אבי הראל: הפירוש הקבלי לפסוק ושמי ה' לא נודעתי להם

תקציר: בראשיתה של פרשת וארא, אומר המספר המקראי כי ה' לא נגלה אל אבות האומה בשם אלוהים אלא רק בשם אל שדי. העובדה הזאת אומרת דרשני, היות ובספר בראשית אנו מוצאים פסוקים מפורשים האומרים את ההפך מכך. הפרשנויות על סתירה לכאורה זו רבות ומגוונות...

[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

הפסוקים הפותחים את פרשת וארא בספר שמות מציבים אתגר פרשני מורכב, היות שמה שעולה מהם לכאורה הוא שהאל המקראי לא נגלה לאבות האומה בשמו המוכר כדלקמן:

"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"[1].

[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

למרות פסוק זה אנו מכירים כי מצויים פסוקים בספר בראשית שעולה מהם ההפך הגמור

לדוגמה: "וַיֹּאמֶר, אֵלָיו אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ.  וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יְהוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה ,"וגם:" וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"[2].

הרמב"ם מפרש את הסתירה האמורה בפסוקי במקרא בדרך פילוסופית כדלקמן: "כבר הבהרתי לאנשים כולם את ארבעת ההבדלים אשר בהם נבדלת נבואת משה רבנו מנבואת שאר הנביאים...כן הדבר, לדעתי, גם באשר לנִסיו ונִסי זולתו, כי נִסיו אינם ממין נִסיהם של יתר הנביאים. הראיה מן התורה שנבואתו שונה מנבואת כל מי שקדם לו היא דברו: וארא אל אברהם [אל יצחק ואל יעקב באל שדי] ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו', 3). הרי שהודיענו שאין השׂגתו כהשֹׂגת האבות, אלא רבה יותר. על אחת כמה וכמה מהשׂגת אלה שקדמו להם. אשר להיותה שונה מנבואת כל המאוחרים, אמר בתור הודעה ולא קם נביא עוד בישֹראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים (דברים ל"ד, 10). הרי שהבהיר שהשׂגתו שונה מהשׂגת כל המאוחרים לו בישֹראל, אשר הם ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט, 6) ובתוכם ה' (במדבר ט"ז, 3), כל שכן בשאר האומות"[3].

כלומר, מטרת האמור בספר שמות, לפי הרמב"ם, הוא להבליט את דרגתו של משה בנבואה על פני אבות האומה. משה זכה לדרגה בכירה בסולם הנבואה, שהאבות לא זכו לה מחד גיסא, ואיש לאחר תקופתו של משה לא ישיג אותה מאידך גיסא. הרמב"ם אומר עקרון זה כלפי משה, היות ולפי המקרא, הוא האיש אשר נתן את התורה לעם ישראל ולא אבות האומה. וכדי לאשש את הדבר שהמדובר בדת האמת היחידה שניתנה בידי אדם מיוחד במעלתו הנבואית, הרמב"ם מדגיש זאת באופן ברור ונחרץ, מול הערעור של הנצרות ובעיקר מול התפיסה המוסלמית שטענה שהדת היהודית של משה הינה שקרית, והאסלאם הוא דת האמת היחידה[4].

הזוהר מהדהד את דבריו של הרמב"ם, בהסבירו את הפער ההשגתי בין אבות האומה למשה, וקושר זאת כדברי הרמב"ם לעניין הנבואה, כדלקמן: "רבי שמעון היה יושב יום אחד, ורבי אלעזר בנו ורבי אבא עמו. אמר ר' אלעזר, פסוק זה שכתוב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב... מהו וארא, ואדבר צריך לומר? אמר לו אלעזר בני, סוד עליון הוא, יש גוונים נראים ויש גוונים שאינם נראים, אלו ואלו הם סוד עליון של האמונה... ואלו הגוונים הנראים לא זכה בהם אדם, עד שבאו האבות ועמדו עליהם. ועל זה כתוב, וארא, שראו את הגוונים הנגלים, ואיזה הם הגוונים הנגלים? אותם של אל שדי (ספירת מלכות), שהם גוונים במחזה עליון, והם נראים. והגוונים שלמעלה (הספירות מעל ספירת מלכות, ספירות חסד, גבורה ותפארת, ששם הוויה מיוחד בהם), הסתומים ואינם נראים, לא עמד עליהם איש חוץ ממשה. ועל זה כתוב ושמי ה', לא נודעתי להם, לא נגליתי להם בגוונים העליונים... ועל זה קראנו, משה זכה באספקלריה המאירה, העומדת על אספקלריה שאינה מאירה. שאר בני העולם רואים באספקלריה שאינה מאירה, והאבות היו רואים מתוך אלו הגוונים הנגלים את הסתומים ההם, העומדים על אלו שאינם מאירים, ועל זה כתוב, וארא אל יצחק ואל יעקב באל שדי, באותם הגוונים הנראים, ושמי ה' לא נודעתי להם, אלו הגוונים העליונים, הסתומים המזהירים, שזכה בהם משה להסתכל בהם... ועל כן, וארא באספקלריה שאינה מאירה, שהיא בגילוי, בה כתובה ראיה, באספקלריה מאירה, שהיא בהעלם כתובה בה ידיעה שכתוב לא נודעתי..."[5].

[בתמונה: מטרת האמור בספר שמות, לפי הרמב"ם, הוא להבליט את דרגתו של משה בנבואה על פני אבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: מטרת האמור בספר שמות, לפי הרמב"ם, הוא להבליט את דרגתו של משה בנבואה על פני אבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ר' יוסף ג'יקטיליה מזכיר את השם אל שדי כאשר הוא דן בתורת הנבואה

הוא עוסק בנושא זה לראשונה בספרו גנת אגוז, המאופיין עדיין ברוח הקבלה הפילוסופית[6]. לדעת ג'יקטיליה שם הוויה הינו עמוד התווך הקוסמי:" בהיותו היסוד כל נהיה"[7], ואשר על כן כך הוא מפרש את שמות האל:" שדי יהוה דע לך כי אילו שני השמות שניהם מעידים זה על זה. אמנם שדי הוא עד נאמן יהוה שהוא בלבד שם. וכי בו יש די לו יתברך שאין לו צורך בשאר כל השמות... יהוה צבאות דע לך כי זה השם מבואר לכל המשכיל בהיותו נקרא יהוה צבאות כלומר בהיות כל צבאות העולם מתהווים מכוח שם הוויה ובו הם נמשכים כי צבאות סמוכים ליהוה ומהמשכת שם יהוה מתקיימים הצבאות"[8].

ג'יקטיליה מבדיל בין שמותיו של האל ברוח דבריו של הרמב"ם, ובקטע הבא הוא קושר בין שמות האל לבין עניין הנבואה: "אמנם בהיות שם הוויה שם המיוחד לו יתברך תמיד כן הוא כי זהו השם שבו יתברך נקרא בו תמיד. ואינו נקרא בשאר הכינויים זולתי כפי צורך הפעולות לפי השעה... וכן שדי או אל שדי הכל לפי הצורך ולפי השעה... וכן שדי או אל שדי הכל לפי הצורך ולפי השעה כמו שנעבר בעזרת ה'. כי עד משה רבינו עליו השלום, תמצא שימוש שדי באבות והכל לעניין מוכרח. וכן יהוה צבאות בהיותו לפי שעה נקרא בשם זה. והכל לפי הצורך בהיות כל צבאות העולם תלוין בו ונמשכים בו מכוח ההוויה האמיתית"[9].

מקטע זה עולה בבירור כי יש קשר בין שמות האלוהיים שדי או צבאות לבין תקופות היסטוריות מתחלפות. שדי זה שם שהיה הכרחי לדעת ג'יקטיליה בזמן האבות, והכרח זה נובע בחלוקה ההיסטורית שלו בעניין הנבואה. כאמור התקופה הראשונה – של אל שדי היא בתקופת האבות כדלקמן:" דע לך כי קודם שנולד משה רבינו עליו השלום לא היו ניסים ונפלאות. היו האבות שקודם לו צריכים להעיד באל שדי כי כן הוא בהיותו קדמון והעולם מחודש בשם יהוה כמו שביארנו", " אמנם העניין שתמצאהו באבות, רצה לומר אברהם, יצחק ויעקב, לא תמצאם אומרים כי השם יתברך ויתעלה שלחם לעשות אות ומופת. אמנם כל אשר יהיו עושים הם עושים על צד הלימוד וההודעה והיו מוכיחים לכל העולם על היותם בלתי מאמינים במציאות יתברך. והיו מאמינים קדמות הנבראים... וזהו דע כי אני נגלתי לאבות בשם המעיד על שם המיוחד שהוא לבד שם והוא סוד שדי והודעתי להם אמיתת יהוה מתוך שדי יהוה"[10].

בתקופת האבות, שרוב בני העולם לא האמינו בחידוש העולם, היה צורך להשתמש בכינוי האלוהי אל שדי. ג'יקטיליה מהדהד את דברי הרמב"ם במשנה תורה, שבזמן האבות עבדו האומות עבודה זרה, כדלקמן:" בימי אנוש טעו בי האדם טעות גדולה, ונבערה עצת חכמי אותו הדור... וזו הייתה טעותם: אמרו הואיל והאל ברא כוכבים אלו וגלגלים אלו להנהיג את העולם, ונתנם במרום, וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו, ראויים הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד... כיוון שעלה דבר זה על ליבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות, ולהקריב להם קורבנות, לשבחם ולפארם בדברים, ולהשתחוות למולן, כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודה זרה"[11].

ברם, כאשר הגיע משה אזי התחילה תקופה חדשה בתולדות הנבואה בכלל ומעשי הניסים בפרט, כדלקמן:" וכשבא משה נתפרסם מלכותו יתברך על ידו והיה העדות שם יהוה מבלתי תערובת של דבר אחר... אמנם משבא משה ונעשו ניסים על ידו נסתתמה העדות באל שדי כי גדול המראה יותר"[12].

התקופה השלישית עליה מדבר ג'יקטיליה היא התקופה של שאר הנביאים שבאו לאחר מותו של משה: "ואחר משה באו הנביאים עליהם השלום וראו בהיותו מלכותו יתברך מפורסמת על ידי משה כמו שהפליג לעשות ניסים ונפלאות. ונראית ממשלתו על כל צבאות העולם בהיות עושה בהם כרצונו, הוצרכו הנביאים להעיד בשם יהוה צבאות בהיותו מושל על כל צבאות העולם כמו שנתפרסם במשה רבינו עליו השלום"[13], רוצה לומר ששאר הנביאים שבאו לאחר תקופתו של משה, היה דבר שלטון ה' מפורסם בעולם, ולכן הם הוצרכו להשתמש בשם יהוה צבאות, המראה שליטה על כל היקום, ולא נזקקו להשתמש בשם אל שדי, שהיה מוגבל כאמור לפני גילוי שלטון האל בעולם, בתקופת אבות האומה.

[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sciencefreak לאתר Pixabay]
[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sciencefreak לאתר Pixabay]

לאחר מכן דן ג'יקטיליה בחיבורו גינת אגוז אודות אופייה של נבואת משה, וההבדל בינה לבין נבואת שאר נביאי ישראל, אך מכיוון שאין אנו עוסקים במאמר זה בנושא הנבואה במשנתו של ג'יקטיליה, נותר לומר בעניין זה, כי לפי הלך מחשבתו החוויה הנבואית של משה הינה שונה בתכלית מכל החוויה הנבואית של שאר הנביאים, היות ונבואת משה הייתה במראה ולא בחידות, הנבואה שרתה עליו תדיר בכל עת, והוא דיבר עם ה' בכל רגע שליבו היה חפץ בכך. בדברים אלה אין ג'יקטיליה מחדש דבר, והוא שוב מהדהד את דברי הרמב"ם במשנה תורה ובמורה נבוכים אודות ייחודה של נבואת משה על פני שאר הנביאים[14].

בספרו שערי אורה, מביא ג'יקטיליה את השם אל שדי בהקשר של הקבלה התיאוסופית. הדיון הראשון שלו אודות שם זה קשור לספירת שכינה, והקשר שלה עם ספירת דין, כדלקמן:"... כיצד? כבר ידעת כי השם הידוע למידת גבורה (ספירת דין) והפחד הוא הנקרא אלהים, והוא בית דין של מעלה, ובו כל הנבראים כולם נידונים לימין ושמאל (לטוב או למוטב), על פי קו האמצעי, והכל באמת וביושר. וכשמידת הגבורה גוזרת דין על התחתונים להשמיד להרוג ולאבד אז מידת אדני, שהוא האוצר לכל הדברים היורדים מלמעלה, מתמלאת מאותו דין שגזר אלוהים, ואז פועלת וגומרת אותו הדין שגזר אלוהים על התחתונים, ונקראת גם היא אלוהים באותה שעה על שם מידת הגבורה שגזרה הדין על אותם נידונים, וכאילו השליח נקרא בשם משלחו. ולפי דרך זה נקראת המידה הזאת לפעמים יהוה, ולפעמים אדני, לפעמים אלוהים ולפעמים שדי, הכל כפי אותה המידה המשפעת בה כוחה ועניינה, אם רחמים אם היפך רחמים"[15]. לפי דברים אלה והקודמים להם, השם האלוהי המרכזי לשכינה הוא אדוני. אך לעיתים בהתאם לשפע המגיע אליה ועל פי דרך פעולתה, היא יכולה להיקרא גם בשמות אחרים, כולל השם שדי.

בקטע הבא מתאר ג'יקטיליה את תפקידה של השכינה, במאבקה כנגד כוחות הרע:" והנה בהיות המידה הזאת מתמלאת מן המקור שלפניה (ספירת שכינה/מלכות מקבלת את השפע מהספירות שמעליה, בהיותה הספירה האחרונה בהיררכיה של עולם הספירות האלוהיות), נקראת שדי, כלומר שיש די ושלמות ומילוי. וכשהיא נקראת שדי אזי יברחו מפניה כל מיני משחית וכל מיני מזיקים, והסוד: יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן, בשיר של פגעים (מזמור צ"א בתהילים, הנחשב כסגולה כנגד מזיקים). ולפי שהמידה הזאת היא השער להיכנס לשם יהוה, קבעו (את המילה) שדי במזוזה מבחוץ, כנגד פרשת והיה אם שמוע... וצריכים אנו להודיעך כי המידה הזאת מתלבשת בג' מיני אש, בהיותה נקראת ג' שמות: שדי, אלהים אדני... כשנקראת שדי מתלבשת מראה אש שחורה אוכלת, ואז יברחו ממנה כל מיני מזיקים ורוחות רעות, ופוחדים ורועדים כמה חיילות והמונים מאותם הנבראות הטמאות ואין בהם כוח לעמוד, אלא כולם מתפזרים ובאים להם במחילות עפר..."[16].

פעולת ספירת שכינה, כמידת הדין, מסומלת לפי דברים אלה בשלושה גוונים של אש המייצגים שלוש מדרגות רוחניות, ולעניינו חשובה המדרגה הראשונה – אש שחורה (אל שדי), המייצגת את מאבק השכינה בכוחות הרע והטומאה[17].

בהמשך דבריו בספר שערי אורה, אומר ג'יקטיליה כי ספירת אל חי – ספירת יסוד, נקראת לפעמים גם בשם אל שדי, כדלקמן:" דע כי מידת אל חי (ספירת יסוד, התשיעית מלמטה בעולם הספירות האלוהי), נקראת לפעמים אל שדי. והטעם לפי שממנו נמשך הכוח והשלימות והשפע והאצילות בשם הנקרא אדוני, עד שיאמר די, ולפיכך אמרו רבותינו במסכת חגיגה – שדי, שבו אמר לעולמו די (בבלי, חגיגה, דף י"ב, עמוד א'). ואף על פי שמשמע, כמו שאמרו שם, שהיה העולם מרחיב עצמו והולך עד שאמר לו(ה') די, העיקר הפנימי הוא כי במידת אל שדי הוא נותן מזון לכל בריה ובריה ומשלח ברכותיו לאדוני... וכשמידת אדוני מתמלא מכוח אל שדי אז גם היא נקראת על שמו שדי ואל שדי, כמו שכבר הודעתיך, וכל הברכות והטובות הנשפעות באדוני למלאות צורך כל בריה – על ידי אל שדי הם... וגם המידה הזאת היא האומרת די לכל צרה שלא תבוא על האדם, ולפיכך התפלל יעקב (ספירת תפארת) עליו השלום (בעזרתה של מידת) באל שדי"[18].

האם ג'יקטיליה סותר את עצמו כאשר הוא משתמש בשם אל שדי לשתי ספירות אחרות? לא בהכרח. כאשר השכינה נקראת אל שדי הכוונה למלחמתה כנגד כוחות הרע, ואילו כאשר ספירת יסוד נקראת כך הכוונה למידת השפע העוברת דרכה לשכינה (ספירת מלכות).
[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6594256 לאתר Pixabay]
[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6594256 לאתר Pixabay]

אחרית דבר

בראשיתה של פרשת וארא, אומר המספר המקראי כי ה' לא נגלה אל אבות האומה בשם אלוהים אלא רק בשם אל שדי. העובדה הזאת אומרת דרשני, היות ובספר בראשית אנו מוצאים פסוקים מפורשים האומרים את ההפך מכך. הפרשנויות על סתירה לכאורה זו רבות ומגוונות.

הרמב"ם הבחין בגין כך בין השגת האבות את האל, לבין השגתו של משה. זה האחרון השיג את ה' בצורה שונה בכמות ובאיכות מאשר האבות, וזו כוונתו של המספר המקראי. לפי ג'יקטיליה בספרו גינת אגוז, שכתוב עדיין ברוח הקבלה הפילוסופית, זו כוונת הכתוב, וג'יקטיליה מהדהד את דברי הרמב"ם, בדברו על שלוש רמות נבואה שונות, בתקופת האבות, השיא בימיו של משה, ותקופת הנבואה שבאה לאחר מותו של משה, והתאפיינה ברמתה פחותה מזו של נותן התורה. בספרו שערי אורה, הכתוב כבר על פי עקרונות הקבלה התיאוסופית, השם אל שדי קשור לשכינה (ספירת מלכות), והמתאר את מלחמתה של השכינה כנגד כוחות הרע, ולכן גם נכתבה המילה שדי על מזוזת הבית. בנוסף, השם שדי קשור לדעת ג'יקטיליה גם לספירת יסוד, בבחינת השפע הזורם מהספירות העליונות, המגן על האדם כתריס בפני פורעניות היכולות לפגוע בו בעולם השפל.   

[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: האל המקראי נגלה לאבות האומה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[1] שמות, פרק ו', פסוקים ב' – ג'. ההדגשה שלי.

[2] בראשית, פרק ט"ו, פסוקים ז' – ח', שם, פרק כ"ח, פסוק י"ג בהתאמה.

[3] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה, מהדורת שוורץ.

[4] דנה, נ. למי שייכת הארץ הזאת? עיון מחודש בקוראן ובמקורות אסלאמיים קלאסיים נוספים על עם ישראל, תורתו וזיקתו לירושלים וארץ הקודש, הוצאת אוניברסיטת אריאל ומוסד ביאליק ,2013.

[5] זוהר, חלק ב', דף כג, עמוד א' – ב'. התרגום מתוך: ישעיה תשבי, משנת הזוהר, כרך א', מוסד ביאליק, תשמ"ב, עמודים: קעד – קעו.

[6] רולנד גוטשל, תורת הנבואה של ר' יוסף ג'יקטיליה ור' משה די ליאון, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ח', ירושלים, תשמ"ט, עמודים: 217 – 237. (להלן, גוטשל, תורת הנבואה).

יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, מרכז זלמן שזר, כרך י', ירושלים, 2014, עמודים: 50 – 81.(להלן, דן, תולדות).

אסי פרבר – גינת, קטע חדש מהקדמת ר' יוסף ג'יקטיליה לספר גנת אגוז, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך א', תשמ"א, עמודים: 176 – 158.

[7] ספר גינת אגוז, הוצאת האנווא, שע"ה, דף ג', עמוד א'. (להלן, גינת אגוז).

[8] גינת אגוז, דף ד', עומד ב'.

[9] שם, ז'. עמוד א'.

[10] שם, דף י"ז, עמוד א'.

[11] רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א', הלכות: א' – ב'.

[12] גינת אגוז, דף י"ט, עמוד א'.

[13] שם, עמוד א' – ב'.

[14] ראה – רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק ז', הלכה ו'; מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ה.

[15] יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, מוסד ביאליק, מהדורת יוסף בן שלמה, ירושלים, כרך א', תשמ"א, עמודים: 87 – 88 (להלן, ג'יקטיליה, שערי אורה). 

[16] שם, עמודים: 88 – 89.

[17] דן, תולדות, עמוד 215.

[18] ג'יקטיליה, שערי אורה, עמודים: 95 – 96.

2 thoughts on “אבי הראל: הפירוש הקבלי לפסוק ושמי ה' לא נודעתי להם

  1. Pingback: הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, באתר ייצור ידע הקבלה, תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת וארא באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *