גרשון הכהן: חידוש ההתיישבות – מאמץ לאומי, לא מגזרי

תקציר: לרוב הציבור הישראלי, גם לחלק מהשותפים להנהגה הפוליטית, לא ברורה משמעות הדרישה האמריקאית לסדר אזורי חדש ובמרכזו מדינה פלסטינית. היא כרוכה בעקירת יישובים יהודיים ופליטות למעל 150,000 ישראלים. ובינתיים, בעקבות המלחמה, גם על מפעל ההתיישבות בקווי העימות בגליל ובנגב המערבי הוטל איום חסר תקדים. לשם כך המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי.

[בתמונה: חידוש ההתיישבות - מאמץ לאומי, לא מגזרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: חידוש ההתיישבות - מאמץ לאומי, לא מגזרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 2/2/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י וסיכויי תחייתה, לחצו כאן]

לוגו העיתון מקור ראשון
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

הכנס שנערך השבוע בבנייני האומה, להכרזת השיבה להתיישבות יהודית ברצועת עזה, עורר בציבור הישראלי ניכור מסוכן לעתיד מפעל ההתיישבות בכל ארץ ישראל. גם אם לא התכוונו, השאיפה לחידוש ההתיישבות, נצבעה שם - לא רק במילים גם במנגינה ובאווירה - כעניין מגזרי של דתיים לאומיים.   

בשעה שמשתתפי הכנס התמקדו במטרה שנויה במחלוקת, שמעוררת בשעה זו התנגדות פנימית ובינלאומית, כל מפעל ההתיישבות ביו"ש ובקעת הירדן נקלע מחדש לאיום על עתידו.

[בתמונה: בשעה שמשתתפי 'כנס ההתיישבות' התמקדו במטרה שנויה במחלוקת, שמעוררת בשעה זו התנגדות פנימית ובינלאומית, כל מפעל ההתיישבות ביו"ש ובקעת הירדן נקלע מחדש לאיום על עתידו... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: בשעה שמשתתפי 'כנס ההתיישבות' התמקדו במטרה שנויה במחלוקת, שמעוררת בשעה זו התנגדות פנימית ובינלאומית, כל מפעל ההתיישבות ביו"ש ובקעת הירדן נקלע מחדש לאיום על עתידו... התמונה היא צילום מסך]

איומים מצטברים

לרוב הציבור הישראלי, גם לחלק מהשותפים להנהגה הפוליטית, לא ברורה משמעות הדרישה האמריקאית לסדר אזורי חדש ובמרכזו מדינה פלסטינית. המפה המונחת כמסוכמת מכבר, חופפת במידה רבה למפה שהוצגה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט בנובמבר 2007, בוועידת אנאפוליס. היא כוללת חלוקת ירושלים, נסיגה מלאה מרוב מוחלט של מרחבי יו"ש כולל בקעת הירדן, ובנוסף, תמורת מה שמכונה "גושי התיישבות" הצמודים לקו הירוק שמסתכמים בלא יותר מ-2% מכל "הגדה המערבית", ישראל נדרשת להעברת שטחים חלופיים בתוך מדינת ישראל הריבונית.  בכל דרך, מפה כזו כרוכה בעקירת יישובים יהודיים ופליטות למעל 150,000 ישראלים. מול איום זה מפעל ההתיישבות ביו"ש זקוק לעם ישראל, חלילה אם המפעל ימותג כעניין מגזרי. 

ובינתיים, בעקבות המלחמה, גם על מפעל ההתיישבות בקווי העימות בגליל ובנגב המערבי הוטל איום חסר תקדים. גם לאחר שהישגי הלחימה של צה"ל יביאו לשיפור בתנאי הביטחון בקדמת הגבול, לא בקלות ישובו התושבים ליישובים ולערים שפונו. ראשי מועצות אזוריות שמתנים את שיבת התושבים בתביעה להרחקה משמעותית של איומי הטרור, עלולים להפוך את היישובים לנטושים לתקופה ארוכה ומתמשכת. תושב מטולה שהתפנה ומתלבט עם משפחתו אם בכלל ישובו בעתיד, אמר לי: "בסיכונים האלה, רק דתיים לאומיים יסכימו לגור כאן". מגמה כזו מסוכנת לחברה הישראלית ולמדינת ישראל:  אתגר ההתיישבות בספר היה מופת חלוצי לכלל החברה, וכך ראוי שימשיך להיות. לשם כך המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי.

[בתמונה: כריכת החוברת: 'מדינת תל אביב - איום על ישראל' לפרופ' ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, שראה אור לראשונה באפריל 2006, במסגרת קתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה, והוא שטבע את המונח שהפך שגור היום: מדינת תל אביב. הביקוש הרב לחוברת הביא להדפסת מהדורה נוספת ומעודכנת שלו במאי 2008]
[בתמונה: כריכת החוברת: 'מדינת תל אביב - איום על ישראל' לפרופ' ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, שראה אור לראשונה באפריל 2006, במסגרת קתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה, והוא שטבע את המונח שהפך שגור היום: מדינת תל אביב. הביקוש הרב לחוברת הביא להדפסת מהדורה נוספת ומעודכנת שלו במאי 2008]

לא היה למדינת ישראל מנהיג כבן גוריון שחתר כל שנותיו לפיתוח ההתיישבות במרחבי הספר

בכל שנותיו כמנהיג, נאבק במגמת ההתכנסות של הציבור היהודי אל מרכז הארץ. בתחילת מלחמת העצמאות הדגיש: "מדינה יהודית בלי הנגב - כמעט שאינה מדינה יהודית, ובמובן כפול: כמעט שאינה מדינה וכמעט שאינה יהודית, כי איני מאמין שתיתכן קרתגו יהודית, ובלי הנגב תהיה מעין קרתגו שתיקרא בשם תל אביב." (ייחוד ויעוד, עמ' 25)

במקום אחר הבהיר: "אין תקנה לשבות העם, בלי תקנה לשבות הארץ" (שם, עמ' 129). הבנה זו הייתה עשרות שנים בגדר המובן מאליו הציוני ואסור שתיהפך לנחלתו של מגזר אחד חשוב ככל שיהיה.

בשלושים השנים הראשונות למדינה, כל ממשלות ישראל פעלו בהתמסרות מובהקת להבנה כי המאמץ לפיתוח ההתיישבות, כמאמץ מרכזי בביטחון הלאומי הישראלי, לא יוכל להתפתח רק ביוזמת השוק החופשי. גם בכך הייתה לבן גוריון אמירה ברורה: "ההתיישבות אינה רק לשם קיום המצווה הציונית של הארץ וקליטת העלייה, אלא כתנאי יסודי לביטחון המדינה. משום כך לא תוכל המדינה לסמוך על יוזמה פרטית בלבד. אלא יש הכרח בתכנון ממלכתי אסטרטגי של ההתיישבות ובחינוך חובה של הנוער, להכשיר אותו להתיישבות ביטחונית...על מנת שמעפילים ועזי הרוח החלוצים שבתוכם יקימו יישובי ספר וכפריי ביטחון שישמשו חומת מגן חיה למדינה וקו ראשון בהגנתה." (שם, עמ' 57).

מול חברים בפורום קהלת, הדוגלים בצמצום מעורבות הממשלה בכל תחומי המשק, גם בתחומי ההתיישבות, קיימת בסוגיה זו מחלוקת מהותית. להמחשת הבעיה, בתנאים שהתפתחו בגבול הצפון, מי לדוגמה יבוא לבנות ביתו במושב שתולה, כאשר משרד השיכון - בחישוב עלות פיתוח התשתיות המושת על המתיישב - משווק את המגרש במחיר של כ-400,000 שקל.
[בכרזה - האלוף גרשון הכהן על הסיכוי ל 'יהוד הגליל': "מי לדוגמה יבוא לבנות ביתו במושב שתולה, כאשר משרד השיכון - בחישוב עלות פיתוח התשתיות המושת על המתיישב - משווק את המגרש במחיר של כ-400,000 ש"ח?". התמונה המקורית נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אליהו הנביא אהי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה - האלוף גרשון הכהן על הסיכוי ל 'יהוד הגליל': "מי לדוגמה יבוא לבנות ביתו במושב שתולה, כאשר משרד השיכון - בחישוב עלות פיתוח התשתיות המושת על המתיישב - משווק את המגרש במחיר של כ-400,000 ש"ח?". התמונה המקורית נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אליהו הנביא אהי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

נקודת אחיזה מחודשת

במצוקת טלטלת המלחמה, שיבה ישראלית להתמסרות הצעירים למפעלי ההתיישבות, מזמינה ומבקשת נקודת אחיזה מחודשת למכנה משותף מאחד.

הביקור המרגש של חברי קיבוץ כפר עזה אצל משפחת אברי ושרונה רן בחוות גבעות עולם - ברכס הגדעונים ממזרח לאיתמר - יכול ללמד על גודל ההזדמנות לחיבור ערכי חלוצי מחודש. הם באו להוקיר תודה למשפחת רן שאיבדה את בנם הלוחם אור יוסף בלחימה בשמחת תורה להגנת תושבי כפר עזה. זה היה מפגש של ישראלים חלוצים אוהבי אדמת הארץ. במכתב שהביאו כתבו: "זו תקופה בה אנו כמעט אילמים מול המציאות...מתוך צערנו הפרטי והכללי, קיבוץ שלם עומד ובהצדעה, מבקש לשלוח לכם ניחומים...אנו כואבים את כאבכם ודמעותיכם דמעותינו..."

מכאן צריכה לצמוח הקריאה לחידוש מפעלי ההתיישבות. מתוך הכאב המשותף ומתוך עומק החלום והחזון ההתיישבותי שחייב להתחדש בשותפות מאחדת.
[בתמונה: חידוש ההתיישבות - מאמץ לאומי, לא מגזרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: חידוש ההתיישבות - מאמץ לאומי, לא מגזרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י וסיכויי תחייתה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה