפיקוד המרחבי והמטכ"ל. הגופים המקצועיים בזרועות היבשה האוויר והים עסוקים בלמידה כזו מן היום הראשון. אולם בשלב זה נדרשת חקירה שיטתית ומקיפה עד לרמת המטכ"ל. בהחלט ניתן להתקדם במגמה זו באופן בלתי תלוי בחקירה הקשה של השאלות הקשורות במגמה הראשונה. זריזות בהפקת הלקחים המקצועיים מהווה בשלב זה תנאי להכנת צה"ל למבחנים הבאים שחובה להגיע אליהם במיצוי תהליך מלא של הפקת לקחים יעילה ומהירה. 

[בכרזה: שני מימדים לחקר המלחמה... הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: שני מימדים לחקר המלחמה... הכרזה: ייצור ידע]

    

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: שתי מגמות לתיחקור המלחמה

  1. Pingback: מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל' באתר ייצור ידע מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל' באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *