תקציר: על פי טבעם, מצבי חירום במיוחד בזמן מלחמה, מציבים להנהגה לאומית דילמות להכרעה, ולניהול סיכונים פוליטי. במשוואה הכוללת של ניהול הסיכונים חייבת להשתלב נקודת המבט הכלכלית יחד עם נקודת המבט הביטחונית ביחס לאינטרס הישראלי לשימור היציבות האזרחית, שעדין קיימת במרחבי יו"ש. במכלול היבטים אלה, למרות הסיכונים, למרות ההכרזות שאחרי 7 אוקטובר יש לחשב מסלול מחדש, הפועלים הפלסטיניים מיו"ש, לפחות כמחציתם, חייבים לשוב לעבודתם בישראל. זו הכרעה מנהיגותית-אסטרטגית, בלתי נמנעת.
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
בישיבת הקבינט המצומצם והמורחב שדנה ביום ראשון האחרון בשיבת הפועלים הפלסטיניים מיו"ש לעבודה בישראל, הביעו רוב השרים התנגדות לכל כניסת פועלים פלסטיניים. לנוכח ההתנגדות, ראש הממשלה נתניהו נאלץ לדחות את ההצבעה בנושא. שר הביטחון, שביטא גם את עמדת מערכת הביטחון, הבהיר באומץ את עמדתו התומכת בשיבת הפועלים לעבודתם.
על פי טבעם, מצבי חירום במיוחד בזמן מלחמה, מציבים להנהגה לאומית דילמות להכרעה. במיקוד למבחני החלטה מורכבים בעלי שיקולים רציניים לכאן ולכאן, זקוקה מדינה להנהגה בעלת כושר החלטה. דווקא ההחלטה להמשיך למנוע את כניסת הפועלים, היא בסוגיה זו ההחלטה הקלה יותר. היא זו שנענית לרגשות הציבור, שלאחר מהלומת ה- 7 אוקטובר אינו מוכן לנטילת הסיכונים הכרוכים במפגש יומי ברחובות היישובים והערים עם עשרות אלפי פועלים פלסטיניים מיו"ש. כאן מתגלה, לא רק ניהול סיכונים ביחס לפוטנציאל הטרור שעלול להתממש בידי הפועלים הפלסטיניים, אלא גם ניהול סיכונים פוליטי, לנוכח תגובת הציבור הצפויה, אם יתרחש חלילה, אירוע טרור, מתוך כניסת הפועלים.
אולם, מרגע שהסוגייה מוצבת על שולחן ניהול הסיכונים, עולים גם ממדים נוספים שהופכים את הסוגייה למורכבת ולמקיפה מכפי שהיא נראית במבט ראשון
קבלן לעבודות בניה יכול למשל בלי צורך באישור ביטחוני כלשהו, להעסיק עובדים פלסטיניים ממזרח ירושלים, באשר הם תושבים, בעלי תעודת זהות כחולה. הם לא זקוקים לבדיקת שב"כ, ולא נדרשים לאבטחה במקום העבודה. לגבי פועלים מיו"ש לעומת זאת, ניתן לתבוע מיון ראשוני על בסיס גיל ותנאים נוספים וכן בדיקת שב"כ. גם ניתן להתנות עבודתם בליווי אבטחה צמודה במקום עבודתם. דחייתה של הצעה כזו על הסף, מבטאת שיקולים נוספים, אולי לגיטימיים, אבל הם לכשעצמם אינם הכרחיים במשוואת הסיכונים.
במשוואה הכוללת של ניהול הסיכונים חייבת להשתלב נקודת המבט הכלכלית יחד עם נקודת המבט הביטחונית ביחס לאינטרס הישראלי לשימור היציבות האזרחית שעדין קיימת במרחבי יו"ש.
ענף הבניה הישראלי וגם ענף החקלאות משוועים לידיים עובדות. בענף הבניה כבר מתחולל משבר, עשרות קבלנים עומדים בפני פשיטת רגל באי יכולתם לעמוד בהשלמת הפרויקטים. מדינת ישראל שמייחלת לעליית עולים גם מארצות הרווחה בהם פרצה אנטישמיות קשה, חייבת לזרז את מפעלי הבנייה. גם אלפי חיילי מילואים שישובו מהמלחמה, עלולים למצוא עצמם במצוקת דיור. תיאורטית אפשר כביכול להחליף את הפועלים הפלסטיניים בעובדים זרים. אלא שייקח זמן רב עד שיגיעו בכמות נדרשת. הגעתם תדרוש כמובן מענה לתנאיי מגורים ראויים להם, שלא יהיו בנמצא.
בהיבט הביטחוני, מעל מאה אלף פועלים פלסטיניים, מביאים בכל חודש אוכל ופרנסה ליותר ממיליון פלסטיניים. לאחר חודשיים ללא יציאה לעבודה החסכונות אוזלים. במצב כזה, מיותר לציין את החשש הביטחוני מהתפרצות אינתיפאדה אזרחית. בכל דרך, בהעדר עבודה, התדרדרות הרחוב הפלסטיני לרעב, תהפוך עד מהרה לבעיה ישראלית.
במבט נוסף, דווקא מי שמתנגד להיפרדות מוחלטת ממרחבי יו"ש, חייב לדאוג לקיום הפלסטינים במרחב זה, בשאיפה לשימור המשך הבידול הכלכלי בין חיי הפלסטיניים ברצועת עזה, לבין חיי הפלסטיניים ביו"ש, שזכו בעשור האחרון לרמה משמעותית של שגשוג כלכלי.
במכלול היבטים אלה, למרות הסיכונים, למרות ההכרזות שאחרי 7 אוקטובר יש לחשב מסלול מחדש, הפועלים הפלסטיניים מיו"ש, לפחות כמחציתם, חייבים לשוב לעבודתם בישראל. זו הכרעה מנהיגותית-אסטרטגית, בלתי נמנעת.
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- הרחבה בנושא: 'ניהול סיכונים מהו'.
- הרחבת המושג: 'מורכבות'.
- אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- יהודה ארד (2016), ניהול סיכונים מהו? ייצור ידע, 16/9/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
פלסטינים, אתם רוצים לעבוד בישראל?
תפסיקו לרצות לרצוח יהודים. תעיפו את החמאס ואבו-מאזן וכל מי שעם אידאולוגיה אנטי-ישראלית. מצידי תזרקו אותם מהגגות כי הם מונעים מיכם פרנסה וחיים נורמליים. תרדו מהחינוך ללאומנות פלסטינית ולהערצת שהידים.
אחרי שתגיעו למסקנה שאתם מעדיפים חיים ופרנסה על רצח יהודים והתנכלות למדינה היהודית, בואו אלינו. יש מה לדבר על תעסוקה.
לא לפני.
ומי שלא רוצה ללכת יד ביד עם ישראל – שיילך לשתות את מי עזה או את מי הירדן. פרנסה לא תהיה לו פה.
אגב – פלסטינים, אולי תקימו איזו הנהגה מקומית שוחרת שלום במתכונת "אגודות הכפרים". https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?4241
הנהגה שתבין שאין מקום ללאומנות הפלסטינית וגם לא למדינה פלסטינית נוספת כי יש כבר אחת בירדן. אוטונומיה היא פתרון מעולה.
הנהגה שבגלל הרצון לחיים ולפרנסה תהיה לה תמיכה ותתגבר על כל הלאומנים הרוצחים.
יגאל גיל צודק. לא חזות הכל זה הטווח הקצר והשיקול הכלכלי. מי שיפעל נגדנו צריך לגרש – נכבה, נכבה ונכבה.
אשכול אמר פעם – אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מטרתי. האלוף גרשון הכהן הוא פרגמטיסט ברמה קיצונית כזו, שהוא מתפשר ומתפשר עד שבסוף הוא לא רואה את העיקר.
כמוכן "קל" מול "קשה" – ההחלטה להענות לצה"ל ולהכניס פלסטינים היא היא ההחלטה הקלה. מאחוריה יש משקל אדיר של המערכות ששולטות באמת במדינה ובראשן מערכת הבטחון האימתנית שלנו (שהוכיחה את טיפשותה שוב ושוב ושוב). יוצאי מערכת הבטחון הבכירים ביניהם. קל ללכת איתם, ההחלטה הקשה היא ללכת נגדם דווקא. אם ביבי היה הולך נגדם בנושא ההפצצה באיראן לפני שנים, או בנושא כיבוש עזה בזמני הסבבים השונים, אולי היה אפשר למנוע את הטבח של 7 באוקטובר.
סליחה טעות. לא יתכן שיהודים יפרנסו פלסטינים השואפים להורגם. לכן חייבים להחליף את הפלסטינים, שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ע"י הבאת עשרות ומאות אנשים מהמזרח הרחוק. נכון שבטווח הקצר הדבר יגרום לעליה בטרור הפלסטיני, אך בטווח הארוך, הדבר יגרום להגירת פלסטינים מיהוגה ושומרון לחו"ל לצורך פרנסה. וזו מטרה חשובה מאד, אף יותר מהשיקול הכלכלי. אם העסקת ערביי מזרח ירושלים חייבת להיות לאחר בדיקה כמו לערביי יו"ש. כל אדם אשר יתמוך בטרור, תבוטל טזרחותו אם נוא אזרח ישראלי, וחייבים לגרשו לחו"ל. לא את משפחתו, זה לא נראה טוב בעולם, אלא אותו בלבד. בפועל סביר להניח, שגם משפחתו תלך אחריו.